Success!
So, I’m working on a dice roller for Android… And today, after much mucking about with HTTP packages and a little mucking about with System.Net (after I got tired and decided to do it bare bones) and a little bit of https wrangling, I finally got my first real response from Random.org. And it was pretty quick. Yay! I’m out.
Posted in High-Tech, No Category, Programming by Eran with 5 comments.
הבעיה הצבאית של העדות החרדיות
בערוץ VisualPolitik הם מדברים על למה הצבא הישראלי כל כך טוב. אני רוצה למשוך תשומת לב לנקודה מאוד מסוימת שהם מעלים שם: המוראל, האחידות והשיוויון בין המעמדות — העובדה שכל מי שמתגייס לצה”ל מתחיל מאותה נקודה וכולם נלחמים מתוקף נאמנות למדינה. ובכן, הם גם שמים שם כניגוד את מדינות ערב עם מעמדות לא שיוויוניים, עם מספר רב מאוד של עדות ועם בעיה קבועה של מוראל ירוד, עריקות והיררכיה חזקה מדי. אני רואה את אותן בעיות פה עם העדות החרדיות. קודם, חרדים אינם מתגייסים כי הדת שלהם יותר חשובה מהמדינה שלהם. שנית, אם הם כן מתגייסים אז, בעובדה הזאת, הם מפלגים את הצבא המאוחד שלנו לגברים ונשים, לדתיים ולא דתיים. וכשמגיעים לשירות עצמו, הנאמנות שלהם מפולגת והם יקשיבו לרבנים שלהם לפני שיקשיבו למפקדים שלהם. וזה יקרע את הצבא שלנו לשניים וכנראה שמאוד בקרוב, אם המצב ימשיך, נגיע לכך שאחד הצבאות הטוב ביותר בעולם — הצבא שניצח שלוש מדינות עם כמות חיילים כפולה משלו בשישה ימים בלבד — יהיה כמו צבא ערב הסעודית. ולא, זאת לא מחמאה.
Posted in Humanity, Less Interesting News, Religion, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
מוצא ליצירתיות
נהגתי להשתמש בבלוג הזה כדי לכתוב דברים שעולים על דעתי ולעתים קרובות גם כל מיני שטויות אקראיות כי הייתי צריך מקום לפלוט אליו את היצירתיות/גרפומניה שלי. אבל, כפי שרואים מי שעוקבים קבוע אחרי הבלוג, לא כתבתי הרבה דברים בזמן האחרון. ואם כן, זה בדרך כלל היה תיעוד כללי של משהו קצת יותר חשוב בחיים שלי. ואני חושב שהסיבה לזה היא שמצאתי מקום אחר לתעל אליו את אותה יצירתיות. לפני קצת יותר משנה נכנסתי חזק אל קהילת משחקי התפקידים הישראלית. זאת אומרת, שיחקתי בעבר. אבל עכשיו, התעריתי הרבה יותר. זה התחיל עם גיחת משחק בדרקוניקון לפני שעבר ואחרי זה הצטרפתי לאבירי החוף, התחלתי להנחות את ליגת ההרפתקנים וזה גם נתן לי את הדחיפה להשקיע יותר במשחק שלי. פתחתי קבוצת משחק ברמת גן שרצה לתקופה מסוימת ואז הנחיתי משחק ניסיון בדרקוניקון האחרון כמו גם התנדבתי להנחות StarFinder. ועכשיו, כל שבועיים בערך, אני ‘מופיע’ בבית המרזח בתל אביב בתור מנחה מבוכים ודרקונים 5 ואני מקבל אך ורק מילים טובות. אז, יאיי אגו! אני, כנראה, צריך לכתוב פה יותר על מה קורה, למשל, עם הלימודים שלי (חזרתי לסמסטר חורף 2018 לטכניון לעשות את הסמינר האחרון. רק עוד שבועיים וחצי להעביר הרצאה של שעה ואז אני אמור לסיים, סוף סוף, את הדרישה המעצבנת האחרונה), מה קורה עם הפרויקטים שאני עובד עליהם (הגורם האנושי עדיין באמצע שכתוב, כשיש לי זמן, והתוכנה שאני כותב נתקלת בקשיי ספריות תקשורת כי השרת צריך משהו מסוים ו-Unity כנראה לא מספק פתרון מובנה בשביל זה אז אני צריך משהו חיצוני) אבל אני מרגיש שהצורך שלי לפרוק רעיונות ולתרגל את השריר היצירתי שלי Continue Reading →
Posted in Art, Me, No Category by Eran with comments disabled.
