להב בישראל 0.5
להב דחף מעט את מכסה תעלת האיוורור כלפי מעלה והציץ אל הרחוב. הוא היה שקט יחסית בשעה זאת של הלילה, ללא סיבוכים נוספים. הוא חמק מטה במהירות כאשר שני אורות צצו בכניסה לרחוב. הוא חיכה עד שהמכונית תעבור לפני שדחף את הסבכה שוב וטיפס כלפי מעלה, מושיט את ידו לעזרה למג. בזמן שלהב משך את המג, אחת ממצלמות האבטחה החיצוניות של הבניין ראתה אותם. זו הייתה מערכת שנועדה להגן על הבניין מפני מתקפה מבחוץ, אבל האזעקות הפנימיות הפעילו אותה. שלושה מקלעים יצאו מתוך קירות הבניין והתחילו להמטיר אש לכיוונם. להב משך את המג וזינק אל מאחורי תיבת מכתבים קרובה. שניהם נצמדו אחד לשני על מנת לא להשאיר איבר חשוף. להב הושיט את ידו לאחור, אל תיקו, חיטט קצת והחזיר אותה עם גליל מתכת קטן שחרוט בראשו. הוא הבריג החוצה את בסיס הגליל וחיטט בפנים, מפצח משהו עם הסכין. לבסוף היכה בפנים עם תחתית הידית וזרק את הגליל מאחוריו. כמה שניות לאחר מכן הוא פקע והתחיל לפלוט במרץ עשן אפרפר. כשהענן אפף אותם מספיק, להב דחף את המג קדימה ורץ אחריו אל הפארק שמעבר לרחוב. הם החלו לחצות את הפארק. בערך באמצעו כוחות שמירה החלו לזרום לתוכו מכל הכיוונים. המג תפס את להב במה שהיה נחשב כעוצמה עבור ידיו הגרומות. להב התכונן להשיב מלחמה אל אור הפנס שהאיר אותם, אך במקום להתעקב על שתי הדמויות האלומה המשיכה כאילו לא היו שם. להב הרגיש לפתע חסר משקל, ואכן השניים התרוממו מהקרקע ונחתו ברכות על צמרת אחד העצים. המג התנשף כאילו כרגע רץ מרתון. להב התבונן ביד האוחזת אותו ותהה מה קרה כרגע. Continue Reading →
Posted in From the Writing Desk by Eran with 1 comment.
אז מה באמת ההכנסה הממוצעת?
אז אני רשום לכל מיני שירותי סקרים. (למה? כי זה נחמד להשמיע את הקול שלי… והם משלמים על זה). בסוף הם שואלים כל מיני שאלות על השכלה ומשפחה שעל חלקם אין לי בעיה לענות. לא באמת מתחשק לי לענות על השאלה על ההכנסה. אבל זאת לא הבעיה העיקרית שלי עם השאלה הזאת. הבעיה העיקרית שלי היא שכשהם שואלים אם אני מרוויח יותר או פחות מההכנסה הממוצעת, הם תמיד נותנים מספר אחר. WTF?
Posted in Humanity, Thinking Out Loud by Eran with 4 comments.
עוד סיבה למה מיסיונרים מעצבנים אותי
עכשיו בחופש, תגובה שנייה מלמעלה.
Posted in Humanity, Religion, Thinking Out Loud by Eran with 9 comments.
לחשוב עלייך
“אני לא מסוגל להפסיק לחשוב עלייך.” הבנתי מה המשפט הזה אומר. זה לא אומר שכל הזמן יש לי תמונה שלך בראש וזה לא אומר שאני כל הזמן שואל את עצמי איפה את, מה את עושה ומה את חושבת. מה שזה אומר, במישור הנורא מציאותי ופרגמטי שבו אני חי, זה שאולי אני לא מהרהר במהותך כל רגע וכל שנייה, אבל אני כן יודע איפה את נמצאת, מה את עושה ומה שלומך. אכפת לי מזה ואני דואג להתעדכן ככל שאני יכול בצורה הגיונית ולא מלחיצה. זה אומר שחשוב לי שתרגישי טוב ותהיי שמחה ואני דואג במקרה ואת לא. זה אומר שאם אני יודע שאת סובלת אז אני מנסה לעשות ככל שביכולתי לתקן את המצב. מה שזה אומר זה שכל פעם שצצה המחשבה הרגילה שלי על ‘מה אני רוצה ומה יהיה טוב לי עכשיו?’ יש לידה גם מחשבה נוספת על ‘מה את רוצה ומה יהיה טוב לך עכשיו?’. זה אומר שאני כבר לא חושב על איך לשפר את החיים שלי אלא על איך לשפר את החיים שלנו. כי המשפט הזה אומר שאני כבר לא חושב ‘אני’ אלא חושב ‘אנחנו’.
