אייקון 2008, יום רביעי – Un and Expected Surprises

מכיוון שפאב-קון נגמר מאוחר אז ישנו עד מאוחר וכשלילי שאלה אותי אם אני מתכוון להגיע ל-The Fall, בערך רבע שעה לפני תחילת הסרט, זה היה עוד לפני שהספקתי לצאת מהמיטה. אבל זה בסדר, יש לנו את הסרטים וכמו שעשינו השלמות אייקון לפני שיצאנו, גם מחר נשלים סרטים. הגענו ונכנסנו להראצה ב-12:00 על מיתולוגיה לאומית יפנית שלקחה לא הרבה זמן והספקתי לפגוש את לילי אחרי The Fall. דיברנו על הסרט, על המסרים החבויים המכוונים והלא מכוונים, וגם על כמה דברים אחרים. העסקתי אותה עד המשמרת ואז חזרנו לאשכול. רציתי להיכנס להרצאה על המהפכות שלא היו אבל מסתבר שהיו 40 מקומות פנויים אבל לא מקומות פנויים למתנדבים ולכן לא יכולתי להיכנס. הבנתי שזאת הייתה בעיית מערכת אבל זה טיפשי שהאירוע כבר רבע שעה in session ואני לא יכול לקבל כרטיס. ובכלל, כל מערכת ניהול כרטיסים נראתה כמו מישהו שמנסה לנהל כרטיסים עם יד אחד קשורה מאחורי הגב, בצורה כואבת, והיד השנייה מעבר לאוזן הראשונה. אז העברתי קצת זמן עד 16:00 שאז היה דיון על אייקון עבר ועתיד, מה קורה איתו ומה צריך לקרות. הסתובבתי מסביב, שיחקנו קצת King’s Blood, דיברנו על Spore וכמה דברים אחרים וב-16:00 נכנסתי לדיון במקום על הרצאה על היהודים במד”ב העולמי שכנראה גם הייתה נחמדה. בשש בערב לילי סיימה את המשמרת אז הלכנו איתה ועם ענבל לחפש משהו לאכול ולסיים עם גלידה. ניסינו להעביר את הזמן עד אירוע הנעילה. לפניו אכלנו גלידה, דיברנו על מבטאים בריטים, סיכמנו שקארי אלווס הוא כן בריטי וטירטרנו קצת את לילי במעלה ומורד המדרגות כי היא לא מצאה את את הכרטיס שלה לאירוע Continue Reading →


Posted in No Category by with 7 comments.

אייקון 2008, יום שלישי – Much Much Late

התחלנו את היום טיפה יותר מאוחר מאתמול אבל התארגנו מהר והספקנו להגיע לאסיפה של האגודה ב-11:00. דווקא נראה לי שכן הפקנו משהו מהאסיפה וזה יוביל לשינויים במבנה פרס הגפן לעתיד. בתקווה לטובה. מיד אחרי זה כבר התארגנתי לחידון שלי. הרבה פחות אנשים הגיעו מכפי שחשבתי וזה קצת בלגן את העסק. בפעם הבאה, לדבוק לתוכנית יותר. אבל היה כיף ואני חושב שאנשים נהנו. הם ביקשו עוד סיבוב למרות שאת זה אפילו לא סיימנו בחלקו. מ-15:00 עד 16:00 הסתובבנו מסביב עד שנכנסנו לראות את ‘מחסום כתיבה’. אני מאוד שמח שעושים סרטים ז’אנריים ישראליים אבל עוד יש הרבה מקום לשפר בקלישאות, במשחק, בבימוי ו-SteadyCam לא תהרוג אף אחד, אני חושב שהיא אפילו יכולה להציל כמה אנשים. אחרי שהתגברנו על מחסום הכתיבה, התחלנו לנוע לכיוון הפאב-קון. רעיון מעניין הפאב-קון. באים לפאב באווירת סייברפאנק, מקבלים דמות ומנסים להשיג עבודה. אני הייתי מעדיף לשחק את להב ואולי אני אנסה לדחוף יותר דמויות שלי בפעם הבאה. הוא התחיל מאוחר ונגמר מאוחר ואני חושב שהשעה המאוחרת והסיפור המוזר לחלוטין שסבב את כל המשימות הקשו על הריכוז לקראת הסוף. זה רעיון נהדר שצריך לעשות עוד פעם רק יותר מוקדם (או עם יותר קולה), במקום פחות רועש ובצורה יותר מסודרת. ובגלל שפאב-קון תפס חצי יום, זאת הודעה קצרה.


Posted in No Category by with comments disabled.

אייקון 2008, יום שני – What day is it again?

