היפנים האלו ממש מוזרים
עכשיו יש נוהג מאוד מעניין במקומות עבודה מסוימים ביפן. כשמגיעים לעבודה, החיוך שלהם נסרק והם מקבלים עליו ציון מ-0 עד 100. עם הם עוברים את המבחן אז הם רשאים להמשיך אל יום העבודה אבל הציון שלהם נמוך מדי אז הם מתבקשים “להרים את פינות הפה יותר” ולנסות שוב. יפנים מוזרים.
Posted in No Category by Eran with 2 comments.
Robbery – The Beastly Fisherman
Also, on iCast.
Posted in From the Writing Desk by Eran with 2 comments.
לצפות בלווייתנים שווה יותר מאשר לאכול אותם
זה דוח מעניין ששווה לבדוק לעומק. מתברר מהנתונים שהעסק של ‘צפייה בלווייתנים’ שווה הרבה יותר כסף מאשר העסק של ‘הריגת לווייתנים’. כנראה זה באמת נובע מהעובדה שאפשר לצפות באותם לווייתנים עוד ועוד ואפשר להרוג כל לווייתן רק פעם אחת.
Posted in Humanity, Less Interesting News, Practice by Eran with 2 comments.
רטינה על דת #3456
משה היה חרדי. משה עכשיו משרת בצבא. קראתי את הסיפור של משה והבנתי עוד משהו. וכן, אני יודע שאני מדבר פה על חברה מאוד מאוד שמרנית גם בתוך השמרנים אבל בכל מקרה. סיפורים כאלו הם שמפיגים את התחושה הרעה שאני מקבל כשאני תוקף את הדת, כשאני באמת יוצא במטרה להוציא בן אדם לחופשי. כי ככה זה נראה לי. כי שם, בפנים, עמוק בכוכים העתיקים והשחורים שלהם, הם פשוט לא יודעים, לא מספרים להם, משקרים להם. אני לא אומר לגרור את כולם אל האור בכוח ולהכריח אותם לספוג אבל צריך לפחות לפתוח את הדלת ולהצביע על השמש. כי מבחינתי, הדבר הכי טוב שבן אדם יכול לעשות הוא לחשוב ולהיות מודע ואחד הפשעים הגדולים הוא לשקר למישהו ולהשאיר אותו בחוסר ידיעה. כי זה דבר אחד להגביל בן אדם פיזית. זה דבר אחר לגמרי להגביל בן אדם מנטלית. וכשאני רואה מישהו שלא ממש שונה ממני, שהאפשרויות שלו מוגבלות יותר, בעיקר בגלל כי לא אמרו לו, לא גילו לו או לא נתנו לו, שתי התגובות הראשונות שלי הן כעס על מי שעשה לו את זה ורחמים ולרצות לעזור לו למלא את הפוטנציאל שלו. —– כשכתבתי את ההודעה הזאת, מישהו הסתכל לי מעבר לכתף ושאל “מה רע בדת?” אני אמנע מלציין את כל הדברים הרעים שהדת עושה, או לפחות אנשיה וממסדיה בשמה, מכיוון שהרשימה ארוכה מדי. אני אציין משהו נוסף שחשבתי עליו מאז אותו הרגע. אני באמת עושה את כל זה רק בגלל הכפייה, אני תוקף רק כי תוקפים אותי קודם. אם מחר בבוקר אני אקום למדינה בה אין כפייה דתית, בה המאמינים מאמינים ולא Continue Reading →
Posted in Religion, Thinking Out Loud by Eran with 7 comments.
