ביקורות בשורות
Doom 3: (אימה, ימ”ר) או יותר נכון, Doom כמו שהוא צריך להיות. אז המחשב שלי לא מרשים מספיק בשביל להפיק ממנו את הכל אבל בכל מקרה נהניתי. זה משחק אימה טוב והסיפור שלו, אם כי לא מדהים, מחזיק. id משתמשים בכל טריק אפשרי בספר (אחד מהמעצבנים בהם הוא דלת שנפתחת מאחוריך ממנה יוצא שד ואחרי שמחסלים אותו והולכים לברר מה יש במקום שנפתח, נפתחת עוד דלת) מקולות מחרידים, חריקות, הבזקי אור, לחץ זמן, לחץ אוויר, להבות במראות, צרחות ועד המפלצת הסטנדרטית שמזנקת עליך ברגע שפותחים את הדלת. זה נהיה צפוי, זה מתחיל להעיק, זה מתחיל לעצבן אבל זה fucking אפקטיבי. לא פחדתי כל כך תוך כדי משחק מאז Dark Forces (עוד משחק שכדאי לעשות מחדש או המשך נורמלי). אם אימה היא כוס התה אז Doom 3 הוא השמונה כפיות סוכר.Spore: (עולם חופשי, Sim-like) כשנינטנדו יצאו עם ה-Wii, הם הגדירו מחדש את אופן השליטה בקונסולת משחקים. אחרי ששיחקתי בה פעם אחת, התגובה שלי הייתה “וואיי מגניב! בואו נעשה את זה עוד פעם!”Spore מנסה להגדיר משחקיות שנה בעיקר על ידי האופי הפתוח שלו. וזה בהחלט יפה שאפשר להתקדם איך שרוצים, מתי שרוצים ולאן שרוצים. ה-Creature/Vehicle Creator פורץ את הדרך לאמנים ולכל מי שזה כוס התה שלו. אבל הוא לא ממש מאפשר ללכת על הקטע של ה-Roleplay. יש בו המון מה לעשות אבל הרוב דיי משעמם ולסיום אני נאלץ להשוות אותו ל-Privateer. אהבתי את המשחק, מגניב, חביב, משעשע, שווה עוד סיבוב או שניים בעתיד הרחוק אבל כל הקטע של העולם הפתוח ותחקור איפה שבא לך ותעשה מה שאתה רוצה מתיישן מאוד מהר ונהיה Continue Reading →
Posted in Reviews by Eran with comments disabled.
העתיד שלא אמור להיות
בשבוע שעבר, ביום האחרון של העבודה שלי (שהיה יום שלישי בגלל יום כיפור), ממש לקראת סוף היום, ניגשתי לחשבון הדואל שלי לבדוק מה חדש ושם הייתה הודעה שתויגה כ’טכניון’. פתחתי אותה וגיליתי מכתב רשמי המפרט את הסיבות למה ואת הדרכים איך המדינה תקעה זובור לאוניברסיטה ולמה, נכון לעכשיו, לא תהיה שנת לימודים תשס”ט. אני לא יודע איך זה משפיע על האוניברסיטאות האחרות אבל אם עד עכשיו דאגתי על איך אני מתחיל את השנה החדשה, עכשיו אני צריך לדאוג למה אני עושה אם אין שנה חדשה. אני עוד צריך להעביר את הרכב שלי טיפול ורישוי חדש, שלחתי היום את ‘לונה’ לתיקון כי היא שבקה חיים, עוד לא קיבלתי תשובה לגבי הלוואת סטודנטים ועכשיו אני כנראה גם צריך למצוא מקום לגור בחיפה, אם לא במעונות, בזמן שאין שנת לימודים. לפחות שאהיה קרוב לעבודה. אם בכלל תהיה עבודה בלי שנת לימודים. כן, יותר קל לחשוב משבוע לשבוע, מיום ליום. אני אלך לכתוב הרצאות עכשיו.
Posted in No Category by Eran with 3 comments.
היום החליפו לשעון חורף
ואף אחד לא טרח להגיד לי. אז הגעתי לעבודה בדיוק מוחלט ב-9:00 בבוקר רק כדי לקבל את ההודעה שעכשיו 8:00. זה באמת נשמע מוזר כשהתקשרתי ליאיר ברבע לשמונה, שחשב על לנסוע בשמונה, והוא נשמע כאילו כרגע הערתי אותו. אני מרגיש כאילו חילקו ארטיקים חינם לכולם ואני לא הייתי. אבל אני עדיין מרגיש יותר רע על הפעם ההיא שהיה לי כרטיס לסדנת כתיבה עם ניל גיימן ושכחתי ממנו.
