אז מה קורה?
– סידרתי את הרכב שלי: מילאו לי שמן הגה שהיה חסר והכינו לי אותו למבחן והוא עבר בלי שום בעיות. – בנוסף את הצופר היה צריך להחליף ובזה טיפלתי היום. – אני חושב שאני אפסיק לבוא למוסך בחפצי-בה ואעבור למוסך בעפולה. שם הם לפחות מסודרים ונחמדים. – מסתבר שאין לי חשבונות שצריך לפרוע ואני חופשי להתחיל את שנת הלימודים כרגיל. – היום הצלחתי למצוא תהליך שעובד ולשחזר שני מחשבים מתמונה שהכנתי ממחשב אחר. אז אני לא חושב שיש איום ממשי למשרה שלי. – אני עדיין בבעיה מסוימת כי כנראה שבחודש אני אצטרך בערך פי שתיים מכמה שארוויח אז בזה עוד נשאר לטפל. – ביחד עם זה עוד לא לקחתי מפתח למעונות שאני אמור לקבל (בעיקר בגלל שעות העבודה המוזרות של המשרד הראשי) ובזה אני אשתדל לטפל מחר. – אז מתישהו במהלך השבוע אני אלך לבנק או משהו לברר לגבי הלוואה.
Posted in No Category by Eran with 7 comments.
מחווה לרדיו
ובעקבות ההודעה שלי על הרדיו לפני מספר ימים, הנה שיר קצר שכתבתי. היה זה יום מאוד מזהיר וגם שעה יפה רדיו הפך מצרך נדיר וליחידי סגולה הצבא, המשטרה, אפילו המשביר לקחו את כל התדרים, השאירו מאומה הגיע זמן וסוף היום, נותרה רק מחאה אמרו להם שאין מקום וכבר אין ברירה היו אזרחים ששמחו ויש שעמדו דום כשתדר אחרון הולאם איש אחד בכה האם זה נחמד? האם שווה לקחת רעיונות קצרים וקטנים ולכתוב עליהם שירים ולא סיפורים?
Posted in From the Writing Desk by Eran with 2 comments.
הרדיו מת אבל לא בגלל כוכב הוידאו
אני כבר הרבה זמן לא מקשיב לרדיו. אין שום דבר מעניין במיוחד ואם יש אז יותר קל לי להביא אותו איתי. אני משתדל לשמוע ספרים ואם לא אז יש לי מוזיקה משלי. אבל היום הנגן שלי היה ללא סוללה והטלפון התרוקן לחלוטין. אז בדרך חזרה מחיפה ניסיתי להקשיב לרדיו. מה שמוצאים ברדיו במקומותינו, למקרה ולא בדקתם או אין לכם כוח, זה בערך ככה: תחנה אחת של מוזיקה בסדר (רוק קלאסי או מוזיקה קלאסית), תחנה אחת של מוזיקה סבירה מינוס (פופ רוק או יותר גרוע), שתי תחנות ברוסית, שלוש תחנות שמדברות על כדורגל/כדורסל/פוליטיקה ובערך 20 תחנות בערבית. ואז זה חוזר עוד פעם.
Posted in No Category by Eran with 2 comments.
הבעיה עם אייקון
כבר דיברתי בעבר על הצורך המוזר הזה שמופיע אצל בני אדם כשהם רואים מישהו שהם מכירים, הצורך לבוא ולהגיד שלום, לשאול מה קרה ומה נשמע ואיך הולך במקום רק לנפנף ולחלוף. אני יודע, זה קורה גם לי. הבעיה הזאת מחריפה ביותר באייקון משלוש סיבות עיקריות: 1) באייקון יש בדרך כלל המון אנשים. מתוכם המון אנשים שאני מכיר והמספר הזה גדל משנה לשנה. 2) הניידות של הקהל של אייקון גורמת לכך שאני פוגש את האנשים האלו כל הזמן ועוד פעם. 3) והבעיה הכי חמורה? באייקון זה לא אנשים שהכרתי כשהייתי בטיול כיתה של גן זיוה. אלו אנשים שאכפת לי מהם מאוד, שאני לרוב לא פוגש לעתים קרובות, ואני רוצה לדבר איתם ולהתעדכן במה קורה ומה נשמע ואיך הולך וזה נהיה קשה כשיש כל כך הרבה מהם ולכל אחד מגיע זמן משלו. במיוחד כשאני עכשיו בדרך למישהו אחר או לסרט או לאירוע או להרצאה שאני צריך להגיע אליה כי אחרת לא יהיה מי שיעביר אותה. בפעמים האלו אני נוטה להסכים עם לילי: אייקון לא צריך להיות כל כך דחוס. לא צריך מהבוקר עד הבוקר אלא לפרוס שווה ושווה לאורך שבועיים-שלושה ולשים חורים כך שיהיה אפשר לנוח ולדבר ולא לשכוח לאכול משהו.
