Working for Seven Elements Studios
First of all, despite the fact I’m leaving, there is no ill will. I do not regret the last two and a half years. I mean, there were a few moments that I wouldn’t mind not happening but I do consider it time well spent. I did learn a lot. I believe I made some good friends. I evolved my skills. And while I do have some issues with the design and production flow over there, and I would definitely have made some different decisions when it comes to gameplay (Yes, also with an eye to monetisation) but I’m still willing to bet on their success. I just think that a live worldwide game with a few thousand users is still no excuse for the stress and crunch that goes on. I only told everyone I was leaving after the deal has been set and sealed. I didn’t want to get leverage for better conditions. I wanted something new. So, instead of a back and forth negotiations, I got my managers’ opinions about my decided move. We talked about career progression. When I came to the company and when I talked to Tal, it was almost always with an eye on professional evolution. I might not want to be a manager but I still want to lead. I want to be in charge of direction and vision and convention. But that will not happen in Seven Elements. And it will probably take time to get there in Compedia (or maybe Continue Reading →
Posted in No Category, Practice, Thinking Out Loud, Work by Eran with 2 comments.
[עוד שבוע יום הולדת… [לפי המנגינה הידועה
אז יש לי עוד שבוע יום הולדת. אני חוזר על אותו השטיק כבר שנים: יש לי רשימה של דברים שאני אשמח לקבל (תחת דף ה-About) אבל, כמו שציינתי לפני כמה רשומות, גם דלי מלא בבייקון ג’רקי וצימוקים יהיה משהו שאני מאוד אוהב. רק כדאי שיהיו מופרדים. בעצם… לא חובה שיהיו מופרדים. אבל אפילו סתם מזל טוב יהיה מאוד מוערך. זהו. אמרתי מה שהיה לי להגיד. ’nuff said. [mic drop]
Posted in Me, No Category by Eran with comments disabled.
זהו, זה סגור
אמרתי מה שהייתי צריך להגיד. ואיך אני מרגיש? רגיעה, שלווה, שקט נפשי.
Posted in No Category, Work by Eran with comments disabled.
החתונה של עמית
אתמול היינו בחתונה של עמית ואורטל. חתונת שישי בצהריים, שזה משהו שלא ייצא לי לראות הרבה. אבל בהחלט היה כיף כי הם גם גיקים ויש לנו הרבה חברים טובים משותפים. לצפות בטקס שוב שלח אותי לרגע ההוא בחתונה קודמת שהיינו בה ובו לא יכולתי שלא לראות את זה מנקודת מבט אנתרופולוגית שמסתכלת על טקס מיושן ומוזר. במיוחד היה לי מוזר כי עמית אמר בעבר שהוא לא בדיוק מגדיר את עצמו כדתי כי הוא מאמין באיזה שהוא כוח עליון אבל הוא לא בהכרח אוהב את כל מה שבנו סביב זה. אני יכול לכבד את הדעה הזאת. הרי ככה פחות או יותר הגדרתי דמות שכתבתי שהיא דיי אני אם אני הייתי מאמין במשהו כזה. בכל מקרה, הם כן עשו את הכל מגניב יותר כשלפני כן התנגנו מנגינות מהארי פוטר ומלחמת הכוכבים והם ניקדו את ה”מקודשת מקודשת מקודשת” הדתי עם צליל מציאת האוצר ממשחקי זלדה. המוזיקה הייתה קצת לא אחידה ובעיקר מלאה בשירים שאני זוכר יותר בהקשר של בית ספר מאשר כל דבר אחר (אין לי ממש בעיה עם החלק השני. יש לי קצת בעיה עם החלק הראשון). והעוגה הייתה מאוד מגניבה רק חבל שחלק ממנה בסוף הגיע לרצפה. סך הכל, אני אוהב את האנשים האלו ומקווה שיהיו להם חיים טובים ביחד ואני מצפה להיות חבר שלהם לאורך זמן. וזאת גם תהיה חתונה שאני בטוח שהרבה מהאורחים גם ייזכרו להרבה זמן. שזה דבר מאוד חיובי בעיניי. כי זה גם אחד הדברים שאני כיוונתי אליהם בחתונה שלנו.
