חג חנוכה
אני לא יודע אם אני צריך להתבייש או להתגאות.
אמרו שהיום ב-16:30 יהיו סופגניות בכניסה לפקולטה. מי לא יקפוץ על ההזדמנות? אז הלכתי למתרגלת לחדוו”א וכשהיא סיימה אז הלכתי לחפש סופגניות. לא היו שם רק סופגניות. הם הקימו חנוכיה גדולה שעליה היה כתוב משהו של צעירי חב”ד ואז הגיעו שני חב”דניקים והציגו לנו את החברים שלהם שהם איבדו בפיגוע במומבאיי, התחילו לברך ולשיר ואמרו לנו איך אפשר למצוא אותם ב-Facebook (למרות שמי שאמר את הדבר האחרון דיבר במבטא כל כך לא מובן שאני בספק אם מישהו יצליח למצוא אותם שם). בסוף גם קיבלנו סופגניות. אבל זה כבר לא היה ב-16:30.
אז מצד אחד, הקשבתי לחב”דניקים, אחת מקבוצות ההסטה היותר גרועות, מנסים לשבש לי את השכל ולא עשיתי הרבה יותר מלהריץ בדיחות עם חברים שהיו לידי. מצד שני, כן הצלחתי לשרוד את הדבר הזה בלי שום מם חדש שחדר את ההגנות שלי והצלחתי להסתלק משדה הקרב המנטאלי עם שתי סופגניות.
שכנראה שזה לא הרבה להתגאות בו. אתם יודעים מה אומרים: סופגניה מעופרת יצוקה.
Posted in No Category by Eran with 5 comments.
you should be proud!
you got two! while competing with students! who everyone knows are a type of ravenous dry-air pirana
were they jelly filled? o_O
אני לא קפצתי. אני לא כל כך אוהב סופגניות בכל מקרה.
דווקא האווירה לא הייתה כל כך לחוצה. כשסיימתי את הסופגנייה שלי עדיין היה מגש וקצת ואנשים באו לקחת עוד.
חלק היו עם ריבה, חלק בלי. הראשונה שלי הייתה ריקה. השנייה לימדה אותי לקח בהלכות סופגניה ומיקרוגל.
איך אפשר לא לאהוב סופגניות? אפילו הרעיון עצמו. זה כמו Diablo. מרחוק זה נראה נורא מטופש ולא הגיוני אבל כשמנסים זה פשוט נהדר.
השוואה מצויינת. שניהם גם מזיקים לבריאות.