כאב ראש כן מפריע לחשוב
זה ויכוח פתוח ביני לבין אח שלי שמסתכם לשאלה הזאת: אם יש לכם כאב ראש, האם זה רק מוציא את הכוח והחשק או באמת מפריע לחשוב? זה כן מוציא את הכוח והחשק כי כשזה מרגיש כאילו המוח שלי התנפח פי שתיים והראש שוקל עשרים טונות אז הדבר הראשון שאני רוצה לעשות הוא ללכת לישון ולא לחשב הסתברויות. אבל מעבר לזה, כאב ראש הוא רעש במוח, הוא כמו לנסות להקליט שיר כשברקע בונים בניין. אני מנסה להעלות זכרונות מהרצאות ותרגולים, אני מנסה להבין מושגים ולנסח נוסחאות והלחץ הזה, “הרעש” הזה, מפריע לי להתרכז. אני מוצא שדברים שאני צריך להיות מסוגל להבין פתאום חומקים ממני. וזה מעצבן. והמבחן ביום חמישי. והשירים שתקועים לי בראש עכשיו הם This Night של Black Lab ו-Shallow של Poets of the Fall. מעניין למה.
Posted in No Category, Philosophy, Thinking Out Loud by Eran with 6 comments.
פרסומות בתוך ספרים
כאילו זה בדיוק מה שהיה חסר לנו, אמאזון הגישו שני פטנטים לאחרונה, שממה שאפשר להבין מבקשות פטנטים, הם מתכוונים לשלב פרסומות בתוך הספרים שאנשים יורידו לקינדל שלהם. הם מדברים שם על אזכור של מסעדה ואז פרסומת למסעדה. אני חושב על כמה נחמד זה יהיה במותחן פשע על המאפיה שמישהו נכנס למסעדה ומתחיל לרסס ואז יש פרסומת למסעדה.
Posted in IT, Less Interesting News by Eran with 8 comments.
Squiddlies
דרך אגב, ככה נראים שלי. סיכום: נחמד בשביל מנה צדדית אבל מה שחושבים שמספיק בשביל ארוחה שלמה בדרך כלל לא. בהחלט אנסה לשכנע את אמא שלי להוסיף כאלו בעתיד לארוחות אבל אני לא מתכוון להפוך את זה לארוחת הצהריים שלי. בדרך כלל הייתי צריך לגבות את זה עם קצת תפוחי אדמה.
Posted in No Category by Eran with 2 comments.
אלימות היא מחלה
מניסויים ראשוניים מתברר כי להתייחס לאלימות כסוג של מחלה, כסוג של מוקצה חברתי, מוריד את התקריות האלימות ביותר מ-40 אחוז. ככה, מטפלים באלימות. וזה גם מאפשר לי להגיד דברים כמו: “כן, יש לי נטיות אלימות אבל אני לוקח את התרופה. יש לי תרופות מסוג יריות בגוף ראשון ויש לי תרופות מסוג תפקידים-פעולה ו…”
Posted in Gaming, Humanity, Less Interesting News, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 4 comments.
ה-Walkman חוגג 30 שנה
אז כדי לחגוג את זה, ה-BBC שכנעו ילד בית ספר עכשווי להחליף את ה-iPod שלו ב-Walkman חדיש היישר משנות השמונים. הילד הסתובב עם ה-Walkman המסיבי למשך שבוע וחזר לחלוק חוויות. כן, זה משעשע לראות מישהו שרגיל לנגנים דיגיטליים מסתדר עם מכשיר אנלוגי פי שמונה בגודל. ויש לו גם דברים טובים להגיד על הנגן הישן. אותי זה מעציב שהילדים הטכנולוגיים של היום לא מכירים את הטכנולוגיה של רק לפני 30 שנה, אפילו לא מספיק כדי לדעת שצריך להחליף את הצד של הקלטת אם רוצים להמשיך לשמוע. ואולי ה-Walkman הישן היה מספיק רק ל-12 רצועות מוזיקה, בנגן שלי החזקתי קלטות של שעתיים וכמובן שעוד סוללות ואם הייתי יוצא לנסיעות ארוכות, או יום עבודה ארוך, הייתי מחזיק עוד קלטת או ארבע כדי שלא יגמר לי באמצע.
Posted in High-Tech, Practice, Reviews by Eran with 1 comment.