כמה חשובים השמות?
סקר דעת קהל לכותבים וגם לקוראים שבו: כמה חשובים השמות בסיפור? מה זה משנה עם לדמות יש שם כזה או אחר ואיך מחליטים איזה שם לתת לאיזה דמות? בתור קורא, הכי חשוב לי שהשמות יהיו קלים להבחנה כך שאני לא אצטרך יותר מאת השם של הדמות כדי לדעת במי מדובר ואני מעדיף שמות פשוטים ויום יומיים, יחסית למקום ההתרחשות, בעיקר כי כל דבר אחר נראה לי כמו סופר שמנסה יותר מדי. בתור כותב, אלא אם כן חשוב לי שלדמות מגניבה יהיה שם מגניב (כמו נתנאל אור-שחר או להב ושאר הכינויים המחתרתיים) או שם שקשור אליה באופן יחודי (לא קורה הרבה) אז אני פשוט זורק את השם הראשון שעולה לי בראש, שהוא בדרך כלל שם של מישהו שראיתי לאחרונה. ותלוי מה בא לי קודם, השם גורר את הדמות או הדמות את השם או איזה שהוא שילוב כזה. וכמובן שיש מקרים שבו אני רוצה שהדמות הזאת תהיה רוסיה או דרוזית או משהו אחר ואז אני בוחר שם בהתאם. וחוץ מזה, יש לי רשימה של שמות מגניבים (די מעט שמות פרטיים, דיי הרבה משפחה) שאני משתמש בהם כשאני צריך.
Posted in Practice, Thinking Out Loud by Eran with 3 comments.
ריגושים שונים
חשבתי על משהו: משחקי לוח כבדים ומסובכים מרגשים אותי וצניחה חופשית פעם אחר פעם מרגיעה אותי. Isn’t That Vierd? עריכה: מנפלאות ערב המשחקים של אתמול… ארץ עיר חי צומח The Boardgame! “עצים… הרדוף.” “הרדוף זה לא עץ.” “הרדוף זה שיח.” “ומה אם תשים את ההרדוף על העץ.” “אז יהיה לך שיח על עץ.” “אז אולי צריך קטגוריה של שיחים על עצים.”
Posted in Humanity, Thinking Out Loud, Weird by Eran with 4 comments.
כולם מספרים סיפורים
“When people told themselves their past with stories, explained their present with stories, foretold the future with stories, the best place by the fire was kept for… The Storyteller.” — Jim Henson’s The Story Teller “I understood that an alien wearing a cowboy hat and sixguns and giving them away was a poem and a story, and a thirtyish bachelor trying to spend half a month’s rent on four glasses so that he could remember his Grandma’s kitchen was a story and a poem, and that the disused fairground outside Calgary was a story and a poem, too.” — Craphound, Cory Doctorow וזה מה שאני חושב מסובב את העולם שלנו, סיפורים. אני חושב שכל אחד צריך סיפור. אמא שלי מקבלת את הסיפורים שלה דרך רומנים היסטוריים שהיא קוראת מפעם לפעם ודרך מצגות שהיא מקבלת באינטרנט על דרכים לשפר את עצמך ועל איים יוונים שהיא כבר כנראה לא תבקר. אבא שלי מקבל את הסיפור שלו בכדורגל וטיולים ובפעמים המעטות בשבוע שהוא לוקח את האופניים שלו החוצה ומצלם ברכות ושלוחות ועצים. מנהיגים מספרים סיפורים לאזרחים שלהם על עתיד יותר טוב שאולי ואולי לא יבוא אבל הסיפור מטפח את התקווה והסיפור נותן לאנשים את הסיבה לחיות. כשמדען צריך להשיג מלגה הוא מספר סיפור למשקיעים שלו על פריצת הדרך שישיג וההשפעות שיהיה לה, בעיקר על ההכנסות הנוספות שהיא תביא. כהנים ונביאים מספרים סיפורים למאמינים שלהם כי ככה הם שולטים בהם. הסיפור מספיק חזק כדי לתת לכהן כוח על פני דרך חייו של המאמין. על ידי כך שהוא נותן למאמין את הסיפור החסר בחייו, הוא Continue Reading →
Posted in Humanity, Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.