איך אפשר להתקין חלונות מחדש בקלות
לאחרונה המחשב שלי התחיל לעשות בעיות. זה התחיל עם התקנה שנדפקה ועל הדרך גם שיבשה לי את ה-Defender והמשיך לכך ש-Visual Studio ו-Unity הפסיקו לשתף פעולה. אז החלטתי להתקין מחדש. אז אני פה כדי להגיד שנכון, לכל המאוחר, לחלונות 10, להביא את המערכת למצב של כאילו כרגע הפעלת אותה בפעם הראשונה, זה ממש קל. להלן, בתמונות.
Posted in IT, Practice by Eran with comments disabled.
The ISAs. They Are Not Here Yet.
Writing, the printing press, industrialisation, the microchip, the internet. There are several inventions that have sliced history at the point of creation, that changed the world so much that you can discuss civilisation has ‘before this’ and ‘after this’. I expect ISA, Intelligent Software Agents, to be the next one in that list. What is an ISA? For those who don’t know, an ISA is like a software butler. Not a robot you order around the house but an ethereal ghost in the machine that can follow general instructions and perform tasks for you. Basically, take a general AI and give it a couple of white gloves and a double tail jacket. And while some of you might be thinking we have Siri and S Voice, the Google Assistant and Alexa. But these are an OK start. We are not at the goal post yet. While I might be able to tell a properly equipped smart home to set my AC to certain temperature or start my coffee maker, I can’t tell a digital assistant to sort my news. This is my benchmark now. Can we have a software agent that sorts my news? What do I mean: I have a news reader on my phone that scrapes certain feeds I set it too. Sometimes I read my news while doing something else, sometimes I want to focus on that, sometimes I listen to it as I walk the dog and have distractions and sometimes I listen to it on Continue Reading →
Posted in IT, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 6 comments.
Fuck You, Xamarin
After messing around with tutorials and trying to put something together for about a month and finally running into huge building/libraries/references issues that I couldn’t solve for a few days, I decided to quit Xamarin development. At least, for now. Even planned as a simple 2D application, I’m willing to accept the splash screen and loading times so I can do this handily in Unity GUI. And I know it will compile very easily to Android and, slightly less easily, to iOS. It will definitely be quicker and easier to build.
Posted in IT, No Category, Programming by Eran with comments disabled.
אל תדאגו, אני אוהב לאכול
כבר שלושה חודשים בערך שרוב הדיאטה שלי מורכבת ממשהו שנקרא פוטריציו. למי שלא טורח ללחוץ על הקישור, מדובר באבקה שהיא, בשילוב עם קצת מים, מהווה תחליף ארוחה שלמה. מבחינתי, אם אני מכין שקית שלמה כזאת ושותה את זה במכה אחת, זה מרגיש כמו ארוחה מפוצצת. למה? כי זה נוח וקל ומהיר וגם דיי זול. אני לא צריך להתעסק עם לקנות מצרכים ולהכין ארוחות ולגוון — או להשתעמם — ולדאוג לגבי איך לשמר שאריות או אולי לקחת שעה לחשוב בכלל על מה לאכול או לצאת לאכול או אפילו, בכלל, לדאוג לכל הקטע הזה של הרעב. עם פוטריציו, אני מכין לעצמי משקה פעם בכמה שעות, שותה אותו על הדרך בין כוס המים לכוס התה והרעב בכלל לא מציק לי. אז צצים האנשים ששואלים אותי למה? זה טעים? אתה לא אוהב לאכול אוכל אמיתי? כמובן שאני אוהב לאכול אוכל אמיתי. מי לא? אני גם מאוד אוהב לנהוג אבל זה לא אומר שכל יום אני לוקח את האוטו לעבודה ונוהג ב-180 קמ”ש דרך הרים ובוץ. ביום יום, בשגרה, אני עושה מה שצריך כדי לספק צורך גופני בסיסי כדי שלא יפריע לי. ומדי פעם, אני באמת משקיע וקונה מצרכים ומכין ארוחה רצינית או יוצא לאכול משהו בחוץ. ובגלל שהאוכל הרגיל שלי כל כך קל ופשוט וזול, יש לי את הזמן, המקום, האנרגיות, ויותר חשוב, הכסף וחוסר הדאגה, לפנק את עצמי כשבאמת מתחשק לי.
Posted in High-Tech, Me, Mixing, No Category, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.