Posted in No Category, Thinking Out Loud by Eran with 8 comments.
23/10/2K8 והרי החדשות
1) באיטליה, מהברזים יוצא יין. שזה לא בסדר. הוא היה אמור לצאת מהמזרקה. 2) משחקים בחדשות: או חדשות במשחקים? הסנטור אובאמה מפרסם את מסע הבחירות שלו ב-18 משחקים שונים. משחקים למטרה טובה. האתר play2cures מאפשר לאנשים לשחק משחקים פשוטים תמורת תרומות שהולכות לצדקה. 3) ניתוח ראשון בוצע בעזרת באנג’ו. נגן בלו-גראס נכנס לניתוח שאמור לטפל ביד רועדת וניגן בבאנג’ו כל הזמן לבדוק את הצלחת התהליך. 4) צעצועים מעניינים השבוע: תוכנה שתמנע שיחות בזמן נהיגה. כנראה תותקן בטלפון עצמו ותזהה מתי הוא זז במהירויות שאדם לא מסוגל להגיע אליהם ללא עזרה מכנית ואז תודיע לרשת הסלולרי שלא לשלוח שיחות. המתקשרים יקבלו הודעה שהנמען עסוק ויוכלו להשאיר הודעה. צמח רובוטי. לכל מי שאין לו כוח לטפל בצמחים או שבאמת רוצה לדבר איתם.
Posted in Less Interesting News, No Category by Eran with 4 comments.
סאדוכיסטי
קורה לי הרבה, לפני התעמלות, בין אם זה לרוץ, להרים משקולות או ללכת להתאמן, שפשוט לא בא לי. זה בטח מאוד נפוץ שלהתאמץ מפחיד אנשים אבל אני לא מפחד מזה. לפני שבועיים עליתי להר וירדתי ברגל כי אח שלי רצה שאני אצלם אותו יורד עם האופניים. אני לא יודע למה זה. אז אתמול ים התקשר אליי בארוחת הצהריים ושאל לגבי האימון. רציתי להמשיך לקרוא ולסדר בעקבות אייקון אבל כשהוא התקשר לא ממש יכולתי להגיד לא. גם בגלל שאם אני לא אבוא, תחבורה בשביל האחרים היא בעיה. אז באתי ופגשתי את המצטרף/חוזר/חדש שלנו ודווקא דיי נהניתי. אני נהנה להרביץ לאנשים וזה גם כיף מסוים כשמרביצים לי חזרה. חוץ מהעובדה שאני צריך ליישר את המפרקים אחרי כל אימון. סאדיזם? מזוכיזם? אולי אני סאדוכיסטי.
Posted in No Category by Eran with 1 comment.
