An Attempt at Change

נחתנו אתמול ב-5:30 בבוקר. בגלל שקניתי שני בקבוקי סיידר, היינו צריכים להכניס תיק לבטן המטוס. זאת אומרת, גם לחכות עד שיוציאו אותו משם במקום מיד לצאת החוצה. שזה מבאס. אבל לא נורא. הצלחנו לתפוס את הרכבת של 6:00 ולהגיע הביתה בסדר גמור. זאת אומרת, מעין הייתה דיי גמורה. אבל אחד היתרונות של שינה פוליפאזית היא שאחרי תנומות באות והולכות במטוס, מוקדם בבוקר הייתי סבבה.

אז קפצנו אל יערה לאסוף את מוצארט. האיחוד היה מרגש. לא יכולנו להישאר יותר מדי כי מיהרנו אז אמרנו שלום, תודה ולהתראות ויצאנו לדרך שוב. וכשהגענו הביתה, היה בערך מספיק זמן בשביל להתרחץ ולצאת שוב לדרך. כי היה לי ראיון אם ראש הצוות VR/AR של קופמדיה, איפה שעמית ורומן עובדים.

אני חשבתי שמדובר בראיון “שלום, שלום” ולא ציפיתי למרכיב טכני. אם כן הייתי מצפה אז הייתי פותח את הקוד של הפרויקט שלי שוב ונזכר מה עשיתי שם. כנראה שלא אצליח למצוא את השינויים שעשיתי לקוד של Oculus אבל לפחות את הרעיון הכללי והמימוש של המשחק עצמו הייתי יכול לזכור. לכן, קצת השתנקתי כששאלו אותי שאלות עליו אבל ניסיתי לענות כפי יכולתי. ואני בדרך כלל נתקע כששואלים אותי שאלות שנראות לי מאוד פשוטות. כי אם שואלים דבר כמו “איך מחשבים אורך של וקטור תלת ממדי?” אני מתחיל לתהות אם אני זוכר את המתמטיקה שלי כמו שצריך. כי (x^2+y^2+z^2)^(1/3), לא? אבל אני מקווה שהעברתי רושם מספיק טוב ושהם לא חושבים שאני אידיוט. יהיה ממש מגניב ללכת לעבוד שם.

וחשבתי על זה עוד קצת היום במהלך מסיבת הפורים שלא ממש היה לי כוח להשתתף בה. אני עייף? אני פשוט בקצה החבל? האם שנתיים וחצי זה המקסימום שאני מסוגל כרגע להשקיע בפרויקט אחד? כי אני באמת מוצא שפחות אכפת לי. זאת אומרת, אכפת לי שהמשחק יצליח ושהחברה תצליח אבל אין לי כבר כוח להתקטנן על מימוש או לוודא שדברים נעשים כמו שצריך. אני יותר בסדר עם זה שאנשים יכשלו לבד ויראו שדברים נשברים ולא לעצור אותם לפניי.

אולי מה שאני צריך זה פשוט הפסקה רצינית.


Posted in IT, Life, Work by with comments disabled.

Don’t You Just Love it When a Plan Comes Together

Yesterday was interesting. I was doing my thing, as usual. I knew there were problems with the latest store version we uploaded but I was practicing not shoving my nose in to things I probably shouldn’t. It happens to me quite a lot that I try to help but I really shouldn’t, for various reasons. So, this time, I did that.

I don’t know exactly how much time has passed but I noticed the rest of the team wasn’t getting any progress. So, I joined in, took a look at what they were doing, suggested some things that didn’t quite help, and then decide to investigate it on my own. I pushed some breakpoints in the flow and spent about 15 minutes looking at exactly what was happening. Then I said: “I can tell you exactly what is happening!”

Then everyone crowded around my station while I explained why it happens and what I think we should do to fix it. The response was stunned silence. So, I said “No objections or suggestions? Ok, I’ll do what I said.” Then some stayed to watch. :)

It doesn’t happen all the time. But it’s fun when it does.


Posted in IT, Programming, Work by with comments disabled.

מה המצב?

מה קורה? מה שלומכם? אני סבבה. יופי. אז מה הולך עם החיים שלי…

מעין התחילה עבודה חדשה. חלק מהחבר’ה שהיא מכירה מהחברה הקודמת. חלק חדשים. משרדים יפים בבית רובינשטיין ובינתיים היא מאוד אוהבת את המקום. אני מקווה לטוב.

