יום שישי – Trinity and Treating Ourselves
2016-05-28 ביום שישי יצאנו מהב’ של מרי אחרי שעה בערך של חיפוש אחר מקום לישון בו בלילה. מתברר שיש קונצרט של ברוס ספרינגסטין בדבלין אז כמעט כל חדר ברדיוס של 50 קילומטר מהעיר היה תפוס. בסוף מצאנו חדר באיזה שהיא אחוזה מפוארת שעלה לנו כמעט פי שתיים מהממוצע ששילמנו עד עכשיו אבל כל עוד זה מקום לישון באזור, ועוד איזה מקום, וגם היינו מאוד מתחת לתקציב עד עכשיו אז זה בסדר. נסענו לשם, פגשנו חלק מהכלבים, והתמקמנו. ואז יצאנו חזרה לדבלין. מצאנו מקום חנייה והתחלנו להסתובב. כיוונו קודם ל-Trinity College. כי זה אחד המקומות הגדולים של דבלין שעוד לא היינו בו. וזה לוקח רק שעה וקצת אז זה שווה את זה. היינו שם, הסבירו לנו קצת על האוניברסיטה וההיסטוריה שלה, היה משעשע. ואז הלכנו אל הספרייה הישנה, לראות את ה-Book of Kells ואת אוסף הספרים העתיק והעצום שלהם. היה מגניב. אחרי שהסתובבנו בחדר הארוך ומלא הספרים, ירדנו אל חנות המזכרות ובין שאר הדברים גם מצאנו דוב קטן שסיים ללמוד. איחלנו לדוב בהצלחה. ואחרי זה, אחרי שראיתי כל כך הרבה ספרים לאורך ולרוחב אירלנד, חשבתי שאולי כדאי לבדוק את הנושא. ובכל מקרה הייתי צריך תספורת. אז הזמנתי תספורת וגילוח וקיוויתי לטוב. אז קיבלתי ספרית אסייתית. זאת אומרת, היה לי ממש קשה לתקשר איתה. וגם המכונה שלהם לא מסוגלת לתת יותר מ-19 מילימטר אז בסוף קיבלתי תספורת קצרה. לא נורא. שיער גדל. הגילוח כן היה שווה את זה. זה היה קרם ומגבת חמה וג’ל וגילוח מאוד קרוב ואז עוד מגבת וקרם ועוד מגבת. היה מגניב. כדאי. בסביבות 18:00 הלכנו לאכול שוב אצל Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
יום חמישי – רק עוד פעם אחת ודיי
2016-05-27 התכנון להיום היה ללכת ל-Dublin Falconry ולעשות Hawk Walk אחד אחרון. לקח לנו שני בלבולים למצוא את המקום אבל בסוף הגענו לבקתה קטנה בקצה של מתחם ספורט אתגרי (כי זה מה שעושים כשיש כל כך הרבה שטח כמו באירלנד: גולף וקרבות כדורי צבע). המדריך היה בן אדם מאוד חברותי והעוזר שלו צעיר יותר ועזר לנו לצלם. לקחנו את הנץ הבוגרת ומנוסה יותר והעפנו אותה והלכנו איתה וצילמנו ואז הוא שאל אותנו איפה היה לנו הכי טוב עד עכשיו, מבין כל המקומות שעשינו בהם את זה. ושנייה אחרי זה הוא הדגים לנו איך ציפור טרף מגיבה לפקודות, הולכת על האדמה, עפה אל חוטי החשמל, איפה שרק יונים הולכות בדרך כלל, ואז עפה לענף המסוים שמצביעים עליו. וכדי להתעלות על זה, הוא אמר לה ללכת לבד במעלה הגבעה, לטפס על המתקן של האומגה, לעלות לעמוד שאני אמרתי ואז לעוף משם ליד שלי. וואו. ואז סיימנו עם תה ועוגיות. משם לא היו לנו שום תוכניות חוץ מלחזור לב’ ולנוח. אבל עברנו ב-Skerries שוב בדרך והתחשק לי לקנות קצת זבל לאכול כי כל מה שנשאר לנו לעשות זה לנוח ולבלות ביחד, בנחת. אז עברנו ב-SuperValu המקומי וקנינו עוד כמה דברים בשביל הכיף שלנו. בדרך החוצה, קצת הסתבכנו ביציאה ועד שהצלחנו למצוא את הדרך, מעין הבחינה במסעדה איטלקית ודרשה שנלך לאכול שם. התרציתי, עצרנו, נכנסנו וטוב שעשינו זאת. זאת הייתה מסעדה איטלקית קטנה ונחמדה עם שף איטלקי אמיתי שמייבאים הרבה מהחומרים שלהם אז יש להם בלסמי IGP וגבינות ויינות איטלקיים. הוצאנו, בתרגום מהיר לעברית, קרוב ל-300 שקל על ארוחת צהריים אבל זה היה כל Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
