אלימות מתבקשת
אני לא בן אדם אלים מטבעי אבל אני מוצא שלפעמים זה מתבקש. אני כותב את זה בעקבות נסיעה שגרתית לתיקון מכשיר אצל סלקום וגם בעקבות מה שיעל כתבה בבלוג שלה.
תקציר האירועים הקודמים: ביום שבת קרתה זוועה במועדון בתל-אביב. מקום שבו אנשים באים כדי לדבר, כדי שיקבלו אותם, כדי שיתייחסו אליהם כמו בני אדם, הותקף על ידי מטורף חמוש באקדח. הרבה אנשים התרעמו על זה אבל מה שתפס אותי אצל יעל היא ההשוואה לפנטזי.קון ולכנסים בכלל.
היא אולי אמרה את זה בציניות אבל לא ללא מחשבה. כי אם באמת חושבים על זה, לא רק שבקהילה שלנו יש, לפי דעתי, אחוז הומוסקסואלים גבוה יותר מאשר אחוזם באוכלוסיה הכללית, אלא לא בלתי מתקבל על הדעת שאנחנו נראים דיי מוזרים, נידחים, שונים מבחוץ (אנחנו? מוזרים? מה פתאום. לא יכול להיות). וזה גם לא בלתי מתקבל על הדעת שאותם מטורפים ששונאים כל אחד שהוא לא הם עצמם עלולים לרצות לתקוף גם אירועים כאלו.
בנסיעה שלי למרכז של סלקום כדי לשלוח את המכשיר לתיקון, היה בעמדה שלידי אערס. לא סתם אערס. חתיכת אערס מנייאק. אני מדבר על אחד שמציק לנציגת השירות, מאיים עליה, דופק לה על המסך וגם הצליח להציק לי באיזה שהוא שלב.
עכשיו, כמו שאמרתי קודם, אני לא בן אדם אלים מטבעי אבל אני כן מאמין שזו זכות, ואולי אפילו חובה, של כל בן אדם לדעת איך להגן על עצמו. אני חושב שלכל אחד יש את הזכות להימנע מרדיפה ושכל בן אדם צריך לדעת איך להתמודד עם אנשים שרוצים לנצל חולשות שלו. זה למה אני מתאמן באומנות לחימה. אני מודה שלא התאמנתי עם שאר הקבוצה כבר הרבה זמן אבל יש דברים, שגם אם אני לא אבצע בצורה מושלמת, לא ממש שוכחים.
אז אני לא רוצה שיציקו או יאיימו עליי או על חברים שלי. אבל אני גם לא אהסס לפעול אם כן. ולפעמים, רק לפעמים, אני כן רוצה שיעשו משהו. אני מודה, קיוויתי שאותו אערס ישלח יד או שאותה נציגת שירות תבקש עזרה. ממש רציתי לגרור אותו החוצה ואולי לשבור לו את היד בדרך רק כדי שידע שהוא לא יכול להשתמש בכוח על כל מי שנראה לו חלש. ולמרות שאני ממש, אבל ממש, לא הייתי רוצה שיבוא מישהו עם אקדח לכנס, אפילו אם זה ייתן לי את ההזדמנות להיות גיבור היום, אני לא אהסס לפרק לאותו בן אדם את הצורה. כי בתפיסת העולם שלי, פעולות מסוג אלו לא עוברות לסדר היום.
Posted in Humanity, No Category, Philosophy, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.
כמה מחשבות בשבילך:
אלימות היא כלי- לשימוש נבון כמו בכל כלי- עם יתרונות, מגבלות והשלכות.
אחת המגבלות הראשיות של אלימות היא הטאבו החברתי על הזכות להשתמש בו לפתרון בעיות- כרגע בחברה שלנו יש לצבא ולמשטרה מונופול על אלימות לגיטימית חברתית. לכל השאר אין לגיטימציה להשתמש באלימות פרט להגנה עצמית וגם אז הרב פעמים חובת ההוכחה שאכן השתמשו באלימות להגנה עצמית חלה על המגן.
זה לא צריך לעצור אותך- אתה צריך להיות מודע אל האלמנט הזה ולשכלל אותו בהחלטות שלך אם להשתמש באלימות או לא.
מגבלה נוספת היא סכנת הפציעה- זה לא משהו שאפשר לבטל בהינף יד. זה יכול להרוס לך את איכות החיים- לכן יש כל כך מעט אלימות פיסית ביחס לאלימות מילולית.
היתרונות הראשיים של אלימות:
המיידיות- קשר ישיר בין סיבה ותוצאה, פותר את הבעיה המיידית כאן ועכשיו תוך זמן קצר.
אוניברסליות תקשורתית- המשתתפים יודעים איטואיטיבית מי ניצח ומי הפסיד גם אם אין להם שפה משותפת אחרת,
פשטות ביצועית- לא דורש למידה או כלים- לתת אגרוף זו יכולת פיסית של כל אדם.
נכון שלמידה וכלים מתגברים את היכולת לאלימות עד מאוד אבל זה לא נדרש כלי להצליח לבצע את הפעולה הבסיסית.
אני לא הייתי רוצה לראות אף אחד מחברי במצב בו יש צורך להתעמת עם נושא סכין עויין או חס וחלילה נשק חם.
במיוחד לא בכנס קהילתי משפחתי כמו פנטסיקון.
אלימות ככלי לפתרון בעיות לא תמיד עובדת בעולם המודרני בו אנחנו חיים באותו אופן שהמדיה מציגה אותה. אגרוף טוב יפתור את הבעייה המיידית אבל לא תמיד יצליח לסגור את הדיון גם בטווח הארוך כי אנשים כבר לא יודעים למה זה חשוב להלחם בכבוד או להפסיד בכבוד.
אנשים רגילים מידי לרעיון שאם הפסדת במאבק אלים אתה יכול להמשיך את המאבק דרך רשויות החוק- משטרה ובתי משפט- או דרך הרשת החברתית שלך – חברים וכו.
זה היה יכול להיות מאוד מבאס לבלות לילה במעצר משטרתי בגלל ששברת יד לערס ואמא שלו הגישה תלונה…
שוב- זה לא צריך לעצור אותך- רק צריך להיות חלק מהשכלול שלך כשאתה מחליט לבצע אלימות או לא.
אחרי הכל יכול להיות שלערס הזה יש תיק משטרתי ענק והרבה חבר’ה במדים שרק מחכים להזדמנות פז לשים עליו את הידיים שוב ואין סיכוי שהוא יגיש תלונה וכל הצעקות שלו זה רק אוויר חם.
בגלל כל הסיבוכים האלה כיום עדיף בגדול לשמור את האלימות להגנה עצמית. אלא אם אתה מעריך שמי שמולך גם יודע לשמור על הגבולות ולהשאיר את העימות האלים ביניכם.
שאלה פשוטה- למה לא פנית אל איש בטחון באולם בו היית עד להטרדות של הערס? זה התפקיד שלו לפתור בעיות מהסוג הזה. הוא מקבל על זה תוספת סיכון למשכורת והוא מוסמך רשמית לטפל בגורמי סיכון כאילה.
לא ממש ראיתי איש ביטחון מסתובב. היה אחד בחוץ. ואני מודע להגבלות החוק. אני מודע גם להגבלות המוסריות שלי. אני לא אתקוף בן אדם ככה סתם. אני תמיד מחכה לסיבה טובה.