Posted in Philosophy, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
מעשה שהיה כך היה
אני דיי שונא את הפקולטה למתמטיקה, חוץ ממתודולוגיית העברת השיעורים, ניהול הקורס, ותקשורת עם הצוות שלה. והנה דוגמה למה: הלכתי למתרגל במרוכבות ושאלתי לגבי המבחן. ידעתי שאין סיכוי אבל קיוויתי שאולי זה לא יהיה קורס מתמטי סטנדרטי. הוא אמר לי שכן, למבחן אסור להביא כלום, רק את הראש. אמרתי לו שיש לי בעיה עם זה. לראש שלי יש קיבולת זיכרון פעיל קטנה. אז הוא אמר שאולי אני לא צריך להיות מהנדס. בטח התכוונת למתמטיקאי, שזה אני לא רוצה להיות, כי רק המתמטיקאים דורשים ממך לזכור הכל כל הזמן. במדעי המחשב יודעים, וזה ניכר גם בקורסים, שבעולם האמיתי, גם למהנדסים ותיקים ומנוסים יש ארגז כלים איתם וספרים מקצועיים ומאגרי מידע משניים שהם משתמשים בהם מדי פעם. אני לא מבין את זה. אפילו באלגוריתמים יש דף עזר.
Posted in No Category, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 1 comment.
ביקורת משחק: Torchlight
תמיד אהבתי משחקי פעולה הצבע ולחץ. מאז שדיאבלו יצא לראשונה, אהבתי את הז’אנר. המפות שהכי אהבתי לשחק ב-Battle.net ב-StarCraft הראשון היו מפות ששיכפלו את סוג המשחק הזה. אפילו שיחקתי את Restricted Area, משחק מד”בי באותו סגנון רק שהיה גרוע ולא מספק. בן אדם נורמלי, ואולי קצת ציני, שנהנה מ-Diablo אולי ישאל את עצמו האם עוד שכפול שווה את המאמץ או שזה סתם יהיה בזבוז זמן נוסף. אני לא בן אדם כזה. אני יודע שהמשחקים האלו הם בזבוז זמן. לרוב הסיפור לא מדהים, המשחקיות פשוטה, וזה לא דורש הרבה יותר מדי כשרון. אבל אני גם יודע שהמשחקים האלו נורא נורא כיפיים. אז כשיצא Torchlight, במיוחד עם ההבטחה של ה-Endless Dungeon (יותר על זה בהמשך), אני התלהבתי. סיפור: הסיפור לא שונה ממה שזוכרים אלו ששיחקו את Diablo. העיירה בעלת השם המתאים Torchlight יושבת על מכרה אדיר של המשאב החשוב Ember. וזה כמובן המשיכה התיירותית העיקרית של העיר כאשר הרפתקנים מגיעים מכל מקום בשביל להשיג את המינרל הקסום ולהנות מהיתרונות שהוא מאפשר. הבעיות מתחילות כאשר מתברר כי Ember הוא משחית את המשתמשים בו והמכרה מוצף במפלצות שונות. וכמובן, מהר מאוד צצה דמות שדואגת לגייס את השחקן לחיפוש אחר המורה שלה בעבר ואויבה בהווה שרוצה להעיר את המפלץ הגדול שיושב הכי נמוך בפירמידת המפלסים על גבי מפלסים של ציווילזציות הרוסות מתחת ל-Torchlight ולשחרר את כוחו המשחית של Ember כל העולם. מהבחינה הזאת, אני חייב להגיד ש-Torchlight לא מאיר כמו שהשם שלו מציע אלא יותר כמו המשאב שלו, נצנוץ קטן באפלה. הסיפור לא מפתיע, לא חדשני, דיי באנאלי וסך הכל דיי צפוי. ישנם מספר מפגשים Continue Reading →
Posted in Reviews by Eran with 2 comments.
We Has Car
Posted in No Category by Eran with 4 comments.
עימות כל הדרך
[רשומה זו היא תרגום של רשומה של P.Z. Myers מהבלוג שלו Pharyngula. תורגם באישור המחבר.] הייתי בפאנל על “עימות או פיוס” אתמול בכנס “הומניזם חילוני”. זה לא היה סידור מספק במיוחד; היינו ארבעתנו (כריס מוני, יוג’יני סקוט, ויקטור סטגנר ואני) וכל אחד מאיתנו נתן הרצאה קצרה ואז ענה לשאלות. לא הייתה הזדמנות לשיחה ארוכה אחד עם השני; השאלות ותשובות הגיעו, כרגע שמעתי את מוני וסקוט מדברים במשך 40 דקות, ואני הייתי צריך להגיד לא יותר מ-2 או 3 משפטים בתשובה לשאלה. אפילו לא גירדנו את השטח של חילוקי הדעות בינינו! בכל מקרה, הנה פריקה של הצהרתי לקהל. אני הולך להתחיל באיפה שנכנסתי לעימות הזה — ואל תטעו, זה קרב אמיתי — עם הנסיון שלי בחינוך מדעי, ולחודית עם לימוד אבולוציה. ביולוגיה היא להט שליווה אותי כל חיי, וכשהתחלתי ללמד לראשונה בשנות השמונים, נדהמתי לגלות סטודנטים שהדיפו רק זלזול כלפי העיקרון המאחד של תורתי, שהיו שמחים להתבוסס בבורות שכפו על עצמם ושדחו עובדות מדעיות פשוטות וברורות בצורה מוחלטת. וכשגיליתי כי יש כמרים שהגיעו לקמפוס שלנו ושיקרו לסטודנטים שלנו, מציגים חצאי אמיתות ופנטזיות מוזרות כתחליף לעדויות, ממש התקוממתי. אנחנו, הגנו (GNU) אתאיסטים מחזיקים במוניטין מלחמתי מאיים, אבל שלא תטעו: אנחנו לא התחלנו את המלחמה הזאת. אם אתם רוצים להטיל אשמה, זרקו אותה על גביהם של קנאים דתיים שמרעילים את מוחותיהם של הצעירים כבר זמן רב מאוד. זאת עוד תימה חוזרת בעימות: גנו אתאיסטים מאוד כועסים. בטח שאנחנו כועסים. השאלה האמיתית היא למה כל השאר לא. אם אתם לא כועסים על מה שנעשה כדי לערער את החינוך בארץ, כנראה שאתם לא עוקבים אחר Continue Reading →
Posted in Humanity, Life Lessons, Philosophy, Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.
