שתיית אלכוהול
“The Encyclopedia Galactica says that Alcohol is a colourless, volatile liquid and also mentions its intoxicating effect on certain carbon based lifeforms. The Hitchhiker’s Guide to the Galaxy also mentions Alcohol. It says that the best drink in existence is the Pan-Galactic Gargle-Blaster, the effects of which is like having your brain smashed out by a piece of lemon wrapped around a large gold brick. It mentions where the best Pan-Galactic Gargle-Blasters are mixed, how much you could expect to pay for one and which volentary organisations will help you rehabilitate from one.” — The Hitchhiker’s Guide to the Galaxy, Douglas Adams הנה דעותיי על מנהג שתיית האלכוהול, רק לשם השימור ומיטוב הדור. כמו שנאמר באנציקלופדיה גלקטיקה, לאלכוהול יש אפקט משכר על צורות פחמן מסוימות שעניינן מעניינו, זאת אומרת, בני אדם. לכן, אני מניח שכאשר בן אדם שותה אלכוהול, הוא מכוון להשתכר. בצורה כזאת או אחרת. איני יודע על התהליך אצל אחרים אבל אצלי תהליך ההשתכרות הולך בערך ככה: קודם אני מקבל תחושה חמימה שמלווה על ידי קלות ראש מסוימת. אקרא לזה מצב 1. לאחר מכן מגיעה הירידה בהגבלות חברתיות גבוהות ויכולת ירודה לסנן את מה שאני עושה או אומר (מה שמוביל אנשים מסוימים לחשוב שאני חמוד יותר). לזה אקרא מצב 1א. לאחר מכן מגיע כאב ראש מסוים, עייפות וכבדות. תחושה זו לאט לאט מתגברת עד הרגע שבו אני מעדיף רק לשכב בצד עד שיגיע הזמן לחזור למיטה או לקרוא לעצם קרוב כלשהו מיטה ולהתנחל שם. לזה אקרא מצב 2. מעולם לא הגעתי לחוסר יכולת לעמוד, שכחה או הקאה. אני Continue Reading →
Posted in No Category, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 1 comment.
לופר והבעיה של מסע בזמן
במקרה חביב אך “מענין” קיבלתי לראשונה תגובה אמיתית על ביקורת שפרסמתי דרך The Bottom Line. הפעם על Looper. אומרים על לופר שהוא אולי לא מסביר את מכניקת המסע בזמן שלו אבל “הוא הגיוני במסגרת החוקים שהוא מציב”. על זה אני אומר את זה. אין לי שום בעיה שלא מסבירים אבל מה שכן מציגים צריך להיות הגיוני עם מה שידוע. ו-Looper לא מסתדר לי. הוא לא מסתדר לי עם שלוש התיאוריות לגבי מסע בזמן והוא לא מנסה להציג אחת חדשה בצורה עקבית. ולכן, המכניקה של לופר מציקה לי. אבל זאת לא הבעיה היחידה עם הסרט. לא משנה. שלושת התיאוריות למסע בזמן הן כדלקמן: 1) תיאוריית הקו היחיד (תיאוריית המסע בזמן משפיע על היקום, התיאוריה הסטנדרטית, מה שיש בחזרה לעתיד): יש קו זמן אחד, כשאתה חוזר לאחור את חוזר לאותו יקום ולאותו קו זמן ולכן צריך להיזהר כי כל דבר ישפיע על העתיד ולכן עליך ופה חיים הפאראדוקסים שכולם מפחדים מהם. זאת התיאוריה שאומרת שאם מרטי מקפליי מפריע להורים שלו להיפגש אז הוא לא יוולד ולכן הוא לא קיים. אבל זה יותר נכון כמו שעשו את זה בתצפית עבר וברגע ששולחים חלקיק אחד לעבר אז כל העתיד משתנה מיד. 2) תיאוריית הגורל (תיאוריית ההכל כבר קרה, תיאוריית ההגנה על קו הזמן, מה שיש בספר יום הדין): יש קו זמן אחד אבל הוא כבר קבוע מראש. כל העבר קבוע וכל העתיד קבוע ולא משנה מה תעשה. טוב, משנה קצת מה תעשה אבל “הזמן הוא כמו נהר ענק: אפשר להשפיע עליו קצת פה וקצת שם אבל אי אפשר להסיט את Continue Reading →
Posted in Geekdom, Reviews, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
Texts from VS2012 – wstring
Posted in Art, IT, Memes and Stuff, No Category, Programming by Eran with comments disabled.
