מחוננים – אואטר: זיקית (3), חלק ד’ / Gifted – Avatar: Chameleon (3), Part 4

מחוננים – אואטר: זיקית (3), חלק ג’ / Gifted – Avatar: Chameleon (3), Part 3

“כמה זמן אמרנו שאנחנו נותנים לזה?” איתן הסתכל על שעונו.
“כמה שצריך,” סטטית אמרה בקשר.
“זה כבר הפאב השמיני בעשרה ימים. כבר שכחתי איך אור שמש נראה.”
“אל תתבכיין. אתה רק צריך לשבת שם ולהיראות כאילו אתה שותה. אם החברים שלך היו יודעים מה אתה עושה, כל אחד מהם היה מתחלף איתך בשנייה.”
“כן, המפקדת.” איתן התיישר ושוב העביר את מבטו על הנוכחים בפאב.
“‘סטטית’ זה מספיק טוב.”
“אבל ברצינות,” איתן אמר, אבל הקשר היה שקט. “הלו? מישהו?”
“שקט,” הדממה התריס.
“אני חושבת שאני קולטת משהו,” סטטית הוסיפה.
אואטר הסיט את מבטו לצד אחד של הפאב. סטטית ישבה בשולחן צדדי, סורקת כל מי שנכנס. עכשיו היא הייתה עם ידה על רקתה, כאילו יש לה מיגרנה. הוא הסתכל לצד השני. הדממה והדף ישבו בשולחן בצד השני. הדף נראתה מאוד מרוכזת באיזה שהוא קוקטייל בעוד הדממה ישב דרוך, אצבעותיו לבנות סביב הבירה שהחזיק.
“בעוד 3…” סטטית התחילה, “2… 1…”
הייתה שנייה מתוחה נוספת שהרגישה כאילו כל הפאב האט ואז חזר לעצמו כשבדלת עברה אישה צעירה. עשרה גבוה או 20 נמוך, לפי הערכתו של איתן. היא הייתה קצת נמוכה, עם שיער שחור מבריק עד הכתפיים. היא לבשה שמלת מיני כחולה כהה, עם רצועת כתף אחת, שהייתה כל כך צמודה עד כדי לא להשאיר מקום לדמיון. נעלי העקב שנתנו לה את השדרוג הנחוץ לגובה התאימו לשמלה. היא הסתכלה מסביב כמשחרת לטרף לפני שפנתה לכיוונו של שולחן פנוי וקרוב.
“אז מה התוכנית?” איתן שאל.
“אני פתוחה להצעות,” סטטית ענתה.
היה שקט ארוך בקשר.
“יש לי רעיון,” איתן אמר. הוא רוקן את בקבוק הבירה שלו והניח אותו חזרה על הדלפק.

סטטית הרימה את המיקרופון שלה לפיה במחשבה לשאול מה היה הרעיון כשראתה את ידו השנייה של איתן, מתחת לדלפק, מבזיקה באור לרגע. היא הסתכלה סביב לראות אם מישהו שם לב. לרגע, זה לא נראה ככה.
“אה, שיט,” איתן פלט כשידו הבזיקה שוב והוא ניסה לסגור אותה בחוזקה.
חלק מהנוכחים הסתכלו מעלה לראות אם משהו השתבש עם האורות של המקום אבל נראה שהאישה בשמלה הכחולה הסתכלה ישירות לכיוונו. גם מאיפה שסטטית ישבה היא הייתה יכולה לראות את הבעת הסקרנות על פניה כשעזבה את השולחן בו הייתה ונעה לכיוון הדלפק.

“היי,” האישה בשמלה הכחולה נשענה על הדלפק והסתכלה על איתן.
“או… היי,” איתן היסס וניסה להסתיר את ידו.
“מה יש לך שם?”
“אה… שום דבר. שום דבר בכלל,” איתן הצמיד את ידו הזוהרת לידו השנייה, כמנסה למחוץ את האור. הוא לקח כמה נשימות עמוקות והאור בין ידיו נחלש.
“מחונן?” היא שאלה.
“מה? אה… לא. בקושי סיימתי 3 יחידות.”
“לא כזה,” היא חייכה אליו. “כזה,” היא מרימה את ידה ביניהם, גב היד לכיוון איתן, להראות לו את ציפורניה מחליפות צבעים.
“או. זה מגניב. איך את עושה את זה?”
“כמו שאתה גורם ליד שלך להאיר.” היא הושיטה את ידה לתפוס בפרק ידו של איתן.
הוא לא עזב את ידיו התפוסות. “אולי זה לא רעיון טוב, את יודעת?” הוא הניד בראשו לשאר הפאב ובחן אם מישהו מסתכל לכיוונם.
“אז בוא איתי. אני מכירה מקום פרטי יותר בו נוכל להכיר אחד את השנייה.”
“אה… אוקיי.”

