Bad Things Happen to Good People
I got the call on saturday night. The deed was done on friday night. Some say it’s not but it caught me completely unprepared. ‘Assaf? Assaf Glass? You’re not, by any chance talking about some other Assaf who isn’t one of the goofiest, helpful, smiling people I’ve ever met? It must be. The Assaf I know would never kill himself.’ That was the response I should have had. The one I really had was one that could be shortened to a simple ‘OMG WTF You’re kidding me’. I lost an Assaf already. Losing a friend a second time isn’t easier. It’s harder. I knew this one better. He was a smart guy. Smart guys don’t kill themselves. They know better, right? They know it’s the chicken’s way out. They know the grief they would cause their loved ones. He must have known, were something like this to happen, that his father would cry through the funeral with out stopping and that his mother would refuse to let him go and blame herself. An intelligent, caring guy like that would never do that to his family and friends, right? It doesn’t make sense. I don’t believe he killed himself. It just pisses me off. I buried a friend today. I was thinking about how things would look when he and all the other kids from ‘Psagot’ would go to the IAI or Rafael or Elbit and I would go look for a job. And now I have to delete him from Continue Reading →
Posted in No Category by Eran with 5 comments.
2/1/2K8 והרי החדשות
1) איכות הסביבה השבוע: למה צריך המבורגר-קנגרו? או, ‘איך פרות, כבשים ואיילים מחממים לנו את כדור הארץ?’ מבט רציני. מנתח פלסטי משתמש בשומן אנושי להפעיל את המכוניות שלו ולא בשביל להכין ניטרוגליצרין. בכל מקרה, פקידי התברואה לא מתרגשים. 2) מדע רציני: איזור הראייה במוח שלנו מגיב חזק יותר לדברים רבי ערך. המוח שלנו “מתרגש” יותר כשאנחנו מסתכלים על טבעת יהלום מאשר על סתם זבל, יותר מפרארי מאשר ממכונית הנאנו. כנראה שאנחנו מתייחסים יותר טוב לדברים שידועים כמשתלמים. קסמולוגיה כנראה יהיה ענף חדש במדע כשמדעני המוח, קוסמים ואשליינים ישתפו פעולה בהבנת המוח. 3) סיכומי סוף שנה: החדשות הגדולות בנאנוטכנולוגיה – כולל בד שהודף מים, קרינה לאנרגיה, פוטוסינתזה מלאכותית, שבב מחשב מגרפין ועוד. מכניקת הקוואנטים של השנה – כולל ארבע דרכים לתאוריה מאוחדת, שאלת האנטי-חומר, קיום או אי-קיום הזמן, אין שום דבר חוץ מחלקיקים וירטואליים, איך ה-LHC יפתח את הדרך למסע בזמן ועוד. 10 מאמרים על אבולוציה. אין עצים שינו את העולם, הקרב על העש, אבולוציית הפלג’לון, מיתוסים וטעויות, וירוסים גיבורי האבולוציה ועוד. הגילויים הקיצוניים של השנה. העצמים העגולים ביותר, הלייזר המהיר ביותר, המשפחה העתיקה ביותר, החור הכבד ביותר ועוד. השנה בטיסות חלל. צרות לנאסא, כל השאר דיי בסדר. השנה בכלי נשק. לייזר על מטוסים, על לוויינים, על כל דבר שהוא, אור מהמם, רובוטים שרודפים אחרי אנשים וגם פצצות שעושות את זה. השנה ברובוטיקה. רובוט עם מוח של עכבר, רובוט שמרכיב את עצמו מחדש, רובוט שמחכה פני אנוש, חרקים קיברנטיים ורובוטים שרים.
Posted in No Category by Eran with comments disabled.
גשם
אם הייתי אומר שיורדים עכשיו חתולים וכלבים זאת הייתה האמא של האמא של לשון ההמעטה. יותר נכון שיורדים עכשיו טיגריסים ואנשי-זאב.
Posted in No Category by Eran with 4 comments.
