London: We Will Be Back!
עם רדת הערב, התחלנו את דרכנו חזרה אל מרכז העיר. המטרה הייתה למצוא מקום לאכול ארוחת ערב. בין רשימת הדברים לבדוק בלונדון, רשמתי לעצמי את Inamo, מסעדה קטנה וחמודה ברחוב צידי. מסעדה שהגימיק שלה הוא תפריטים שמוקרנים על גבי השולחן ומאפשרים גם להעסיק את עצמך עם קצת טכנולוגיה עד שהאוכל מגיע. אז כשאנחנו הגענו לשם גילינו כי היא אכן קטנה וחמודה, קטנה ממה שציפיתי, ושאם אנחנו רוצים לשבת אז היינו צריכים להזמין מקום לפני שבועיים. אז בפעם הבאה, להזמין מקום מראש גם למסעדה של גורדון רמזי וגם לאינאמו. אז הסתפקנו בעוד סיבוב של בורגר קינג והלכנו לישון. למחרת בבוקר היינו צריכים לקום מוקדם. לא הייתה הרבה ברירה אם רצינו להספיק לטיסה בזמן. בהתחלה חשבנו שקמנו מאוד מוקדם ויהיה לנו הרבה זמן. התברר שהיה לנו בדיוק את הזמן שהיינו צריכים. יצאנו מהחדר, הזדכינו על הכרטיסים ולקחנו רכבת לשדה התעופה. במחשבה לאחור, נחמד מאוד לעשות את הנסיעה הזאת ביום כך שלא כדאי לכוון את שתי הטיסות ללילה. ראינו הרבה עיר והרבה כפר והיה יפה. הית’רו היה נחמד ונעים ביציאה כמו בהגעה. עניין הכרטיסים הוסדר במהרה תודות להזמנה מראש. הבריטים היו נורא נחמדים. קנינו לעצמנו כמה דברים חשובים שאפשר לקנות רק בחו”ל (כי אנחנו בחו”ל וקונים מתנות… לעצמנו. מה חשבתם?) והתיישבנו לאכול במסעדה קטנה עתיקה וחמודה… שבנויה לתוך הקיר של רחבת ההמתנה לטיסות. לאחר ששבענו, עברנו לחכות בכניסה לשער שלנו וצפינו בחדשות של “המבצע” שהיה בארץ ושמחנו על כך שלא היינו שם ועצבנו על זה שאנחנו צריכים לחזור לשם. הטיסה חזרה הייתה נעימה כמו הטיסה הלוך. השלמתי את הסוף של טד שלא הספקתי Continue Reading →
Posted in No Category by Eran with comments disabled.
Until the End of the World
אני חושב שדווקא התאריך הזה מהדהד בכל העולם בגלל שהוא כל כך עתיק. כן, נכון שלא דיברו עליו עד לאחרונה אבל זה לא סתם תאריך שהנפיץ מנהיג כת משוגע סתם כי הוא חישב שטויות מהתנ”ך. זה תאריך שהנפיץ משוגע אחר מלוחות שנה עתיקים שכל אחד יכול לבדוק. אז אולי בגלל זה זה משהו שהוא יותר מעוד סתם נבואה משוגעת אלא משהו שגורם גם לספקטים החזקים ביותר לחשוב שאולי יש סיכוי קלוש שמשהו כן יקרה. אישית, אני קיוויתי שזה יהיה הזמן שבו מערכת השמש תצא מהשדה המעכב הגלקטי ואז הקסם יחזור או כולם יהפכו לנורא חכמים. אבל זה אני. כנראה ששום דבר לא קרה. או לפחות, קו השמיים של חיפה נראה אותו הדבר כמו אתמול. אז אני אומר, בינתיים, בואו נהנה מקצת מוזיקה טובה.