ב”7 יסודות” אנחנו ממש לפני גרסה חשובה ולכן עובדים קצת עד מאוחר. לפי מה שמוסרים לי מההנהלה, המספרים שלנו טובים. המשחק מתפקד סבבה ויש הרבה שחקנים. אנחנו כרגע מתפקדים קצת מעל מה שמצפים שזה נהדר. אבל זה קצת מפחיד אותי שהולכים לדרוש מאיתנו יותר, משהו אולי לא כל כך מציאותי שלא נוכל לספק. אבל לדאוג לזה לא יעזור לי. אז ממשיכים.

ה-Global Game Jam 2016 הוא עוד שבוע וחצי. התכנון שלי הוא לבנות סוג של סיפור אינטראקטיבי ב-Twine, מין 80 Days רק עם גודל שיותר מתאים ל-Game Jam. כי Twine מאפשר לכתוב סיפורים אינטראקטיביים אבל יש לנו גם הרבה טווח לעשות דברים מתוחכמים יותר. אפשר באמת לתכנת בו, הוא תומך ב-JavaScript ו-CSS ואני חושב בעיקר על פונקציות האקראיות שלו ואיך אני יכול להשתמש בהן כדי לזרוק על השחקן אירועים שונים בכל פעם. פירסמו כבר את ה-diversifiers ואני חושב כבר שאני יכול לקלוע לכמה מהם. את העיקר של המשחק אני אבנה סביב הנושא אבל זה אני כבר יודע שאני רוצה לעשות. אני מחליט את כל זה מראש כי אני רוצה הפעם לעשות משהו משלי, משהו שאני אעבוד עליו בלבד (אולי אם קצת עזרה חזותית או קולית אם אצטרך) כדי לראות מה אני מסוגל לעשות רק בעצמי וגם כמה אני מסוגל למתוח את השימושיות של Twine. נתראה ב-Wix, מי שמגיע.


Posted in Gaming, Geekdom, IT, Life, Maayan, Practice, Thinking Out Loud, Work by with comments disabled.

Status Update

So… What’s up with me?

Well, obviously, I’ve been busy. So busy that I was working 10-12 hour days and was so tired coming home that I barely had the strength to do the things I wanted, let alone the things I needed to do.

But we’re officially world wide now. The game is open on all territories. Which means, sans marketing, our server load doubled and tripled. Which means, bugs came out that are only relevant under heavy load. Also, the stress is on, we are officially competing now. And we haven’t even rolled out our more competitive features. So, before any of the big ones notice us and pull out the big guns, we have to roll out our secret weapons.

This means, everyone onboard, working as hard as they can, to deliver those feature ASAP. And after those days, I’m tired. Even writing this, the weekend after an iteration is finished. I can barely muster enough brain power to write more than 200 words.

On top of this, the 2016 Global Game Jam is almost upon us and this time, I want to try to write something all on my own. So, I’ve been catching up on Twine knowledge as much as I can. And I’ve been roped into a Secret Santa game which I am so very bad it. I’m also still trying to work on my personal projects; I’m running two games in the Pundak forums, one of them is already using THF, and I’m trying to set up a small Roll20 session using THF. And I’m planning a little new year’s celebration of my own.

So, that’s it for now. Hopefully, The Less Interesting Times will return at least one more time before this year is out. Maybe I’ll have something to say after I watch The Force Awakens.


Posted in Gaming, Geekdom, Life, Me, Role-Playing, Thinking Out Loud, Work by with comments disabled.

Status Update

Current Status: Extremely busy.

We’ve had a stressful past few days at work. Lots of things getting more complicated than they should, deadlines being pushed and pretty much everyone staying late. Hopefully it will end soon because I haven’t really had a chance to write something and there’s an article about Game Progression vs Game Victory I would like to discuss.

In the mean time, I’ve been watching Adam Ruins Everything (and it’s awesome!) and I’ve been wondering, is it legal for employers in Israel to forbid employees to talk about their salary?


Posted in Life, Work by with comments disabled.

עייפות גוף, מוח ומחשבה

אתמול עבדתי עד מאוחר. כמה מאוחר? יצאתי מהמשרד בערך בחצות. רכבתי הביתה. הגעתי תוך חצי שעה. התמזגנתי קצת, דיברתי עם מעין, הוצאתי כלבלב, התרחצתי קצת ואז הלכנו לישון, איפה שהוא באזור 2:30. בבוקר, קמתי ב-6:30. התאפסתי על עצמי, שיחקתי קצת כדי באמת להתעורר, הוצאתי כלבלב, התארגנתי ויצאתי לעבודה. הגעתי בערך ב-9:00, נחתי והתחלתי לעבוד. עבר פחות זמן מאז שיצאתי אתמול ועד שהגעתי היום מכמה שבדרך כלל עובר בין תחילת יום העבודה שלי לסיומו.

