יום שלישי – סיבוב בדבלין
2016-05-25 אתמול היה הסיבוב הראשון שלנו בדבלין עצמה. יצאנו, קצת מאוחר לדעתי, מהב’ ולקחנו אוטובוס לכיוון המרכז. ירדנו ברחוב המסחר הראשי של דבלין והלכנו אותו לכל אורכו. מעין ניסתה כל חנות טלפונים אפשרית במסע החיפושים הלא נגמר אחר נרתיק לטלפון שהיא רוצה. כרגע, התשובה הכי טובה שהיא קיבלה היא, “אין לנו! את פה עד יום שבת? אז תני לי את הפרטים שלך ואני אנסה להזמין לך אחד!”. זה היה מוכר מאוד שמח וידידותי, לפי דבריה. ותוך כדי זה קנינו כמה דברים שרצינו והיינו צריכים. אני בעיקר רציתי כוס חדשה. כי מקום עבודה חדש צריך כוס חדשה. אז מצאנו ספל רציני וגדול וירוק שכתוב עליו בגדול Irish Drinking Team. זה אולי קצת יותר מדי ממותג לטעמי אבל זה היה הכי פחות גרוע מכל האפשרויות האחרות. מעין מצאה ספל דומה אבל לבן עם הלוגו של טארגריאן, כי היא bad ass אז ככה. אחרי עוד כמה הסתובביות, הגענו אל ה-Black Sheep, שזה באר פינתי נחמד שמתפאר בערבי משחקים שבועיים. זאת אומרת, פעם בשבוע, מגיעים קבוצה גדולה של שחקנים ומשתלטים על חצי באר. למזלנו, היום הזה הוא יום שלישי. אז הגענו בזמן. יש לי נטייה לעשות את זה. הכרנו כמה אנשים נחמדים, שיחקנו סיבוב אחד של Escape from the Aliens in Outer Space — משחק נחמד אם כי קצת בעייתי מבחינת כמה מכניקות שיש לו — ועוד שני סיבובים של Antidote — משחק שאני עדיין לא בטוח איך מגיעים לתוצאה שאינה כולם, או כמעט כולם, מנצחים או כולם מפסידים. אחרי זה הלכנו לחפש את חנות המשחקים שהם המליצו עליה, שאין לי מושג איך היא Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
יום שני – כסף ואופנה
2016-05-24 יצאנו מ-Kilkenny (אבל לא לפני שאמרנו שלום אחרון לקוקו) לכיוון כללי צפון. החלטנו לוותר על הדברים שקרצו לנו משני צידי הכביש ופשוט עלינו על המהיר (כן, יש כאלו דברים באירלנד) ונסענו. אחרי כמה עשרות קילומטרים טובים, הגענו אל Newbridge Silverware, יצרני כלי כסף כנראה שמאוד נחשבים (אני לא באמת שמעתי עליהם). אבל מבחינתי, זה היה שווה את זה בשביל לתפוס תמונה שנראית כאילו מעין מעריכה מכונית קלאסית. :) בפנים יש חדר תצוגה ענק של כלי כסף שונים, מוזרים יותר ומוזרים פחות (מי קונה כלי כסף מיוחד בשביל השן הראשונה והתלתל הראשון של הילד שלו?!), כמו גם תכשיטים שונים. ולמעלה, כי זה מה שיש מעל חנויות כלי כסף בדרך כלל, אני מניח, היה מוזיאון אופנה שהכיל פריטים מקוריים ממה שהם קוראים לו Fashion Icons. אני לא מבין בזה דבר וחצי דבר אבל מעין התעניינה אז למה לא? את שאר היום בילינו בלנסוע לדבלין, להסתובב קצת בדבלין בחיפוש אחר ב’ לישון בו, ואז בעיקר לנוח. כי ככה זה עובד: אומרים שהולכים לנוח לחצי שעה ואז קמים שלוש שעות אחרי זה. אבל הצלחנו לראות Game of Thrones למרות האינטרנט הגרוע.