Posted in Humanity, No Category, Philosophy, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
London: A Town of Markets
מוקדם למחרת בבוקר (הרי הלכנו לישון מוקדם) גררנו את תחתנו לצד המערבי יותר של העיר לשוק פורטבלו. שוק פורטבלו, למי שאינו מכיר, הוא שוק אדיר ממדים שנמתח לכל אורך נוטינג היל. הוא מתפרס על רחוב ואז רחבה ואז רחובות צדיים (בצורה שמאוד דומה לאלה כדורית עם קוצים) וצמוד לקצה המזרחי של השכונה. יש בו כל דבר מירקות וממתקי תיירים ועד כובעים, חותמות ואמצעי ניווט ימיים עתיקים. אז הסתובבנו בשוק בזמן שאני שתיתי משקאות חג מולד משונים מ-Starbucks ומעין קנתה לעצמה כפפות עם אצבעות למסכי מגע, מין חטיף דרום אמריקאי משונה ו-cupcakes מגניבות לחלוטין. אבל בשלב מסוים כבר הספיק לנו וחיפשנו אוטובוס כדי להגיע לשוק בצד השני של העיר. הנסיעה באוטובוס הייתה נחמדה ונעימה. זה היה אוטובוס קומותיים (סוף סוף!) והנוף היה לונדוני פרברי רוב הזמן ומאוד יפה. דיברנו על ארכיטקטורה וצבעים (לבתים יש לרוב צבעים מעניינים יותר מאשר לבן, אפור או בז’), על העלים הנופלים באותו הרגע ומכסים את כל המדרכות ועל איך כל כך הרבה יותר נחמד שם. אחרי כ-30-45 דקות של נסיעה הגענו לקצה הקו ליד מה שנראה כמו תחנת רכבת גדולה. אז ירדנו ונעמדנו ליד תחנת תחתית סגורה (היו שיפוצים בקווים ולכן לא נסענו בתחתית את הנסיעה הזאת) כדי להשתמש באינטרנט שלה להזמין מקום למטוס. טכנולוגיה מתקדמת: אנחנו עומדים עם טלפון נייד ומשתמשים באינטרנט של תחנת רכבת תחתית חסומה בשביל לוודא שיש לנו מקומות טובים במטוס חזרה הביתה. בלי תורים ובלי בלגן. כבר אמרנו שעדיף לטוס בריטיש? משם הסתובבנו מעט בחוסר כיוון. כי לא היינו בטוחים לאן הולכים. אבל לבסוף מצאנו את Spitalfields, עוד שוק קטן וחמוד Continue Reading →
Posted in No Category by Eran with 2 comments.
London: A Town of Really Really Cool Stuff
קצת שיקרתי ברשומה הקודמת. היו שני דברים שעשינו לפני שהלכנו לחנויות יצירה. אחד מהם היה לבקר ב-Gamerbase. קצת ידעתי וקצת לא ידעתי למה לצפות ב-Gamerbase. מתברר ש-HMV היא חנות בידור ענקית בלונדון המכילה ענף גדול של מוזיקה, ענף גדול של סדרות, ענף גדול של סרטים ופוסטרים ועוד המון דברים. ובחדר לא קטן מאחורה יש את Gamerbase. מהתמונה, חשבתי שזה מקום שימכור משחקים אבל גם יאפשר לאנשים לשחק אבל גם קצת ציפיתי לאווירה יותר חברתית וגיקית ופחות חדר אפל ושומם. זאת לא חנות המשחקים החברותית השכונתית אבל זה אחלה מקום לארגן בו LAN Party עם החברים. זה הם כן עשו טוב. באנו, ראינו, הסתובבתי קצת וחזרנו החוצה לאכול את ה-Cinnabon שלנו. לאחר מכן, היינו צריכים ללכת קצת כדי להגיע ל-Gosh שהייתה קצת צפונה מהמרכז בו מצאנו את Gamerbase. אז Gosh היא חנות קומיקס. היא לא ענקית אבל היא יחסית דחוסה. למי שמשווה, היא בערך פי שתיים מהחנות של סטוארט ב-Big Bang Theory. יש שם קומיקסים מוכרים, והרבה שבחיים שלי לא שמעתי עליהם. היה נחמד לבוא להסתכל אבל ללא האוסף המלא של Sandman, אין לי יותר מדי לקנות שם. אז המשכנו הלאה. ובזמן שמעין הסתובבה בשוק הקרוב ודחפה לכיוון חנויות היצירה, אני חיכיתי בחוץ וראיתי את ביל ניי. כן, הביל ניי הזה. השיער שלו היה ארוך מעט ממה שנראה ברוב התמונות שלו אבל אני נשבע לכם שאם זה לא היה ביל ניי אז זה היה שכפול שלו. הוא נראה כמו ביל ניי, הוא עמד כמו ביל ניי והוא הלך כמו ביל ניי. הבעיה היחידה שלי היא עד שהספקתי לאכל את זה ולהחליט Continue Reading →
Posted in No Category by Eran with comments disabled.