ומכיוון שכנראה לא העליתי את הנושא בעבר, הנה מחשבותיי על עייפות. אני מחלק עייפות לשלוש אפשריות: עייפות גוף, עייפות מוח ועייפות מחשבה.

עייפות גוף מגיעה אחרי הרבה מאמץ. אפשר לזהות אותה על ידי שרירים כואבים, חוסר טווח תנועה והמצב בו אחרי שיושבים או נשכבים על משהו נוח אז לקום מתחיל להיראות כמו משימה מסובכת. בקיצור, הגוף שלך אומר לך שעבדת קשה מדי וכדאי ללכת לנוח.

עייפות מוח מגיעה מהמחזורים הטבעיים של הגוף, הסירקדים כנראה,  ואפשר לזהות אותה על ידי פיהוקים, עיניים שמאיימות להיסגר והרגשה כללית של צמר גפן בראש. זה המוח שלך אומר לך שהוא עבד קשה מדי והגיע הזמן לנוח ואולי כדאי לך לקרוא כמה ספרים על מחזורי שינה אם לא הבנת את זה עדיין.

אבל אפשר להיות עם שרירים כואבים ומוח שמאיים להפסיק אבל עדיין להיות עם חשיבה חדה. עייפות מחשבה מגיעה כשעברת כבר את כל המחסומים ואת כל הגבולות ולא רק שהחומרה כבר לא מסוגלת, גם התוכנה מתחילה לקרוס. היא מאופיינת על ידי חוסר יכולת מעקב ותשומת לב, חישובים פשוטים שהופכים לאיטיים ומסובכים, איבוד ריכוז וכל שאר הדברים הכיפיים. וכשהשלב הזה מגיע, זה גם המצב בו אפשר פשוט להניח את הראש על הכרית ולהרדם מיד.

ולמי שלא שם לב, הרשומה הזאת גם הפכה בשבילי לניסוי בפנייה ישירה לקורא בשפה שמתאימה ולזכר ונקבה בו זמנית.


Posted in Humanity, Life, Thinking Out Loud, Work by with 2 comments.

להקדים ציפיות

אנחנו רוצים להוציא גרסה גדולה בקרוב עם הרבה שיפורים ועדכונים ולכן עבדתי הרבה על דיאלוגים בימים האחרונים. אני עדיין משתדל לתת הערכות קצת נדיבות לגבי כמה זמן כל דבר ייקח לי כי אני יודע שאני מאוד גרוע בלתת חסם עליון לכמה זמן אני צריך. אבל, מכיוון שאני מכיר את המערכת הזאת יותר טוב מכל אחד אחר, זה לא נורא מפתיע כשאני בדרך כלל סוגר אותם מוקדם.

אבל זה באמת שעשע אותי אתמול.

אתמול התחלתי בלסיים את החלק השני של המשימה שנשארה לי מיום לפני. הכל היה סבבה רק עמית ביקש ממני לסדר קצת את ה-colliders על הכפתורים כי הם לא הגיבו כל כך טוב. ובזמן שטיפלתי בזה, הוא בא לפרוס בפנינו את התוכנית לימים הקרובים כדי שהכל יהיה מוכן. אז אני קיבלתי משימה שהייתה אמורה לקחת יום החל ממחר בבוקר. אז כשסיימתי את המשימה הקודמת, התחלתי לעבוד על זאת. הדיווח האחרון שלי לפני שעזבתי את המשרד? “בגלל שזמי כבר הלך אז אני לא יכול לקבל תיקון לשני רקעים אבל חוץ מזה, הכל כבר סגור.”

כשאמרתי את זה אז גם עמית וגם טל נראו כאילו הם לא בטוחים אם להיות מופתעים או לא.

וסיימתי את זה כל כך מהר שאני לא יכול להתחיל את המשימה הבאה כי אני מחכה למשימה אחרת שעוד לא נגמרה.

אז זה קצת גרם לי להרגיש טוב עם עצמי.


Posted in Gaming, Life, Programming, Work by with comments disabled.