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
יום ראשון – ציפורים וכבשים
2016-05-23 ביקשנו ארוחת בוקר מוקדמת ויצאנו מוקדם כדי להספיק להגיע לפגישה שלנו ב-11:00. התחיל יום יפה, הגענו, פגשנו את האנשים ויצאנו לדרך. הם הביאו אותנו לשדה לא רחוק מהעסק שם קיבלנו להעיף את קינה. היא הייתה צעירה ולא מנוסה יחסית לנצים שהעפנו בבית הספר לבזיירות ב-Ashford. ולכן היא נטתה לעוף לכל כיוון, לפעמים להיתקע בעצים ולחפש דברים שלא באמת שם. אבל היא הייתה חמודה והיה לנו כיף לטייל. אחרי זה, חזרנו אל המתקן שלהם לפגוש את שאר הציפורים שיש להם לתצוגה והדגמה. פגשנו את בו, תנשמת קטן וחמוד, ואת Peanut ומאפין, שני ינשופים חמודים מאוד, וגם את איזי, ינשוף גדול ומאיים. וכל כך חבל שאי אפשר להחזיק כאלו בארץ כחיות מחמד… אחרי שנאלצנו להגיד שלום לכל הציפורים ולבני האדם שלהן, עברנו ב-Kells Priory, המקום שהמליצו לנו ריק וונסה שפגשנו ב-Bunraty. מדובר באוסף בניינים עתיקים וחומות שאפשר פשוט להיכנס ולהסתכל. ויש שם כבשים מסתובבות חופשי ואפשר להגיע עד אליהן. או, לפחות, עד לאיפה שירשו לך לפני שיסתובבו ויברחו. אז אני טוען שהמצאנו אבל מעין אומרת שמקסימום גילינו בנפרד את ה-Selfsheep. חזרנו לב’ כדי לנוח, הלכנו רק להביא משהו קטן לאכול ובעיקר התחרדנו. רק בלי שמש כי כבר היה מאוחר.
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
יום שבת – סלע אחד גדול ובשיפוצים
2016-05-22 עזבנו את Palm Lodge ואמרנו תודה רבה למארי ובעלה על האירוח והנחמדות. ובדרך משם דיברנו על איך זה נראה כאילו השם מארי הוא סוג של דרישה במקצוע בעלת ב’ וב’. יצאנו לכיוון Cashel. ובדרך עברנו מאביב לסתיו, לקיץ לחורף וחזרה לאביב. מזג אוויר אירי זה דבר מוזר. ניסינו להגיע אל ה-Rock of Cashel היום אבל הוא היה כל כך בשיפוצים שלא חשבנו שזה יהיה שימוש כל כך טוב של הזמן שלנו לעלות כל הדרך למעלה (זה ברגל מפה) רק כדי לראות חצי טירה. אז זה יהיה אחד הדברים שיישמרו לפעם הבאה. היי ביי. אחרי זה עצרנו בצד, לרגע, לתכנן את הצעדים הבאים שלנו. רצינו לעשות עוד הליכת נץ והיו כמה מקומות בכיוון שלנו. אז התקשרנו אליהם והצלחנו למצוא אחד למחרת בבוקר. רק שרצינו להגיע ל-Kilkenny והמקום הזה היה בערך שעה לכיוון הפוך משם. אבל למי אכפת? זה כל כך כיף. אז נסענו כבר עד Kilkenny, מצאנו מקום לישון, החלטנו להשאיר את המקום הנוסף שהמליצו לנו למחר בבוקר ואז הלכנו לחפש משהו לאכול. לקח לנו שעה למצוא ב’. זה היה יותר גרוע מאשר Killarney. עברנו כמעט עשרה ב’ים עד שמצאנו אחד עם חדר פנוי. אחרי שהתמקמנו, פגשנו את קוקו, הכלבה של בעלת הבית וקיבלנו המלצה על פאב מקומי וחביב. הלכנו לשם ואכן האוכל היה ממש טוב. אבל כשיצאנו משם, התחיל לרדת ברד. למעין לא אכפת אבל אני חשבתי שמקסימום יהיה קצת קריר אז הייתי בחולצה קצרה. אז אני קיפצתי ממחסה למחסה בדרך חזרה בזמן שמעין פשוט הלכה לה. וכשחזרנו, נכנסנו מיד למקלחת חמה ונראה לי שזה בינתיים הצליח למנוע את Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
יום שישי – בלארני!
