Review: Hard-Boiled
Hard-Boiled, ‘ה’סרט ההונג קונגי, ‘ה’סרט של ג’ון וו, ‘ה’סרט של צ’או יאן פאט… הוא סרט פעולה ישן וחביב.
ראיתי אותו כי יש עליו הייפ גדול. בין סרטי הפעולה, הוא בין הידועים יותר. החלטתי לראות אותו עכשיו כי הוא הופיע ברשימה של ה-long takes הטובים ביותר בקולנוע. Long Take הוא דבר מגניב שאני מעריך ופה הוא עשוי יפה מאוד. יש קטע ממש בסוף, ההסתערות האחרונה, בו שני הגיבורים מפלסים דרך בבניין ודברים מתפוצצים ואנשים מתים ואז הם “נכנסים למעלית” ויוצאים וממשיכים, מכריחים את הצוות שמאחורה לנקות את הסצינה שהם כרגע הרסו ולהכין אחת חדשה. מדובר בשלוש דקות מרשימות ביותר.
אבל מבחינות אחרות, כשראיתי את הסרט הזה חשבתי על Commando של ארנולד שוורצנגר, סרט שמבחינתי מייצג את סרטי הפעולה שנות השמונים, תחילת התשעים. אלו סרטים עם הרבה יריות, לא הרבה מכות, וגיבורים גדולים מהחיים שכמעט ולא נפגעים ואף פעם לא נגמרים להם הכדורים. לצערי, Hard-Boiled שייך לקטגוריה הזאת. זה לצערי כי חשבתי שג’ון וו, גם באותו הזמן, יעשה משהו טוב יותר.
הסיכום שלי הוא שזה לא היה בזבוז לדעתי אבל כמו הרבה סרטי פעולה ישנים, יש הרבה קטעים שלדעתי היה אפשר לוותר עליהם, המכניקה לרוב מעצבנת והתצוגה הכללית לא ממש מרשימה. מומלץ לחובבי פעולה בלבד. אולי אפילו רק לחובבי הסרטים הישנים כמו The Expendables.
Posted in Reviews by Eran with comments disabled.