ביקורות בשורות

אודרי ניפנגר – אשתו של הנוסע בזמן: כבר אמרתי שזה ספר שבנוי מצוין. עכשיו אני אומר שזה מין הספרים שלמרות שאתה יודע שהוא נגמר, והרבע האחרון של הספר ממש מזכיר את זה כל הזמן, שהספר הולך להיגמר עוד מעט, אני עדיין רוצה עוד ממנו. אבל הוא גם מאוד יפה באיך שהוא נגמר. Seether – Finding Beauty in Negative Spaces: (12/12) לשם ההבהרה, כשאני נותן לאלבום ציון של 12 מתוך 12 לא אומר שהוא האלבום המושלם. זה לא אומר שכל שיר הוא השיר הכי טוב בעולם. זה רק אומר שכל שיר הוא ‘טוב מספיק’, טוב מספיק בשביל ללכת לאוסף הפרטי שלי (בנוסף ללהישמר במערכת) של שירים שאפשר לשמוע עוד פעם ועוד פעם (Add infinitum) ו-Seether בהחלט עומדים בקריטריון. השירים נעים בין רגוע לצורח ועם נטייה לרדת על העולם. Stone Sour – Come What(ever) May: (15/18) האלבום הקודם שלהם היה סביר פלוס. בתור Slipknot דיי שנאתי את המוזיקה שלהם אבל Stone Sour נמצאים על הדרך הנכונה עם סגנון יחודי ומוזיקה מצויינת. הם דיי דומים ל-Seether למען האמת, אבל עם טוויסט משל עצמם. אבל גם הם יורדים על העולם. Perfume – Story of a Murderer: כבר הרבה זמן שרציתי לראות את הסרט הזה. הוא היה ארוך והוא היה שווה את זה. One Missed Call: אז החלטנו לראות את המקורי לפני שיוצא החדש. הוא פשוט מגניב. היפנים יודעים לעשות אימה כמו שצריך. רק הסוף קצת מוזר. למרות שאני חושב שצריך לעשות אותו קצת אחרת, אני דיי בטוח שבגרסה האמריקנית ידפקו אותו. Flash Gordon 2007: לא, הסדרה עוד לא נגמרה, אבל היא נגמרה מבחינתי. זה Continue Reading →


Posted in Reviews by with 4 comments.

באמצע הלילה

האם אני באמת לא צריך אף אחד אחר? האם זה משנה שאני רוצה? “כן, ניסיתי להרשים אותך באייקון. כי דיברנו על זה ואת ביקשת כל כך יפה. כי באותו הרגע, מה שאת רצית היה הדבר היחידי ש… ובכן… כבר חודש וחצי אני חושב ולא מסוגל להתבטא. ויש לי תמונה, של הרגע, תמונה שלא רצית אבל מבחינתי יצאה מושלמת. גרנדיוזית. פלאית. ואצלך זה כבר בטח מלפני מזמן אבל אני לא מסוגל להרפות מהמטען. ולמה אני לא אומר לך את זה לפנים? כי אני מפחד התוצאה העלולה להישאר לתמיד. אני מפחד לפגוע ביחסים. אני מפחד שתגידי שאין לי סיכויים. אני מפחד שתחשבי שזה טיפשי. אני מפחד ממה שעלול לקרות לי, כי ניסיון יד-שנייה יש לי מספיק. המחשבות יוצאות ונכנסות, נתקעות ומתחבטות. ואני נשאר… להביט… מרחוק.”


Posted in Thinking Out Loud by with 10 comments.

“תקרית אורן”

זה קרה בכיתה ד’. יום אחד ככל הימים, עלינו כולנו על האוטובוס לבית הספר רימון במסילות. נסיעה של שש דקות עברה בלי בעיות. הבעיות התחילו כשהגענו לתחנה האחרונה. אני ישבתי מאחורה באוטובוס ואורן, ילד מהשכבה שמעליי, ונודניק גדול בפני עצמו, ישב מעט יותר קדימה. אני יצאתי לאיטי מהאוטובוס והוא הרים את הרגל שלו על המושב שמעבר למעבר וחסם את הדרך לחלוטין. ביקשתי ממנו שיזיז אותה אבל הוא לא היה מוכן. אני לא זוכר את חילופי המילים המדוייקים אבל אני יודע שמאחוריי כבר היו לחוצים לצאת. מישהו כנראה דחף ואני זזתי קדימה בניגוד לרצוני. אני לא יודע גם לאיזו זווית הגיעה הרגל של אורן אבל אני בטוח שזה לא היה נעים. הוא החליט שזאת הייתה אשמתי ושעשיתי את זה בכוונה ומאז הוא רדף אותי במשך שבועות.


Posted in No Category, Stories of My Life by with 6 comments.