מי פה שתיין כבד?
זה אמור להיות כלי עזר לתלמידי קולג’ ששותים יותר מדי כדי שיצמצמו את הנזק שהם גורמים לעצמם ולסביבה. אבל השאלון הקצר הזה הוא דרך מעניינת לדרג את הרגלי השתייה שלכם. לקחתי אותו וקיבלתי תוצאה של 2 מתוך 40. וגם זה כנראה רק בגלל שהורדתי שוט של ג’יימסון במסיבת פרידה לעמית לעבודה. אז מה הדירוג שלכם? ויותר מעניין, אם ניתן את זה לכותבים של בלייזר, מה יהיה הדירוג שלהם?
Posted in Humanity, Thinking Out Loud by Eran with 4 comments.
?What is the Thing That I Hold in My Hand
Posted in Humanity, Thinking Out Loud by Eran with 12 comments.
משימות בכיוון אחד
לשלוח בני אדם לירח כנראה תהיה משימה בעלות של 150 מיליארד דולר. לשלוח אנשים למאדים יעלה בין פי שתיים לפי ארבע. העלות העיקרית מסתובבת סביב המיגון והדלק. ההגנה שצריך בשביל החללית כדי שהאסטרונאוטים לא יחטפו מנה קטלנית של קרינה בדרך תהיה כל כך כבדה שהחללית לא בטוח תתרומם מהאדמה. וככל שצריך יותר כוח, צריך יותר דלק ואז צריך מקום בשביל הדלק וזה יותר כבד אז צריך יותר דלק… יש פתרון אחד פשוט לבעיות והוא מסתובב סביב שאלה מאוד חשובה: ‘האם באמת חשוב לנו להחזיר את האסטרונאוטים חזרה לכדור הארץ?’ זה לא כזה מזעזע. כשחוקרים יצאו מאירופה אל המזרח ואל העולם החדש הם לא תכננו לחזור. חלקם גם הלכו כי לא היה להם מקום בארץ שממנה יצאו. ועם מה שאנחנו עושים לפלנטה שלנו היום, לעזוב אולי יכולה להיות הבחירה המועדפת. ויש מדענים, הרבה מהם, שאם תשאלו אותם אם מתחשק להם לצאת למשימה חד סיטרית אל החלל יענו בהתלהבות. כן, אני לא זוכר שהיה איפה שהוא בתוך כל ה-Boldly Go גם משהו על לחזור הביתה. ואני? כל מה שאני צריך זה חיבור אינטרנט מהיר ואני מסודר לרוב הצרכים הלא חיוניים.
Posted in High-Tech, Humanity, Less Interesting News, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 4 comments.
אמונה מול ידיעה
The argument goes something like this: “I refuse to prove that I exist,” says God, “for proof denies faith, and without faith I am nothing.” “But,” says Man, “the Babel fish is a dead giveaway isn’t it? It could not have evolved by chance. It proves you exist, and so therefore, by your own arguments, you don’t. QED” “Oh dear,” says God, “I hadn’t thought of that,” and promptly vanishes in a puff of logic. — The Hitchhiker’s Guide to the Galaxy (p50), Douglas Adams יצא לי לדון בנושא טיפה בהרחבה לאחרונה אבל השאלה הזאת עולה לעתים קרובות בדיונים על דת ואמונה בכלל: מה ההבדל בין תאיסטים לאתאיסטים מבחינת אמונה? האם אתה מאמין שאין אלוהים או שאתה חושב/יודע שאין אלוהים? במה אתאיסטים מאמינים?
Posted in Philosophy, Religion, Thinking Out Loud by Eran with 5 comments.