Posted in No Category by Eran with 2 comments.
Geffen Storycasts – דברים שחשבתי עליהם תוך כדי
– כל אחד ואחד מהסיפורים בהחלט ראוי למקומו כמועמד לפרס גפן. – כל המקריאים נהדרים. – עדי בהחלט שחקנית יוצאת דופן. – ניר מצוין בתור הגאון המטורף. – יואב גונב את ההצגה בתור דרביח וליטל בתור סילסה. – ענבר כנראה הייתה היחידה שמסוגלת להתמודד עם הקראה ארוכה ורצופה והיא באמת נשמעת מקריאת סיפורים מקצועית. – כשקרן מקריאה את גונזזו, זה נשמע כאילו כל רגע היא עוד שנייה מתפקעת מצחוק. – אני עדיין לחוץ, לא ממש יודע לשחק ומדבר נורא מהר (היאפיםימותועלזהנהיהמיליונרים. מה?) – גונזזו כנראה הכיל הכי הרבה טווח כי הוא קומי ונתן לאנשים להתפרץ. כל שאר הסיפורים מאוד אפלים. – אני עדיין חושב שאת מעגל היו צריכים להקריא אחרת אבל אני מודה שזה ניסוי מעניין לעשות אותו רק עם מקריאות. נראה מה שאר הקהל יחשוב. – האיכות של ההקלטה לא מדהימה ולא משתווה לספרים המקצועיים שאני שומע אבל זה בהחלט יותר טוב ממה שציפיתי. יצא טוב מאוד בשביל ניסיון ראשון. למרות שעדיין אפשר לשמוע מדי פעם את העריכות ולפעמים לא שומעים אותן מספיק. – ואני עדיין חושב שהיה יותר נחמד אם הייתה שם קצת מוזיקה (אולי אפקטים זה קצת מוגזם) אבל זה כנראה יעשה כשיהיה יותר זמן להתעסק. וכמו שנאמר: “עוד הפ-עם! עוד הפ-עם!” ולמען האמת, עכשיו, כשאני סוף סוף משקיע קצת זמן מדי פעם בלכתוב את הסיפור של להב אז אני חושב יותר על להקליט אותו. אבל אולי כדאי להתחיל מסיפורים קצרים יותר (כי הוא מתקרב ל-6,000 מילים ויש לי עוד שתיים-שלושה סצנות).
Posted in Reviews, Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.
ביקורות בשורות
The Man Who Was Thursday: (פילוסופי, פוליטי?) שמעתי את הספר הזה כי הוא מוזכר עשרות פעמים ב-Deus Ex והרעיון הבסיסי נשמע מעניין (משורר, שבעזרת כמה צירופי מקרים והכוונות מלמעלה, מגיע למועצת האנרכיסטים של אירופה ומנסה לפרק אותה מבפנים). הבעיה היא שלמרות שהוא מעניין, משעשע, ובנוי דיי טוב, הוא עדיין מתחיל לכשול בסביבות האמצע כשהדברים מתחילים לחזור על עצמם ובמיוחד בסוף המאוד מוזר ולא מוגדר שלא באמת אומר משהו. נשמע כמו משהו שזקוק להרחבה ואולי אפילו לעיבוד לסרט מודרני. בינתיים, לא ממש חובה אם כי יכול להיות כדאי למי שיודע למה הוא נכנס. צד שמאל של החושך Extended Edition: (מדע בדיוני, מגדרי) סוף סוף סיימתי את הספר הזה. אני מסכים עם ניהאו, הוא בהחלט איטי יותר. זה לא שהוא לא מעניין. הסיפור המרכזי הוא סיפור הרפתקה ומגע ראשון חביב ביותר. הבעיה היא שרק הסיפור הקצר האחרון שמגיע עם הספר באמת נוגע בנושא שמעניין אותך כשאתה לוקח ספר שמדבר על עולם של בני אדם אנדרוגינים. אני לא אשים אותו ביד שנייה אבל כנראה שלא אחזור אליו בזמן הקרוב. אני לא אגיד לא לקרוא כי הוא דיי נכנס לקטגוריה של לחם. אבל לא הייתי שם אותו גבוה ברשימת החייבים לקרוא. 21: (אין לי שמץ של מושג) כי הסרט הזה הוא לא ממש סרט פעולה או סרט מתח או קומדיה או כל ז’אנר קולנועי שאני מסוגל להעלות על דעתי. הוא פשוט מבוסס על סיפור אמיתי של סופר קלפים והרפתקאותיו בלאס וגאס. הוא צפוי, הוא בנוי קצת טיפשי ולא אמין והדמויות גם דיי בהתאם. הסיפור כל כך הוא בערך באמצע בין קלאסי לקלישאה ואני מניח Continue Reading →
Posted in Reviews by Eran with 1 comment.
