Fail Early, Fail Fast

“להיכשל מוקדם ולהיכשל מהר” היא מתודולוגיה מעניינת. היא כנראה נשמעת מוזר ואולי אפילו אנטי-יצרנית למי שלא מבין מה זה אומר: מה זאת אומרת להיכשל? אבל אני רוצה להצליח! ופה אני אצטט את אדיסון. כי אולי אני לא כל כך מחבב אותו כבן אדם אבל הוא אמר כמה דברים חכמים. למשל: “אני לא יכול להגיד שנכשלתי. מצאתי עשרת אלפים דרכים בהן זה לא עובד.” כי בדרך כלל יש עשרת אלפים דרכים בהן זה לא עובד על כל דרך או שתיים בהן זה כן עובד. אני כותב על זה כי לאחרונה חשבתי על כך שהרבה אנשים, כולל אותי, מפחדים מכישלון מספיק כדי בכלל לא לנסות אותו כאשר אם רק ינסו אז הם אולי יצליחו. ואם יכשלו אז לא נורא, לומדים ומנסים שוב אחרת ויותר טוב. הרי, אף אחד לא עושה כל דבר מאה אחוז בפעם הראשונה. תמיד יהיו מהמורות וכשלונות מאשר הצלחות מזהירות. וכמו שאמר אלברט לברוס בבאטמן מתחיל: “למה אנחנו נופלים? בשביל ללמוד לקום על הרגליים שוב.” וזה בדיוק הרעיון מאחורי Fail Early, Fail Fast: אתה הולך להיכשל. אתה הולך להיכשל הרבה… קבל תיקון, אתה הולך להיכשל הרבה מאוד לפני שבאמת תצליח ותשלוט בנושא. אז כל עוד אתה נכשל, תכשל הכי מוקדם שאתה יכול, כדי שיהיה לך זמן להשתפר ולעסוק בנושא אחרי שלמדת, ותכשל מהר, כדי שתוכל לחזור מהר לניסיון הבא ולהגיע יותר מהר להצלחה. ואני חושב שאת כל זה היו צריכים להגיד לי הרבה יותר מוקדם. את הדבר הכי קרוב לזה שאני זוכר שמעתי מאבא שלי, מעט זמן לפני הגיוס, כשהוא אמר לי שאם המדריך שואל את הפלוגה מי יכול Continue Reading →


Posted in IT, Life Lessons, Practice, Thinking Out Loud by with 5 comments.

אני שונא את יום הסטודנט

תמיד צריך כותרת גדולה וחזקה כדי למשוך תשומת לב, לא? אני יודע שאני כנראה אחטוף הרבה על זה אבל אם אנחנו כבר אז אבהיר שאני לא דורש שיבטלו את יום הסטודנט, אני יודע שאין הרבה מה לעשות כדי להזיז או לשנות כזה דבר ענק אבל הנה הסיבות שלי למה הוא מעצבן אותי. הכל מתחיל מחוסר נגישות לזרמים זרים: אני לא בזרם המרכזי. אני בשוליים מכל מיני סיבות. זה יותר מעניין אותי ואולי כתוצאה מכך שאני תמיד חייב לעשות דברים אחרת, בדרך שלי. יום הסטודנט הוא, תכל’ס, חבילת הופעות, כמה דוכנים לא מרשימים ואוכל יקר מדי. ובדרך כלל (חוץ מפעם אחת שאני זוכר) אין מספיק הופעות מעניינות בשביל להצדיק בשבילו אפילו 20 שקל. חוסר ‘אלטרנטיבה’: וחוץ מאותה פעם אחת שאני זוכר, אין רחבה אלטרנטיבית ואין מתחם משחקים. שאלו, מבחינתי, היו שתי המשיכות העיקריות בכל מקרה. אז דחיקה של המיעוט שלי לטובת מיעוטים אחרים גם קצת מעצבנת. אין מקום: ואז, בשביל כל הבלגן הלא מוצדק הזה, חוסמים את הטכניון. טוב, הוא לא חסום לגמרי. אבל כל המרכז שלו, מאולמן ועד צ’רצ’יל, מטאוב ועד פישבך, חסום. ציר התנועה העיקרי שלי, ואני בטוח של עוד הרבה אנשים, מנותק. וכבר קרה לי שרציתי ללכת לעבוד בטאוב בזמן פסטיבל הסטודנט והייתי צריך לעקוף חצי מהטכניון רק בשביל לגלות שהחווה בכלל סגורה. רעש משבית: ואם בכלל מצליחים למצוא מקום לעבוד אז אי אפשר להתרכז יותר מדי בגלל הרעש. אולי במהלך הפסטיבל לא לומדים אבל זה לא אומר שאין שיעורי בית. ואם אני לא נהנה, אני לפחות רוצה לעבוד. ואי אפשר לעבוד כי הרעש חודר לכל מקום. ולא Continue Reading →


Posted in No Category by with 5 comments.

