קרן אמבר – הרבה יותר מדי מוקדם

זאת לשון ההמעטה, ההחלשה וההפנמה של הידיעה שקיבלנו אתמול. שקרן אמבר, ידידתנו מאלו כמה שנים טובות, נפטרה לאחר מאבק בוירוס שחטפה במהלך המחקר שלה בפינלנד. עדיין קשה לעכל את הבשורה. ואני עדיין מקווה שאיך שהוא יתברר שזה לא נכון, למרות שכבר דיברנו עם האיש שיש לנו את האינטרס הכי גדול שזה יהיה לא נכון. את קרן אני הכרתי ממש מזמן. כל כך מזמן שהדבר היחידי שאני בטוח אליו בקשר לזמן הזה הוא שהגיל שלי כבר היה דו ספרתי. אח שלי הכיר אותה קודם כי היא הייתה קול מאוד פעיל בפורום משחקי התפקידים של תפוז (וכל הזמן מאז, היא הייתה אחת הסיבות היחידות בשבילי לחזור לשם מדי פעם). ופעם אחת כשהוא הלך למפגש פורום, הוא לקח אותי איתו. אני לא בטוח אם זאת הייתה הפעם הראשונה שפגשתי בקרן אבל זאת הייתה הפעם הראשונה שפגשתי במעין. מאז פגשתי אותה ואת רן בכל מיני מקרים, לרוב כנסים ומפגשי פורום אבל גם בנסיבות פחות קשורות ופחות רועשות. שיחקנו משחקים, דיברנו על דברים פחות חשובים ומעבר לאחת המרצות הבולטות, הנחשבות והמגניבות ביותר של קהילת הגיקים בארץ גם למדתי להכיר את האישה הנהדרת באופן אישי. מישהי עם התלהבות ואכפתיות כמעט בלתי נדלית – היא הפסיקה לנהל כנסים ולהכין הרצאות רק כשהמחקר שלה תפס לה 120% מהזמן. היא אהבה את פראצ’ט. בבית של רן ושלה יש את כל הספרים. זה כולל גם את הגיבור האחרון ואת המשחק. היא נתנה לי לקרוא את Wolverine: Origins. טוב, נתנה זאת המעטה. היא דחפה לי את הספר ליד באיום שבפעם הבאה שאנחנו נפגשים הוא יהיה קרוא עד סופו ובדיוק באותו המצב Continue Reading →


Posted in Gaming, Geekdom, Humanity, Me, No Category, Role-Playing, Stories of My Life, Thinking Out Loud by with 2 comments.

Don’t be a Dick Day

Since today is Wil Wheaton’s birthday (Happy “Answer to the Question of Life, Universe and Everything” Birthday, by the way), let us all celebrate by not being dicks (also, longer explanation here) as today is Don’t Be a Dick Day (refer to the flowchart if you don’t know how celebrate).


Posted in Gaming, Geekdom by with comments disabled.

Why Not Online Gaming

I don’t very much enjoy playing games online. To the point where I have a game that is designed to be at least half if not mostly online (Torchlight II) but I prefer to play solo because I don’t enjoy the interaction. However, playing games with friends (mostly board games but also computer games) is one of the most enjoyable things I can think of. And I’m not the only one with that mindset (Wil Wheaton, for example) and some take it to more of an extreme and some to less. Yesterday I watched this lecture by Jane McGonigal about making games that have meaning, purpose and impact other than escapism. And in the section about testosterone, she quoted a study that explains that biologically. It says that when we win over someone we don’t know, our testosterone spikes and we’re more likely to assert dominance – rub it in their faces. When win over someone we know, our testosterone drops and we’re more likely to be nice and comforting – trying to make them feel better about themselves. Maybe I caught on that subconsciously but I don’t like that feeling, when I have it but mostly when it’s directed at me. I enjoy the battle of wits, I enjoy the banter, I enjoy collaboration (which is why I always prefer cooperative to competitive) and players online tend to rush things, take a lot personally and mostly not be sportsmanlike and considering. And it’s very hard to talk to them Continue Reading →


Posted in Gaming, Humanity, Thinking Out Loud by with comments disabled.