יום רביעי – תיירים בדבלין
2016-05-26 התחלנו את היום בלהסתלק מה-Sycamore House בדבלין. זה לא שזה היה מקום לא טוב. זה בהחלט היה מקום נוח. אבל האחראית על המקום, שאמרה לנו שזה לא הבית שלה אלא היא רק עובדת שם, נתנה לי הרגשה ממש מוזרה. וזה היה אפילו עוד יותר מוזר, כשהתקשרנו לשאול אם יש מקום, שהיא אמרה שהיא יכולה לתת לנו את החדר ב-10 יורו פחות בלי ארוחת בוקר. לא המחיר היה מה שמטריד אלא העובדה שכשירדנו לאכול ארוחת בוקר, מה שקיבלנו היה מבחר קורנפלקס, מיץ תפוזים וחביתה שנראתה שהיא נעשתה במיקרוגל. אני לא יודע מה היה קורה אם הייתי מבקש גם בייקון. אבל היא כן נתנה לנו להשאיר את המכונית שלנו בחנייה שלה בזמן שהסתובבנו בעיר. שזה נחמד. אז לקחנו אוטובוס דרומה, מעבר לנהר, אל האזורים התיירותיים יותר. התחלנו בקתדרלה של הקדוש פטריק כי זה בניין יפה. יש שם גם פארק נחמד בחצר שלהם שנראה שהמקומיים מאוד אוהבים כי הוא היה עמוס. אפילו קבוצה אחת גדולה של ילדי בית ספר. הכניסה עלתה קצת כסף ולמעין לא התחשק אז לא רציתי לעשות את זה לבד. נכנסתי, הסתכלתי על מה שאפשר בלי לשלם ואז יצאתי החוצה. משם המשכנו אל הטירה. הטירה של דבלין היא לא טירה כמו שהתרגלנו לראות עד עכשיו. הטירה המקורית, על שמה נקרא המקום, כנראה נהרסה ו/או נקברה לפני כמה מאות שנים והשריד היחיד שנשאר ממנה זה מגדל אחד שעדיין עומד. כל השאר נבנה מחדש לאורך השנים. וכרגע זה יותר ארמון ויקטוריאני מודרני שהוסב לשירות הממשלה של אירלנד מאשר טירה של ממש. גם זה עולה כסף אבל כנראה שזה עולה כסף רק Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
יום שלישי – סיבוב בדבלין
2016-05-25 אתמול היה הסיבוב הראשון שלנו בדבלין עצמה. יצאנו, קצת מאוחר לדעתי, מהב’ ולקחנו אוטובוס לכיוון המרכז. ירדנו ברחוב המסחר הראשי של דבלין והלכנו אותו לכל אורכו. מעין ניסתה כל חנות טלפונים אפשרית במסע החיפושים הלא נגמר אחר נרתיק לטלפון שהיא רוצה. כרגע, התשובה הכי טובה שהיא קיבלה היא, “אין לנו! את פה עד יום שבת? אז תני לי את הפרטים שלך ואני אנסה להזמין לך אחד!”. זה היה מוכר מאוד שמח וידידותי, לפי דבריה. ותוך כדי זה קנינו כמה דברים שרצינו והיינו צריכים. אני בעיקר רציתי כוס חדשה. כי מקום עבודה חדש צריך כוס חדשה. אז מצאנו ספל רציני וגדול וירוק שכתוב עליו בגדול Irish Drinking Team. זה אולי קצת יותר מדי ממותג לטעמי אבל זה היה הכי פחות גרוע מכל האפשרויות האחרות. מעין מצאה ספל דומה אבל לבן עם הלוגו של טארגריאן, כי היא bad ass אז ככה. אחרי עוד כמה הסתובביות, הגענו אל ה-Black Sheep, שזה באר פינתי נחמד שמתפאר בערבי משחקים שבועיים. זאת אומרת, פעם בשבוע, מגיעים קבוצה גדולה של שחקנים ומשתלטים על חצי באר. למזלנו, היום