ביקורות בשורות
Mirrors: (אימה) כבר מהטריילר זה נראה סרט טוב. אני חושב שהכי קל להשוות אותו לסרטי פרדי קרוגר. דברים מוזרים ובלתי אפשריים קורים ויש תעלומה ורוע עתיק. השחקנים טובים, ה-Gore עשוי היטב והאפקטים לא מעמיסים. הסרט עדין לפרקים ומאוד מאוד בפרצוף בזמנים אחרים. סך הכל, סרט אימה מאוד יעיל רק שלא ממש אהבתי את איך שהוא נגמר. Death Race: (פעולה, ג’ייסון סטאת’ם) מדובר בחידוש של סרט ישן וטיפשי משנות השבעים. למי שציפה לגדולות ונצורות צפויה אכזבה. לצערי, גם למי שמצפה להילולת סטאת’ם כמו בסרטי המשלח גם צפויה אכזבה. זה יותר סרט על מכוניות. מכוניות עם כלי נשק. ולי אין שום בעיה עם זה. Death Track, Death Rally, Rollcage… מהמשחקים הטובים ביותר שיוצרו. מכוניות עם כלי נשק זה רעיון נהדר שלא עושים מספיק. ובסרט הזה מקבלים דיי הרבה. הסיפור המרכזי הוא מאוד Rollerball-י למי שמכיר וגם לא מבוצע בעודף של רגש וכישרון אבל כן בעודף. אבל מכוניות חמושות זה מגניב ואין מספיק מהן. The Machine Girl: (פעולה, טיפשי) אח שלי קורא לזה “Planet Terror” היפני. אני לא ממש אוהב את התיאור הזה אבל אכן מדובר בסרט מאותו הסוג. הסיפור מטופש להפליא, הפעלולים המיוחדים מרגשים כמו פלסטיק והדם זורם כמו קטשופ במסיבת יום-הולדת במק’דונאלדס. ל-Planet Terror יש סיפור יותר קוהרנטי והוא יותר משעשע אבל פה יש יותר קטעי פעולה יפניים וזה כמעט, אבל רק כמעט, מציל את הסרט. הוא עדיין סרט מטופש ואפילו מספיק מטופש בשביל להמליץ עליו רק תחת ההסתייגות: “לצפות כשממש משעמם ורק עם חברה טובה”.
Posted in Reviews by Eran with comments disabled.
קרמיקון – יום מחיי
העבודה באלגברה הייתה להגשה רק היום אבל לא רציתי לחכות. נשארתי בטכניון עד שסיימתי אותה. ואז גם הייתי צריך לאכול משהו… זה למה הגעתי לכרמיאל רק בדיוק בזמן למשחק הראשון שנרשמתי אליו. קשה ומוזר להגיע לכרמיאל, גם אחרי שכבר עשיתי את זה, כי הדרכים שם מאוד מסובבות ואין במפה שלי את האפשרות “רק לא דרך כפרים ערביים”. ב-16:00, פחות או יותר, התחיל האקר. היה מדובר במשחק סייברפאנק בהשפעת מרוצללים כבדה. דיי חופשי, שימוש מועט בקוביות, יחסית שונה. זאת אומרת, ציפיתי שיהיה קצת Leg Work לפני היציאה למשימה אבל באמצע ה-Leg Work גיליתי שזאת המשימה ואחד מאנשי הקשר שלי מחזיק את המטרה. שברנו באר, גרמנו למלחמת כנופיות, איבדנו שני אנשי צוות, אחד הלך לכלא, אני הייתי היחידי שבאמת יצא משם ובסוף גם לא ממש השלמנו את המשימה. אבל היה משעשע. ב-20:00 יצאנו להפסקת “אירוע קהילתי”. זאת אומרת, הדליקו חנוכיה (הדרקון ירק אש, בערך) ושרו שירים… כלומר, פילקים. חלקם קשורים לנושא, חלקם פחות. חילקו גם סופגניות ואני פיציתי על מיעוט הסופגניות שלי משנה שעברה. תוך כדי גם ניג’סו לי לבוא לעוד משחק למרות שלא הייתי בטוח איזה אני רוצה. בסוף הלכתי על פרויקט Insight כי השני נראה לי לא מספיק מובן. מההתחלה אמרתי שקרמיקון זה המקום לעשות פאב-קון. אני לא מדבר על להכניס אנשים לפאב ולחלק להם אלכוהול, יש קטינים בקהל אחרי הכל, אלא ללכת על הרעיון הכללי של עולם אחד ומשהו שקורה בו וכמה משחקים שרצים בו במקביל. יש לי אפילו כמה רעיונות לזה אם רוצים. מה שהם עשו בפרויקט Insight הוא גרסה מוקטנת, רק שתי קבוצות, ומאוד חביב. הפעם זה Continue Reading →
Posted in No Category by Eran with 3 comments.