היום שאחרי

אני אוהב הופעות חיות. היהודים הם להקה טובה. אבל אני שונא מועדונים. איך מיישבים את זה? שנאה למועדונים מנצחת. לא ללכת להופעה אלא אם כן זה מוגדר כרק הופעה. ב-22:30 יצאנו וב-1:30 ההופעה עוד לא התחילה. אני שונא מועדונים כי הם רועשים מדי, בדרך כלל עם מוזיקה שאני לא אוהב, אנשים מעשנים אותי למוות, הם דורשים מחירים מופרזים על השתייה ואיבדתי את חוט המחשבה. אני צריך להשתמש בו בבד אחד. מה זה אומר על ידידות בין אנשים כששניים פוגשים אחד את השני באמצע מסיבה ואחרי דברי הנעימות מה שיש לדבר עליו זה רק עבודה/לימודים? איך עוברים את הקטע הזה?


Posted in No Category by with 1 comment.

משעזעי ומענייני השבוע

1) לחיות עד אלף? אני בעד. 2) והנה הסיבה לשמור את הקבלות שלכם: סוויטה במלון בהנחה של 99.4%. 3) מתי הייתה הפעם האחרונה שראיתם טרקטורים רוקדים ריקודים סלוניים? 4) הייתי רוצה להגיד: “היי, תראו איזה יופי ‘תחרות קפיצת גמלים‘,” אבל זה טפשי מדי. 5) שיטה לעורר אנשים בקומה: תנו להם גלולת שינה. 6) זה אחד הרעיונות היותר חולניים שאי-פעם שמעתי. זוכרים את ה-Meat Puppet? ה-Neural Cut Out מניורומנסר? אז מישהו החליט לעשות את זה באמת. 7) אבל זה מצחיק. נכון שאתלטים לא אמורים לקחת סמים משפרי ביצועים בתחרויות ובכלל? אבל מה אם הסם הזה הוא פלסבו? 8) ושוב פעם: Video Games to the Rescue! 9) איזה חמוד! גם אני רוצה כזה! 10) אז מה עושים עם חלב שלא נשפך אבל שממלא את המקרר? שולחים לאפריקה, כמובן. 11) ילדה הודית עכשיו תלמד ללכת. על שתי רגליים ולא על שש.


Posted in Less Interesting News by with comments disabled.

תרמתי-דם, תרמתי-דם!

אבל לא קיבלתי מדבקה, רק חור דיי רציני בצד הפנימי של המרפק השמאלי. אה כן, נתנו לי טרופית יאיי! חוץ מזה הייתי רוצה לשתף באבחנה. אין לי כמעט שום בושה, שום צניעות, “פחד קהל” או איך שתרצו לקרוא לדבר הזה שמפריע לאנשים להרגיש נוח ליד אנשים אחרים במצבים מסויימים. לדוגמה, אם אני עומד במשתנה ומישהו יבוא ויסתכל לי מעבר לכתף, אני רק אשאל אותו מה הוא רוצה או אם אפשר לעזור. אין לי בעיה ללכת ערום לחלוטין בחדר שלי או לאורך המסדרון למקלחת. אני מתעטף במגבת, שומר את איבריי לעצמי ומנסה להתנהג בנימוס רק כי אני יודע שלאנשים אחרים זה מפריע. זה הכל. ועוד משהו, הנה הדרך הכי טובה לבדוק אם מי שנרשם הוא אנוש או בוט…


Posted in No Category by with 6 comments.

Remember, Remember, the Fifth of November

The Gun Powder Treason and Plot I Can Think of No Reason Why the Gunpowder Treason Should Ever be Forgot 12 Years to the day… ומתאים בצורה מסויימת, לאתר חופש מלאו היום עשר שנים.


Posted in Memes and Stuff by with 2 comments.

משעזעי ומענייני השבוע

1) נסו לחפור מדי פעם בערימת הזבל השכונתית שלכם. מי יודע מה תמצאו שם? אולי ציור בשווי מיליון דולר? 2) ואני חושב שזה שיא עולמי חדש: קובייה הונגרית ב-10 וחצי שניות.


Posted in Less Interesting News by with 2 comments.

המורים מפגינים בכל צומת מרכזית

ואני חושב שמטוס נוסעים נחת ברמת דוד. אבל חוץ מזה היה יום יפה.


Posted in No Category by with 1 comment.

There’s an Impact for ya

היום היה אמור להיות יום חופשי. קצת אלגברה, קצת חדוו”א על הבוקר ואז כל היום פתוח. הכוונה הייתי לחזור קצת על אלגברה וחדוו”א שאולי פספסתי ואז לפתוח משחק של World of Warcraft – The Board Game. אבל אתמול נאלצתי להודיע שלא אוכל להשתתף בסוף כי אני צריך להגיע לתל-אביב להשתתף בתדרוך של קבוצת Impact.


Posted in No Category, Thinking Out Loud by with 1 comment.