About the Game

I’ve had a talk with our Lead Visionary in the company about what I can and can’t write on the game. Although we have extended our testing circle, the game is not finished and we are still hard at work on it. As per these conditions, I’m allowed to say, in general, what I’m doing but I can’t go into specifics like features or style or assets or anything that a competitor can use against us.

Yesterday I finished a huge dialog revamp that took me almost three weeks (because I was seek for about two weeks of them) but it’s finished, it works, I removed the old material and checked that nothing breaks. So, phew. I hate it when things drag on forever.

Today, after making sure two bugs are not reproducible, I took on a new task… which was to take the dialog I just finished and convert it to a phone version. And it’s not an itsy bitsy thing. When previous dialogs were converted, they were one, two, maybe three objects that need to be converted. This dialog? Eight objects! This is not a day long affair.


Posted in Gaming, Life, Work by with comments disabled.

יש גרסה ראשונה!

גרסה ראשונה של המשחק שלנו זמינה עכשיו בחנות הישראלית! ווהו!

1412460_865028110187375_61939630624342309_o

אם יש לכם iPad3 או יותר טוב או iPad Mini 2 או יותר טוב, ואתם חובבים משחקי אסטרטגיה, אנא נסו ותגידו מה אתם חושבים. (התמיכה הכי טובה היא ל-iOS8 אבל יש גם ל-iOS7).

ויש גם קבוצה ב-Facebook.


Posted in Gaming, Less Interesting News, Life, Programming, Work by with 1 comment.

היה הייתה 2014

אני לא אוהב את חידוני השרשרת של סוף השנה ואני גם לא ממש בקטע של החלטות תחילת שנה אבל אני כן יכול להסתכל אחורה על השנה שהייתה ולבחון אותה מעכשיו. דבר ראשון שקל לשים לב הוא שהייתי הרבה פחות פעיל פה מבעבר. זה בעיקר כי הייתי מאוד עסוק בעבודה שהתחילה רק חודש קודם ורציתי להשקיע. אבל בואו נראה מה היה.

  • 01/01 – טוב זה לא ממש 2014 אבל התחלתי עבודה חדשה בדצמבר 2013 וזה דיי צבע לי את כל השנה. תמיד רציתי לעבוד על משחקים ועכשיו קיבלתי הזדמנות. זה לא הפרויקט האישי שלי אבל רק לעבוד בתחום, לצבור נסיון, הבנה וקשרים, זה כבר נהדר בפני עצמו.
  • 24-26/01 – הלכתי ל-Global Game Jam הראשון שלי. תמיד חששתי להצטרף אבל בהשראת עמית, ראש הצוות שלי, הלכתי ועבדנו ביחד עם אנשים מגניבים והיה כיף והוצאנו משחק מגניב.
  • 31/01  – יום אחד כשחזרתי מהעבודה, שני מטורפים החליטו לרדוף אחרי במעלי ובמורד חיפה עד שנכנסתי לתאונה והם ברחו. זאת הייתה חווייה לא נעימה ששיבשה לי את הכמה חודשים שאחרי אבל אני חושב שעברתי את זה.
  • 09/02 – הבלוג של Unity הציג את המשחק שאנחנו עשינו בתור דוגמה ל-GGJ. הבלוג! הרשמי! של Unity! והמשחק! שלנו! מוצג ראשון! אההההה! כן. זה מגניב.
  • 23/02 – עברנו רשמית למרכז. אני מצאתי עבודה במרכז ומעין לומדת בפתוחה אז זאת הייתה ההחלטה ההגיונית. דירה אמיתית שנייה שלנו ביחד וכרגע אנחנו עם 2 מתוך 2 בעלי דירה נחמדים. מחזיק אצבעות.
  • 15/03 – הצלנו כלבה משוטטת ברחוב. היא ברחה ממסיבת הפורים של אחד השכנים מבנין ליד והיה קצת קשה להשיג את הבעלים אבל למחרת בבוקר הכלבה הוחזרה לביתה בשלום. זה מרגיש טוב מאוד לעשות משהו נחמד בצורה אלטרואיסטית. צריך לעשות לעתים יותר קרובות.
  • 26/03 – חגגנו 24 למעין. לא רציתי לעשות משהו ממש גרנדיוזי אבל לא רציתי לאכזב. אז אספנו כמה משפחה וחברים ועשינו מסיבה קטנה. אני חושב שהיה טוב. :)
  • 15/04 – פעם ראשונה שהלכנו לפסח חברים. היה ממש כיף ואני עדיין מתבאס על זה שהרגשתי רע ופספסתי את התמונה הגדולה. אבל עדיין היה כיף גדול ולא הייתי מוותר.
  • 18/04 – חגגתי 30, המספר הנחמד והעגול. זה נשמע מבוגר אבל אני ממש לא מרגיש ככה. אני מרגיש נהדר ואני חושב, שסך הכל, החיים שלי נהדרים.
  • 12/05 – לוג’יטק קנו אותי. בכסף. בעכבר. יצרתי קשר עם שירות לקוחות כדי לנסות לתקן את העכבר שלי. שלחו לי עכבר חדש. לוג’יטק מגניבים!
  • 19/05 – המצאתי משחק קוביות. בסדר. הוא לא מדהים אבל אני חושב שזאת התחלה טובה. עוד אין לי משחק קלפים אבל אני עובד על משחק הלוח.
  • 080911/05 – חשבתי כמה מחשבות עמוקות. כל כך עמוקות שאני חולק אותן שוב עכשיו.
  • 04050610/08 – איבדנו חברה ותיקה, אחות גדולה. בור שאי אפשר למלא. כואב נורא. סליחה.
  • 18/08 – כן, אני רואה צורך לציין את זה. ממה שאני ראיתי עד אותו הרגע, מעין שיחקה קצת משחקי תפקידים כשהייתה קטנה, כמה משחקי לוח או מחשב מאוד מסוימים שאהבה וזהו. אבל כאן ראיתי את הניצנים לכך שמעין הופכת ליותר מרק Gamer-Adjacent. ואני אוהב את זה. למרות שהחפיפה לא גדולה, אני אוהב את זה שיש לה עכשיו Wishlist.
  • 16/09 – הבלוג חוגג 9 במתכונתו הנוכחית.
  • 21/09-08/10 – יצאנו לטיול באיטליה. היה ממש כיף. הרשומות קיימות הן רק דורשות עריכה ויצאו בחודש הקרוב.
  • 07/12 – הלכתי לראשונה לכנס השנתי של עמותת GameIS. הייתי יכול לעשות יותר טוב אבל התחלה טובה.