Corporate Hijacking

Microsoft has been recently accused of trying to hijack another company’s private property, NoIP’s DNS service. While that is definitely not a good thing, if looked at just on its own, it is important to remember that Microsoft is, currently, one of the biggest and more active players in the fight for internet security and safety. They are running multiple operations to take down botnets and disable malware running systems all over the globe. So, dear legal system, don’t let a company order another company to hand over property but let’s try and do accommodate the, maybe self-appointed, sheriff trying to bring order to this wild west country we call the internet even if they do need a slap on the wrist every once in a while to figure out how to actually get things done properly.


Posted in IT, Less Interesting News, Practice, Thinking Out Loud by with 3 comments.

Selling Overhead

Is what this Gamasutra article called the recent trend in game development to sell “the things that usually end up on the game studio’s cutting room floor”. It’s talking about things like Early Access, selling the game while it’s being developed, and mostly about selling the “Prologue” to Metal Gear Solid V and selling access to Double Fine’s Amnesia Fortnight. First of all, I don’t think it’s really surprising in this age where Publishers are mostly going the way of the dinosaurs and more developers retaking control of their creations and trying to hit the audience directly, saving money while still trying to make hiqh-quality (i.e. expensive) titles. The money has to come from somewhere. The writer stresses the Double Fine and Metal Gear Solid V angle a lot, Double Fine selling access to their prototypes (things we usually couldn’t, and probably shouldn’t see) and Metal Gear Solid being split into (at least) two parts with the first one serving as “prologue” whose content might or might not later also appear in the full game, but I would like to point out two counter examples and say that, once again, when satisfaction is concerned, it’s all about expectations. The current customer expects that when she pays 60$ for a new game it will contain at least 10-20 hours of meaningful gameplay. Whether this is reasonable considering what we pay for movies, music, etc… is a different discussion – this is what we currently expect. In the days of the first StarCraft it Continue Reading →


Posted in Gaming, IT, Practice, Programming, Thinking Out Loud by with comments disabled.

משחקים אלימים הופכים אנשים למוסריים יותר

אלו הממצאים ממחקר שנערך באוניברסיטת באפלו. למען האמת, לא נורא מפתיע אותי. מה שהם מצאו הוא ששחקנים שמשחקים במשחקים אלימים, בין אם בצד “הטוב” או בצד “הרע”, כאשר סיימו לשחק, חשבו יותר על המוסריות של עצמם ושל מה שעשו. אני גם דוגמה לזה, כמו שציינתי בעבר. אז אני נשארתי בדעתי, כאשר לי תהייה ההחלטה האם לאסור או להתיר משחקים אלימים, אני אתיר כל עוד ההשלכות המוסריות עולות לדיון לאחר מכן.


Posted in Gaming, Humanity, Thinking Out Loud by with 1 comment.

APOD is 19

And they decided to celebrate in one hell of a cool way. Presenting, the APOD Heatmap. This is a composite heat map of every APOD ever uploaded, covering significant portions of the night sky. Here you can see the concentrations of interesting sky features, according to the APOD editors, and if you click the link and dig a bit deeper, by clicking a red square, you’ll find the pictures taken of that region. Now, that’s cool.


Posted in Geekdom by with comments disabled.

My Coding Conventions

When I run my own company or lead a brand new team, everyone will follow coding conventions. My Coding Conventions! Here they are, to the best of my current knowledge and by probable order of importance. Every method will be documented! That includes purpose, parameters, proper usage, etc… Every property will be documented! Yes. Exactly the same. Every class will be documented! Especially about recommended uses and where it is suppose to go. Every public field which is not incredibly obvious will also be documented! Every conditional block will be an actual block, with parentheses. Even if it’s one line! Starting parentheses always get a new line! Exception: if it’s a conditional or property and it fits in one line. Every method shall appear in full before its first use. This makes the code more readable! Do It! Design for any part of the program should be ironed out ahead of time and with as much detail as reasonableness allows. To be continued… (Suggestion welcome)


Posted in IT, Practice, Programming, Thinking Out Loud by with 6 comments.

