רטינה על הדת #3077
דתיים יכולים להיות אנשים מאוד אינטילגנטיים, רבי יכולות ועם פוטנציאל ענק. לא מזמן שמעתי הרצאה של דיקן המחלקה הקדם אקדמית פה בטכניון והוא אמר שיש להם גם תוכנית לחרדים. חרדים, אנשים שמבחינת השכלה אקדמית תקנית צריכים, כשהם מגיעים לפה, להתחיל כמעט מאפס. אז במקום התוכנית הרגילה של עשרה חודשים פיזיקה, מתמטיקה, אנגלית וכתיבה מדעית הם מקבלים עוד חצי שנה כדי להשלים חומר חשוב מבית הספר. לפי המספרים שלו, 30 אנשים נכנסו לתוכנית, 16 עברו את השלב הראשון והתחילו את המכינה ומתוכם 11 כרגע לומדים בטכניון. אבל הבעיה שאני מעלה כרגע היא צרות המוחין אליה דתיים מכניסים את עצמה. אין להם רוחב של רעיונות. יש המון ספרים ולא רק התנ”ך אבל כל המקורות הם בעצם מקור אחד. הכל פרשנות של אותו מקור. ואולי זה בטוח שלא היה בן אדם אחד שכתב את התנ”ך, בכל מקרה, המקור הזה כבר קיים ולא משתנה ולא מושפע משום דבר. וטוב שמצאתי את זה. שר המדע לשעבר מתאר את התיאוריה הפשוטה של ‘גם אם אלוהים קיים, למה דת היא בזבוז זמן’. בקצרה זה הולך ככה (שוב, תהליך לוגי): אלוהים קיים או לא. אם הוא לא קיים אז אין סיבה להאמין בו/לסגוד לו וסיימנו. אז נניח שהוא קיים. אם הוא לא יצר את הכל אז אנחנו לא חייבים לא שום דבר, הוא פשוט עוד יצור חי כמונו. סיימנו. נניח כי הוא יצר את הכל. אם הוא יצר והלך אז אפשר להגיד לו תודה רבה ולהמשיך בחיינו כי הוא במילא לא יקשיב לנו ולא יתייחס אלינו. סיימנו. נניח כי הוא עדיין פה ומשקיף. אם הוא לא כל יכול, Continue Reading →
Posted in Thinking Out Loud by Eran with 5 comments.
ככה תכשילו את המתכנת המתחזק
כל מתכנת, באיזה שהוא שלב כזה או אחר בתפקידו, יאלץ להיפרד מהקוד אותו כתב ולהשאיר אותו לאלו שבאים אחריו. מתכנת טוב יכתוב קוד שכל חלק בו שלא מובן טריוויאלית מוסבר על ידי תיעוד קל ליד. אבל אם אתה כותב קוד שכל אחד יכול להבין, למה צריך אותך? יש מתכנתים שלא רוצים לעזוב את הקוד שלהם ובמיוחד שלא להעזיב אותם. ובכלל יש מתכנתים שכותבים קוד בלתי קריא לחלוטין שאין סיכוי לאף אחד אחר להבין. אז יש מישהו שכתב מדריך עזר. לא, לא מדריך לאנשים שמנסים לטפל בקוד בלתי תחזיק אלא מדריך לאנשים שרוצים לכתוב קוד כזה. הורג מצחוק, למי שמבין קצת בתכנות כמובן. במיוחד אהבתי את החלק של “Obscure Film Reference”: “הגדירו את LancelotsFavoriteColour על ידי 0x0204FB, שזהה לכחול על המסך. כך תגרמו למתכנת לחשב את הערך הזה או להריץ כלי גרפי כלשהו. אבל ככה גם תעשו לו טובה, מי שלא יכול לצטט מהראש סצינות שלמות מסרטים של מונטי פייתון לא צריך לתכנת.”
Posted in Memes and Stuff, No Category, Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.
מה לעשות כשתאגיד רוצה לקנות אותך?
קראתי ב-Slashdot שם מישהו אמר שהוא וחברים שלו מפתחים פרויקט הזנק שהוא בינתיים מספיק קטן שהם עוד עובדים בדירה של אחד מהם. אבל כבר חברה גדולה פנתה אליהם והציעה לקנות אותם. אז הוא מתלבט בין לקבל כסף מהר עכשיו או לחכות לכסף היותר גדול אחר כך, אם זה יעזור להם להתמקד או יהפוך אותם לעצלנים, אם הם מתפשרים על החלומות שלהם או עדיין יוכלו לעסוק במה שהם אוהבים. ואני חושב שזאת שאלה מעניינת. בעיקר בגלל שאני מכיר אנשים שעוסקים בדבר דומה, גם מנסים לבנות רעיון שיש להם מאפס ועדיין עובדים על זה באופן פרטי. אני חושב שצריך להגדיר בדיוק מה רוצים באותו רגע. צריך להחליט על כמה שליטה הם מוכנים לוותר תמורת המימון, איזה תנאי עבודה הם מוכנים לקבל ואיזה לא וכמובן, הכי חשוב, כמה חופש פעולה ישאר להם ולמה יכול לקרות אם העסקה תיפול או שאחר כך הם ירצו לחזור לעסק עצמאי.