“נראה שהדג נתפס,” סטטית אמרה בקשר, עוקבת במבטה אחרי זיקית שגררה את איתן בעדינות אחריה אל הדלת ומחוצה לה. “הדף, הדממה, תעקבו אחריהם. אבל ממרחק בטוח. אל תתפסו. ואל תעשו דבר בלי פקודה שלי או אם אואטר קורא לכם במיוחד. אני אשאר פה אלא אם כן הם יתחילו להתרחק מחוץ לטווח.”
הדף והדממה הנהנו בראשם מהצד השני של הפאב. הדממה השאיר כמה שטרות על השולחן כשהדף כבר נעה בנחישות לכיוון הדלת.

“How long are we giving this?” Avatar looked at his watch.
“As long as it takes,” Static answered over the radio.
“This is the eighth pub in ten days. I’ve forgotten how sunlight looks like.”
“Stop whining. You just need to sit there and look like you’re drinking. If you friends knew what you’re doing, every one of them would switch with you in a second.”
“Yes, sir,” Avatar sat up straight and looked over the other patrons in the pub.
“Static is good enough.”
“But seriously,” Avatar started and noticed the radio was silent. “Hello? Anyone?”
“Shush,” Shutdown hissed.
“I think I’m getting something,” Static explained.
Avatar looked at the far end of the pub. Static was sitting in a corner table, scanning anyone that comes in. She now had her fingers on her temple, like she was having a migraine. He looked at the other side. Shutdown and Impact sat at another corner table. Impact looked very involved with some kind of cocktail while Shutdown was tense, his fingers around his beer turning white.
“In 3…” Static said, “2… 1…”
There was another tense second that felt like the entire pub slowed down and then resumed as a young lady walked in. High tens or early twenties, Avatar thought. She was a little short with shiny black hair that fell down to her shoulders. She wore a dark blue, sparkling mini-dress, with one shoulder strap, that was so tight it left no room for imagination. Her high heels compensated for her lack of height and their color complimented her dress. She looked around like a predator before heading to a close by empty table.
“What’s the next step?” Avatar asked.
“I’m open to suggestions,” Static answered.
There was a long silence over the radio.
“I have an idea,” Avatar said. He emptied his beer bottle and put it back on the counter.
Static raised her mic to her mouth, about to ask what the idea is, when she saw Avatar’s other hand, under the counter, flash white for a second. She looked around to see if anyone noticed. For a moment, it didn’t seem like it.
“Ah, shit…” Avatar said out loud when his hand flashed again and he closed it forcefully.
Some of the people looked up to see if something was wrong with the cieling lights but it seems like the woman in blue looked straight at him. Even from where Static was sitting she could see the curiosity on her face when she left her table and walked towards the bar.
“Hi,” The woman in blue leaned on the counter and looked at Avatar.
“Oh, hi,” Avatar hesitated and tried to hide his hand.
“What you got there?”
“Ah… Nothing. Nothing at all,” Avatar put his faintly glowing hand to the other one, as if trying to squash the light. He took a few deep breaths and the light between his hand weakened.
“Gifted?” She asked.
“What? Ah… no. I barely finished 3 units of math.”
“Not like that,” She smiled. “Like this,” the raised her hand and show him the back of it. Her fingers changed colors several times before settling back on blue.
“Oh. That’s cool. How are you doing that?”
“The same way you’re making your hand light up.” She reached for Avatar’s wrist but he wouldn’t unclasp his hands.
“Maybe that’s not such a good idea, you know?” He gestured with his head towards the rest of the pub and checked if anyone was looking their way.
“So come with me. I know a more private place where we can get to know each other.”
“Ah… Ok.”

“Looks like the fish is hooked,” Static said over the radio. She followed with her gaze as Chameleon gently dragged Avatar behind her towards the door and outside. “Impact, Shutdown, follow them. But from a safe distance. Don’t be seen. And don’t do anything without a specific order from me or if Avatar calls for help. I’ll stay here unless they start moving out of range.”
Impact and Shutdown nodded from the other side of the pub. Shutdown left some bills on the table as Impact already moved intently towards the door.

מחוננים – אואטר: זיקית (3), חלק ה’ / Gifted – Avatar: Chameleon (3), Part 5


Posted in Art, From the Writing Desk, Stories and tagged , , , by with comments disabled.