מחשבות בתלם – למעין
אמרו לי שאני צריך לכתוב לך מכתבים. אבל כבר לא כותבים מכתבים. ובכל זאת, יש משהו בלכתוב מכתב. אני רוצה לספר לך מה קורה לי במילואים. אבל אני לא יכול לנסח את זה כמכתב תקין אלא רק כרצף מחשבות והודעות קצרות. אבל אני עדיין חושב עליך.
ראשון, 22:12 – הסמפמ מתכוון לטוב כשהוא מטיף לנו לשמור על החיים שלנו ולחזור בשלום אבל הוא משתמש בדוגמאות שכנראה היו גורמות לך לתפוס את היד שלי ולא לעזוב לעולם.
ראשון, 22:57 – אני מרגיש מיובש וסחוט בתרגול תיווך. וזה אחרי שחוסר העקביות בדרג המפקד היכה בי קשות. לא אכפת לי מה מחליטים רק שיחליטו. כי יש ארבעה אנשים שאומרים לי לעשות ולא לעשות 18 דברים שונים. גם אז אני מנסה לעשות מה שאומרים.
ראשון, 23:05 – שוב אומרים לי דבר עם הסמפמ זה לא הרכב שלך. מה יהיה עכשיו?
ראשון, 23:37 – שעת תנועה ראשונית 22:20. עדיין עומדים במקום.
שני, 00:45 – אחרי הרבה יזע ותלאות רבות הגענו ליעדנו שנראה לי מאוד מוכר. אני חושב שהיינו פה לפני שלוש או ארבע שנים. אני עייף ומשום מה גם קצת רעב. לא אתנגד לקבב או שניים עכשיו.
ולמען האמת, אני חושב שכל העסק היה זורם יותר אם הייתי נוסע עם פנס חזק ברכב של הסמפמ. זה משעשע שאת הכוח שלנו מוביל מישהו שמודיע שהוא גרוע בניווט.
ועוד לא הקמנו אוהלים. ומשעה מסוימת בבוקר כבר בלתי אפשרי לישון. וכנראה עוד תהיה לי שמירה הלילה. כיף. P:
שני, 01:57 – סוף סוף לישון. שמו אותי לשמור באמצע (5:00 עד 6:00). זה שוב מרגיש לי כאילו טוחנים אותי. אני מקווה שלפחות בלילה הבא לא ישימו אותי. בתקווה להימלט מהשמש של הבוקר אני ישן תחת כיפת השמיים (אני חושב שיש מעט מקומות בארץ שהם יותר טובים לצפייה בכוכבים) על השיפוע המערבי. אז המיטה שלי גם בשיפוע למטה וגם שמאלה. צריך להיות מעניין. ודווקא עכשיו אני לא מרגיש כל כך עייף. אני אקרא קצת קודם.
שני, 05:34 – אני בשמירה. סמב”צים מנסים להתניע גנרטור. רס”פים מתעוררים בשביל ללכת להביא אוכל. מכוניות מזדמנות נשמעות מהכביש המרוחק. רצועת ונוס עולה מעל האופק המזרחי והכוכבים מתחילים להעלם. זה מקום שקט ויפה. ואני חושב על כך שאני רוצה לחלוק את זה איתך.
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.