כמה זמן עבר מאז שקראתי עיתון?

קוראים יקרים, נסו לענות על השאלה בכותרת בהתאם לפרט המעניין הבא. קראתי היום עיתון מול המחשב. ידי הייתה על העכבר. וכשסיימתי פסקה ניסיתי לגלול את הכתבה כלפי מטה.


Posted in No Category, Weird by with 2 comments.

The Compare/Contrast Essay: Droid 2 vs iPhone 4

I chose to compare these two phones because they are both leading smartphones in the world today. The iPhone has maneuvered itself into the world stage by being an Apple niche product with great design and an avid following, and is now one of the most talked about devices on the planet. The Droid 2, and specifically, the Droid 2 Global, is a QWERTY slider phone, with a full physical keyboard, is loaded with the open Android operating system and powered by a 1.2GHz CPU, making it one of the most powerful and most useful phones today. On the surface, they are both quite the same: They both feature a very high resolution display, a high res camera, lots of RAM, good battery and are lightweight. However, there are differences that sometimes make the world of difference. The more subtle ones are the screen, the processor, dimensions, and the talk time. Although the Droid 2 G’s screen is slightly bigger, a 3.7″ vs the iPhone’s 3.5″, the iPhone presents a crisper image with a slightly higher resolution screen, 329 points per inch vs the Droid’s 264 PPI. The Droid is the first to feature a 1.2GHz processor while the iPhone still uses a 1GHz CPU. Both of their dimensions are roughly the same except for thinness: the iPhone is 9mm thin and the Droid is 14mm. But, considering the Droid features a full keyboard, this is hardly surprising. And while both phones provide several hours of talk time, the Droid Continue Reading →


Posted in IT, Practice, Reviews, School, Thinking Out Loud by with comments disabled.

Feeling Lucky


Posted in Memes and Stuff by with 1 comment.

בדמותנו: למה אנחנו מתייחסים לדברים כמו לאנשים

פורסם ב-New Scientist ב-29 לנובמבר 2010. לקלל מחשבים, לדבר עם צמחים, אפילו להעמיד חזירים למשפט: האנשה היא אולי פעולה לא הגיונית אבל כך אנו מתמודדים עם עולם אפאתי. זה היה מקרה ברור מלכתחילה. פולש נכנס לביתו של ג’האן מרטין כאשר הוא ישן, הרג אותו בשנתו והתעלל בגופתו. העדים ראו נקבה נכנסת אל הבית ביום ההתקפה. היא נלקחה למעצר ונשפטה. הבעיה היחידה היא שהפושעת הייתה חזירה.


Posted in Humanity, Less Interesting News, Thinking Out Loud by with 2 comments.

אני מבוגר מרובם

זה משהו שהבנתי אתמול: מתוך 21 הנופלים בקיבוץ, אני מבוגר מ-17 מהם. הם כל כך מעלינו ובאותו הזמן כל כך אנחנו. הם האנשים שמקבלים עיטורי עוז ומגייסים שני טנקים כדי לרדוף אחרי חרדון. הם האנשים שאחרי יום ארוך כגלות ופקודה להתארגן לעוד תקיפה פשוט מחייכים. הם האנשים שמסוגלים לדרוש יותר מהמקסימום ולהגיע לפני כולם כדי להכין את הקפה האישי של כל אחד. הם האנשים ששולטים בכל כלי שהם מרימים ושולטים בכל תחום והולכים לבקר את סבתא לפחות פעם בשבוע. אולי זה חלק מהנטייה שלי לז’אנר הסופר גיבורים. אלו הם הסופר גיבורים. אלו האנשים משכמם ומעלה. וכשאני שומע על מישהו שהסתער, חטף כדור ואז קם והסתער שוב, אני לא יכול שלא לתהות כמה אני שווה מולם.


Posted in Thinking Out Loud by with 2 comments.