טקסטים מאחורי ההגה
ביוטה החליטו לקחת צעד בכיוון מאוד נכון. אני לא יודע איך הנושא עובר בארץ אבל מתברר כי במדינות רבות בארצות הברית, מי שנכנס לתאונת דרכים מכיוון ששלח הודעות מהטלפון שלו, או עסק בדברים אחרים בזמן הנהיגה, מואשם באותה חומרה כמו אדם שנרדם על ההגה, אדם שמוכרע על ידי נסיבות שמחוץ לשליטתו. זאת אומרת, קנס. ביוטה, לעומת זאת, מאז מאי לפחות, מי שמתברר שגרם תאונה בגלל שעשה משהו אחר חוץ מלנהוג יואשם באותה חומרה כמו אדם שנהג בשוכרה. זאת אומרת, עד מאסר של 15 שנים. כי לכתוב הודעה בזמן נהיגה היא פעולה מודעת, היא בחירה אישית, כמו לשתות ואז לנהוג. ואני מאוד אוהב את המילים שלהם על זה, מדובר בפעולה שהיא “Inherently Reckless”, רשלנות ברורה מיסודה. אני לא אתנהג כמו קדוש. אני מודה שאני לפעמים, בזמן שאני נוהג, עושה דברים אחרים כמו לכוון את הרדיו, להעביר שיר, להסתכל רגע על הטלפון או לקרוא הודעה. אבל אני מודע לזה ואני דואג למזער את ההשפעה של זה על הנהיגה שלי. זאת אומרת, אני עושה את זה כשהכביש ישר או ריק או שניהם או בזמן המתנה בצומת. ומעולם, עד כמה שאני זוכר, לא כתבתי הודעה תוך כדי נהיגה כי זה ממש מסוכן. וגם אם אני צריך להחליף דיסק, משהו שאני כבר לא כל כך עושה, אני אעצור בצד ואחליף.
Posted in Less Interesting News, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 1 comment.
רשיון נהיגה למחשבים
שמעתי פה כמה וכמה תלונות (בעיקר מניהאו) על כך שרוב האנשים לא יודעים את כל הדברים שאני יודע על מחשבים, אפילו לא את כל הדברים שאני מחשיב כבסיסיים ומובנים מאליו, ולכן הציפייה שלי שאנשים ידעו להגן על עצמם, אפילו במצורה מוגבלת, היא מוגזמת. אני נוטה להסכים עם מקרים מסוימים. אז באוסטרליה הם רוצים שמשתמשים ינפיקו רשיון נהיגה למחשב לפני שהם משתמשים באחד בפעם הראשונה. הרעיון הוא שכמו שעושים רשיון לנהיגה במכונית, כי זה כלי מסוכן, צריך גם לעשות רשיון לנהוג במחשב כי הוא כלי מסוכן. מחשב אולי לא יכול להרוג אתכם (עדיין) אבל הוא, במיוחד בשימוש לא מושכל, חושף אתכם למספר בעיות אחרות כגון רמאות, שוד וגניבת זהות שיכולות להיות מטרידות כמו כל תאונה. לפי דעתי זה רעיון טוב. אבל לעשות רשיון זה לא הדרך. בעולם המודרני של היום אפשר להסתדר לא רע בלי לנהוג ברכב פרטי. התחבורה הציבורית שלנו בסדר ובמדינות יותר נאורות היא אפילו מצוינת. ואנחנו גם לומדים מאותם מדינות נאורות את הנושא הזה. אבל, בעולם המודרני של היום, אי אפשר להסתדר כל כך טוב אם לא יודעים להשתמש במחשב כמו שצריך. אז דעתי היא שלא צריך לעשות רשיון לשימוש במחשב, שימוש נכון ומושכל במחשב צריך ללמוד כמו שצריך ללמוד לנקות, לבשל, למלא טפסים, להתמודד מול בירוקרטיה, לכתוב קורות חיים ואיך לדבר עם אנשים בחברה מתורבתת. זאת אומרת, צריך ללמד את זה במסגרת בית ספרית (או במקרה שלנו גם צבאית) תחת הכותרת ‘דברים שצריך לדעת לפני שיוצאים לעולם האמיתי’.
Posted in IT, Less Interesting News, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.
סבון חדש
אני בדרך כלל נוטה לא להביע את הדברים האלה בעיקר כי אני חושב שזה לא ממש מעניין. אבל היום עברתי לסבון גוף חדש ועכשיו אני מדיף ניחוח קל של נקטרינה. זה טוב או רע?
Posted in No Category, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 3 comments.