Posted in Humanity, No Category, Practice, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
An Attempt at Change
נחתנו אתמול ב-5:30 בבוקר. בגלל שקניתי שני בקבוקי סיידר, היינו צריכים להכניס תיק לבטן המטוס. זאת אומרת, גם לחכות עד שיוציאו אותו משם במקום מיד לצאת החוצה. שזה מבאס. אבל לא נורא. הצלחנו לתפוס את הרכבת של 6:00 ולהגיע הביתה בסדר גמור. זאת אומרת, מעין הייתה דיי גמורה. אבל אחד היתרונות של שינה פוליפאזית היא שאחרי תנומות באות והולכות במטוס, מוקדם בבוקר הייתי סבבה. אז קפצנו אל יערה לאסוף את מוצארט. האיחוד היה מרגש. לא יכולנו להישאר יותר מדי כי מיהרנו אז אמרנו שלום, תודה ולהתראות ויצאנו לדרך שוב. וכשהגענו הביתה, היה בערך מספיק זמן בשביל להתרחץ ולצאת שוב לדרך. כי היה לי ראיון אם ראש הצוות VR/AR של קופמדיה, איפה שעמית ורומן עובדים. אני חשבתי שמדובר בראיון “שלום, שלום” ולא ציפיתי למרכיב טכני. אם כן הייתי מצפה אז הייתי פותח את הקוד של הפרויקט שלי שוב ונזכר מה עשיתי שם. כנראה שלא אצליח למצוא את השינויים שעשיתי לקוד של Oculus אבל לפחות את הרעיון הכללי והמימוש של המשחק עצמו הייתי יכול לזכור. לכן, קצת השתנקתי כששאלו אותי שאלות עליו אבל ניסיתי לענות כפי יכולתי. ואני בדרך כלל נתקע כששואלים אותי שאלות שנראות לי מאוד פשוטות. כי אם שואלים דבר כמו “איך מחשבים אורך של וקטור תלת ממדי?” אני מתחיל לתהות אם אני זוכר את המתמטיקה שלי כמו שצריך. כי (x^2+y^2+z^2)^(1/3), לא? אבל אני מקווה שהעברתי רושם מספיק טוב ושהם לא חושבים שאני אידיוט. יהיה ממש מגניב ללכת לעבוד שם. וחשבתי על זה עוד קצת היום במהלך מסיבת הפורים שלא ממש היה לי כוח להשתתף בה. אני עייף? אני פשוט בקצה Continue Reading →
Posted in IT, No Category, Work by Eran with comments disabled.
Polyphasic Addiction
I posted on the Facebook group about my situation and asked for advice before seeing the doctor and everyone pretty much said to get a blood test, that I should just rest more, etc… But nothing really helped. On Thursday, I’ve had enough of the headaches so I decided to do pretty much the one thing I thought of doing in the last three weeks but haven’t done yet: go back to polyphasic sleeping. On Friday, I felt much better. Just a residual kind of headache. Still there but not very bothersome. I kept Maayan company at work and then we went to meet some friends for dinner. On Saturday, the only thing that was left of the headache was a tiny fraction I could ignore. Everything felt better. The world looked better. I had more energy than I had in a while. I felt less stressed. Then we stayed up until 4:00 to finish a puzzle. <shrug> And Sunday I went back to work. I’m not at a 100% yet but I put in a full day with no problem. I even napped properly and benefited from it. And now I’m sitting here writing this. Yes, it’s after 2:00. But, besides some tiredness because, well, it’s 2:00 and I’m not reacclimated yet, I feel great. I don’t even feel a headache. I posted an update to my Facebook thread about what I did and what happened. Then someone replied and said I’m addicted to polyphasic sleeping. I’m not sure Continue Reading →
Posted in Me, No Category, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.
מחשבה על מתנות
אז יום ההולדת שלי עוד חודשיים וקצת. והיה סנטה סודי לפני חודשיים (פחות קצת). וזה גורם לי לחשוב קצת על מתנות. מה שקיבלתי לסנטה הסודי היה מטורף… אבל, למען האמת, הייתי מסתפק בהרבה פחות. מבחינתי, אם מישהו היה יודע שאני מאוד אוהב משהו, גם אם הוא פשוט, ורק מביא לי המון ממנו, אני אהיה שמח. זאת אומרת, אם כל מה שמעין תביא לי ליום ההולדת הוא דלי אחד מלא פלאפל ועוד דלי לידו מלא בצימוקים אז אני אהיה ממש שמח. רמז, רמז… לא, לא באמת. זאת אומרת, אני אשמח אבל זה לא משהו שאני דורש. זהו. פריים מסטארגייט המקורי זה פשוט מדהים. אבל צנצנת של לוטוס ומשקה מארס גם היה משמח אותי מאוד.
Posted in Me, No Category, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
How bad is my headache?
I’m drinking coffee. That’s how bad. This is maybe my fourth or fifth cup of coffee in three or four years. Coffee usually helps with headache. I hope it will.
Posted in No Category by Eran with comments disabled.