ביקורות בשורות
אודרי ניפנגר – אשתו של הנוסע בזמן: כבר אמרתי שזה ספר שבנוי מצוין. עכשיו אני אומר שזה מין הספרים שלמרות שאתה יודע שהוא נגמר, והרבע האחרון של הספר ממש מזכיר את זה כל הזמן, שהספר הולך להיגמר עוד מעט, אני עדיין רוצה עוד ממנו. אבל הוא גם מאוד יפה באיך שהוא נגמר.
Seether – Finding Beauty in Negative Spaces: (12/12) לשם ההבהרה, כשאני נותן לאלבום ציון של 12 מתוך 12 לא אומר שהוא האלבום המושלם. זה לא אומר שכל שיר הוא השיר הכי טוב בעולם. זה רק אומר שכל שיר הוא ‘טוב מספיק’, טוב מספיק בשביל ללכת לאוסף הפרטי שלי (בנוסף ללהישמר במערכת) של שירים שאפשר לשמוע עוד פעם ועוד פעם (Add infinitum) ו-Seether בהחלט עומדים בקריטריון. השירים נעים בין רגוע לצורח ועם נטייה לרדת על העולם.
Stone Sour – Come What(ever) May: (15/18) האלבום הקודם שלהם היה סביר פלוס. בתור Slipknot דיי שנאתי את המוזיקה שלהם אבל Stone Sour נמצאים על הדרך הנכונה עם סגנון יחודי ומוזיקה מצויינת. הם דיי דומים ל-Seether למען האמת, אבל עם טוויסט משל עצמם. אבל גם הם יורדים על העולם.
Perfume – Story of a Murderer: כבר הרבה זמן שרציתי לראות את הסרט הזה. הוא היה ארוך והוא היה שווה את זה.
One Missed Call: אז החלטנו לראות את המקורי לפני שיוצא החדש. הוא פשוט מגניב. היפנים יודעים לעשות אימה כמו שצריך. רק הסוף קצת מוזר. למרות שאני חושב שצריך לעשות אותו קצת אחרת, אני דיי בטוח שבגרסה האמריקנית ידפקו אותו.
Flash Gordon 2007: לא, הסדרה עוד לא נגמרה, אבל היא נגמרה מבחינתי. זה התחיל קצת מעניין ואז המשיך כמו עוד גרסה של זינה או Mutant X. פשוט מטופש וחסר כל הגיון.
Bionic Woman 2007: גם זה התחיל מעניין אבל הצליח לסטות למקומות מטומטמים. ואפילו קייטי סאקהוף לא מסוגלת להציל את זה. כי זה לא משנה כמה דמות אחת מגניבה כשכל השאר מטומטמות.
Den Osynlige: גם את זה ראינו כדי להקדים את הגרסה האמריקנית. בתור סרט רוחות שוודי הוא שונה ויחודי עם רעיון מעניין ופתרון יפה. כדאי. אח שלי חושב שיעתיקו אותו אחד לאחד. אבל אני חושב שיש בו כמה דברים שהם טובים מדי מכדי שהאמריקנים ישמרו אותם.
Kurtlar Vadisi Irak: סרט פעולה טורקי. חשבתי שיהיה מגניב. קצת מטיפני, קצת מרצה, קצת דבילי כשזה מגיע לייצוג האמריקנים ובהחלט יש להם עוד מה ללמוד על איך להעביר סיפור ואיך לעשות פעולה טובה. אבל סך הכל, לא רע.
L’Empire des Loups: ובשביל לסיים את ערב הזרים ראינו סרט מתח צרפתי. מכל הסרטים שראינו בזה הייתה הפעולה הכי טובה. הוא היה בנוי טוב, חולני בצורה טובה ומעניין עד הסוף ועד הסוף השני שגם היה במקום.
Posted in Reviews by Eran with 4 comments.
לסרטי אימה יפנים תמיד יש סוף מוזר, אחרת זה לא מתאים לז’אנר. רובם גם די משעממים באמצע.
ממש לא תמיד. להרבה סרטי אימה יפנים יש סוף שלפחות נותן איזו שהיא סגירה. ויש גם סרטי אימה טובים. אילו כבר ראית?
Ringu? The Eye? Imprint? Ju-On?
Ringu – אהבתי. אתה יודע – אתה לא חייב לאיית כמו שהם מבטאים את זה.
ראיתי איזה 3 או 4, אבל אני לא זוכר שמות – הם בד”כ ביפנית ;-)
ככה זה כתוב.
http://www.imdb.com/find?q=Ringu