הזה הוא יום שלישי. אז הגענו בזמן. יש לי נטייה לעשות את זה. הכרנו כמה אנשים נחמדים, שיחקנו סיבוב אחד של Escape from the Aliens in Outer Space — משחק נחמד אם כי קצת בעייתי מבחינת כמה מכניקות שיש לו — ועוד שני סיבובים של Antidote — משחק שאני עדיין לא בטוח איך מגיעים לתוצאה שאינה כולם, או כמעט כולם, מנצחים או כולם מפסידים. אחרי זה הלכנו לחפש את חנות המשחקים שהם המליצו עליה, שאין לי מושג איך היא Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
יום שני – כסף ואופנה
2016-05-24 יצאנו מ-Kilkenny (אבל לא לפני שאמרנו שלום אחרון לקוקו) לכיוון כללי צפון. החלטנו לוותר על הדברים שקרצו לנו משני צידי הכביש ופשוט עלינו על המהיר (כן, יש כאלו דברים באירלנד) ונסענו. אחרי כמה עשרות קילומטרים טובים, הגענו אל Newbridge Silverware, יצרני כלי כסף כנראה שמאוד נחשבים (אני לא באמת שמעתי עליהם). אבל מבחינתי, זה היה שווה את זה בשביל לתפוס תמונה שנראית כאילו מעין מעריכה מכונית קלאסית. :) בפנים יש חדר תצוגה ענק של כלי כסף שונים, מוזרים יותר ומוזרים פחות (מי קונה כלי כסף מיוחד בשביל השן הראשונה והתלתל הראשון של הילד שלו?!), כמו גם תכשיטים שונים. ולמעלה, כי זה מה שיש מעל חנויות כלי כסף בדרך כלל, אני מניח, היה מוזיאון אופנה שהכיל פריטים מקוריים ממה שהם קוראים לו Fashion Icons. אני לא מבין בזה דבר וחצי דבר אבל מעין התעניינה אז למה לא? את שאר היום בילינו בלנסוע לדבלין, להסתובב קצת בדבלין בחיפוש אחר ב’ לישון בו, ואז בעיקר לנוח. כי ככה זה עובד: אומרים שהולכים לנוח לחצי שעה ואז קמים שלוש שעות אחרי זה. אבל הצלחנו לראות Game of Thrones למרות האינטרנט הגרוע.
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
יום ראשון – ציפורים וכבשים
2016-05-23 ביקשנו ארוחת בוקר מוקדמת ויצאנו מוקדם כדי להספיק להגיע לפגישה שלנו ב-11:00. התחיל יום יפה, הגענו, פגשנו את האנשים ויצאנו לדרך. הם הביאו אותנו לשדה לא רחוק מהעסק שם קיבלנו להעיף את קינה. היא הייתה צעירה ולא מנוסה יחסית לנצים שהעפנו בבית הספר לבזיירות ב-Ashford. ולכן היא נטתה לעוף לכל כיוון, לפעמים להיתקע בעצים ולחפש דברים שלא באמת שם. אבל היא הייתה חמודה והיה לנו כיף לטייל. אחרי זה, חזרנו אל המתקן שלהם לפגוש את שאר הציפורים שיש להם לתצוגה והדגמה. פגשנו את בו, תנשמת קטן וחמוד, ואת Peanut ומאפין, שני ינשופים חמודים מאוד, וגם את איזי, ינשוף גדול ומאיים. וכל כך חבל שאי אפשר להחזיק כאלו בארץ כחיות מחמד… אחרי שנאלצנו להגיד שלום לכל הציפורים ולבני האדם שלהן, עברנו ב-Kells Priory, המקום שהמליצו לנו ריק וונסה שפגשנו ב-Bunraty. מדובר באוסף בניינים עתיקים וחומות שאפשר פשוט להיכנס ולהסתכל. ויש שם כבשים מסתובבות חופשי ואפשר להגיע עד אליהן. או, לפחות, עד לאיפה שירשו לך לפני שיסתובבו ויברחו. אז אני טוען שהמצאנו אבל מעין אומרת שמקסימום גילינו בנפרד את ה-Selfsheep. חזרנו לב’ כדי לנוח, הלכנו רק להביא משהו קטן לאכול ובעיקר התחרדנו. רק בלי שמש כי כבר היה מאוחר.