Posted in No Category, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
סיפורים מוזרים וחלומות שימושיים
אני כל הזמן כותב. המהירות, הקצב, כמות הסיפורים בו זמנית ובכלל הכל מאוד תלויים אבל אני תמיד חושב על סיפורים. כשאני כותב אני מושפע ממה שעברתי לאחרונה או שאני עובר עליו עכשיו (וכשאני אומר ‘עובר’ אני מתכוון ל’קורא’ (ספרים, קומיקס,…), ל’צופה’ (קולנוע, טלוויזיה,…) וכן הלאה). כרגע אני עובד על ארבעה רעיונות עם עוד אחד בקנה ודיי צריך להודות על כך למחזה שראיתי בעולמות. ‘מותו וחייו של ליאם או’לירי’ באמת היה מחזה נהדר וגרם לי לרצות לכתוב עוד. אם עוד לא ראיתם אותו, הבנתי שמתוכננות עוד הופעות. ברגע שאדע מתי ואיפה כנראה שאגרור לשם גם את ההורים שלי. אז ארבע רעיונות…
Posted in From the Writing Desk, No Category, Thinking Out Loud by Eran with 6 comments.
המקום הכי טוב לקודד
זאת פחות או יותר הכותרת של טור שקראתי היום. זה התחיל מעובד שלא הגיע לעבודה וחיפשו אותו כי הקוד שלו היה חשוב. מסתבר שהוא אמר שהוא הלך לעבוד מהבית כי הוא התכוון לעבוד כל הלילה. הוא אמר את זה לשותף לעבודה שבסוף היה חולה ואף אחד לא הודיע לבוסית. בסוף הגיע הקוד והוא היה בסדר וזה באמת לא משנה איפה הוא נכתב כל עוד הקוד בסדר, נכון? (על בעיות תקשורת אפשר לדבר אחר כך) אז מבין המקומות הפופלאריים לכתוב קוד: בקוביה, במשרד, בחוץ, במיטה, על כורסה, בית קפה, מסעדה, בתחבורה הציבורית, במטוס… מנסיוני הדל, אני לא צריך מקום מסוים. אני צריך מקום שבו אני לא מרגיש את הסביבה בכלל (שקט – או מוזיקה שלי, טמפרטורה לא מורגשת, בלי תנועות רקע וכן הלאה), שיש לי גישה טובה לשירותים ואספקת אוכל. אז, בינתיים, נראה לי שהמקום הכי טוב בשבילי הוא חוות המחשבים של טאוב… אחרי שלוש-ארבע בבוקר. דבר ראשון, זה מקום סגור. כשאני יושב מול המחשב שלי, אני לא רואה כמעט שום דבר אחר. יש שירותים ו(אמורה להיות)צנצנת עוגיות במרחק של מטרים ספורים. ובין סוף הלילה לתחילת הבוקר יש כמה שעות בהן החווה שוממת (חוץ מעוד שניים וגם הם דיי ישנים) ואז פשוט לא מרגישים שהזמן עובר ומסתכלים על השעון רק כשהמחשב מהדר. בפעם האחרונה, סיימתי בערך את השליש האחרון של עבודה בכ-10-11 שעות רצופות של קידוד, הרצה ובדיקה. כן, זה הדברים הפשוטים שגורמים לאושר.
Posted in No Category, Thinking Out Loud by Eran with 4 comments.
