חדש ומבריק יותר

כמו שאמרתי לפני מספר הודעות, פגשתי מספר חברים חשובים ביום חמישי בניבן-קון וגם הצטלמתי עם האיש בכבודו ובעצמו אבל מה שכולם ראו, וגם מופיע בתמונה בצורה מטרידה למדי, לא שרד יותר מיום אחד נוסף. כי ביום שישי הסתפרתי והתגלחתי. נגמר החרם על המכונות והסכינים ואימצתי אותם בחזרה אל ליבי. וזה מה שיצא.


Posted in No Category by with 6 comments.

Pearls of Wisdom

כבר אמרתי כמה וכמה פעמים שבמשחק אלפא סנטאורי של סיד מאייר, חוץ מהיותו משחק נהדר בפני עצמו שאולי באמת כדאי לשחק מחדש, יש פניני חוכמה מפה ועד הודעה חדשה. יש לי, ממש, עשרות ציטוטים ממנו בקובץ הציטוטים שלי וכל אחד מהם חכם, משעשע, מטריד. אבל יש כמה מהם שפשוט… “חזקים” ומכים בי כל פעם מחדש כשאני קורא אותם. אולי אם לא יעשו אותו הדבר לכל אחד אבל הנה הם בכל זאת.


Posted in Thinking Out Loud by with 2 comments.

ביקורות בשורות

Dexter in the Dark: אני מאוד אוהב את ספרי דקסטר. הדמות מעניינת, הכתיבה מצויינת ומנפנפת בכל מילה אנגלית אפשרית והסיפורים מספיק קיצוניים בשביל לרתק אבל לא לדחות. אבל הספר השלישי בסדרה נופל מהאחרים. מה שאהבתי בדקסטר זה שהוא סוג של חולה נפש רצחני עם רצועה. יש לו סוג של איד המיוצג על ידי הנוסע האפל וסוג של סופר-אגו המיוצג על ידי הקוד של הארי והוא מנסה ליישב את הניגודים שלהם. משום מה, הסופר החליט הפעם לקחת את העסק ממלכת הנפש אל ממלכת העל-טבעי וכמה שאני מד”ב ופנטזיה, זה הרגיש כאילו האחריות על מעשיו של דקסטר יורדת ממנו לחלוטין ואני לא אוהב את זה.עולם הסוף: אמרו לי לקרוא את עולם הסוף. אמרו לי שזה אחד הספרים שחייבים לקרוא, שזה צריך לעמוד על המדף ליד ‘לפעמים זה אחרת’ וספרים ישראלים טובים אחרים. התבדיתי. כן, הרעיון הבסיסי חביב, העולם האחר החילוני הוא רעיון מעניין בפני עצמו, יש הרבה דמויות וכל אחת מהן יחודית ובהחלט לא צפיתי את הטוויסט הזה. אבל… יש יותר מדי דמויות והן מעמיסות על העלילה שנמתחת במילא רק בשביל שאת הסוף יהיה אפשר לסגור בתוך פרק אחד. העולם האחר בנוי בצורה כזאת מטומטמת ולא אינטואטיבית שאני לא מאמין שהמנהלים שלו פועלים כל כך הרבה זמן בלי לשפר אותו. ובסוף בסוף, אשתו של הגיבור נמצאת במקום, שעם כל האמצעים שעמדו לרשותו, אני באמת מופתע שהוא לא מצא אותה מיד. טוב, למען האמת זה לא מפתיע כי העולם האחר מנוהל יותר גרוע מבית משוגעים רומי.


Posted in Reviews by with 2 comments.

משעזעי ומענייני השבוע – 20/03/2k8

1) מיצ’יו קאקו, הפיזיקאי המפורסם, מוציא ספר חדש בשם “הפיזיקה של הבלתי אפשרי” בו הוא מגולל את טכנולוגיות המד”ב שנראה במהלך חיינו ואת אלו שנינינו עוד יצטרכו לחשוב עליהם.לדוגמה, אפשר לבנות חרבות אור מגליל מלא חורים הפולטים פלזמה שחורכת כל דבר. הבעיה היא שצריך כור גרעיני מאחורי זה. 2) מדענים מפורטלנד טוענים שהדמות הוירטואלית המלאה שלהם, בחסות תוכנת המולטימדיה ראסקל ומחשב העל של IBM Blue Gene, תוכל לעבור את מבחן טורינג עוד השנה. בהצלחה. 3) הנה פתרון גאוני לבעיית הטורף וטרף: אם אתה בסכנה, שכפל את עצמך. ככה הטורף יאכל את השכפול ואתה תמשיך לחיות. מדהים מה שאפשר ללמוד מיצורי ים. 4) בדיקה של מחקרים שנעשו ביפן על ידי ציידי לוויתנים גילתה מחקר בו החדירו זרע לוויתנים לתוך ביציות של פרות. זה כנראה הכיסוי המגוחך ביותר שראיתי לצייד לוויתנים בלתי חוקי.