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
יום שבת – סלע אחד גדול ובשיפוצים
2016-05-22 עזבנו את Palm Lodge ואמרנו תודה רבה למארי ובעלה על האירוח והנחמדות. ובדרך משם דיברנו על איך זה נראה כאילו השם מארי הוא סוג של דרישה במקצוע בעלת ב’ וב’. יצאנו לכיוון Cashel. ובדרך עברנו מאביב לסתיו, לקיץ לחורף וחזרה לאביב. מזג אוויר אירי זה דבר מוזר. ניסינו להגיע אל ה-Rock of Cashel היום אבל הוא היה כל כך בשיפוצים שלא חשבנו שזה יהיה שימוש כל כך טוב של הזמן שלנו לעלות כל הדרך למעלה (זה ברגל מפה) רק כדי לראות חצי טירה. אז זה יהיה אחד הדברים שיישמרו לפעם הבאה. היי ביי. אחרי זה עצרנו בצד, לרגע, לתכנן את הצעדים הבאים שלנו. רצינו לעשות עוד הליכת נץ והיו כמה מקומות בכיוון שלנו. אז התקשרנו אליהם והצלחנו למצוא אחד למחרת בבוקר. רק שרצינו להגיע ל-Kilkenny והמקום הזה היה בערך שעה לכיוון הפוך משם. אבל למי אכפת? זה כל כך כיף. אז נסענו כבר עד Kilkenny, מצאנו מקום לישון, החלטנו להשאיר את המקום הנוסף שהמליצו לנו למחר בבוקר ואז הלכנו לחפש משהו לאכול. לקח לנו שעה למצוא ב’. זה היה יותר גרוע מאשר Killarney. עברנו כמעט עשרה ב’ים עד שמצאנו אחד עם חדר פנוי. אחרי שהתמקמנו, פגשנו את קוקו, הכלבה של בעלת הבית וקיבלנו המלצה על פאב מקומי וחביב. הלכנו לשם ואכן האוכל היה ממש טוב. אבל כשיצאנו משם, התחיל לרדת ברד. למעין לא אכפת אבל אני חשבתי שמקסימום יהיה קצת קריר אז הייתי בחולצה קצרה. אז אני קיפצתי ממחסה למחסה בדרך חזרה בזמן שמעין פשוט הלכה לה. וכשחזרנו, נכנסנו מיד למקלחת חמה ונראה לי שזה בינתיים הצליח למנוע את Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
יום שישי – בלארני!
2016-05-21 בבוקר יום שישי ידעתי שיש משחק, אבל עדיין הרגשתי על הפנים. הצלחתי איך שהוא לגרור את עצמי למצב עירות שכלל גם בחילה וכאב ראש. אז השתתפתי כמה שיכולתי בזמן שניסיתי להביא את עצמי למצב צבירה דמוי אדם. הבוקר היה אפור. שנינו דיי דילגנו על ארוחת הבוקר. אמרנו תודה ולהתראות לבעלת המקום ויצאנו לדרך. עדיין היו כמה דברים באזור, בפארק הלאומי של קילארני, שלא ראינו אבל בגלל שאני הרגשתי זוועה ושנינו היינו דיי סחוטים, בנוסף על כך שלמזג האוויר נמאס כבר מאיתנו, ויתרנו על השאר. ניסינו לראות את Muckross House אבל הוא לא היה נגיש עם רכב, וכנראה שגם שאר הדברים לא) אז יצאנו לדרך לכיוון היעד הבא, Blarney Castle. גם עם בחילה וכאב ראש, אי אפשר לוותר על Blarney. גם כשזה עולה הון תיירותי וכבר ראינו המון טירות, אי אפשר לוותר על Blarney. אז נסענו, הסתבכנו קצת — כי מפות ממוחשבות הולכות לאיבוד במקום הזה משום מה — ובסוף הגענו ל-Blarney. שילמנו על הכניסה, הלכנו דרך כל הגנים, היישר אל הטירה. ראינו את הטירה (היא מאוד מרשימה) ואז טיפסנו את כל המדרגות עד לגג ונשכבנו לנשק את האבן של Blarney. אני לא ממש מאמין בזה אבל זה קטע נחמד כזה שכיף להגיד שעשית. שנינו עשינו את זה. ואז ירדנו למטה ודאגתי לשטוף את הפה טוב טוב עם סבון. כי זה בטוח הרבה יותר גרוע מכל סוג של מגע כנס אפשרי (בכנסים רק לוחצים ידיים או מקסימום מתחבקים עם טונה של אנשים, לא מנשקים את אותה האבן). לאחר מכן, מצאנו מקום נחמד שיעשה לנו כביסה, הלכנו ל-Cork לתפוס משהו קטן Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