2016-05-21 בבוקר יום שישי ידעתי שיש משחק, אבל עדיין הרגשתי על הפנים. הצלחתי איך שהוא לגרור את עצמי למצב עירות שכלל גם בחילה וכאב ראש. אז השתתפתי כמה שיכולתי בזמן שניסיתי להביא את עצמי למצב צבירה דמוי אדם. הבוקר היה אפור. שנינו דיי דילגנו על ארוחת הבוקר. אמרנו תודה ולהתראות לבעלת המקום ויצאנו לדרך. עדיין היו כמה דברים באזור, בפארק הלאומי של קילארני, שלא ראינו אבל בגלל שאני הרגשתי זוועה ושנינו היינו דיי סחוטים, בנוסף על כך שלמזג האוויר נמאס כבר מאיתנו, ויתרנו על השאר. ניסינו לראות את Muckross House אבל הוא לא היה נגיש עם רכב, וכנראה שגם שאר הדברים לא) אז יצאנו לדרך לכיוון היעד הבא, Blarney Castle. גם עם בחילה וכאב ראש, אי אפשר לוותר על Blarney. גם כשזה עולה הון תיירותי וכבר ראינו המון טירות, אי אפשר לוותר על Blarney. אז נסענו, הסתבכנו קצת — כי מפות ממוחשבות הולכות לאיבוד במקום הזה משום מה — ובסוף הגענו ל-Blarney. שילמנו על הכניסה, הלכנו דרך כל הגנים, היישר אל הטירה. ראינו את הטירה (היא מאוד מרשימה) ואז טיפסנו את כל המדרגות עד לגג ונשכבנו לנשק את האבן של Blarney. אני לא ממש מאמין בזה אבל זה קטע נחמד כזה שכיף להגיד שעשית. שנינו עשינו את זה. ואז ירדנו למטה ודאגתי לשטוף את הפה טוב טוב עם סבון. כי זה בטוח הרבה יותר גרוע מכל סוג של מגע כנס אפשרי (בכנסים רק לוחצים ידיים או מקסימום מתחבקים עם טונה של אנשים, לא מנשקים את אותה האבן). לאחר מכן, מצאנו מקום נחמד שיעשה לנו כביסה, הלכנו ל-Cork לתפוס משהו קטן Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
יום חמישי – Mind the Gap
2016-05-20 היום גם היה יום של חידוש מצברים. אז קמנו, אכלנו, ואז חזרנו לישון עוד קצת. יצאנו מהחדר רק באזור 12:00 וכיוונו ישירות אל ה-Gap of Dunloe. זאת הייתה המטרה הראשונה והעיקרית שלנו להיום. רק לאחר מכן, תתברר שזאת הייתה המטרה היחידה. כי לקח לנו קצת זמן למצוא את הכניסה (השילוט לא הכי דייקן) וכשמצאנו אותה גילינו שאי אפשר לעשות את השביל הזה באוטו כמו שרצינו. כי, כפי שאפשר לראות מהתמונות, הדרך בתוך העמק הזה היא מאוד צרה ומפותלת ולפעמים גם לא הכי טובה. אז, עקרונית, אפשר לעשות את זה עם אוטו, אם מגיעים מהצד השני ומספיק מוקדם אבל עדיין יסתכלו עליך בעין לא יפה כי המקומיים ממש לא אוהבים שעושים את זה. כשאנחנו עברנו שם, אז עברו אותנו כמה מכוניות. וזה אכן היה מעצבן על דרך שבקושי מספיקה לסוס וחצי. בכל מקרה, זה מקום מדהים ביופיו ומאוד מיוחד. מדובר בעמק צר וארוך, מלא אגמים ושדות ומבני סלע מעניינים, מוקף בהרים גבוהים משני צידיו וזה גורם לכך שכשמגיעים לפתח הצר של העמק, לקראת הסוף, הרוח נושבת כמו על פסגת הר גבוה. הבעיה הייתה היא שעשינו את כל זה על גבי כרכרה נמשכת על ידי סוס. אין לי שום דבר להגיד כנגד מר בראון. הוא היה מאוד נלהב ומוכשר כשזה מגיע למשיכת כרכרות. אבל הטלטולים של התנועה של תא נסיעה שציר אחד שלו הוא גלגלים על הרצפה וציר שני הוא סוס דוהר ממש לא עשו לי טוב. הייתי חייב לצאת במהלך הסיור, מתי שהיה אפשר, כדי ללכת ולהרגיע את הבטן. ואז הגיעה הנסיעה חזרה שהייתה מהירה יותר והרגישה כמו עשרים רכבות Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
יום רביעי – הטבעת של קרי, עוד שוקולד, ומעין מרגישה יותר טוב