Dice Hunter – A Game

In an article I read about game designers, one tip was to start with tabletop games: Design one dice game, one card game and one board game and show those off. The guy who gave that tip said that that is immediately impressive. And if the games are good, that’s a guaranteed instant hire. So, right after finishing that paragraph the following game popped into my head. Dice Hunter! (Revision 3) This is a strategic guessing, press your luck dice game in which you try to get other player’s dice before they can get yours. Requirements: 2-whatever players and enough six-sided dice to give 3 to each. Setup: Give each player 3 dice and have every one roll them. Highest sum has first Turn. Reroll ties between those players. Game proceeds clockwise. Turn: Everyone rolls their dice in secret. The current player picks a target from the other players and Attacks that target. Attack: Current player selects one of his dice and shows it. If the target has a die with that number, they give it to the current player and game proceeds. If they don’t, the current player could give up and let the game proceed with no penalty (the target reveals their dice to deter cheating) or Press the Attack. Press the Attack: The current player may sacrifice one of his dice to change the number of the first die by +1 or -1. Place it near the first die. The current player may continue doing this until Continue Reading →


Posted in Gaming, Practice, Thinking Out Loud by with 7 comments.

הילד שקרא “לייק!”

או תופעת דילול העוצמה האישית באינטרנט. הרשתות החברתיות מאפשרות לנו, לפחות מאז הגל השני של התופעה (Facebook, Google+, YouTube…), להגיב על הודעות ב-Like, או מקבילתו. אני רואה את הלחיצה על הכפתור כסוג של “I Approve of this Message”, כמו אמרתי “כן, מה שהוא אמר. אין לי מה להוסיף.” או “כל הכבוד. אני בעדך.” ואצלי, מעט מאוד דברים נכנסים לקטגוריה הזאת. יש כאלו שיגידו שזה בגלל הרגשות נמוכי העוצמה שלי, שאני לא מתלהב כמו בן אדם ממוצע אבל אני חושב שזה לא נכון. או לפחות לא קשור לנושא. זה קשור לנושא של דילול העוצמה. כמו שנאמר, כשכולם מיוחדים, אף אחד מיוחד. או, בהשלכה למקרה שלנו, כשלוחצים Like על הכל then you don’t really Like anything. קוראינו המבוגרים יותר בטח זוכרים את הסיפור על הילד שקרא זאב. לטובת הקוראים הצעירים יותר, הנה התקציר: הסיפור הוא על ילד שמשעמום מחליט לרוץ לכפר ולצעוק שזאב תוקף את העדר שלו. הכפר כולו מתחמש לעזור להדוף את החיה אבל כשהם מגיעים, הילד צוחק עליהם כי הוא עבד עליהם והם האמינו לו. המקרה חוזר עוד פעמיים או שלוש עד שהכפר כבר לא מאמין לו. וחבל, כי זאת בדיוק הפעם שזאב כן מגיע וטורף את כל העדר. המשל שאני לוקח מזה הוא “תגיד משהו בקלילות יותר מדי פעמים, כשבאמת תתכוון לזה אז כבר לא יאמינו לך”. בהשלכה למקרה הרשתות החברתיות, אם לוחצים Like על כל דבר שזז, כשיבוא משהו שבאמת ילהיב אותך, כולם יגידו “כמובן שזה טוב, אתה לוחץ Like על כל דבר.” וזה הכל, זה לא צריך להיות נושא ארוך. רק הסבר ללמה אני ממעט להתלהב. למה Continue Reading →


Posted in Humanity, IT, No Category, Thinking Out Loud by with comments disabled.