רטינה על הדת #3077
דתיים יכולים להיות אנשים מאוד אינטילגנטיים, רבי יכולות ועם פוטנציאל ענק. לא מזמן שמעתי הרצאה של דיקן המחלקה הקדם אקדמית פה בטכניון והוא אמר שיש להם גם תוכנית לחרדים. חרדים, אנשים שמבחינת השכלה אקדמית תקנית צריכים, כשהם מגיעים לפה, להתחיל כמעט מאפס. אז במקום התוכנית הרגילה של עשרה חודשים פיזיקה, מתמטיקה, אנגלית וכתיבה מדעית הם מקבלים עוד חצי שנה כדי להשלים חומר חשוב מבית הספר. לפי המספרים שלו, 30 אנשים נכנסו לתוכנית, 16 עברו את השלב הראשון והתחילו את המכינה ומתוכם 11 כרגע לומדים בטכניון.
אבל הבעיה שאני מעלה כרגע היא צרות המוחין אליה דתיים מכניסים את עצמה. אין להם רוחב של רעיונות. יש המון ספרים ולא רק התנ”ך אבל כל המקורות הם בעצם מקור אחד. הכל פרשנות של אותו מקור. ואולי זה בטוח שלא היה בן אדם אחד שכתב את התנ”ך, בכל מקרה, המקור הזה כבר קיים ולא משתנה ולא מושפע משום דבר.
וטוב שמצאתי את זה. שר המדע לשעבר מתאר את התיאוריה הפשוטה של ‘גם אם אלוהים קיים, למה דת היא בזבוז זמן’.
בקצרה זה הולך ככה (שוב, תהליך לוגי): אלוהים קיים או לא.
אם הוא לא קיים אז אין סיבה להאמין בו/לסגוד לו וסיימנו. אז נניח שהוא קיים.
אם הוא לא יצר את הכל אז אנחנו לא חייבים לא שום דבר, הוא פשוט עוד יצור חי כמונו. סיימנו. נניח כי הוא יצר את הכל.
אם הוא יצר והלך אז אפשר להגיד לו תודה רבה ולהמשיך בחיינו כי הוא במילא לא יקשיב לנו ולא יתייחס אלינו. סיימנו. נניח כי הוא עדיין פה ומשקיף.
אם הוא לא כל יכול, לא יכול לשנות דבר בעולם, אז לא משנה כמה נתחנן ונבקש ונשדל, הוא לא יכול לעזור. אפשר להגיד תודה על העולם וזהו. סיימנו. נניח כי הוא כל יכול.
אם הוא לא עושה שום דבר למרות שהוא יכול אז הוא אדיש ואפאטי ובמילא לא יקשיב לשום תפילה. לאל כזה מגיע יותר יחס של שנאה מאשר של סגידה. סיימנו. נניח כי הוא כן עושה דברים.
אם הוא עושה מעט אז כנראה שצריך לקחת אותו לבית דין הבין לאומי ולשפוט אותו על רשלנות או חוסר עזרה לזולת או כל דבר אחר כי הוא כל יכול ולא משתמש בכוחו כדי לעזור. גם לאל כזה מגיעה יותר שנאה מאשר אהבה. סיימנו. נניח כי הוא עושה ככל יכולתו.
ועכשיו המציאות, איפה התוצאות של הפעולות שלו? אם הוא קיים, יצר את כולנו ואחראי אלינו, אם הוא כל יכול ועושה ככל יכולתו, איפה התוצאות?
אם התוצאות הן העולם שאני רואה לפניי אז לאל הזה מגיע זלזול, רחמים ובעיטה חזקה בתחת ומישהו צריך להחליף אותו.
ואם התשובה לכך היא שזה אולי נראה רע אבל זה טוב אז מדובר בטיעון ‘דרכיו נסתרות’ ואז לצד השני בדיון מגיע זלזול, רחמים ובעיטה חזקה בתחת ומישהו צריך להחליף אותו.
Posted in Thinking Out Loud by Eran with 5 comments.
לבני האדם מגיעה בעיטה חזקה בתחת על שהם מתבכיינים על העולם ומאשימים את אלוהים.
כרגיל, הלוגיקה שלך לוקה בחסר (בעצם, לוקה בעודף – של הנחות נסתרות. למשל, הסגידה לאל לא כאהבה אלא כרצון להימנע מעונש/נקמה הגיונית *לחלוטין* בלפחות שתיים מהאפשרויות שהצעת, אבל אתה מתעלם מזה לחלוטין).
אתה מתלונן על צרות מוחין, אבל אתה בעצמך יוצא מתוך נקודת הנחה ומנסה לבנות טיעון לוגי שיגיע למסקנה אליה אתה רוצה להגיע: איך זו בדיוק ראייה רחבה של המציאות?
מבחינתי, האתאיזם נובע מראייה של עולם שלא קיים בו שום צורך להניח יצורים היפותטיים אומניפוטנטיים – זה לא למה לא להניח שיצור כזה קיים, זה למה כן: למה להוסיף הנחה מיותרת למכלול ההנחות שכבר יש לי על היקום והקיום?
ברגע שיש אדם שמרגיש שיש לו סיבה לעשות את זה, נו, שיבושם לו. לדעתי הוא טועה. אבל לאנוס את הלוגיקה הצורה שהיא גם בוטה וגם מחוררת להחריד כדי לתקוף אותו על זה? זה נראה לי מה זה מיותר.
אז למה? למה לאהוב אותו?
תסמונת שטוקהולם?
יכול להיות.