London: A Town of Artistes
אחרי שנפרדנו לשלום מאדה לאבלייס המשכנו דרך כנסייה לחצר אמנים קטנה. היו שם הרבה שמונצים קטנים וחביבים שאפשר למצוא בכל מקום כזה אבל למעין ברור מאוד מה היא רוצה ובמהרה התמקדנו על דוכן חותמות, דוכן שכבר ביקרה בו בעבר, מתברר. יצאנו שם עם כמה חותמות חמודות ואף קפוא. ברחוב אליו יצאנו היו כמה חנויות בהן רצינו לבקר. הראשונה הייתה Furtnam & Mason. סוג של חנות כלבו ענקית אבל עדיין בריטית. זה לא מייסי. אז מצאנו שם כל מיני דברים מגבינות משונות, פרוסת נקניק בוויסקי, ארנבים משוקולד, מזוודות, ערכות שח מעניינות יותר ופחות וכל מה שבאמצע. לא חיפשנו משהו ספציפי (שלא יגידו שאנחנו לא חושבים חכם כלכלית…) אבל מצאנו חבילת פסטה (!Spooky Pasta) שהבאנו לדותן כי זה מגניב. הצלחנו להימנע מלקנות עץ אשוח ענקי משוקולד. P: משם עברנו אל בית השוקולד. אני לא מתכוון לכתוב את השם הצרפתי האמיתי שלו כי גם אם הייתי זוכר אותו אני בספק אם הייתי מסוגל לכתוב אותו בצורה תקינה. אבל היו להם שם המוני שוקולדים. טונות על גבי טונות של שוקולד. אז אני בחרתי שניים שנראים לי ממש מגניבים ומעין בחרה אחד. שזה בסדר כי אחרי זה היא קיבלה עכבר וגבינה ממרציפן. Waterstones היא חנות ספרים. היא חנות ספרים כמו ש-Forbidden Planet היא הדוכן של האגודה. קרו שם כמה וכמה פעמים שפשוט עצרנו לבהות בספרים שהיו שם. אזורי ז’אנרים ספציפיים (זאת אומרת “מותני פנטזיה רומנטית”) בסדר גודל שבארץ סטימצקי היו מקדישים לכל המדע בדיוני והפנטזיה שלהם. חמש קומות של ספרים וגם משחקים ודברי יצירה. ואם כבר היינו בשוונג של דברי יצירה, הלכנו לעוד כמה חנויות Continue Reading →
Posted in No Category by Eran with comments disabled.
לכו תצביעו, רק לא לש”ס
למי שצריך שיגידו לו את זה שוב, הנה: הרב עובדיה בעצמו מודה שש”ס היא מפלגה אינטרסנטית שמעניין אותה רק מיעוט (עדיין) מקרב העם וכל מה שהם מנסים לעשות זה להשתמש בדמוקרטיה נגד עצמה. כל זה, ועדיין צפוי שהם יהיו בין המפלגות הגדולות יותר. למה? כי הם מאורגנים. כי כשהרב עובדיה אומר לקפוץ, כמה עשרות אלפי אנשים הולכים להצביע. וכשהוא אומר להם להקפיץ גם משפחה ושכנים אז אפשר לספור כמה מאות אלפים. אבל בצד החילוני, האינטרסים מפולגים יותר. אני לא אומר, תצביעו למפלגה הזאת כי לשנייה אין סיכוי ואני לא אומר לפרק מפלגות. למרות שאני חושב שזה יכול לעזור. מה שאני כן רוצה להגיד הוא שתצביעו. אל תשארו בבית ותגידו שאין מה לעשות. תצביעו ותגרמו לכל מי שאתם מכירים להצביע גם. כי כשאנשים נשארים בבית, אז באמת אין מה לעשות.