אני לא חושב שישנתי כל כך גרוע מאז הטירונות. כנראה שילוב של תאורה לא נחוצה וכרית גדולה מדי. אבל הצלחנו לקום בתשע בבוקר ואז לנהל דיון אורך בנוגע ל-debate של אובאמה ומק’קיין עד בערך רבע לעשר שאז זזנו. בעשר הלכתי להרצאה על חומרי העבר וחומרי העתיד. זה נשמע מעניין אבל היא דיברה יותר מדי על חומרי העבר, יותר מדי על חומרי ההווה וכמעט בכלל לא על חומרי העתיד. אין הרבה תובנות משם. אחרי ההרצאה התיישבתי לחכות ללילי בזמן שניסיתי לשפץ קצת את ההרצאה שלי ולנסות להעביר אותה יותר טוב מאשר אתמול. לילי הגיעה לבסוף, הציגה לי את תמר, והאיחוד הגדול הושלם בסביבות אחת אחר הצהריים כשהתיישבתי מול הזירה שלירן וליעם מנהלים את הקרב על השיער. כשהקרב נגמר מיהרתי חזרה לאשכול להתכונן להרצאה. לא נתנו לי להיכנס עד עשרה לשתיים, בערך. משהו עם הרצאה של אורח כבוד. שוב פעם היו בעיות קול חמורות אבל זה לא היה נורא חשוב כי האפקטים של נחיתות, בעיטות ומכות עפות לא מדהימים במיוחד. אז אני עדיין לחוץ, למרות שהצלחתי להיות קצת רגוע יותר, החדר לא היה מלא וזה היה אשכול 3, קיבלתי הערות יפות מהקהל, נראה לי שהצלחתי לשמור על עניין יותר טוב אבל הלקח לפעם הבאה הוא להיפטר מהדפים לגמרי כי הם מוציאים אותי מהריכוז ולא מזכירים לי דברים. אני בדרך כלל מאבד את עצמי. אז לשים את זה במצגת או בכלל לא. זה גם יאפשר לי יותר חופש תנועה ויראה יותר טוב. סיימתי מוקדם יותר ממה שחשבתי אז רק שרצתי מסביב עד שהגיע הזמן לסרט [REC]. לצערי, בדיוק לפני שכבר רציתי להיכנס לסרט, Continue Reading →


Posted in No Category by with comments disabled.

אייקון 2008, יום ראשון – And the Day Started Out So Well

ודיי המשיך ככה. זה התחיל בהשכמה מאוחרת. חישבתי לא נכון את הזמן שצריך לעבור עד שהמוזיקה צריכה להתחיל וזה היא עמיחי שהעיר אותי. דילגתי מהר לאסוף דברים ולקנות סוללות ויצאנו לאסוף את דותן ולדרך. הגענו למקום לקראת עשר בבוקר וכבר הייתי צריך להתחיל בסידורי מודיעין, לראות מה קורה עם ה-MIBs, לבדוק מה אני אמור לעשות בתור תמיכה טכנית וביליתי עד 14:00 בערך בלהגיד שלום לאנשים חשובים ומאחורי דוכני מכירות כרטיסים, רב עם מדפסות קבלות מעצבנות. ב-14:00 הלכתי להרצאה שאמורה לעזור בלהנחות משחקים אבל גם זאת, אני חושב, עובדת רק אם אתה כבר יודע מה אתה עושה. הוא נתן כמה טריקים מעניינים ואני החזרתי לו, כשהוא ביקש דרך לאיים על העולם, עם Scalar Weapons ששמענו בדרך ב-Skeptoid. אחרי זה, נגררתי תחת לחץ מתון לראות סרט בשם Eleven Minutes Ago שהיה קצת צפוי לאן הוא הולך אבל עדיין היה מעניין ועשוי נהדר. משם קצת הסתובבתי, הפסדתי כמה סיבובים של Jungle Speed והלכתי לראות Fear(s) of the Dark. וזה סרט מוזר ככל שיכול להיות. חביב, משונה, לא סרט אימה מדהים. בתקווה REC יהיה יותר טוב. כשזה נגמר הלכנו לאכול. סלט, בניגוד לכל יום רגיל אחר. ההרצאה שלי התחילה ב-21:00 ואני ממש מקווה שעברה טוב כי אני לא הצלחתי לשים לב. היה חשוך, היה לחוץ, הייתי צריך לקצר ברבע שעה הרצאה שבמילא הייתה דחוסה וכבדה וזה בנוסף ללחץ הרגיל שלי כשאני מדבר בפני קהל. אבל בכל זאת מילאתי אולם, מול סטיבן בראסט, קיבלתי יופי של תגובות וגם באו להציק לי אחר כך. יאיי! הסרט האחרון להיום היה ׂGamers, סרט על שחקני תפקידים, הדמויות שלהם Continue Reading →


Posted in No Category by with 3 comments.