2016-05-19 אחרי שנשארנו יום נוסף ב-Dingle כי מעין לא הרגישה טוב, הפעם קמנו מוקדם בבוקר, התארגנו, אכלנו, ויצאנו לדרך. אחרי שעברנו בסופר העירוני כדי לחפש את תוצרת המזקקה של Dingle. כי חייבים לקנות את התוצרת המקומית, לא? מצאתי אוסף של בקבוקי ג’ין קטנים, כל אחד מותאם לעונה עם פרחי העונה שנקטפו בסיוע הדרואידית המקומית. מגניב. אז יצאנו לדרך במטרה לצאת מחצי האי Dingle ולראות כמה מתוך ה-Ring of Kerry אפשר לעשות ביום אחד. התשובה: הכל. טכנית, כל הסיבוב לוקח בערך 4 שעות של נסיעה ישירה. לקח לנו קצת יותר מ-5 שעות כי גם עצרנו לנוח בדרך. המקום מאוד יפה ומאוד מעודד צילום פנורמי אבל חוץ מזה היו רק שני מוקדים שבאמת גרמו לנו לעצור. שניהם נמצאים בהרחבה הקטנה של הטיול שנקראת Ring of Skellig. אחד זה הסיור עם הסירות באיים הקטנים. אבל היה מזג אוויר גרוע מדי בשביל סירות. וגם אם לא היה, מתברר שאם אני רוצה לעלות על האי עם המנזר העתיק (זה שצילמו עליו את הסצינה האחרונה של The Force Awakens) אז הייתי צריך להזמין את המקום שלי לפני חודש. המקום השני היה Skellig Chocolate. כי אחרי שמצאנו יצרן שוקולד במקום נידח אחד באירלנד אז למה לא למצוא יצרן שוקולד שני במקום נידח אחר באירלנד. והפעם, כשאני אומר נידח, אני מתכוון שזה באמצע ה-Ring of Skellig שנמצאת באמצע ה-Ring of Kerry וזה ממש על החוף הכי רחוק של חצי האי הזה. אבל הם לא מעבדים את פולי הקקאו בעצמם אז Hazel Mountain מקבלים נקודות אקסטרה על זה. ואחרי כל זה, סיימנו את הטבעת ביום והגענו אל Killarney קצת Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
יום שלישי – מזקקה וסיבוב בחצי אי אבל מעין חולה
2016-05-18 מעין הייתה חולה על הבוקר. יותר נכון, מעין קמה באמצע הלילה כדי להקיא. אני מאשים את המסעדה שהלכנו אליה אתמול, זאת שהאיש בב’ המליץ עליה והגישה למעין סלט עם גבינה כחולה. זה שלא אכלתי. אבל מכיוון שגם אני הרגשתי קצת לא בסדר בבטן היום, אני חושב שאולי כל האוכל שם היה “לא מי יודע מה” למרות כל הערשת המלוקקת שהייתה להם (תפריט אחד של שלוש מנות עלה לנו יותר מאשר ראשונה, שתי מנות ושני הקינוחים שאכלנו ב-Quay West!). אז מעין הרגישה מספיק לא טוב שהיא אמרה לי ללכת לאכול ארוחת בוקר לבד ואפילו ויתרה על להצטרף כשאמרתי לה שהיא יכולה גם לקבל לחם מטוגן או פנקייקים. ולכן, כשמעין בילתה במיטה במשחק הכיפי של “בואו ננסה לא לזוז יותר מדי”, אני הלכתי למזקקה המקומית כי הגיע כבר הזמן לטעום את התוצרת המקומית האמיתית. המזקקה נמצאת בקצה המערבי של העיר, מיד אחרי גשר היציאה מהמרכז שלה. מדובר בעסק יחסית קטן (הם אמרו, אם אני זוכר נכון, כ-3000 בקבוקים בשנה) וגם יחסית חדש (הוקמו ב-2012, וויסקי ראשון מוכן ב-2015 ושיווק כנראה מאוחר יותר השנה). הסבירו לנו שם על התהליך של הכנת החומרים שלהם: הם, תכל’ס, מכינים בירה (כי זה מה שאפשר לגדל באירלנד, דגנים) ואז מזקקים את זה לאתנול שהוא כ-65% ואת זה הם מעבירים תהליכים שונים, בהתאם, כדי לקבל וויסקי, וודקה וג’ין. למען האמת, עיקר החווייה מבחינתי היה להקשיב ליצרן הוויסקי האירי הנחמד, מדבר באנגלית עם מניירות איריות מגניבות על איך מכינים וויסקי, ההיסטוריה של זיקוק, למה טעם זה עניין אישי לחלוטין ואיך כל האנשים שטוענים שזה או זה זה וויסקי Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
יום שני – הרבה נסיעה, דולפין וסוף סוף מוזיקה