כנס עולמות

אה, כנס עולמות. נגמר. היה כיף. זהו. אפשר להמשיך הלאה. לא, יש לי עוד מה להגיד עליו. אני לא אתן הפעם play-by-play בעיקר כי אין לי כוח. אני אתן סיכום. הסיכום שלי בתור הכנס ה”אני כבר לא ממש סופר” בו אני מסונג’ר להיות אחראי המשחקים. אבל על זה עוד מעט. כן הלכתי לכמה הרצאות ואירועים עליהם אפרט מעט. ההרצאה על פרדוקסים של נסיעה בזמן ואיך הם לא באמת פרדוקסים נתנה לי כמה דברים מעניינים לחשוב עליהם והציתה כמה ויכוחים מרתקים על איך צריך לנסוע בזמן. ההרצאה של קרן אמבר הייתה, כרגיל, כיף. היא בדרך כלל מביאה את הזווית שלה על כל מיני רעיונות שהוצגו בקשר לנושא. וזה מעניין כי היא מביאה כל מיני טקסטים שבחיים שלי לא שמעתי עליהם וחלק גדול מאלה שכן שמעתי אליהם עוד לא קראתי. אז זה מעניין. והרבה מהמקורות שלה הם משחקים שזה בדרך כלל נושא שלא נוגעים בו. ההקלטה החיה של תסכית הייתה מגניבה. התסכית של יעל פורמן מצחיק, הבימוי של רותם ברוכין רק מוסיף והוספת מתנדבים מהקהל הייתה מגניבה. הכנס הזה שוב, בתור נציג המשחקנים בפורום הפעילים של האגודה, מוניתי להיות אחראי על המשחקים. אני מניח שהם עושים את זה גם כי יש לי מזוודה מלאה במשחקים שאפילו בכנס אחד אי אפשר לשחק את כולם. ניסיתי לאזן כמה שאפשר בין הדרישה שאני אהיה בפונדק, אריץ משחקים ואוודא שהכל הולך כמו שצריך, לבין הרצון שלי להסתובב קצת ולחוות כנס. אני חושב שדיי הצלחתי. למרות שלפעם הבאה אני צריך לעדכן את הנהלים שלי, להכין רשימה מיועדת של משחקים להשאלה ותדריך קצר לשימוש במזוודה. סך הכל, נהניתי Continue Reading →


Posted in No Category by with 2 comments.

אמת תמורת חיים

קראתי ראיון עם ‘מדען אימאם‘. אוסאמה חסן הוא מרצה בכיר למערכות מידע באוניברסיטת מידלסקס בבריטניה והוא גם אימאם, מנהיג תפילה, במסגד אל-תאוויד במזרח לונדון. הסיפור בקצרה: הוא ניסה להסביר לאנשים איך תורת האבולוציה מסתדרת עם פירוש של הקוראן ודיבר על כך שפירושים קיצוניים ופונדמנטליסטים של הקוראן אינם הדרך הנכונה. בדצמבר, הגיע לאוניברסיטה מבקר מסעודיה וכאשר נשאל האם זה ראוי שאדם שמאמין לאבולוציה ינהיג תפילות הוא ענה שלא. משם המשיכו מסע ההכפשות, הדרישה לסילוקו מהמסגד בו היה במשך 25 שנים וקבוצה קיצונית מטורפת אחת אפילו איימה עליו בחייו. הוא נאלץ להוסיף אבטחה על ביתו (סך הכל, יש לו ילד קטן), לשחרר הודעה כי הדברים לא נאמרו כפי שהתכוון אליהם והוא אפילו זנח את הנושא לעכשיו כי הוא לא מוכן לסכן את חייו בשביל זה. אני חושב שזה מאוד לא בסדר. אני לא מתכוון לכך שזה לא בסדר שהוא לא מוכן לסכן את חייו בשביל האמת שלו. אני מתכוון לכך שזה לא בסדר שהוא צריך, שלכך זה הגיע. זה הופך את כל הנושא למאוד בעייתי. כי כשכך המצב, המאבק אינו הוגן. הצד המתנגד להארה מוכן להשתמש באלימות, יודע מול מי להשתמש בה ולרוב גם דיי מסוגל להוציא אותה אל הפועל. הצד המנסה ללמד לא רוצה להשתמש באלימות , לא יודע בדיוק אלו אנשים עומדים מולו ולכן גם הגופים העומדים לרשותו לא ממש עושים משהו באמצעים הלא-אלימים העומדים לרשותם. וזאת הבעיה שלנו במאבק. זאת בעיה מאוד חמורה כאשר צד אחד מסוגל כמעט חד משמעית להשתיק את הצד השני. ולמספרי האמת יש שתי אפשרויות: כמו האימאם, לפעול בגלוי ולהיות חשופים לאלימות, או כמו המשתמשים Continue Reading →


Posted in Less Interesting News, Practice, Religion, Thinking Out Loud by with comments disabled.

אוסאמה בין לאדן מת?

אני מודה שאני עושה את זה קצת בשביל הגימיק אבל ראיתי חדשות לפני רבע שעה על כך שאוסאמה בין לאדן מת. מעיקרון, אני לא לוקח את Fox ברצינות אבל אם ABC ו-CNN מאשרים אז כנראה שיש בזה משהו. ממה שאני מצליח להבין, זה היה מאמץ משותף של צבא ארה”ב, צבא פקיסטן וצוות של ה-CIA שתקפו את מקום המצאו של בין לאדן לפני שבוע, הרגו אותו בחילופי האש ותפסו את גופתו. הסיבה לדחיית פרסות החדשות היא השגת אישור DNA שזה הוא. וזה מה שהם השיגו היום. אז בין לאדן מת, מה שאני בטוח שיפריע קצת לתזרים המזומנים של הטרוריסטים האפגנים אבל לא יותר מדי למי שבאמת נחוש. אני מניח שנאלץ לחכות ולראות כמה זה באמת יתרום למלחמה בטרור.


Posted in Less Interesting News by with comments disabled.