פרק שלישי – ימים בחיים אמיתיים

וסוף סוף, נתנאל חוזר לפרק הבא. הספקתי לכתוב כמה דברים בזמן ההפסקה ויש לי כבר כיוון יותר מוגדר לסיפור. אני רק רוצה להבהיר שמה שאני כותב פה זה מה שיורד לי מהראש. כמובן שאם אני ארצה לפרסם את זה ברצינות (ספר? נהה…) אז זה ידרוש עריכה רצינית וכנראה הורדת הפרק הראשון והשני לרמת סיפור רקע שאולי יגיע בהמשך. פה זה המקום בו דברים מתחילים באמת להתלהט. תוספת בעריכה: לכל הקוראים המצטרפים לסיפור רק כאן, אני מבקש מכם לעזור לי בניסוי. אל תקראו את פרקים אחד ושתיים. קראו את הפרולוג (זה ‘תחילת הסיפור’ ולא יותר) וחזרו לקרוא את הפרק הזה. אני מתחיל לחשוב שהפרקים האלו לא צריכים לבוא פה אלא יותר כסיפור רקע מעורפל ולכן אני חושב שיהיה לכם סיפור יותר טוב אם לא תקראו אותם. לתחילת הסיפור. בפעם שעברה. 01/12/1993. 1146. נתנאל משך לאחור את מכלול האם-16 אחרי שכיוון את לועו של הנשק אל פינת החדר העליונה. הוא שיחרר את הידית וחייך למשמע ההחלקה והנקישה של חלקיו ננעלים במקומם. הוא סגר את מכסה פליטת הכדורים, בדק שוב את ידית עצר המחלק ואת הנצרה ופתח את הקת הטלסקופית, רק כדי שיראה טוב. “מה אתה חושב?” שאל וזרק את הנשק לאורך החדר הספרטני נטול החלונות, אל חייל נוסף שישב על המיטה בצידו השני. החייל תפס את הנשק באדישות ובחן אותו, מושך את מכלולו, מביט בכוונותיו, פותח אותו ומביט בתוכו. נתנאל, באותו הזמן, השחיל את נשקו האישי, ששכב על המיטה לידו, באלכסון על גופו. הוא טפח על ברכיו בקצב אקראי בזמן ששותפו לחדר פירק בזריזות את הנשק והרכיבו מחדש. “נראה מאה אחוז,” אמר Continue Reading →


Posted in From the Writing Desk, Stories by with comments disabled.

מציאות מוגברת ב-iPhone

למה את כל הדברים המגניבים הם מוציאים ל-iPhone? למה אי אפשר לקבל כמה דברים ל-PocketPC, ל-Windows Mobile או אפילו ל-Android? ומה עכשיו? אחרי שכבר ראינו תוכנה שבעזרת המצפן וה-GPS של ה-iPhone אומרת לכם איפה נמצאות תחנות הרכבת הקרובות ביותר, ואילו רכבות יש שם, בלונדון. עכשיו יש תוכנה שמאפשרת לכם לזהות אנשים ולהוציא מהם מידע שהם החליטו להפיץ (כמו כרטיס הביקור שלהם – מאוד שימושי – או הפרופיל החברתי שלהם) רק על ידי זיהוי הבן אדם במצלמה. עכשיו, זאת מציאות מוגברת כמו שהיא צריכה להיות. אז כן, התוכנות האלו עוד לא עומדות למכירה בחנות של אפל אבל הן בקרוב יהיו. גם אני רוצה.


Posted in High-Tech, IT, Less Interesting News by with comments disabled.

מקור הרשע הממוחשב

בניו-יורק הם מנסים ליצור תוכנת מחשב שתהיה מרשעת באמת. את הדמות הם יצרו במקור ב-2005 אבל לאחרונה הם הוסיפו גוון חזותי יותר, את פרצוף הרשע. הרעיון הוא לנסות להגדיר פורמלית מה הוא רשע ותוך כדי זה גם ליצור יישות וירטואלית שתייצג את אותו הרשע. כל עוד אין את היכולת לייצר את אותם בינות מלאכותיות באמת במציאות אני בסדר עם זה. סך הכל, אני לא רוצה סיד 6.7 או משהו.


Posted in IT, Less Interesting News by with 3 comments.

