The Duct Tape Programmer
אני בעד. הרי מי צריך ++C עם תבניות וירושה משולשת כשאפשר לעשות את זה פשוט יותר? וזה בדיוק מה שאני חושב עכשיו. כן, לבנות אלגוריתם מושלם עם הוכחת נכונות וסיבוכיות של n*0.5 יהיה מאוד מגניב אבל זה לא הגיוני בלחץ זמן. כשיש זמן השקה והוא מתקרב בשריקות רוח וסערות ברקים, צריך משהו שיעבוד וצריך אותו עכשיו. הם משתמשים במשפט אחר אבל אני עדיין מאוד אוהב את המשפט ההוא מ-The Edge שאומר: “A good plan today is better than a perfect plan tomorrow.” אז אני מעדיף פתרון חזק שמטפל בכמעט כל המקרים עכשיו מאשר פתרון מושלם שמטפל בהכל במקרה הטוב בעוד כמה ימים.
Posted in IT, Less Interesting News, Practice, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
כמה חשובים השמות?
סקר דעת קהל לכותבים וגם לקוראים שבו: כמה חשובים השמות בסיפור? מה זה משנה עם לדמות יש שם כזה או אחר ואיך מחליטים איזה שם לתת לאיזה דמות? בתור קורא, הכי חשוב לי שהשמות יהיו קלים להבחנה כך שאני לא אצטרך יותר מאת השם של הדמות כדי לדעת במי מדובר ואני מעדיף שמות פשוטים ויום יומיים, יחסית למקום ההתרחשות, בעיקר כי כל דבר אחר נראה לי כמו סופר שמנסה יותר מדי. בתור כותב, אלא אם כן חשוב לי שלדמות מגניבה יהיה שם מגניב (כמו נתנאל אור-שחר או להב ושאר הכינויים המחתרתיים) או שם שקשור אליה באופן יחודי (לא קורה הרבה) אז אני פשוט זורק את השם הראשון שעולה לי בראש, שהוא בדרך כלל שם של מישהו שראיתי לאחרונה. ותלוי מה בא לי קודם, השם גורר את הדמות או הדמות את השם או איזה שהוא שילוב כזה. וכמובן שיש מקרים שבו אני רוצה שהדמות הזאת תהיה רוסיה או דרוזית או משהו אחר ואז אני בוחר שם בהתאם. וחוץ מזה, יש לי רשימה של שמות מגניבים (די מעט שמות פרטיים, דיי הרבה משפחה) שאני משתמש בהם כשאני צריך.
Posted in Practice, Thinking Out Loud by Eran with 3 comments.
משימות בכיוון אחד
לשלוח בני אדם לירח כנראה תהיה משימה בעלות של 150 מיליארד דולר. לשלוח אנשים למאדים יעלה בין פי שתיים לפי ארבע. העלות העיקרית מסתובבת סביב המיגון והדלק. ההגנה שצריך בשביל החללית כדי שהאסטרונאוטים לא יחטפו מנה קטלנית של קרינה בדרך תהיה כל כך כבדה שהחללית לא בטוח תתרומם מהאדמה. וככל שצריך יותר כוח, צריך יותר דלק ואז צריך מקום בשביל הדלק וזה יותר כבד אז צריך יותר דלק… יש פתרון אחד פשוט לבעיות והוא מסתובב סביב שאלה מאוד חשובה: ‘האם באמת חשוב לנו להחזיר את האסטרונאוטים חזרה לכדור הארץ?’ זה לא כזה מזעזע. כשחוקרים יצאו מאירופה אל המזרח ואל העולם החדש הם לא תכננו לחזור. חלקם גם הלכו כי לא היה להם מקום בארץ שממנה יצאו. ועם מה שאנחנו עושים לפלנטה שלנו היום, לעזוב אולי יכולה להיות הבחירה המועדפת. ויש מדענים, הרבה מהם, שאם תשאלו אותם אם מתחשק להם לצאת למשימה חד סיטרית אל החלל יענו בהתלהבות. כן, אני לא זוכר שהיה איפה שהוא בתוך כל ה-Boldly Go גם משהו על לחזור הביתה. ואני? כל מה שאני צריך זה חיבור אינטרנט מהיר ואני מסודר לרוב הצרכים הלא חיוניים.