אייקון 2008, יום רביעי – Un and Expected Surprises
מכיוון שפאב-קון נגמר מאוחר אז ישנו עד מאוחר וכשלילי שאלה אותי אם אני מתכוון להגיע ל-The Fall, בערך רבע שעה לפני תחילת הסרט, זה היה עוד לפני שהספקתי לצאת מהמיטה. אבל זה בסדר, יש לנו את הסרטים וכמו שעשינו השלמות אייקון לפני שיצאנו, גם מחר נשלים סרטים. הגענו ונכנסנו להראצה ב-12:00 על מיתולוגיה לאומית יפנית שלקחה לא הרבה זמן והספקתי לפגוש את לילי אחרי The Fall. דיברנו על הסרט, על המסרים החבויים המכוונים והלא מכוונים, וגם על כמה דברים אחרים. העסקתי אותה עד המשמרת ואז חזרנו לאשכול. רציתי להיכנס להרצאה על המהפכות שלא היו אבל מסתבר שהיו 40 מקומות פנויים אבל לא מקומות פנויים למתנדבים ולכן לא יכולתי להיכנס. הבנתי שזאת הייתה בעיית מערכת אבל זה טיפשי שהאירוע כבר רבע שעה in session ואני לא יכול לקבל כרטיס. ובכלל, כל מערכת ניהול כרטיסים נראתה כמו מישהו שמנסה לנהל כרטיסים עם יד אחד קשורה מאחורי הגב, בצורה כואבת, והיד השנייה מעבר לאוזן הראשונה. אז העברתי קצת זמן עד 16:00 שאז היה דיון על אייקון עבר ועתיד, מה קורה איתו ומה צריך לקרות. הסתובבתי מסביב, שיחקנו קצת King’s Blood, דיברנו על Spore וכמה דברים אחרים וב-16:00 נכנסתי לדיון במקום על הרצאה על היהודים במד”ב העולמי שכנראה גם הייתה נחמדה. בשש בערב לילי סיימה את המשמרת אז הלכנו איתה ועם ענבל לחפש משהו לאכול ולסיים עם גלידה. ניסינו להעביר את הזמן עד אירוע הנעילה. לפניו אכלנו גלידה, דיברנו על מבטאים בריטים, סיכמנו שקארי אלווס הוא כן בריטי וטירטרנו קצת את לילי במעלה ומורד המדרגות כי היא לא מצאה את את הכרטיס שלה לאירוע Continue Reading →
Posted in No Category by Eran with 7 comments.
אייקון 2008, יום שלישי – Much Much Late
התחלנו את היום טיפה יותר מאוחר מאתמול אבל התארגנו מהר והספקנו להגיע לאסיפה של האגודה ב-11:00. דווקא נראה לי שכן הפקנו משהו מהאסיפה וזה יוביל לשינויים במבנה פרס הגפן לעתיד. בתקווה לטובה. מיד אחרי זה כבר התארגנתי לחידון שלי. הרבה פחות אנשים הגיעו מכפי שחשבתי וזה קצת בלגן את העסק. בפעם הבאה, לדבוק לתוכנית יותר. אבל היה כיף ואני חושב שאנשים נהנו. הם ביקשו עוד סיבוב למרות שאת זה אפילו לא סיימנו בחלקו. מ-15:00 עד 16:00 הסתובבנו מסביב עד שנכנסנו לראות את ‘מחסום כתיבה’. אני מאוד שמח שעושים סרטים ז’אנריים ישראליים אבל עוד יש הרבה מקום לשפר בקלישאות, במשחק, בבימוי ו-SteadyCam לא תהרוג אף אחד, אני חושב שהיא אפילו יכולה להציל כמה אנשים. אחרי שהתגברנו על מחסום הכתיבה, התחלנו לנוע לכיוון הפאב-קון. רעיון מעניין הפאב-קון. באים לפאב באווירת סייברפאנק, מקבלים דמות ומנסים להשיג עבודה. אני הייתי מעדיף לשחק את להב ואולי אני אנסה לדחוף יותר דמויות שלי בפעם הבאה. הוא התחיל מאוחר ונגמר מאוחר ואני חושב שהשעה המאוחרת והסיפור המוזר לחלוטין שסבב את כל המשימות הקשו על הריכוז לקראת הסוף. זה רעיון נהדר שצריך לעשות עוד פעם רק יותר מוקדם (או עם יותר קולה), במקום פחות רועש ובצורה יותר מסודרת. ובגלל שפאב-קון תפס חצי יום, זאת הודעה קצרה.
Posted in No Category by Eran with comments disabled.
אייקון 2008, יום שני – What day is it again?