Texts from VS2012 – Value for Attribute
Posted in Art, IT, Memes and Stuff, No Category by Eran with comments disabled.
London: We Will Be Back!
עם רדת הערב, התחלנו את דרכנו חזרה אל מרכז העיר. המטרה הייתה למצוא מקום לאכול ארוחת ערב. בין רשימת הדברים לבדוק בלונדון, רשמתי לעצמי את Inamo, מסעדה קטנה וחמודה ברחוב צידי. מסעדה שהגימיק שלה הוא תפריטים שמוקרנים על גבי השולחן ומאפשרים גם להעסיק את עצמך עם קצת טכנולוגיה עד שהאוכל מגיע. אז כשאנחנו הגענו לשם גילינו כי היא אכן קטנה וחמודה, קטנה ממה שציפיתי, ושאם אנחנו רוצים לשבת אז היינו צריכים להזמין מקום לפני שבועיים. אז בפעם הבאה, להזמין מקום מראש גם למסעדה של גורדון רמזי וגם לאינאמו. אז הסתפקנו בעוד סיבוב של בורגר קינג והלכנו לישון. למחרת בבוקר היינו צריכים לקום מוקדם. לא הייתה הרבה ברירה אם רצינו להספיק לטיסה בזמן. בהתחלה חשבנו שקמנו מאוד מוקדם ויהיה לנו הרבה זמן. התברר שהיה לנו בדיוק את הזמן שהיינו צריכים. יצאנו מהחדר, הזדכינו על הכרטיסים ולקחנו רכבת לשדה התעופה. במחשבה לאחור, נחמד מאוד לעשות את הנסיעה הזאת ביום כך שלא כדאי לכוון את שתי הטיסות ללילה. ראינו הרבה עיר והרבה כפר והיה יפה. הית’רו היה נחמד ונעים ביציאה כמו בהגעה. עניין הכרטיסים הוסדר במהרה תודות להזמנה מראש. הבריטים היו נורא נחמדים. קנינו לעצמנו כמה דברים חשובים שאפשר לקנות רק בחו”ל (כי אנחנו בחו”ל וקונים מתנות… לעצמנו. מה חשבתם?) והתיישבנו לאכול במסעדה קטנה עתיקה וחמודה… שבנויה לתוך הקיר של רחבת ההמתנה לטיסות. לאחר ששבענו, עברנו לחכות בכניסה לשער שלנו וצפינו בחדשות של “המבצע” שהיה בארץ ושמחנו על כך שלא היינו שם ועצבנו על זה שאנחנו צריכים לחזור לשם. הטיסה חזרה הייתה נעימה כמו הטיסה הלוך. השלמתי את הסוף של טד שלא הספקתי Continue Reading →
Posted in No Category by Eran with comments disabled.
Until the End of the World
אני חושב שדווקא התאריך הזה מהדהד בכל העולם בגלל שהוא כל כך עתיק. כן, נכון שלא דיברו עליו עד לאחרונה אבל זה לא סתם תאריך שהנפיץ מנהיג כת משוגע סתם כי הוא חישב שטויות מהתנ”ך. זה תאריך שהנפיץ משוגע אחר מלוחות שנה עתיקים שכל אחד יכול לבדוק. אז אולי בגלל זה זה משהו שהוא יותר מעוד סתם נבואה משוגעת אלא משהו שגורם גם לספקטים החזקים ביותר לחשוב שאולי יש סיכוי קלוש שמשהו כן יקרה. אישית, אני קיוויתי שזה יהיה הזמן שבו מערכת השמש תצא מהשדה המעכב הגלקטי ואז הקסם יחזור או כולם יהפכו לנורא חכמים. אבל זה אני. כנראה ששום דבר לא קרה. או לפחות, קו השמיים של חיפה נראה אותו הדבר כמו אתמול. אז אני אומר, בינתיים, בואו נהנה מקצת מוזיקה טובה.
