Just a Little Bit Special

זה משהו שיוצא לי לחשוב עליו לעתים קרובות: מצד אחד, אני כן מיוחד. מצד שני, לא ממש.
מבית הספר יצאתי עם בגרות של 90… אבל יכולתי להצביע אישית על לפחות ארבע יותר חכמים ממני.
אני לומד בטכניון במגמה הנחשקת ביותר… ביחד עם עוד 300 אנשים.
התקבלתי לבית ספר למחוננים… כמו עוד בערך 100 איש, לא כולל אלו שלא נכנסו כי פשוט לא היה מקום.
לפעמים אני מדהים אנשים עם היכולת שלי לקלוט דברים אינטואיטיבית וחזותית… אבל אני נופל על דברים פורמליים.

אני משתדל להתייחס לכל האנשים כחכמים כמוני או יותר למרות שאני יודע שזה לא נכון. יש דברים שאני יכול ואחרים לא ולהפך.
אני מתכנת, מתקן ובונה מחשבים, מנהל מערכת, מטפל באתר אינטרנט ומייעץ בנושאי אבטחה… כמו כל מי שהיה משקיע את אותה השקעה בתחום.
אני מדבר אנגלית שוטפת ומסגל לעצמי מבטאים בשניות משמיעה בלבד… כמו כל מי שהיה מקשיב מספיק.
אני מסוגל לדבר ולהסביר נושאים מביולוגיה סינטתית, דרך מערכות הפעלה ועד אסטרופיזיקה… כמו כל מי שמתעניין במדעים באופן כללי.

אני לא נוטה להחשיב את עצמי יותר מדי. אבל לפעמים אני מחשיב את עצמי פחות מדי ויוצא שאני חושב שמשהו הוא טריוויאלי וברור מאליו כשלאחרים הוא לא ממש. ולפעמים אני מתעקב עוד דקה על משהו שאחרים קלטו בהבזק. זה קורה.

מעניין אותי איפה זה עוד קורה ואיך ואיפה מבדילים. מתי זה ברור ש-Quartus 8.1 מרים צעקה על כך שהוא לא מתחבר עם הספריות הרגילות שלו בגלל שיש Quartus 8 ו-7.2 על אותה מערכת שמשתמשות באותן ספריות וצריך חשבון מנהל כדי לשחרר את זה וכדי להתקין את מנהל ההתקנים של הכבל והלוח של Altera אחרת אי אפשר לעבוד… ומתי זה לא כל כך?


Posted in No Category, Thinking Out Loud by with 5 comments.

Comments

  • דרגורן says:
    2009/04/19 at 13:24:57

    ניהאו פעם אמרה ש”מחשבים זה משהו שאנשי מחשבים עשו ולכן אנשי מחשבים מבינים”.
    אנשים באים בכל מיני צבעים, צורות, ומינים.
    וכך גם דרכי חשיבה – יש כאלה שמצליחים ב-multitasking יותר מאחרים, ויש כאלה שמקשיבים מספיק בשביל לדבר במבטאים שונים.
    אם תשאל את ניהאו למה ה- Quartus 8.1 צועק, התשובה שלה תהיה “למה מי שהמציא אותו, לא דאג שהוא ידע להסתדר על הגרסאות הישנות יותר שלו?”

    אתה (ואני ורבים אחרים) לא מתעכבים על ה- “למה מי שהמציא לא דאג” אלא מבינים בחצי אינטואיציה שהבעייה היא במקום הזה והזה, ושהפתרון הוא כזה וכזה – מנסים קצת ופותרים את הבעייה.

    ואז נשאלת השאלה: האם עדיף לשפר את מה שאני טוב בו, ולהפוך אותו להיות מצוין באיזור ממוקד או שעדיף לשפר את מה שאני לא טוב בו, ואז להיות טוב בכמה איזורים?

  • poly says:
    2009/04/19 at 13:51:06

    *מתעכב.

  • ניהאו says:
    2009/04/19 at 14:10:06

    בעולם בו חיים 5-6 מיליארד אנשים תמיד יש מקרים קיצוניים יותר ממך לכל כיוון שרק תסתכל.
    מול מציאות כזו נראה לי ששווה לחשוב על שני רעיונות, האם אתה כאדם טוב בעיניך? והאם אתה משתמש במצויינות שלך כדי לעשות טוב לסביבתך?

    מצויין ברמה מקומית חיוני לא פחות ממצויין ברמה עולמית- יש מעט מאוד אנשים שהם מצויינים במה עולמית והם לא יכולים להיות בכל מקום בו זמנית.

    לאנשים שאתה עוזר יש רק אדם אחד ששיפר עבורם את המצב- אתה. והאנשים איתם אתה באמת חי בדרך כלל מעריכים\אוהבים אותך על פי מי שאתה כאדם יותר מאשר מה אתה יכול לעשות. זה בדרך כלל נחשב ערך מוסף.

  • Eran says:
    2009/04/19 at 19:17:26

    בפקטור האחרון (מגזין אגודת הסטודנטים) קראתי על פרויקט של סטודנטים שעוזר לילדי בית ספר בלימודים ובהעשרה מדעית. מיד יצרתי איתם קשר לברר איך אני יכול להשתתף. הם אמרו לי, תבוא שנה הבאה, הלוח כבר מלא.

  • ניהאו says:
    2009/04/19 at 19:53:43

    אתה חי בעולם טוב מהצפוי :)