ביקורות בשורות

Doom 3: (אימה, ימ”ר) או יותר נכון, Doom כמו שהוא צריך להיות. אז המחשב שלי לא מרשים מספיק בשביל להפיק ממנו את הכל אבל בכל מקרה נהניתי. זה משחק אימה טוב והסיפור שלו, אם כי לא מדהים, מחזיק. id משתמשים בכל טריק אפשרי בספר (אחד מהמעצבנים בהם הוא דלת שנפתחת מאחוריך ממנה יוצא שד ואחרי שמחסלים אותו והולכים לברר מה יש במקום שנפתח, נפתחת עוד דלת) מקולות מחרידים, חריקות, הבזקי אור, לחץ זמן, לחץ אוויר, להבות במראות, צרחות ועד המפלצת הסטנדרטית שמזנקת עליך ברגע שפותחים את הדלת. זה נהיה צפוי, זה מתחיל להעיק, זה מתחיל לעצבן אבל זה fucking אפקטיבי. לא פחדתי כל כך תוך כדי משחק מאז Dark Forces (עוד משחק שכדאי לעשות מחדש או המשך נורמלי). אם אימה היא כוס התה אז Doom 3 הוא השמונה כפיות סוכר.Spore: (עולם חופשי, Sim-like) כשנינטנדו יצאו עם ה-Wii, הם הגדירו מחדש את אופן השליטה בקונסולת משחקים. אחרי ששיחקתי בה פעם אחת, התגובה שלי הייתה “וואיי מגניב! בואו נעשה את זה עוד פעם!”Spore מנסה להגדיר משחקיות שנה בעיקר על ידי האופי הפתוח שלו. וזה בהחלט יפה שאפשר להתקדם איך שרוצים, מתי שרוצים ולאן שרוצים. ה-Creature/Vehicle Creator פורץ את הדרך לאמנים ולכל מי שזה כוס התה שלו. אבל הוא לא ממש מאפשר ללכת על הקטע של ה-Roleplay. יש בו המון מה לעשות אבל הרוב דיי משעמם ולסיום אני נאלץ להשוות אותו ל-Privateer. אהבתי את המשחק, מגניב, חביב, משעשע, שווה עוד סיבוב או שניים בעתיד הרחוק אבל כל הקטע של העולם הפתוח ותחקור איפה שבא לך ותעשה מה שאתה רוצה מתיישן מאוד מהר ונהיה Continue Reading →


Posted in Reviews by with comments disabled.

העתיד שלא אמור להיות

בשבוע שעבר, ביום האחרון של העבודה שלי (שהיה יום שלישי בגלל יום כיפור), ממש לקראת סוף היום, ניגשתי לחשבון הדואל שלי לבדוק מה חדש ושם הייתה הודעה שתויגה כ’טכניון’. פתחתי אותה וגיליתי מכתב רשמי המפרט את הסיבות למה ואת הדרכים איך המדינה תקעה זובור לאוניברסיטה ולמה, נכון לעכשיו, לא תהיה שנת לימודים תשס”ט. אני לא יודע איך זה משפיע על האוניברסיטאות האחרות אבל אם עד עכשיו דאגתי על איך אני מתחיל את השנה החדשה, עכשיו אני צריך לדאוג למה אני עושה אם אין שנה חדשה. אני עוד צריך להעביר את הרכב שלי טיפול ורישוי חדש, שלחתי היום את ‘לונה’ לתיקון כי היא שבקה חיים, עוד לא קיבלתי תשובה לגבי הלוואת סטודנטים ועכשיו אני כנראה גם צריך למצוא מקום לגור בחיפה, אם לא במעונות, בזמן שאין שנת לימודים. לפחות שאהיה קרוב לעבודה. אם בכלל תהיה עבודה בלי שנת לימודים. כן, יותר קל לחשוב משבוע לשבוע, מיום ליום. אני אלך לכתוב הרצאות עכשיו.


Posted in No Category by with 3 comments.

היום החליפו לשעון חורף

ואף אחד לא טרח להגיד לי. אז הגעתי לעבודה בדיוק מוחלט ב-9:00 בבוקר רק כדי לקבל את ההודעה שעכשיו 8:00. זה באמת נשמע מוזר כשהתקשרתי ליאיר ברבע לשמונה, שחשב על לנסוע בשמונה, והוא נשמע כאילו כרגע הערתי אותו. אני מרגיש כאילו חילקו ארטיקים חינם לכולם ואני לא הייתי. אבל אני עדיין מרגיש יותר רע על הפעם ההיא שהיה לי כרטיס לסדנת כתיבה עם ניל גיימן ושכחתי ממנו.


Posted in No Category by with 2 comments.