Posted in Humanity, No Category, Philosophy, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
London: A Town of Markets
מוקדם למחרת בבוקר (הרי הלכנו לישון מוקדם) גררנו את תחתנו לצד המערבי יותר של העיר לשוק פורטבלו. שוק פורטבלו, למי שאינו מכיר, הוא שוק אדיר ממדים שנמתח לכל אורך נוטינג היל. הוא מתפרס על רחוב ואז רחבה ואז רחובות צדיים (בצורה שמאוד דומה לאלה כדורית עם קוצים) וצמוד לקצה המזרחי של השכונה. יש בו כל דבר מירקות וממתקי תיירים ועד כובעים, חותמות ואמצעי ניווט ימיים עתיקים. אז הסתובבנו בשוק בזמן שאני שתיתי משקאות חג מולד משונים מ-Starbucks ומעין קנתה לעצמה כפפות עם אצבעות למסכי מגע, מין חטיף דרום אמריקאי משונה ו-cupcakes מגניבות לחלוטין. אבל בשלב מסוים כבר הספיק לנו וחיפשנו אוטובוס כדי להגיע לשוק בצד השני של העיר. הנסיעה באוטובוס הייתה נחמדה ונעימה. זה היה אוטובוס קומותיים (סוף סוף!) והנוף היה לונדוני פרברי רוב הזמן ומאוד יפה. דיברנו על ארכיטקטורה וצבעים (לבתים יש לרוב צבעים מעניינים יותר מאשר לבן, אפור או בז’), על העלים הנופלים באותו הרגע ומכסים את כל המדרכות ועל איך כל כך הרבה יותר נחמד שם. אחרי כ-30-45 דקות של נסיעה הגענו לקצה הקו ליד מה שנראה כמו תחנת רכבת גדולה. אז ירדנו ונעמדנו ליד תחנת תחתית סגורה (היו שיפוצים בקווים ולכן לא נסענו בתחתית את הנסיעה הזאת) כדי להשתמש באינטרנט שלה להזמין מקום למטוס. טכנולוגיה מתקדמת: אנחנו עומדים עם טלפון נייד ומשתמשים באינטרנט של תחנת רכבת תחתית חסומה בשביל לוודא שיש לנו מקומות טובים במטוס חזרה הביתה. בלי תורים ובלי בלגן. כבר אמרנו שעדיף לטוס בריטיש? משם הסתובבנו מעט בחוסר כיוון. כי לא היינו בטוחים לאן הולכים. אבל לבסוף מצאנו את Spitalfields, עוד שוק קטן וחמוד Continue Reading →
Posted in No Category by Eran with 2 comments.
London: A Town of Really Really Cool Stuff
קצת שיקרתי ברשומה הקודמת. היו שני דברים שעשינו לפני שהלכנו לחנויות יצירה. אחד מהם היה לבקר ב-Gamerbase. קצת ידעתי וקצת לא ידעתי למה לצפות ב-Gamerbase. מתברר ש-HMV היא חנות בידור ענקית בלונדון המכילה ענף גדול של מוזיקה, ענף גדול של סדרות, ענף גדול של סרטים ופוסטרים ועוד המון דברים. ובחדר לא קטן מאחורה יש את Gamerbase. מהתמונה, חשבתי שזה מקום שימכור משחקים אבל גם יאפשר לאנשים לשחק אבל גם קצת ציפיתי לאווירה יותר חברתית וגיקית ופחות חדר אפל ושומם. זאת לא חנות המשחקים החברותית השכונתית אבל זה אחלה מקום לארגן בו LAN Party עם החברים. זה הם כן עשו טוב. באנו, ראינו, הסתובבתי קצת וחזרנו החוצה לאכול את ה-Cinnabon שלנו. לאחר מכן, היינו צריכים ללכת קצת כדי להגיע ל-Gosh שהייתה קצת צפונה מהמרכז בו מצאנו את Gamerbase. אז Gosh היא חנות קומיקס. היא לא ענקית אבל היא יחסית דחוסה. למי שמשווה, היא בערך פי שתיים מהחנות של סטוארט ב-Big Bang Theory. יש שם קומיקסים מוכרים, והרבה שבחיים שלי לא שמעתי עליהם. היה נחמד לבוא להסתכל אבל ללא האוסף המלא של Sandman, אין לי יותר מדי לקנות שם. אז המשכנו הלאה. ובזמן שמעין הסתובבה בשוק הקרוב ודחפה לכיוון חנויות היצירה, אני חיכיתי בחוץ וראיתי את ביל ניי. כן, הביל ניי הזה. השיער שלו היה ארוך מעט ממה שנראה ברוב התמונות שלו אבל אני נשבע לכם שאם זה לא היה ביל ניי אז זה היה שכפול שלו. הוא נראה כמו ביל ניי, הוא עמד כמו ביל ניי והוא הלך כמו ביל ניי. הבעיה היחידה שלי היא עד שהספקתי לאכל את זה ולהחליט Continue Reading →
Posted in No Category by Eran with comments disabled.