חג חנוכה
אני לא יודע אם אני צריך להתבייש או להתגאות. אמרו שהיום ב-16:30 יהיו סופגניות בכניסה לפקולטה. מי לא יקפוץ על ההזדמנות? אז הלכתי למתרגלת לחדוו”א וכשהיא סיימה אז הלכתי לחפש סופגניות. לא היו שם רק סופגניות. הם הקימו חנוכיה גדולה שעליה היה כתוב משהו של צעירי חב”ד ואז הגיעו שני חב”דניקים והציגו לנו את החברים שלהם שהם איבדו בפיגוע במומבאיי, התחילו לברך ולשיר ואמרו לנו איך אפשר למצוא אותם ב-Facebook (למרות שמי שאמר את הדבר האחרון דיבר במבטא כל כך לא מובן שאני בספק אם מישהו יצליח למצוא אותם שם). בסוף גם קיבלנו סופגניות. אבל זה כבר לא היה ב-16:30. אז מצד אחד, הקשבתי לחב”דניקים, אחת מקבוצות ההסטה היותר גרועות, מנסים לשבש לי את השכל ולא עשיתי הרבה יותר מלהריץ בדיחות עם חברים שהיו לידי. מצד שני, כן הצלחתי לשרוד את הדבר הזה בלי שום מם חדש שחדר את ההגנות שלי והצלחתי להסתלק משדה הקרב המנטאלי עם שתי סופגניות. שכנראה שזה לא הרבה להתגאות בו. אתם יודעים מה אומרים: סופגניה מעופרת יצוקה.
Posted in No Category by Eran with 5 comments.
מדע זה יפה
כפי שבטח כבר ידוע, אני ישראלי, ליברטריאני, אתאיסט אוונגליסט. אני קורא באתר חופש כל יום ומשתדל לתרום בו את חלקי ככל האפשר. אני לא מתעניין בפוליטיקה יותר מדי אבל אם אני צריך להכין לעצמי רשימת מטרות פוליטיות אז החילוניות, ההיפרדות מהדת, ביחד עם החתירה לידע ולהעלאת רמת החינוך; כל זה יהיה בראש הרשימה. המדע נותן לנו הרבה דברים, אם רוצים לרדת לרמה הבסיסית ביותר אז בלי המדע עוד היינו קופאים במערות, אוכלים בלתי מבושל ומתים מזקנה טובה בגיל 25. אז כל מי שאומר שהמדע זה רע, נראה אותו מסתדר בלי המיקרוגל שלו, המקרר, המכונית, הסכין שאיתו הוא מכין אוכל, הבגדים שהוא לובש ומגוון דברים אחרים. המדע, החיפוש אחר ידע, הוא גם תוצר של אחד מהתכונות שמגדירות אותנו כאנושיים, הסקרנות. ואני מתגאה בהרבה ממנה. יש סיפור ב-Escape Pod שנקרא Lust for Learning על דרך “לעודד” אנשים ללמוד. אז אני לא אתרחק עד כדי שאגיד שלמידה גורמת לי לאורגזמה אבל ללמוד זה מגניב. לא סתם אומרים שידע הוא כוח. אם אתה באמת יודע יותר אז יש לך יותר כוח. אבל מבחינתי, אחד הדברים שבאמת ‘עושים לי את זה’ זה שהמדע הוא מגניב, המדע הוא יפה. והנה כמה דוגמאות.
Posted in No Category, Thinking Out Loud by Eran with 18 comments.