Just a Little Bit Special
זה משהו שיוצא לי לחשוב עליו לעתים קרובות: מצד אחד, אני כן מיוחד. מצד שני, לא ממש. מבית הספר יצאתי עם בגרות של 90… אבל יכולתי להצביע אישית על לפחות ארבע יותר חכמים ממני. אני לומד בטכניון במגמה הנחשקת ביותר… ביחד עם עוד 300 אנשים. התקבלתי לבית ספר למחוננים… כמו עוד בערך 100 איש, לא כולל אלו שלא נכנסו כי פשוט לא היה מקום. לפעמים אני מדהים אנשים עם היכולת שלי לקלוט דברים אינטואיטיבית וחזותית… אבל אני נופל על דברים פורמליים. אני משתדל להתייחס לכל האנשים כחכמים כמוני או יותר למרות שאני יודע שזה לא נכון. יש דברים שאני יכול ואחרים לא ולהפך. אני מתכנת, מתקן ובונה מחשבים, מנהל מערכת, מטפל באתר אינטרנט ומייעץ בנושאי אבטחה… כמו כל מי שהיה משקיע את אותה השקעה בתחום. אני מדבר אנגלית שוטפת ומסגל לעצמי מבטאים בשניות משמיעה בלבד… כמו כל מי שהיה מקשיב מספיק. אני מסוגל לדבר ולהסביר נושאים מביולוגיה סינטתית, דרך מערכות הפעלה ועד אסטרופיזיקה… כמו כל מי שמתעניין במדעים באופן כללי. אני לא נוטה להחשיב את עצמי יותר מדי. אבל לפעמים אני מחשיב את עצמי פחות מדי ויוצא שאני חושב שמשהו הוא טריוויאלי וברור מאליו כשלאחרים הוא לא ממש. ולפעמים אני מתעקב עוד דקה על משהו שאחרים קלטו בהבזק. זה קורה. מעניין אותי איפה זה עוד קורה ואיך ואיפה מבדילים. מתי זה ברור ש-Quartus 8.1 מרים צעקה על כך שהוא לא מתחבר עם הספריות הרגילות שלו בגלל שיש Quartus 8 ו-7.2 על אותה מערכת שמשתמשות באותן ספריות וצריך חשבון מנהל כדי לשחרר את זה וכדי להתקין את מנהל ההתקנים של הכבל Continue Reading →
Posted in No Category, Thinking Out Loud by Eran with 5 comments.
מחר יום ההולדת, רשמית
זה דווקא משעשע משהו. אני חושב שחגגתי יום הולדת פעם אחת בצבא, כשהייתי בצמ”פ. ההורים שלי באו עד לגולן בשביל לקחת אותי לטיול. פעם אחרת, איפה שהוא בסביבות 1995 (שנת היציאה של Half-Life) חברים שלי הפתיעו אותי (תוך כדי שהם עובדים עליי ומשקרים לי לפנים) והגיעו אליי הביתה עם עוגת שוקולד עם ‘למבדה’ עליה ולקחו אותי לסחנה. זה גם היה זכור לטובה. אני חושב שזאת הפעם הראשונה שאני מחוץ לבית ביום ההולדת וגם יש לי דברים יותר חשובים לעשות. אח שלי סיפר לי כשהייתי בבית שביום ההולדת שלו השנה הוא לא הסכים לאבא שלי לצאת למסעדה וזה תסכל אותו ולכן הוא רוצה לעשות את זה לי (לאח שלי יש יום הולדת פחות משבועיים לפניי). אני לא עושה מזה עניין גדול. עברתי את הגיל שבו חייבים מתנה ליום ההולדת. זה נחמד אבל לא נחוץ. כבר דיברתי עם כמה חברים וזה נשמע שוידאו איפה אפשר למצוא אותי. אם יעשו לי מסיבה או לא, לא ישנה לי הרבה. מספיק שאומרים מזל טוב, מספיק שזוכרים. כן, רבע מאה זה הישג לא רע אבל לא משהו כל כך ראוי לציון. בכל מקרה, למי שרוצה, אני בטכניון, מגורי סנט, בניין 168, דירה 4, חדר 2. וכמו שנאמר, לשאלה ‘אז מסיבה או לא?’ אני עונה, ‘תפתיעו אותי’. :) דברים שאני רוצה אבל עדיין לא אקנה בעצמי 1) Wii. עם לפחות שני שלטים+נונצ’קו, עמדת עגינה מאווררת ותיק. 2) שעון שמכיל גם מד-גובה ומכשירים נוספים המתאימים במיוחד לצניחה. 3) משהו שיהפוך את הסבכה שיש לי על הראש לשיער חלק. 4) בובה של שואש. 5) חולצה של שואש. 6) חולצות Continue Reading →
Posted in Thinking Out Loud by Eran with 32 comments.