Posted in High-Tech, Humanity, Less Interesting News, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 4 comments.
טקסטים מאחורי ההגה
ביוטה החליטו לקחת צעד בכיוון מאוד נכון. אני לא יודע איך הנושא עובר בארץ אבל מתברר כי במדינות רבות בארצות הברית, מי שנכנס לתאונת דרכים מכיוון ששלח הודעות מהטלפון שלו, או עסק בדברים אחרים בזמן הנהיגה, מואשם באותה חומרה כמו אדם שנרדם על ההגה, אדם שמוכרע על ידי נסיבות שמחוץ לשליטתו. זאת אומרת, קנס. ביוטה, לעומת זאת, מאז מאי לפחות, מי שמתברר שגרם תאונה בגלל שעשה משהו אחר חוץ מלנהוג יואשם באותה חומרה כמו אדם שנהג בשוכרה. זאת אומרת, עד מאסר של 15 שנים. כי לכתוב הודעה בזמן נהיגה היא פעולה מודעת, היא בחירה אישית, כמו לשתות ואז לנהוג. ואני מאוד אוהב את המילים שלהם על זה, מדובר בפעולה שהיא “Inherently Reckless”, רשלנות ברורה מיסודה. אני לא אתנהג כמו קדוש. אני מודה שאני לפעמים, בזמן שאני נוהג, עושה דברים אחרים כמו לכוון את הרדיו, להעביר שיר, להסתכל רגע על הטלפון או לקרוא הודעה. אבל אני מודע לזה ואני דואג למזער את ההשפעה של זה על הנהיגה שלי. זאת אומרת, אני עושה את זה כשהכביש ישר או ריק או שניהם או בזמן המתנה בצומת. ומעולם, עד כמה שאני זוכר, לא כתבתי הודעה תוך כדי נהיגה כי זה ממש מסוכן. וגם אם אני צריך להחליף דיסק, משהו שאני כבר לא כל כך עושה, אני אעצור בצד ואחליף.
Posted in Less Interesting News, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 1 comment.
רשיון נהיגה למחשבים
שמעתי פה כמה וכמה תלונות (בעיקר מניהאו) על כך שרוב האנשים לא יודעים את כל הדברים שאני יודע על מחשבים, אפילו לא את כל הדברים שאני מחשיב כבסיסיים ומובנים מאליו, ולכן הציפייה שלי שאנשים ידעו להגן על עצמם, אפילו במצורה מוגבלת, היא מוגזמת. אני נוטה להסכים עם מקרים מסוימים. אז באוסטרליה הם רוצים שמשתמשים ינפיקו רשיון נהיגה למחשב לפני שהם משתמשים באחד בפעם הראשונה. הרעיון הוא שכמו שעושים רשיון לנהיגה במכונית, כי זה כלי מסוכן, צריך גם לעשות רשיון לנהוג במחשב כי הוא כלי מסוכן. מחשב אולי לא יכול להרוג אתכם (עדיין) אבל הוא, במיוחד בשימוש לא מושכל, חושף אתכם למספר בעיות אחרות כגון רמאות, שוד וגניבת זהות שיכולות להיות מטרידות כמו כל תאונה. לפי דעתי זה רעיון טוב. אבל לעשות רשיון זה לא הדרך. בעולם המודרני של היום אפשר להסתדר לא רע בלי לנהוג ברכב פרטי. התחבורה הציבורית שלנו בסדר ובמדינות יותר נאורות היא אפילו מצוינת. ואנחנו גם לומדים מאותם מדינות נאורות את הנושא הזה. אבל, בעולם המודרני של היום, אי אפשר להסתדר כל כך טוב אם לא יודעים להשתמש במחשב כמו שצריך. אז דעתי היא שלא צריך לעשות רשיון לשימוש במחשב, שימוש נכון ומושכל במחשב צריך ללמוד כמו שצריך ללמוד לנקות, לבשל, למלא טפסים, להתמודד מול בירוקרטיה, לכתוב קורות חיים ואיך לדבר עם אנשים בחברה מתורבתת. זאת אומרת, צריך ללמד את זה במסגרת בית ספרית (או במקרה שלנו גם צבאית) תחת הכותרת ‘דברים שצריך לדעת לפני שיוצאים לעולם האמיתי’.