Posted in Humanity, Less Interesting News, Religion, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
Global Day Code Retreat 2012
Just to recap what I posted on Google+. 9:28 AMÂ Â – Â Starting this year’s Google-based Global Day Code Retreat. Hopefully, will be fruitful. 10:52 AMÂ Â – Â First session over. Lessons: We program stupidly when under pressure. Session two about to start. 11:40 AMÂ Â – Second session over. Found some interesting tricks I thought of in the spur of the moment. I hate pressure… :P 12:41 PM (edited)Â Â – Third session over. Python was a while back. But test to code to test to code back and forth between programmers is an interesting mechanic (See picture). At least we get a break for lunch now. 2:39 PMÂ Â – Fourth session over. Evil coder and test builder. I built tests. Good exercise. … not enough time… Now it’s time for some brutal refactoring. 3:53 PM (edited)Â Â – Last session about to start. I was more teaching than learning in the past session but that is also a good thing. Wonder what they will give us next. Answer: Take what you learned and implements however you like. 4:55 PMÂ Â – Wrap up. For me, I’ll some it up as: “How I stopped being afraid and started to love TDD.” I wonder if this is the idea of the Code Retreat or just this instance’s interpretation of it. Probably the latter. But I overall liked it and thought it good.
Posted in No Category, Programming by Eran with comments disabled.
Sick
Not feeling good. No strength to write posts. To be continued…
Posted in No Category by Eran with comments disabled.
London: The Brave and the Cold
מוקדם בבוקר למחרת קמנו לקור כלבים. למרות שקשה לקרוא לזה קור כלבים כשלכלבים היה קר מדי לצאת החוצה. התחלנו את הבוקר בללכת ל-Marks & Spencer, הגרסה הבריטית לשופרסל P: . ניגשנו לשם כדי לחפש לעצמנו משהו לאכול, איזה שהוא משהו בריא לארוחת בוקר. אם הייתי עושה את זה בשופרסל אז הייתי מחפש גזר או משהו טרי ופשוט, לא מסובך מדי. שם, היו לי חמישה-שישה מקררים מלאים בכריכים. וגם כל מיני סוגים שבחיים שלי לא חשבתי עליהם. בחרתי אחד שהיה עם פלפל וקצת חריף אבל היה שם גם עוף, בייקון, עוף עם בייקון וגם מבחר מלא לצמחונים. אחרי שני סיבובים בחנות מצאנו לעצמנו שלל, שלי כולל גם שקית של גזרים שלקחתי בהזדמנות האחרונה ובסוף אכלתי רק אחרי שחזרנו לארץ. אבל לא משנה. משם לקחנו את הרכבת למרכז העיר, לכיכר טרפלגר, ולצפות באנשים שמטפסים על אריות. התיישבנו לאכול ארוחת בוקר קצרה והתפוקקנו מרוב קור. לשבת מכווץ בתוך שלוש שכבות של עצמך לא היה מספיק, היה כל כך קר. אז אחרי שסיימנו את ארוחת הבוקר, מיהרנו להמשיך ללכת כדי להזרים קצת דם בגפיים. לי היה חשוב לראות מקום אחד חשוב. והוא נמצא ליד הספרייה של לונדון. הספרייה עצמה לא עניינה אותנו יותר מדי יחסית לזמן שהיה לנו אבל בחוץ מצאנו את הבית של הדוכסית אדה. הידועה גם בתור המתכנתת הראשונה. אי פעם. כבוד.
Posted in No Category by Eran with comments disabled.