היקום הוא מקום יפה, נכון?
אז שמישהו ינסה להסביר למה. למה זה כל כך יפה? (ונא לראות את התמונה הגדולה)
Posted in No Category by Eran with 4 comments.
I Gots me a Job
Now, all I have to do is keep it. And get a student loan. Update(01:06): And I’ve just returned from the recording of the Geffen podcasts. I didn’t have a really big part but I still had fun. Overall, I think, it was a very good day. But now I’m hungry.
Posted in No Category by Eran with 6 comments.
אם אשכחך מס”ב… אני מניח שזה לא יהיה כזה נורא
צפיתי בכמה פרקים של Voyager כי היה שם משהו שעניין אותי ואני מניח שאחרי זה, ואחרי שצפיתי בכמה מפרקי ה-Remastered של הסדרה הישנה, אני חושב שאאלץ לסווג את מס”ב ביחד עם Transformers וחבריה בתור סדרות שהיו נחמדות פעם אבל עכשיו כבר ממש לא מדהימות ואפילו קצת מביכות (אותי כי פעם צפיתי בהן). בנוסף לזה הייתי רוצה להתייחס ליקום של מס”ב באופן פרטי ולנחמדות/בעסה באופן כללי. יש אנשים שמתלוננים על סיפורים “גרומיטיים”, סיפורי סנסאבעסה, סיפורים שמראים לנו עולם לא נחמד, עולם לא סטרילי, עולם שבו אנשים נופלים, מתלכלכים, כואב להם והם בדרך כלל מתים ואפילו סובלים קצת תוך כדי. העולם של מס”ב, לפחות העולם הקלאסי יותר שלו ופחות מה שעשו ב-DS9, הוא עולם מאוד סטרילי כי ככה ג’ין רודנברי הגדיר אותו. הוא מאוד פלסטיקי ואפילו קצת סכריני. התלונה העיקרית של אנשים נגד הסנסאבעסה היא שזה לא כיף, זה מציאותי מדי ולא מספיק אסקפיסטי ואנחנו קוראים ספרות משארת (זה תרגום טוב לספקולטיבית?) כי אנחנו רוצים לחשוב על עתיד יותר טוב. אז לא. או לפחות, לא כולם. אני אוהב לחשוב על העתיד בכלל. ואיך שאני רואה אותו, אם הוא לא מלוכלך, אם הוא לא אפל, אם הוא לא… “מציאותי” אז הוא פשוט לא אמין. ומס”ב היא אחת הדוגמאות היותר טובות לחוסר אמינות וזה אפילו בלי לדבר על הפסודו-מדע שלהם. למרות שזה מצחיק לפעמים: “The Borg are dispersing our beam!” “Compensate.” “Not working.” “Enhance our defenses…” “She’s accessing our navigation controls!” “Stop her.” “I can’t” [Because you waited for your captain to tell you what to do, imbecile. – SR] אני אוהב את הסיפורים Continue Reading →
Posted in Reviews, Thinking Out Loud by Eran with 11 comments.
Solving Problems, the Doom Way
If you get that sinking feeling, the dread that, in just a second, things are going to go horribly wrong, then switch to the Rocket Launcher or, better yet, the BFG. Guaranteed to make everything OK again.
Posted in No Category, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
אני מוותר
המשחק הזה כבר אצלי כמה חודשים. ניסיתי להביס אותו לגמרי אבל אחרי ניסיונות חוזרים ונשנים לא הצלחתי. בקושי הצלחתי לרשום לעצמי את ההישג האחרון גם ככה. אז הנה, זאת טבלת ההישגים שלי ב-Ricochet Infinity. ועכשיו מחקתי את בזבוז הזמן המטורף הזה מהמחשב שלי. אבל נוספה לי בעיה חדשה…
Posted in No Category by Eran with 2 comments.