The Less Interesting TimesThis is My World and You Can Pry it from My Cold Dead Fingers

2009/03/28 מילת השבוע: “killergames”

בגרמניה הייתה טרגדיה. לאחרונה, תלמיד בית ספר, ילד כבן 17, רצח 15 משותפיו ללימודים והתאבד בעצמו. וראש איחוד השוטרים הגרמני פלט את התגובה הצפויה: “זה הכל באשמת המשחקים האלימים.” למה? כי הילד אהב לשחק Counterstrike ושיחק Far Cry 2 יום לפני הרצח, שניהם משחקים יחסית אלימים.

וזה נורא מעצבן אותי. כן, אני משחקן ואני מתגאה בזה. אבל זה יותר מזה. זה הרבה יותר גרוע בשבילי מאז שאסף נהרג. למה? בגלל מה שקיבלנו מהקב”ט של הטכניון. כי הם הלכו לחדר שלו ומצאו ספר חדוו”א פתוח ולכן הסיקו שהוא התאבד. התגובה של כל מי שבאמת הכיר את אסף לדברים האלו היה רצון עז להכות את הקב”ט במשהו קשיח, כבד ואם אפשר גם חד. במונחים טיפה יותר מובנים: It was a Colossal WTF. כי זאת הייתה האמא של כל הראיות הנסיבתיות ושטות מוחלטת שאני לא מאמין שאיש ביטחון מנוסה יעשה ובטח שלא קצין משטרה בכיר. Counterstrike הוא אחד מהמשחקים הפופלאריים ביותר בעולם ואאל”ט, הימ”ר המשוחק ביותר בעולם. Far Cry 2 הוא משחק ימ”ר/ארגז חול חדש שנראה כמו בן-דוד של Crysis ולכן כל מי שיכול להרשות לעצמו כנראה ירצה לשחק אותו. זה כמו להגיד שנמצאה חולצת גולף בזירת הפשע אז צריך לעצור את כל מי שלובש חולצת גולף. לזה אנחנו קוראים “ממצא לא חד-משמעי”.

Counterstrike ו-Far Cry יכולים לדחוף מישהו למסע רצח כמו שספר חדוו”א יכול לדחוף מישהו להתאבדות כמו שסרטים מצוירים יכולים לדחוף מישהו להפיל על אחרים סדן כמו שקומיקסים יכולים לדחוף מישהו לשים על עצמו גלימה ולקפוץ מבניין. אני חושב שלא יכולה להיות מחאה מספיק גדולה מצד המשחקנים ומפתחי המשחקים.
ואני חוזר שוב למה שכבר הזכרתי בעבר לגבי הטרוריסטים. “או! הוא שיחק משחקים אלימים לפני הרצח. בואו ניפטר ממשחקים אלימים. או! הם השתמשו באינטרנט כדי לתאם פיגוע. בואו ניפטר מהאינטרנט. או! טכנולוגיה יכולה לשמש לא רק לטוב אלא לרע. בואו ניפטר מטכנולוגיה.”
אני חושב שזאת אחת הדוגמאות הגרועות ביותר שיש לשמרנים דוגמטיים ללא טיפת שכל בקודקוד.

ואני חושב על זה פחות או יותר כל פעם שאני רואה סרט/סדרה/קומיקס/ספר/משחק שכל הנושא שלו זה מלחמה, שהדמות הראשית היא לוחמת, שהכל מסתובב סביב לחימה. למה? כי זה כל מה שבני אדם עושים ו/או אלגוריה לכל מה שבני אדם עושים. כל סיפור ששווה משהו מדבר על מאבק. אני לא אוהב את ה’קונפליקט’, כי זאת לא מילה בעברית, אבל בעיקר שזה לא מדויק לגמרי. ‘קונפליקט’ הוא תסבוכת, מישהו נגד מישהו, שני כוחות מתנגשים. המאבק הוא גם נסיון לשנות משהו. המאבק הוא שינוי. וזה מה שבני אדם עושים. ואם נרצה או לא, המלחמה היא כנראה הדוגמה הקיצונית ביותר למאבק. המלחמה, ללא טעמים נוספים, מסמלת את המאבק, את הרצון לשינוי, לשיפור ואנחנו לא יכולים בלי זה.

אז לכל השדלטש”קים שאומרים לנו “צריך להסיר את האלימות מהמשחקים” אני מחזיר בחזרה “קודם תסירו את האלימות מהמציאות”.

Posted in Less Interesting News, No Category, Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.