ריגושים שונים
חשבתי על משהו: משחקי לוח כבדים ומסובכים מרגשים אותי וצניחה חופשית פעם אחר פעם מרגיעה אותי.
Isn’t That Vierd?
עריכה: מנפלאות ערב המשחקים של אתמול… ארץ עיר חי צומח The Boardgame!
“עצים… הרדוף.”
“הרדוף זה לא עץ.”
“הרדוף זה שיח.”
“ומה אם תשים את ההרדוף על העץ.”
“אז יהיה לך שיח על עץ.”
“אז אולי צריך קטגוריה של שיחים על עצים.”
“תמיד כשאני חושב על אתרים היסטוריים אני חושב על סטונהנג'”
“צייר או פסל? קודם עוברים על צבי הנינג’ה.”
*סופר על האצבעות, אחד, שתיים, שלוש, ארבע*
“לא!”
“ספלינטר?”
“הצייר קראנג!”
“מה עם הצבה בגרסה החדשה?”
“לימונענע? עכשיו זה נכנס בקטגוריה של שיחים על עצים.”
“תמשיכו לגלגל אתרים היסטוריים עד שיצא ג’.”
*יוצא ג’*
“למה ג’?”
“סטונהנג’!!”
[שיחקנו את ואריאציית ‘עברית, נגמר ב…’]
Posted in Humanity, Thinking Out Loud, Weird by Eran with 4 comments.
יכולים להיות כמה הסברים. זה שאני תומך בו הוא:
בצניחה אתה יוצא מנק’ ההנכה (הדי מוצדקת) ששום דבר לא יכול להשתבש ולכן אין סכנה. לעומת זאת, במשחק לוח אין שום ערובה שה”good guys win”
עוד הסבר אשפשרי הוא שהחיווט שלך פשוט לא תקין.
אוי היה כזה כיף… וזה ייבש לי את המוח ב1 בלילה לחשוב על מושגים שנגמרים באות מסויימת….
לנצח אותכם היה כיף.. אבל שיחקנו מול רוסייה ככה שזה היה קצת לא כוחות…
והערה קטנה. ואולי אישית. (תערוך את התגובה אם אתה רוצה/יכול): אנחנו נפגשים מידי שבוע כבר שנתיים(WOW) ואני חושב שזו הפעם הראשונה שראיתי אותך יוצא מכליך. ראיתי כבר שחקנים תחת לחץ, גם אני, שביקשו בדרך תקיפה ביותר לא להפריע להם. אתמול שילוב השעות הרבות ולחץ המשחק הוציא מכולנו קצת אגרסיות ולדעתי חשוב לזכור שכולנו עדיין חברים ובאנו לשחק.
זה לא היה מעוצבן. צעקתי כי היה רעש ומאוד נראה לי שאנשים לא שומעים אותי כי ביקשתי עשרות פעמים להיות בשקט ולא ללחוש כל הזמן “אה, אני יודע.”