Geffen Storycasts – דברים שחשבתי עליהם תוך כדי

– כל אחד ואחד מהסיפורים בהחלט ראוי למקומו כמועמד לפרס גפן. – כל המקריאים נהדרים. – עדי בהחלט שחקנית יוצאת דופן. – ניר מצוין בתור הגאון המטורף. – יואב גונב את ההצגה בתור דרביח וליטל בתור סילסה. – ענבר כנראה הייתה היחידה שמסוגלת להתמודד עם הקראה ארוכה ורצופה והיא באמת נשמעת מקריאת סיפורים מקצועית. – כשקרן מקריאה את גונזזו, זה נשמע כאילו כל רגע היא עוד שנייה מתפקעת מצחוק. – אני עדיין לחוץ, לא ממש יודע לשחק ומדבר נורא מהר (היאפיםימותועלזהנהיהמיליונרים. מה?) – גונזזו כנראה הכיל הכי הרבה טווח כי הוא קומי ונתן לאנשים להתפרץ. כל שאר הסיפורים מאוד אפלים. – אני עדיין חושב שאת מעגל היו צריכים להקריא אחרת אבל אני מודה שזה ניסוי מעניין לעשות אותו רק עם מקריאות. נראה מה שאר הקהל יחשוב. – האיכות של ההקלטה לא מדהימה ולא משתווה לספרים המקצועיים שאני שומע אבל זה בהחלט יותר טוב ממה שציפיתי. יצא טוב מאוד בשביל ניסיון ראשון. למרות שעדיין אפשר לשמוע מדי פעם את העריכות ולפעמים לא שומעים אותן מספיק. – ואני עדיין חושב שהיה יותר נחמד אם הייתה שם קצת מוזיקה (אולי אפקטים זה קצת מוגזם) אבל זה כנראה יעשה כשיהיה יותר זמן להתעסק. וכמו שנאמר: “עוד הפ-עם! עוד הפ-עם!” ולמען האמת, עכשיו, כשאני סוף סוף משקיע קצת זמן מדי פעם בלכתוב את הסיפור של להב אז אני חושב יותר על להקליט אותו. אבל אולי כדאי להתחיל מסיפורים קצרים יותר (כי הוא מתקרב ל-6,000 מילים ויש לי עוד שתיים-שלושה סצנות).


Posted in Reviews, Thinking Out Loud by with 2 comments.

ביקורות בשורות

The Man Who Was Thursday: (פילוסופי, פוליטי?) שמעתי את הספר הזה כי הוא מוזכר עשרות פעמים ב-Deus Ex והרעיון הבסיסי נשמע מעניין (משורר, שבעזרת כמה צירופי מקרים והכוונות מלמעלה, מגיע למועצת האנרכיסטים של אירופה ומנסה לפרק אותה מבפנים). הבעיה היא שלמרות שהוא מעניין, משעשע, ובנוי דיי טוב, הוא עדיין מתחיל לכשול בסביבות האמצע כשהדברים מתחילים לחזור על עצמם ובמיוחד בסוף המאוד מוזר ולא מוגדר שלא באמת אומר משהו. נשמע כמו משהו שזקוק להרחבה ואולי אפילו לעיבוד לסרט מודרני. בינתיים, לא ממש חובה אם כי יכול להיות כדאי למי שיודע למה הוא נכנס. צד שמאל של החושך Extended Edition: (מדע בדיוני, מגדרי) סוף סוף סיימתי את הספר הזה. אני מסכים עם ניהאו, הוא בהחלט איטי יותר. זה לא שהוא לא מעניין. הסיפור המרכזי הוא סיפור הרפתקה ומגע ראשון חביב ביותר. הבעיה היא שרק הסיפור הקצר האחרון שמגיע עם הספר באמת נוגע בנושא שמעניין אותך כשאתה לוקח ספר שמדבר על עולם של בני אדם אנדרוגינים. אני לא אשים אותו ביד שנייה אבל כנראה שלא אחזור אליו בזמן הקרוב. אני לא אגיד לא לקרוא כי הוא דיי נכנס לקטגוריה של לחם. אבל לא הייתי שם אותו גבוה ברשימת החייבים לקרוא. 21: (אין לי שמץ של מושג) כי הסרט הזה הוא לא ממש סרט פעולה או סרט מתח או קומדיה או כל ז’אנר קולנועי שאני מסוגל להעלות על דעתי. הוא פשוט מבוסס על סיפור אמיתי של סופר קלפים והרפתקאותיו בלאס וגאס. הוא צפוי, הוא בנוי קצת טיפשי ולא אמין והדמויות גם דיי בהתאם. הסיפור כל כך הוא בערך באמצע בין קלאסי לקלישאה ואני מניח Continue Reading →


Posted in Reviews by with 1 comment.

היקום הוא מקום יפה, נכון?

אז שמישהו ינסה להסביר למה. למה זה כל כך יפה? (ונא לראות את התמונה הגדולה)


Posted in No Category by with 4 comments.