Posted in No Category by with 7 comments.

ניבן-קון

ההתלבטויות העסיקו אותי כל השבוע. לבוא? לא לבוא? מתי ולאיפה? בסוף הצלחתי להזיז את הפגישות שלי לשבוע הבא ולוודא שיש כרטיסים (באמת ציפיתי שיותר אנשים יגיעו. אחרי הכל, ניבן. בישראל) אז באתי. רציתי לבוא קודם אבל יש שיעורים שאני לא יכול לוותר עליהם ותרגילים שהייתי צריך לסיים. אז היום (זאת אומרת, אתמול) זרקתי את כל האנשים הנחוצים בבית, חזרתי אליי הביתה, אכלתי משהו ויצאתי לדרך.


Posted in No Category by with 6 comments.

Weaponless: The Troubled Pilot

The doors to the kitchen burst open and spewed the man in the brown flight suit onto the unsanitary floor among the aisles of rusting pans and pots. He felt for his elbow, the one that struck the floor, when he noticed the unusual order of cleanliness present and picked himself up off the floor as fast as he could. “Lance, Lance…” Said the burly man in the dark suit. His entourage, gorillas with a similar function to his, waited outside for the time being. “Why do you have to make trouble?” The man continued. Lance put his hands on the metal cooking workspace and pushed himself up. Then he thought about what he just did and brushed his palms against each other. “Bobby, I swear I have the money. I just need one more trip to get all of it.” “You missed your deadline, Lance.” Bobby was turning a small device over in his hands, looking at it. “I sent you a–“ Lance started again but Bobby continued over, ignoring him completely. “What is this thing?” He said, propping up the thing he held with two fingers. It was a device about the size and shape of an ancient flint-lock pistol. It was, however, slightly thicker than the age of sail weapon you would need to break into a private collection to see and its two major parts, handle and barrel if you wish, were jointed with a circular cylinder the size of a fist.


Posted in From the Writing Desk by with 3 comments.

לקפוץ לכל מקום

כבר הרבה זמן שאני מתניע חלומות בשביל להירדם (זה מלפני מזמן), זאת אומרת, אני נכנס למיטה ומתחיל להריץ את הסצנה המועדפת בראש. זה עוזר לי להירדם תוך שניות ומהווה בערך חצי הדרך לחלומות צלולים. הרעיון של הטלפורטציה הוא אחד מהחביבים עליי וחשבתי עליו הרבה לפני שיצא Jumper לקולנוע. אבל מאז שראיתי את הסרט, השתמשתי בו יותר פעמים. אחד הדברים שהכי העסיקו אותי אחרי הסרט זה דרכים לחמוק מהפאלאדינים. אם נתעלם רגע מכל הבעיות המכניות שכבר העלו לפני בקשר למסדר המוזר הזה ונניח שמה שקורה בסרט זה תקין והגיוני אז עדיין עולה התהייה המעניינת: איך בורחים מהם ככה שהם לא יוכלו לעקוב גם עם כל הציוד שלהם? או בצורה אחרת, מה היידן היה צריך לעשות, אם היו מספרים לו עליהם מראש, כדי להימנע מכל הבלגן שמתחיל החל מההגעה שלו בסוף למערה? הדרך הכי פשוטה, כמובן, היא לקפוץ כמה וכמה פעמים לפני שמגיעים ליעד שלך, כמו בריחה רגילה ממעקב. אבל הבעיה היא שזה כנראה יתיש את הקופץ ועד מספר מסוים של קפיצות (בהתחשב בקצב ההיסגרות של הנתיבים ובזמן הטעינה של המכשיר שלהם) ועם מספיק ציוד, הם עדיין יכולים לעקוב. אפשרות טיפה יותר מורכבת היא לקפוץ, לשנות כיוון, להתחבא ואז לקפוץ שוב פעם כשהנתיב הבא שלך מוסתר. אבל גם זה לא חסין בהנחה שדרך הפעולה של הפאלאדינים מושלמת ואין להם בעיה לגשש. את הדברים האלו בדקתי בעולם שקיים בתוך המוח שלי כשהעפעפיים נסגרים. ניסיתי את זה כמה פעמים אבל בדרך כלל החלום שלי היה נסגר כשבאמת נרדמתי. שבוע שעבר, המוח שלי כנראה קלט את הרמז והיה לי חלום ארוך יותר. אני הייתי קופץ Continue Reading →


Posted in No Category by with comments disabled.