הוכחה בשלילה
יש לי עוד בעיה עם אנשים דתיים. רובם, הקיצוניים בעיקר, אינם מסוגלים לעקוב אחרי תהליך גרירה הגיוני. במתמטיקה, אם משהו נכון, אם יוצאים מתוך ההנחה שהוא לא נכון (הנחת השלילה) אז או שמקבלים סתירה או שמקבלים שהוא בכל מקרה נכון. זה למה אין לי בעיה לצאת מתוך ההנחה שאלוהים קיים כי בסוף זה מוביל, ביחד עם עוד כמה נתונים, לכך שהוא לא קיים. אז בואו נתחיל בתהליך ההוכחה. אם אלוהים לא קיים, סיימנו. נניח שאלוהים קיים. אלוהים הוא היוצר הכל-יכול. הוא ברא את הטבע וברא את בני האדם. בני האדם הם פאר היצירה, הדובדבן שבקצפת. היצירה של אלוהים היא עילאית ואי אפשר להתעלות עליה. בני האדם הם פאר אותה יצירה, הם הדבר הכי טוב שאלוהים ברא. אבל עכשיו המציאו נוזל חדש לסיכוך גפיים מלאכותיות והוא 50% יותר טוב מסחוס רגיל. שלושה מקרים: (א) אלוהים לא קיים, סיימנו. (ב) אלוהים לא כל יכול. לא רק שהוא לא כל יכול, הוא פחות טוב מאיתנו. אין צורך להעריך, שלא לדבר על לסגוד, מישהו פחות מוכשר מבני אדם. הוא לא יכול לעשות בשבילנו כלום. סיימנו. (ג) אלוהים לא יצר את העולם ו/או אותנו ו/או את הטבע. אנחנו לא חייבים לו כלום. סיימנו. Now, bring on the “Mysterious Ways” crap.
Posted in Less Interesting News, Thinking Out Loud by Eran with 12 comments.
מחשבים כדרך חיים
אני חושב שהבנתי משהו. מחשבים זה פלטפורמה להרבה דברים אבל מחשב, מתפקידו הבסיסי, הוא מכונה שאמורה לפתור בעיות, להקל על אנשים, ליעל תהליכים. אני אוהב מחשבים ואני אוהב לשפר, ליעל, לעשות בכלל יותר טוב. ועכשיו, כשאני לומד מבני נתונים, אני סוף סוף מבין את הקשר: זה מה שאנשי מחשבים עושים, זה הבסיס של העבודה של מדען מחשב, זאת חזית המחקר, זה מה שאנחנו צריכים ללמוד. זה לא ליצור את המכונה או לכתוב את התוכנה שתבצע את המשימה, זה לחשוב על הפתרון, למצוא וליישם את הכלים, בשביל לתת את הפתרון הכי יעיל שאפשר. וככה אני חיי את החיים שלי. מנסה למצוא את הדרך היותר טובה. כל הזמן להשתפר. לשאוף למעלה. או כמו שאוהבים להגיד במסע בין כוכבים: “To better ourselves.” אני לא יודע איך אני הולך להתמודד אם זה אבל אני דיי בטוח שזה יהיה מעניין.
Posted in No Category, Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.
מילת השבוע: “killergames”
בגרמניה הייתה טרגדיה. לאחרונה, תלמיד בית ספר, ילד כבן 17, רצח 15 משותפיו ללימודים והתאבד בעצמו. וראש איחוד השוטרים הגרמני פלט את התגובה הצפויה: “זה הכל באשמת המשחקים האלימים.” למה? כי הילד אהב לשחק Counterstrike ושיחק Far Cry 2 יום לפני הרצח, שניהם משחקים יחסית אלימים. וזה נורא מעצבן אותי. כן, אני משחקן ואני מתגאה בזה. אבל זה יותר מזה. זה הרבה יותר גרוע בשבילי מאז שאסף נהרג. למה? בגלל מה שקיבלנו מהקב”ט של הטכניון. כי הם הלכו לחדר שלו ומצאו ספר חדוו”א פתוח ולכן הסיקו שהוא התאבד. התגובה של כל מי שבאמת הכיר את אסף לדברים האלו היה רצון עז להכות את הקב”ט במשהו קשיח, כבד ואם אפשר גם חד. במונחים טיפה יותר מובנים: It was a Colossal WTF. כי זאת הייתה האמא של כל הראיות הנסיבתיות ושטות מוחלטת שאני לא מאמין שאיש ביטחון מנוסה יעשה ובטח שלא קצין משטרה בכיר. Counterstrike הוא אחד מהמשחקים הפופלאריים ביותר בעולם ואאל”ט, הימ”ר המשוחק ביותר בעולם. Far Cry 2 הוא משחק ימ”ר/ארגז חול חדש שנראה כמו בן-דוד של Crysis ולכן כל מי שיכול להרשות לעצמו כנראה ירצה לשחק אותו. זה כמו להגיד שנמצאה חולצת גולף בזירת הפשע אז צריך לעצור את כל מי שלובש חולצת גולף. לזה אנחנו קוראים “ממצא לא חד-משמעי”. Counterstrike ו-Far Cry יכולים לדחוף מישהו למסע רצח כמו שספר חדוו”א יכול לדחוף מישהו להתאבדות כמו שסרטים מצוירים יכולים לדחוף מישהו להפיל על אחרים סדן כמו שקומיקסים יכולים לדחוף מישהו לשים על עצמו גלימה ולקפוץ מבניין. אני חושב שלא יכולה להיות מחאה מספיק גדולה מצד המשחקנים ומפתחי המשחקים. ואני חוזר Continue Reading →
Posted in Less Interesting News, No Category, Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.