יום חמישי – Mind the Gap
2016-05-20 היום גם היה יום של חידוש מצברים. אז קמנו, אכלנו, ואז חזרנו לישון עוד קצת. יצאנו מהחדר רק באזור 12:00 וכיוונו ישירות אל ה-Gap of Dunloe. זאת הייתה המטרה הראשונה והעיקרית שלנו להיום. רק לאחר מכן, תתברר שזאת הייתה המטרה היחידה. כי לקח לנו קצת זמן למצוא את הכניסה (השילוט לא הכי דייקן) וכשמצאנו אותה גילינו שאי אפשר לעשות את השביל הזה באוטו כמו שרצינו. כי, כפי שאפשר לראות מהתמונות, הדרך בתוך העמק הזה היא מאוד צרה ומפותלת ולפעמים גם לא הכי טובה. אז, עקרונית, אפשר לעשות את זה עם אוטו, אם מגיעים מהצד השני ומספיק מוקדם אבל עדיין יסתכלו עליך בעין לא יפה כי המקומיים ממש לא אוהבים שעושים את זה. כשאנחנו עברנו שם, אז עברו אותנו כמה מכוניות. וזה אכן היה מעצבן על דרך שבקושי מספיקה לסוס וחצי. בכל מקרה, זה מקום מדהים ביופיו ומאוד מיוחד. מדובר בעמק צר וארוך, מלא אגמים ושדות ומבני סלע מעניינים, מוקף בהרים גבוהים משני צידיו וזה גורם לכך שכשמגיעים לפתח הצר של העמק, לקראת הסוף, הרוח נושבת כמו על פסגת הר גבוה. הבעיה הייתה היא שעשינו את כל זה על גבי כרכרה נמשכת על ידי סוס. אין לי שום דבר להגיד כנגד מר בראון. הוא היה מאוד נלהב ומוכשר כשזה מגיע למשיכת כרכרות. אבל הטלטולים של התנועה של תא נסיעה שציר אחד שלו הוא גלגלים על הרצפה וציר שני הוא סוס דוהר ממש לא עשו לי טוב. הייתי חייב לצאת במהלך הסיור, מתי שהיה אפשר, כדי ללכת ולהרגיע את הבטן. ואז הגיעה הנסיעה חזרה שהייתה מהירה יותר והרגישה כמו עשרים רכבות Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.
יום רביעי – הטבעת של קרי, עוד שוקולד, ומעין מרגישה יותר טוב
2016-05-19 אחרי שנשארנו יום נוסף ב-Dingle כי מעין לא הרגישה טוב, הפעם קמנו מוקדם בבוקר, התארגנו, אכלנו, ויצאנו לדרך. אחרי שעברנו בסופר העירוני כדי לחפש את תוצרת המזקקה של Dingle. כי חייבים לקנות את התוצרת המקומית, לא? מצאתי אוסף של בקבוקי ג’ין קטנים, כל אחד מותאם לעונה עם פרחי העונה שנקטפו בסיוע הדרואידית המקומית. מגניב. אז יצאנו לדרך במטרה לצאת מחצי האי Dingle ולראות כמה מתוך ה-Ring of Kerry אפשר לעשות ביום אחד. התשובה: הכל. טכנית, כל הסיבוב לוקח בערך 4 שעות של נסיעה ישירה. לקח לנו קצת יותר מ-5 שעות כי גם עצרנו לנוח בדרך. המקום מאוד יפה ומאוד מעודד צילום פנורמי אבל חוץ מזה היו רק שני מוקדים שבאמת גרמו לנו לעצור. שניהם נמצאים בהרחבה הקטנה של הטיול שנקראת Ring of Skellig. אחד זה הסיור עם הסירות באיים הקטנים. אבל היה מזג אוויר גרוע מדי בשביל סירות. וגם אם לא היה, מתברר שאם אני רוצה לעלות על האי עם המנזר העתיק (זה שצילמו עליו את הסצינה האחרונה של The Force Awakens) אז הייתי צריך להזמין את המקום שלי לפני חודש. המקום השני היה Skellig Chocolate. כי אחרי שמצאנו יצרן שוקולד במקום נידח אחד באירלנד אז למה לא למצוא יצרן שוקולד שני במקום נידח אחר באירלנד. והפעם, כשאני אומר נידח, אני מתכוון שזה באמצע ה-Ring of Skellig שנמצאת באמצע ה-Ring of Kerry וזה ממש על החוף הכי רחוק של חצי האי הזה. אבל הם לא מעבדים את פולי הקקאו בעצמם אז Hazel Mountain מקבלים נקודות אקסטרה על זה. ואחרי כל זה, סיימנו את הטבעת ביום והגענו אל Killarney קצת Continue Reading →
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.