ביקורות בשורות
Dead Space Non-Interactive: (אימה, טרור, חייזרי משהו) עוד לא שיחקתי את המשחק אבל ראיתי את הקומיקס והסרט. הקומיקס ראשון אז נתחיל ממנו. איכות ההפקה שלו ממש על הפנים. הציורים ממש חובבניים והאפקטים שמוסיפים להם בהמרה לסרטון זה מאוד נחמד אבל עדיין קשה להתנתק מהעובדה שזה פשוט נראה רע. הסיפור גם צפוי מההתחלה אבל אהבתי את העיצוב של ה-artifact. חבל רק שהדבר הכי טוב שאני יכול להגיד על זה הוא שזה הזכיר לי את Threshold. הסרט עצמו הוא סרט אנימציה דל תקציב STV כמו שיוצאים כל הזמן. הציורים סבירים, רפרטואר השחקנים לא מביא מישהו מוכר יותר מקלי הו וגם פה, הדמויות עושות כמה דברים שאם לא היו הורגים אותן במילא היו גורמים לי לרצות לתקוע להם כדור בראש מרוב טמטום. הקצב שלו לא כזה אחיד וגם הוא דיי צפוי. לעומת הקומיקס, איכות ההפקה מספיק גבוהה כדי שהאווירה של האימה תעבור כמו שצריך ועיצוב הדמויות מספיק חזק שקצת אכפת לי מהן. טוב, לפחות מהדמות הראשית. והיצורים הם עיצוב מעניין. בתקווה המשחק יותר טוב למרות שלפי הביקורות, גם הדעות עליו חלוקות. Tom Godwin – The Cold Equations and Other Stories: (מד”ב קשה, השרדות) אמרו על ‘המשוואות הקרות’ שהוא “הסיפור הכי טוב שגודווין אי פעם כתב והוא לא כתב אותו’. יש עדיין ויכוחים על האם זה נכון או לא אבל הסיפור בכל מקרה נושא את שמו ומכל מה שקראתי על האיטרציות האחרות של הרעיון, אני חושב שזה עדיף. וחוץ מ’המשוואות הקרות’, הוא כתב עוד כמה סיפורים שמאוגדים בספר הזה. זה הספר היחידי שלו שקראתי וכנראה גם היחידי שאקרא ולמרות שהספר מריח מעט מיושן, (עם Continue Reading →
Posted in Reviews by Eran with 4 comments.
Parents: The Future Cop
“What did you do this week? Are you eating well? How is that friend of yours, Jack, right? Have you met anyone nice? What about that British girl you talked about? Are you feeling OK? Please tell me you weren’t involved in that big mess in Baltimore last week!” Dexter looked up from the pudgy bowl of cereal he had in front of him. Across the kitchen table sat his mother, carefully drinking her morning tea, and his father, eating scrambled eggs with one hand because his other was holding the paper. Being a Protector is hard enough. It wasn’t extra easy when you were fresh out of college and when things, under your supervision, tended to spiral madly out of control. The Protectors at least, gave him some slack. They were sort of a rough attachment to the International Police Group and so gave their operatives quite a free hand. They usually backed you up completely if you got the job done, no one was killed and not a lot of damage was done.
Posted in From the Writing Desk by Eran with 5 comments.
לא רוקדים יותר
בעיקר בגלל שאין קבוצת מתחילים. לשיעור האחרון הגיעו שלושה אנשים כולל אותי. דבר ראשון זה היה משעשע שבשיעור הראשון הייתי אחד משני בנים מול שמונה בנות ולאחרון הגיעו רק בנים. אבל מכיוון שיש כל כך מעט במתחילים, החליטו לבטל את הקבוצה הזאת ומי שרוצה שיבוא למתקדמים. בגלל זה, בשיעור האחרון עבדו על ריקוד מורכב יותר שהגיע מקבוצת המתקדמים של לפני שבוע שאליה לא הלכתי. לא צריך להרחיב יותר מזה שפשוט לא הצלחתי לעשות את זה. לא עמדתי בקצב. אז אני לא מסוגל לעמוד בדרישות. המדריכה רוצה יותר זמן מכמה שאני מוכן להשקיע ברגע זה אז אני פורש. חבל. לא נורא. אולי נלמד לנגן על גיטרה…
Posted in No Category by Eran with 2 comments.