זומבים באמת

טוב, עוד לא יצרו את הזומבים המודרנים באמת אבל לראשונה, התייחסו מדעית לתוצאות של מגפת זומבים שפושה בעולם. מגזין Wired מביא ניתוח מתמטי של התפרצות זומבים. מה השורה התחתונה? במקרה של מגפת זומבים, הפתרון הכי טוב יהיה לפעול חזק, לפעול מהר ולעתים קרובות. אחרת נהיה במצב של אפוקליפסה והתרבות כפי שאנחנו מכירים אותה תיפול. רק חבל שהם לא התייחסו לזומבים של Dawn of the Dead או Days Later 28 שם הזומבים מהירים וחכמים יותר. כנראה שבמקרה הזה, האפוקליפסה תבוא מהר יותר.


Posted in Less Interesting News, Weird by with 8 comments.

Experience the Planets

גיליתי את זה בעקבות טיול מקרי ל-Bad Astronomy. מדובר באתר חדש של נאסא, כנראה בעקבות שנת האסטרונומיה, שבו הם מציגים את כוכבי הלכת דרך עיניהם של אמנים. יש שם תמונות חדשות של אמנים מוכרים (גרג מרטין שממלא כרגע חלק ניכר ממה שכבר שוחרר) ותמונות של אמנים שעוד לא הכרתי. נכון לכתיבת שורות אלו, יש רק תמונה אחת לכל פלנטה אבל יש מקום לעוד. אני כבר נרשמתי לרסס שלהם. Go and be Blown Away


Posted in Less Interesting News by with comments disabled.

מחשבה חדשה על עלויות תוכנה

לי זה דיי ברור שתעשיית המוזיקה ותעשיית הקולנוע לא עובדות כמו שצריך, לא מבחינת היחס לצרכן ולא מבחינת תמחור המוצר ובטח שלא מבחינת תביעת הצרכן שלהם. תעשיית המשחקים, כך גם דיי ברור, עושה משהו לא בצורה כל כך טובה. אבל מה שחסר הוא נתונים מדויקים, נתונים של ניסוי, על איך אפשר לעשות את זה יותר טוב. וכמה שזה מצער להגיד את זה, החנות של Apple, לא מבחינת הצנזור אלא התמחור, כן עובדת כמו שצריך. ג’ף אטווד מסביר את זה יותר טוב: הרעיון הוא לתמחר את המוצר שלכם מתחת לרמת ה”למה לא?” של הצרכן. כשתוכנה/משחק/מוצר, גם אם הוא לא נורא שימושי ויעיל, עולה 2 דולר, השאלה שהצרכן שואל היא לא “האם אני באמת צריך את זה?” אלא “למה לא?” ואם הנתונים האלו של שירות Steam (שירות שיווק המשחקים של Valve) נכונים אז מה שניתן ללמוד מהם הוא שמוצר בהנחה של 75% מכניס בערך פי 15 יותר כסף מאשר מוצר במחיר מלא, וזה אחרי שכבר קנו אותו במחיר מלא ובכל מיני סוגים של הנחות קודם. וגם אם חושבים על זה מזווית קצת אחרת, מזווית של מערכת הפעלה, זה נראה דיי אותו הדבר. אם נשים את לינוקס בצד לרגע ונתייחס לצרכן הבור ועם הארץ. אם אומרים לאותו צרכן, אתה חייב מערכת הפעלה על המחשב שלך, יש לך מערכת הפעלה ב-40-50 דולר ויש לך אחת ב-300 דולר (נתעלם רגע מכל החינמיות). מה הצרכן הלא מודע יבחר באותו הרגע? וגם אני חושב על זה, אני בעיקר חושב במקטעים קצרים (זה למה אין לי בעיה עם ספר של אלף עמודים כל עוד הפרקים לא מכילים יותר Continue Reading →


Posted in Gaming, Practice, Thinking Out Loud by with 4 comments.

