אם הומיאופתיה הייתה צבע
חוק מספר אחד – זהה ירופא על ידי זהה: אם הקיר בצבע אדום ואתם רוצים שיפסיק להיות אדום, אתם צריכים לקנות שפורפרת צבע אדום.
חוק מספר שתיים – מנה מינמלית: קחו טיפה של צבע ושימו בדלי מלא מדלל. ערבבו טוב טוב. קחו טיפה מזה ושימו בעוד דלי מלא מדלל. ערבבו טוב טוב. חיזרו על התהליך לפחות שלושים פעם כדי להשיג תוצאה טובה. זה יספיק לכם בשביל לצבוע את כל הקיר.
חוק מספר שלוש – התרופה היחידה: לא משנה מה הבעיה עם הקיר שלכם, יכול להיות שהצבע לא מוצא חן בעיניכם או שהטפט מגעיל או שהצבע מתקלף או שהקיר מתקלף או שאתם צריכים לכסות את האזור בו כדור ברזל חדר לכם את הבית, צבע יספיק בשביל זה.
זיכרון המים – כשמוסיפים צבע למדלל, מנערים אותו ומקישים עליו בצורה מסוימת אז המדלל זוכר את הצבע שהיה בו. אז כל עוד לא חוזרים על אותו תהליך, אפשר לקחת את המדלל הזה, לדלל איתו כחול ועדיין לצבוע באדום.
תהליך הביצוע – טובלים את המברשת בדלי, מחכים שהיא תתייבש ואז מעבירים אותה על הקיר בלי לגעת בשערות עצמן.
הייתי רוצה לראות מישהו מנסה לצבוע ככה. צריך להיות מצחיק.
Posted in Humanity, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 1 comment.
אהבתי.
מוסבר יפה. :)