משעזעי ומענייני השבוע – 13/03/2k8

1) כי את הגיימרים אי אפשר לעצור: אביזרי הלייזר של Halo 3 שוחררו. צפו לחרב אנרגיה בקרוב. 2) הסיפור הזה פשוט עצוב. וזה באמת מעצבן כמה חברות יכולות להיות מטומטמות ועוינות לצרכנים שלהם: שחקן חביב וטוב הזמין את ה-XBox 360 שלו מראש ושמר עליה טוב טוב. הוא לקח אותה לכל הנסיעות שלו ואסף חתימות מצוות הפיתוח שלה, יוצרי הסדרה Red vs. Blue, כמה אנשים מ-Bungie Studios וציור מושקע של ה-Master Chief. ואז ה-XBox מתה. אז הוא שלח אותה לתיקון עם כל בקשה ואזהרה אפשרית לשמור על העטיפה המקורית של המכונה איך שהיא ולשלוח אותה בחזרה תקינה. אז מה עשו בשירות של מיקרוסופט? שלחו לו בחזרה את הקופסה שלו… נקייה ללא רבב. אני כנראה כבר הייתי בדרך לרצוח מישהו. ולא רק בגלל שהיא בטח הייתה שווה כמה אלפי דולרים איך שהיא נראתה. 3) תרופה לאיידס? 4) 35 אנשים בארצות הברית מתים מדי יום. לא בגלל מחלות או עישון או פגיעה באקלים, רק בגלל שהנתונים שלהם מוכנסים בטעות למאגר הביטוח הלאומי. הם בעצם דיי בחיים.


Posted in Less Interesting News by with 2 comments.

ביקורות בשורות

Cloverfield: הרעיון נחמד, הביצוע משגע (את השכל) ואח שלי חטף מחלת תנועה לקראת סוף הסרט. חביב ביותר אבל לא לראות לפני שנוהגים וככה לא מסיימים סיפור.Jumper: סרט פעולה נחמד. לא ציפיתי ליותר מדי וקיבלתי מה שרציתי. כמו שנאמר, היה יכול להיות יותר טוב אבל אני הפסקתי להתלונן אחרי שאמרתי שאם אתה Jumper אתה לא צריך לפרוץ לבנקים. כל מה שצריך זה להציע את עצמך כשליח המהיר ביותר בעולם. אני חושב שמודעה כמו זאת: “משלוחים אישיים מכל מקום בעולם לכל מקום בפחות מעשר שעות” תמשוך הרבה אנשים.The Ark of Truth: זהו, נגמר סטארגייט. לגמרי. הסרט עצמו מלבב ביותר, נראה ומתנהג בדיוק כמו פרק של סטארגייט רק פי 2.5 יותר ארוך ועם יותר תקציב. קצת הציק לי הקטע שה-Ascendants שוב עזרו להם אבל זה בסדר בתוך היקום שלהם. למרות זאת, הייתי מעדיף קצת יותר עצמאיות. למי שרוצה לדעת איך העונה העשירית של סטארגייט הייתה צריכה להיגמר, מומלץ. לכל השאר, זה עוד STV מד”בי חביב וקל.


Posted in Reviews by with 6 comments.

שוב עבר קצת זמן

מאז שהבלוג הזה קיבל עדכון לגבי החיים האמיתיים שלי. אז מה קורה עכשיו? – התחלתי להתנדב באור ירוק. אני מוצא שזה נהיה יותר משעשע מפגישה לפגישה אבל כבר פספסתי את נקודת הזמן השנייה. כבר ראיתי מישהו מהקיבוץ שלי ברשימה ויש לי מפגש קבוצתי במעלה גלבוע בסוף השבוע. – אני קצת משיג את לוח הזמנים שלי ללימודים אבל הייתי רוצה להשיג יותר. נראה בסוף השבוע הזה. – סיימתי לכתוב את הקטע על Starcraft, שנשלח לאצה, ואת התרגום של “סיפור של בתולה” שנשלח לכלבלב. צריך להמתין ולראות מה ייצא מזה. – חזרתי סוף סוף לסיפור שלי, התלכדות, ובתקווה יצא ממנו משהו… השנה. – מצאתי מאמר מעניין על המשחק החדש של לארי ניבן, לקראת הגעתו לארץ, וביקשתי רשות לתרגם אותו בשביל הקהילה בארץ. ממתין לתשובה. – זימנו אותי למילואים, בדיוק לתקופת המבחנים. צריך לדבר עם המ”פ או משהו כזה ואני לא כל כך בטוח מה קורה עם זה. וזהו. יש עוד כמה קטעים שכתבתי בשביל הדמויות שלי, כולל קטע בשביל הטייס שאני חושב שיצא ממש טוב. הם יעלו בהמשך.


Posted in No Category by with 3 comments.