Posted in IT, Less Interesting News, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.
סבון חדש
אני בדרך כלל נוטה לא להביע את הדברים האלה בעיקר כי אני חושב שזה לא ממש מעניין. אבל היום עברתי לסבון גוף חדש ועכשיו אני מדיף ניחוח קל של נקטרינה. זה טוב או רע?
Posted in No Category, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 3 comments.
איך מומחי מחשבים עובדים
ושוב, תודה רבה למר מונרו על שהסביר את זה בצורה כל כך פשוטה. אני לא חושב שהדיאגרמה שלו היא מדויקת ומוחלטת אבל זה הרעיון.
Posted in High-Tech, No Category, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.
מחשבה חדשה על עלויות תוכנה
לי זה דיי ברור שתעשיית המוזיקה ותעשיית הקולנוע לא עובדות כמו שצריך, לא מבחינת היחס לצרכן ולא מבחינת תמחור המוצר ובטח שלא מבחינת תביעת הצרכן שלהם. תעשיית המשחקים, כך גם דיי ברור, עושה משהו לא בצורה כל כך טובה. אבל מה שחסר הוא נתונים מדויקים, נתונים של ניסוי, על איך אפשר לעשות את זה יותר טוב. וכמה שזה מצער להגיד את זה, החנות של Apple, לא מבחינת הצנזור אלא התמחור, כן עובדת כמו שצריך. ג’ף אטווד מסביר את זה יותר טוב: הרעיון הוא לתמחר את המוצר שלכם מתחת לרמת ה”למה לא?” של הצרכן. כשתוכנה/משחק/מוצר, גם אם הוא לא נורא שימושי ויעיל, עולה 2 דולר, השאלה שהצרכן שואל היא לא “האם אני באמת צריך את זה?” אלא “למה לא?” ואם הנתונים האלו של שירות Steam (שירות שיווק המשחקים של Valve) נכונים אז מה שניתן ללמוד מהם הוא שמוצר בהנחה של 75% מכניס בערך פי 15 יותר כסף מאשר מוצר במחיר מלא, וזה אחרי שכבר קנו אותו במחיר מלא ובכל מיני סוגים של הנחות קודם. וגם אם חושבים על זה מזווית קצת אחרת, מזווית של מערכת הפעלה, זה נראה דיי אותו הדבר. אם נשים את לינוקס בצד לרגע ונתייחס לצרכן הבור ועם הארץ. אם אומרים לאותו צרכן, אתה חייב מערכת הפעלה על המחשב שלך, יש לך מערכת הפעלה ב-40-50 דולר ויש לך אחת ב-300 דולר (נתעלם רגע מכל החינמיות). מה הצרכן הלא מודע יבחר באותו הרגע? וגם אני חושב על זה, אני בעיקר חושב במקטעים קצרים (זה למה אין לי בעיה עם ספר של אלף עמודים כל עוד הפרקים לא מכילים יותר Continue Reading →
Posted in Gaming, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 4 comments.
אלימות מתבקשת
אני לא בן אדם אלים מטבעי אבל אני מוצא שלפעמים זה מתבקש. אני כותב את זה בעקבות נסיעה שגרתית לתיקון מכשיר אצל סלקום וגם בעקבות מה שיעל כתבה בבלוג שלה.
Posted in Humanity, No Category, Philosophy, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.