קרמיקון – יום מחיי
העבודה באלגברה הייתה להגשה רק היום אבל לא רציתי לחכות. נשארתי בטכניון עד שסיימתי אותה. ואז גם הייתי צריך לאכול משהו… זה למה הגעתי לכרמיאל רק בדיוק בזמן למשחק הראשון שנרשמתי אליו. קשה ומוזר להגיע לכרמיאל, גם אחרי שכבר עשיתי את זה, כי הדרכים שם מאוד מסובבות ואין במפה שלי את האפשרות “רק לא דרך כפרים ערביים”.
ב-16:00, פחות או יותר, התחיל האקר. היה מדובר במשחק סייברפאנק בהשפעת מרוצללים כבדה. דיי חופשי, שימוש מועט בקוביות, יחסית שונה. זאת אומרת, ציפיתי שיהיה קצת Leg Work לפני היציאה למשימה אבל באמצע ה-Leg Work גיליתי שזאת המשימה ואחד מאנשי הקשר שלי מחזיק את המטרה. שברנו באר, גרמנו למלחמת כנופיות, איבדנו שני אנשי צוות, אחד הלך לכלא, אני הייתי היחידי שבאמת יצא משם ובסוף גם לא ממש השלמנו את המשימה. אבל היה משעשע.
ב-20:00 יצאנו להפסקת “אירוע קהילתי”. זאת אומרת, הדליקו חנוכיה (הדרקון ירק אש, בערך) ושרו שירים… כלומר, פילקים. חלקם קשורים לנושא, חלקם פחות. חילקו גם סופגניות ואני פיציתי על מיעוט הסופגניות שלי משנה שעברה. תוך כדי גם ניג’סו לי לבוא לעוד משחק למרות שלא הייתי בטוח איזה אני רוצה. בסוף הלכתי על פרויקט Insight כי השני נראה לי לא מספיק מובן.
מההתחלה אמרתי שקרמיקון זה המקום לעשות פאב-קון. אני לא מדבר על להכניס אנשים לפאב ולחלק להם אלכוהול, יש קטינים בקהל אחרי הכל, אלא ללכת על הרעיון הכללי של עולם אחד ומשהו שקורה בו וכמה משחקים שרצים בו במקביל. יש לי אפילו כמה רעיונות לזה אם רוצים.
מה שהם עשו בפרויקט Insight הוא גרסה מוקטנת, רק שתי קבוצות, ומאוד חביב. הפעם זה היה סופר-גיבורים (והייתי צריך לראות את זה מראש) וכוחות שיוצאים מכלל שליטה. בסוף כמעט כולם מתו בהפצצה אווירית אבל המשחק עצמו היה בנוי טוב. הוא היה מסוגר ועמוס וגרם לאנשים כל הזמן לדחוף קדימה עם הדדיות שלא נפסקת.
כשהוא נגמר בסביבות 1:00 התחלתי לחשוב על לישון אבל גררו אותי למשחק Airships ששוב ניצחתי (אני דיי אוהב את המשחק הזה :) ואז להקרנה של Gamers. את הסרט הזה כבר ראיתי, כיף מאוד לראות אותו שוב פעם ויש עוד רמה של בדיחות כשרואים אותו ביחד אנשים שעוד לא ראו אותו ואנשים שכן (כשרק מכריזים על הסצינה בפאב אז יש אנשים שמתחילים לנחור מצחוק וצריך להשתיק אותם). חשבתי על ללכת לישון אחרי זה אבל הקרינו גם את Gamers 2. אז הלכתי לישון בסביבות שלוש בלילה. היה קר ולא נוח ולא הבאתי שום דבר אז הצלחתי לתפוס בערך שש שעות שינה מפוזרות עד שהגיע הזמן לקום ולהריץ את המשחק שלי.
אני מוכן להכריז על שיפור לטובה אם בשנה שעברה התגובות היו בין “לא מי יודע מה” ל”זה היה רע” והשנה התגובות היו “חביב” אחיד. אז מה כן למדתי? לא להתעמק יותר מדי בסיפור ובמסר בשביל משחקי כנס, רעיון מגניב זה מספיק. תעמיס על השחקנים את האקשן ואם אפשר אז שהמשחק יזוז כמה שיותר בזמן אמת. אנשים אוהבים לזרוק קוביות אז לאפשר להם יותר את האקראיות הזאת. וגם, משחק תפקידים עובד כמעט לגמרי על דמויות אז לתת יותר מילד אוטיסט ומחשב מוגבל רגשית.
ויש לי כבר רעיון למשחק הבא.
Posted in No Category by Eran with 3 comments.
… but what about the game you ran? how did that go?
שמעתי דווקא תגובות טובות על זה.
כל הפסקה האחרונה מוקדשת לו.