רובוטיקה מהירה

רובוטיקה זה תחום מגניב. זה מגניב לראות מכונות שחוצות את ה-Uncanny Valley לכיוון מה שיכול להחשב פעילות אנושית. ואחד הדברים שיותר מעיקים לי ברובוטיקה היום הוא האיטיות. כי זה טוב ויפה שיש מסעדה רובוטית שמכינה לבד שמונים מנות איטריות ביום, וגם עושה מופעי בידור בזמן שבין לבין. וזה טוב ויפה שיש עכשיו רובוט שמסוגל לרוץ ולהישאר יציב. אבל זה עדיין מציק לי שהם עובדים נורא לאט, מגיבים נורא לאט למצבים משתנים, גם אם זה בטווח הפרמטרים שלהם. זה למה כל כך התלהבתי לראות את זה. אלו רק ידיים רובוטיות ויש להן רק שלוש אצבעות אבל מקבלות מידע בזמן אמת, מעדכנות ומגיבות אליו בעיכוב שהיה גורם לשחקני CounterStrike להזיל ריר. לכו תראו את הוידאו הקצר, מה שהם עושים שם עם הטלפון הסלולארי זה מגניב בטירוף.


Posted in No Category by with 2 comments.

Robbery – The Outer Jedi

And now, also on iCast. Guarding the entrance to the temple is one of the assignments they give Padwans at the Academy. He was old enough to know that the tiny statue on the pedestal behind him, probably sculpted out of pure boredom a millennia ago, was not even valuable enough to justify sending someone in every few hours to check it was still there, let alone leave a guard overnight. But like any assignment in the academy, “Guard the Statue” was not as simple as that.


Posted in From the Writing Desk by with 3 comments.

נתיב אופניים נייד

לחברה בשם Altitude יש רעיון מגניב שקרוב ליציאה לשוק. הם קוראים לזה LightLane. הסיסמה היא: “תביאו את נתיב האופניים שלכם אתכם”. אני חושב שזה גאוני. מתקן שיורכב מתחת לכיסא האופניים יקרין נתיב אופניים מאחוריכם ויזהיר נהגים על המרווח הדורש לאופנועי כדי לשמור על בטיחותו. המחיר כנראה לא יהיה זול (מדברים על מטרה של 50 דולר שכבר פוספסה) אבל זה כנראה יהיה שווה את זה.


Posted in High-Tech, Less Interesting News by with 4 comments.

עכברי מעבדה מקצועיים

זה משהו שלא ידעתי. כל הזמן ממציאים תרופות חדשות. אחרי שהתרופות עוברות את המבדקים בבעלי חיים, צריך לבדוק אותם על בני אדם. בשביל זה צריך מתנדבים. המתנדבים מגיעים לתקופה של שבוע או חודש או כמה זמן שצריך כדי להעמיס עליהם תרופות, לקחת מהם דגימות דם וכל התהליך הנחוץ. מכיוון שדיי מתעללים באותם אנשים ומבודדים אותם לתקופות זמן ארוכות דיי מתבקש שיפצו אותם על כך. לא בלתי מתקבל על הדעת שהפיצויים יכולים להגיע לאלפי דולרים כשמדובר בתקופות ארוכות וסמים מסוכנים. אז גם לא כל כך בלתי מתקבל על הדעת שיהיו גם אנשים שיחשבו שזאת אחלה הכנסה. אז מתברר כי בארצות הברית, בבריטניה ובמקומות אחרים בעולם יש אנשים שמחשיבים את עצמם כעכברי מעבדה מקצועיים בכך שהם ניגשים לכמה וכמה מבדקים כל שנה ומכניסים כמה עשרות אלפי דולרים במשכורת שנתית. שזה יפה מאוד. ואם כל מה שצריך בשביל ‘העבודה’ הזאת היא גוף בריא וזמן פנוי, אני מבין את המשיכה. אבל הנושא עצמו בהחלט מעורפל מבחינה ביקורתית, אתית, כלכלית, בריאותית וכמעט כל בחינה אחרת שאתם רוצים. אני מאוד ממליץ לקרוא את הכתבה במלואה. היא מאוד מעניינת. לדעתי, אי אפשר להגיד למכונים להציע פחות כסף כדי שאנשים לא יהפכו את זה לעבודה. אם הם יעשו את זה אז פחות אנשים יגיעו. מה שכן אפשר לעשות הוא באמת לארגן את המקצועניים (המוערכים בכ-10,000 בארצות הברית בלבד) ואת כל מי שעושה את זה ולוודא שהמבדקים האלו פועלים כמו מקום עבודה, תחת השגחה וביקורת וחוקים מוקפדים. אין מה לדבר על חלוקת הסיכון בין כולם כי אי אפשר להכריח, אי אפשר אפילו לזמן אקראית, אנשים מכל מקום וכל סוג Continue Reading →


Posted in Humanity, IT, Less Interesting News, Philosophy, Thinking Out Loud, Weird by with 6 comments.