אני לא חושב שישנתי כל כך גרוע מאז הטירונות. כנראה שילוב של תאורה לא נחוצה וכרית גדולה מדי. אבל הצלחנו לקום בתשע בבוקר ואז לנהל דיון אורך בנוגע ל-debate של אובאמה ומק’קיין עד בערך רבע לעשר שאז זזנו. בעשר הלכתי להרצאה על חומרי העבר וחומרי העתיד. זה נשמע מעניין אבל היא דיברה יותר מדי על חומרי העבר, יותר מדי על חומרי ההווה וכמעט בכלל לא על חומרי העתיד. אין הרבה תובנות משם. אחרי ההרצאה התיישבתי לחכות ללילי בזמן שניסיתי לשפץ קצת את ההרצאה שלי ולנסות להעביר אותה יותר טוב מאשר אתמול. לילי הגיעה לבסוף, הציגה לי את תמר, והאיחוד הגדול הושלם בסביבות אחת אחר הצהריים כשהתיישבתי מול הזירה שלירן וליעם מנהלים את הקרב על השיער. כשהקרב נגמר מיהרתי חזרה לאשכול להתכונן להרצאה. לא נתנו לי להיכנס עד עשרה לשתיים, בערך. משהו עם הרצאה של אורח כבוד. שוב פעם היו בעיות קול חמורות אבל זה לא היה נורא חשוב כי האפקטים של נחיתות, בעיטות ומכות עפות לא מדהימים במיוחד. אז אני עדיין לחוץ, למרות שהצלחתי להיות קצת רגוע יותר, החדר לא היה מלא וזה היה אשכול 3, קיבלתי הערות יפות מהקהל, נראה לי שהצלחתי לשמור על עניין יותר טוב אבל הלקח לפעם הבאה הוא להיפטר מהדפים לגמרי כי הם מוציאים אותי מהריכוז ולא מזכירים לי דברים. אני בדרך כלל מאבד את עצמי. אז לשים את זה במצגת או בכלל לא. זה גם יאפשר לי יותר חופש תנועה ויראה יותר טוב. סיימתי מוקדם יותר ממה שחשבתי אז רק שרצתי מסביב עד שהגיע הזמן לסרט [REC]. לצערי, בדיוק לפני שכבר רציתי להיכנס לסרט, Continue Reading →
Posted in No Category by Eran with comments disabled.
אייקון 2008, יום ראשון – And the Day Started Out So Well
ודיי המשיך ככה. זה התחיל בהשכמה מאוחרת. חישבתי לא נכון את הזמן שצריך לעבור עד שהמוזיקה צריכה להתחיל וזה היא עמיחי שהעיר אותי. דילגתי מהר לאסוף דברים ולקנות סוללות ויצאנו לאסוף את דותן ולדרך. הגענו למקום לקראת עשר בבוקר וכבר הייתי צריך להתחיל בסידורי מודיעין, לראות מה קורה עם ה-MIBs, לבדוק מה אני אמור לעשות בתור תמיכה טכנית וביליתי עד 14:00 בערך בלהגיד שלום לאנשים חשובים ומאחורי דוכני מכירות כרטיסים, רב עם מדפסות קבלות מעצבנות. ב-14:00 הלכתי להרצאה שאמורה לעזור בלהנחות משחקים אבל גם זאת, אני חושב, עובדת רק אם אתה כבר יודע מה אתה עושה. הוא נתן כמה טריקים מעניינים ואני החזרתי לו, כשהוא ביקש דרך לאיים על העולם, עם Scalar Weapons ששמענו בדרך ב-Skeptoid. אחרי זה, נגררתי תחת לחץ מתון לראות סרט בשם Eleven Minutes Ago שהיה קצת צפוי לאן הוא הולך אבל עדיין היה מעניין ועשוי נהדר. משם קצת הסתובבתי, הפסדתי כמה סיבובים של Jungle Speed והלכתי לראות Fear(s) of the Dark. וזה סרט מוזר ככל שיכול להיות. חביב, משונה, לא סרט אימה מדהים. בתקווה REC יהיה יותר טוב. כשזה נגמר הלכנו לאכול. סלט, בניגוד לכל יום רגיל אחר. ההרצאה שלי התחילה ב-21:00 ואני ממש מקווה שעברה טוב כי אני לא הצלחתי לשים לב. היה חשוך, היה לחוץ, הייתי צריך לקצר ברבע שעה הרצאה שבמילא הייתה דחוסה וכבדה וזה בנוסף ללחץ הרגיל שלי כשאני מדבר בפני קהל. אבל בכל זאת מילאתי אולם, מול סטיבן בראסט, קיבלתי יופי של תגובות וגם באו להציק לי אחר כך. יאיי! הסרט האחרון להיום היה ׂGamers, סרט על שחקני תפקידים, הדמויות שלהם Continue Reading →
Posted in No Category by Eran with 3 comments.