2016-05-17 קמנו בבוקר והלכנו לאכול. הב’ וב’ שהיינו בו ב-Adare היה גדול ומלא אנשים אז דיברנו עם כמה אמריקניות במהלך ארוחת הבוקר. זה גם אחד הדברים הכיפיים בלטייל בחו”ל: לפגוש אנשים אחרים. ואולי קאת’י, כמו ריק וונסה מאתמול, הייתה אישה “קסומה”, זה לא הפריע לנו לחלוק חוויות, לרדת על פוליטיקאים ולאהוב כלבים. יצאנו מ-Adare לכיוון כללי Dingle. הפעם החלטנו לא להשתמש בניווט אלא פשוט לעקוב אחר השלטים. שמתי את אחד מקבצי המוזיקה האירית שהורדתי ופשוט נסענו. עצרנו בעיירה קטנה לקנות בגט וירקות כי היינו צריכים כבר לסיים גוש גבינה אחד ועשינו פיקניק קטן בתוך האוטו בירידה לאן שהוא. הגענו ל-Dingle לקראת הצהריים המאוחרים. מעין קרסה על המיטה מיד בזמן שאני הלכתי למשרד התיירים לראות מה יש. מצאתי שיש עוד כמה סיורי דולפין כמו גם מופע מוזיקה אירית מקומית. אז לקחתי את כל המידע הזה חזרה אל מעין. הצלחתי לשכנע אותה לבוא לראות דולפין עכשיו אז ירדנו למזח (ממש לא רחוק מהב’ שלנו), מצאנו סירה ועלינו עליה. פאנגי הוא דולפין פראי שהגיע אל המפרץ של Dingle לפני כ-30 שנה ולא עזב. הוא אוכל דגים קיימים, משחק עם הסירות ומתרחק מדולפינים אחרים שאולי מגיעים. ואולי בסוף שילמנו קצת יותר ממה שהיינו יכולים אבל בחרנו בסירה הנכונה כי הוא כמעט כל הזמן נצמד אלינו. אבל הוא כבר דיי מבוגר אז אם אתם רוצים לראות אותו, כדאי להזדרז. אחרי זה הלכנו לאכול את הגלידה של מרפי. עכשיו, מעין ואני עשינו סיור גלידות באיטליה. אנחנו מאוד אניני גלידה. ואולי הגלידה של מרפי לא הכי טובה שטעמנו, אבל היא בין הטובות. ואז היה לנו בדיוק מספיק Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
יום ראשון – יום הנשף!
2016-05-16 אחרי הרבה לישון וארוחת בוקר קלה, יצאנו מ-Ennis. אתמול כבר הזמנו מקום להיום בלילה להיות בנשף של Bunratty אז היינו צריכים למצוא משהו לעשות באזור ומקום לישון לא רחוק. אז היום, תכל’ס, ראינו כפר אירי עתיק משוחזר, אכלנו במסעדה בת כמעט 400 שנים ואז היינו בנשף בטירה מהמאה ה-12. לא הרבה, אבל המון תמונות. הכפר האירי מכיל כמה שאריות מעניינות שחלקם כבר זכרנו מ-Bo du Boinne. אבל היה שם אמן/היסטוריון שהסביר לנו כמה דברים ואז הראה לנו את הספר המגניב שלו. הייתה לו שם גם טבלת צלילים ואותיות שהוא אסף אז השלמנו לו כמה חסרים בעברית. היה נחמד. אז ראינו את הספינה העתיקה שהפליגה מאירלנד לניופאונדלנד בטענה שהיו אירים שגילו את אמריקה במאה השביעית לספירה. אז אין הוכחות חד משמעיות אבל זה טכנית אפשרי. משם נסענו לאזור של Bunratty והסתכלנו. הכפר הישן לא ממש עניין אותנו אז חפרנו במזכרות, קנינו כמה וספר ואז הלכנו לאכול צהריים קטנה ב-Durty Nelly, הפאב-מסעדה שליד הטירה. הם אוספים תגים של משטרה מכל העולם (היה להם כזה של מג”ב) וזה מגניב כי זאת מסעדה ששירתה את שומרי הטירה. משם נסענו דרומה בחיפוש אחר מקום לישון. מצאנו בית גדול ומגניב בכפר שנקרא Adare אבל לא הלכנו לאחוזה/מגרש גולף אלא הלכנו לישון קצת כהכנה לערב. בערב נסענו חזרה לטירה לנשף. היה כל כך כיף. זה משהו שחשוב לעשות בטיול לאירלנד. לדעתי, בכל טיול לאירלנד. זה נשף, היה Mead, היה אוכל טעים ובידור נהדר. ובסוף עצרנו לדבר עם אבא ובת שבאו לחופשת שורשים באירלנד לעוד שעה בערך.
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.