על מי אפשר לסמוך
זה נושא שהועלה במפגש הספקנים באייקון האחרון וגם נידון שוב באתר שלהם, שפינוזה, ואני, שלאחרונה קראתי מאמר מאוד מעניין בנושא, רוצה להביע את דעתי. מה הקטע עם הספקנים? הקטע הוא המסר הכי חשוב שאני מנסה להעביר לאנשים באשר הם, הדבר היחידי שהייתי רוצה, אם הייתי יכול, פשוט לשנות במוח של כולם הוא לגרום לאנשים לחשוב על העולם, לחשוב על מה שהם רואים ומה שהם קוראים, לחשוב על מה שהם עושים ואפילו לחשוב על מה שהם חושבים. לא אכפת לי אפילו איך אנשים יעשו את זה כל עוד הם מבדילים בין אוביקטיביות לסוביקטיביות, בין דברים שמחוץ להם לדברים פנימיים. כי, מבחינתי, “כי אני אוהב את זה” זה תירוץ מספיק טוב אבל “כי אני מאמין שמשהו עובד ככה” (גם אם ידוע שהוא לא או שהסבירות לכך מאוד נמוכה) לא תירוץ מספיק טוב. לדוגמה, אני לא ממש מחבב את פייסבוק אבל מעין מוצאת אותו מאוד שימושי. יש סדרות שאני לא מאמין איך קיבלו אישור לשידור כשהדברים שאני כתבתי בכיתה ז’ יכולים להיות סיפור בסיס יותר טוב אבל מעין נהנית מהן. אני הסברתי את עצמי, היא הסבירה את עצמה, הסכמנו שלא להסכים על עניינים סוביקטיבים ושם הנושא נגמר. אבל מקרים אחרים, שלפי דעתי מתוארים יופי על ידי אנקדוטה ששמעתי לא מזמן, לא ממש מתקבלים על הדעת. להלן אנקדוטה, גלילאו הגיע לכנסיה עם טלסקופ ואמר לבישופ להסתכל על הירחים של צדק כי הנה, אפשר לראות אותם בעיניך שלך. הבישופ אמר לו שהוא מסרב לראות משהו שהדת שלו אומרת שלא קיים. ובחזרה לנושא, רפואה ואיך ומתי אפשר לסמוך על אנשים. בדרך כלל, הספקן המצוי לא יכול Continue Reading →
Posted in Humanity, Life Lessons, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
Contractualism of John Rawls
Contractualism משמעו ביסוס עקרונות מוסריים על סוג של הסכמים בין אנשים. התאוריה טוענת שמה שאנשים צריכים לעשות תלוי במה הם מסכימים ביניהם שיהיה מוצלח יותר לכל הצדדים, שעקרונות כלליים צריכים להיות מבוססים על דברים שאף אחד לא ידחה כבסיס הגיוני לשיתוף פעולה. ג’ון רולס הלך צעד אחד יותר והציע את ניסוי המחשבה הבא לבניית חברה הוגנת ומוסרית: תארו לעצמכם את החברה שאתם הייתם בונים אם הייתה לכם האפשרות לשלוט בכל מאפיין ומאפיין בה, אם הייתם יכולים להגדיר כל עקרון, כל חוק, כל מבנה, כל חברה, כל יחס חברתי וכל אווירה פוליטית. אבל לא כל כך פשוט, תחשבו על החברה הזאת כאשר בסוף אתם לא יכולים לשלוט על מקומכם באותה חברה. איך הייתם בונים את החברה אם לאחר מכן אתם לא יכולים לשלוט אם תהיו גבר או אישה, שחור או לבן, נוצרי או בודהיסטי, אפגני או בריטי. אני אפשט את זה יותר, תבנו את החברה שאתם רוצים ואז שימו את עצמכם במקום הכי נמוך, הכי גרוע, הכי אחורה במירוץ אל האושר. עכשיו, איך הייתם בונים את אותה חברה? אני חושב שיכול להיות מעניין לעשות סקר כזה, לראות מה אנשים חושבים.
Posted in Humanity, Life Lessons, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.