חוץ מזה, דברים שלא מצוינים פה, הוא שדיימוס הלך לישון וסירב לקום. אני עדיין בודק את האפשרות להחזיר אותו אבל יכול להיות ש-4 שנים זה כל מה שהוא היה מסוגל לתת. אנחנו מאוד קרובים לשחרור של המשחק. אני לא יכול להגיד מתי בדיוק אבל הלחץ בעבודה בהחלט עולה. התחלתי סמסטר חורף בטכניון עם שניים מתוך שלושת הקורסים האחרונים שאני צריך לעשות. אז אני אפילו עוד יותר לחוץ. ועם כל הלחץ והרבה פחות זמן, לא ממש יצא לי לעבוד על פרויקטים פרטיים למרות שיש לי כמה רעיונות להמשך של כמה מהם. ואני מבין שהמצב הזה כנראה ימשך עד הקיץ, עד שאסיים את הסמסטר השני ואת התואר. גם הלכתי הרבה פחות לכנסים. הייתי רוצה להשתתף יותר, הייתי רוצה להריץ משחקים או לכתוב משחקים או שניהם לביגור אבל יכול מאוד להיות שאני בקרוב אצטרך לבחור בין קהילת המשחקים לקהילת המד”ב ומי מהן תהיה ההשקעה העיקרית שלי ומי רק תחביב צדדי.

אני קצת מדוכא כשאני כותב את זה ואני לא בטוח לגמרי למה. אולי זה הלחץ, אולי זה העובדה שמחר האזכרה לאסף. אבל במבט לאחור, חוץ מדבר אחד מחורבן ברמות שאי אפשר לתאר, השנה שלי הייתה דווקא דיי טובה – מוצלחת ונהדרת אפילו. אני מתגעגע לקרן. וגם לאסף. אבל אני גם בטוח ששניהם, אם עדיין היו פה, היו שמחים במה שהשגתי ולא היו רוצים שאסוג בגללם. אז את 2014 אני כנראה אזכור בגלל אותו אירוע אבל אסור לשכוח שסך הכל, זאת כן הייתה שנה טובה.


Posted in Gaming, Geekdom, High-Tech, Humanity, IT, Life, Maayan, Me, Philosophy, Role-Playing, School, Stories of My Life, Thinking Out Loud, Work by with comments disabled.