London: A Town of Artistes
אחרי שנפרדנו לשלום מאדה לאבלייס המשכנו דרך כנסייה לחצר אמנים קטנה. היו שם הרבה שמונצים קטנים וחביבים שאפשר למצוא בכל מקום כזה אבל למעין ברור מאוד מה היא רוצה ובמהרה התמקדנו על דוכן חותמות, דוכן שכבר ביקרה בו בעבר, מתברר. יצאנו שם עם כמה חותמות חמודות ואף קפוא. ברחוב אליו יצאנו היו כמה חנויות בהן רצינו לבקר. הראשונה הייתה Furtnam & Mason. סוג של חנות כלבו ענקית אבל עדיין בריטית. זה לא מייסי. אז מצאנו שם כל מיני דברים מגבינות משונות, פרוסת נקניק בוויסקי, ארנבים משוקולד, מזוודות, ערכות שח מעניינות יותר ופחות וכל מה שבאמצע. לא חיפשנו משהו ספציפי (שלא יגידו שאנחנו לא חושבים חכם כלכלית…) אבל מצאנו חבילת פסטה (!Spooky Pasta) שהבאנו לדותן כי זה מגניב. הצלחנו להימנע מלקנות עץ אשוח ענקי משוקולד. P: משם עברנו אל בית השוקולד. אני לא מתכוון לכתוב את השם הצרפתי האמיתי שלו כי גם אם הייתי זוכר אותו אני בספק אם הייתי מסוגל לכתוב אותו בצורה תקינה. אבל היו להם שם המוני שוקולדים. טונות על גבי טונות של שוקולד. אז אני בחרתי שניים שנראים לי ממש מגניבים ומעין בחרה אחד. שזה בסדר כי אחרי זה היא קיבלה עכבר וגבינה ממרציפן. Waterstones היא חנות ספרים. היא חנות ספרים כמו ש-Forbidden Planet היא הדוכן של האגודה. קרו שם כמה וכמה פעמים שפשוט עצרנו לבהות בספרים שהיו שם. אזורי ז’אנרים ספציפיים (זאת אומרת “מותני פנטזיה רומנטית”) בסדר גודל שבארץ סטימצקי היו מקדישים לכל המדע בדיוני והפנטזיה שלהם. חמש קומות של ספרים וגם משחקים ודברי יצירה. ואם כבר היינו בשוונג של דברי יצירה, הלכנו לעוד כמה חנויות Continue Reading →
Posted in No Category by Eran with comments disabled.
Global Day Code Retreat 2012
Just to recap what I posted on Google+. 9:28 AMÂ Â – Â Starting this year’s Google-based Global Day Code Retreat. Hopefully, will be fruitful. 10:52 AMÂ Â – Â First session over. Lessons: We program stupidly when under pressure. Session two about to start. 11:40 AMÂ Â – Second session over. Found some interesting tricks I thought of in the spur of the moment. I hate pressure… :P 12:41 PM (edited)Â Â – Third session over. Python was a while back. But test to code to test to code back and forth between programmers is an interesting mechanic (See picture). At least we get a break for lunch now. 2:39 PMÂ Â – Fourth session over. Evil coder and test builder. I built tests. Good exercise. … not enough time… Now it’s time for some brutal refactoring. 3:53 PM (edited)Â Â – Last session about to start. I was more teaching than learning in the past session but that is also a good thing. Wonder what they will give us next. Answer: Take what you learned and implements however you like. 4:55 PMÂ Â – Wrap up. For me, I’ll some it up as: “How I stopped being afraid and started to love TDD.” I wonder if this is the idea of the Code Retreat or just this instance’s interpretation of it. Probably the latter. But I overall liked it and thought it good.
Posted in No Category, Programming by Eran with comments disabled.