ככה תכשילו את המתכנת המתחזק
כל מתכנת, באיזה שהוא שלב כזה או אחר בתפקידו, יאלץ להיפרד מהקוד אותו כתב ולהשאיר אותו לאלו שבאים אחריו. מתכנת טוב יכתוב קוד שכל חלק בו שלא מובן טריוויאלית מוסבר על ידי תיעוד קל ליד. אבל אם אתה כותב קוד שכל אחד יכול להבין, למה צריך אותך? יש מתכנתים שלא רוצים לעזוב את הקוד שלהם ובמיוחד שלא להעזיב אותם. ובכלל יש מתכנתים שכותבים קוד בלתי קריא לחלוטין שאין סיכוי לאף אחד אחר להבין. אז יש מישהו שכתב מדריך עזר. לא, לא מדריך לאנשים שמנסים לטפל בקוד בלתי תחזיק אלא מדריך לאנשים שרוצים לכתוב קוד כזה. הורג מצחוק, למי שמבין קצת בתכנות כמובן. במיוחד אהבתי את החלק של “Obscure Film Reference”: “הגדירו את LancelotsFavoriteColour על ידי 0x0204FB, שזהה לכחול על המסך. כך תגרמו למתכנת לחשב את הערך הזה או להריץ כלי גרפי כלשהו. אבל ככה גם תעשו לו טובה, מי שלא יכול לצטט מהראש סצינות שלמות מסרטים של מונטי פייתון לא צריך לתכנת.”
Posted in Memes and Stuff, No Category, Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.
מה לעשות כשתאגיד רוצה לקנות אותך?
קראתי ב-Slashdot שם מישהו אמר שהוא וחברים שלו מפתחים פרויקט הזנק שהוא בינתיים מספיק קטן שהם עוד עובדים בדירה של אחד מהם. אבל כבר חברה גדולה פנתה אליהם והציעה לקנות אותם. אז הוא מתלבט בין לקבל כסף מהר עכשיו או לחכות לכסף היותר גדול אחר כך, אם זה יעזור להם להתמקד או יהפוך אותם לעצלנים, אם הם מתפשרים על החלומות שלהם או עדיין יוכלו לעסוק במה שהם אוהבים. ואני חושב שזאת שאלה מעניינת. בעיקר בגלל שאני מכיר אנשים שעוסקים בדבר דומה, גם מנסים לבנות רעיון שיש להם מאפס ועדיין עובדים על זה באופן פרטי. אני חושב שצריך להגדיר בדיוק מה רוצים באותו רגע. צריך להחליט על כמה שליטה הם מוכנים לוותר תמורת המימון, איזה תנאי עבודה הם מוכנים לקבל ואיזה לא וכמובן, הכי חשוב, כמה חופש פעולה ישאר להם ולמה יכול לקרות אם העסקה תיפול או שאחר כך הם ירצו לחזור לעסק עצמאי.
Posted in No Category, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
ביקורות בשורות
מסע בין כוכבים ווולברין. Wolverine: (פעולה, קומיקס) כשוולברין נגמר, הרגשתי כמו אחרי Highlander: End-Game. הרגשתי כי לקחו את הסיפור שאהבתי ושהתחיל נהדר והפכו אותו להפקה עלובה של Scifi. כן יש קרבות נחמדים למרות שחלק גדול מהם מצולם בצורה תזזיתית. אני מסכים שהעשר דקות הראשונות היו צריכות להיות החלק העיקרי של הסרט ולא רק ההקדמה. אם היו מקדישים את הסרט הזה לוולברין וויקטור עד תוכנית Weapon X ואת הסרט הבא לכל השאר, אז אולי היה להם יותר זמן ופחות לחץ כדי לעשות את זה כמו שצריך. חוץ מזה שמההתחלה היה ברור שהם הורסים את ה-Origin Story, הם גם הרסו אותו בצורה מאוד רעה. כמו שקראתי מאחת הביקורות ב-Rotten Tomatoes: מדובר ב-Visual Noise. Star Trek: (פעולה, מד”ב, מס”ב, ג’.ג’. אבראמס) דבר ראשון שצריך להבין הוא שמדובר בסרט מס”ב של ג’.ג’. אבראמס. אז יהיה פה כמה פעמים את המספר 47, יהיו מפלצות נחמדות שלרוב לא עושות יותר מזה, יהיו כמה דברים אדומים וכמה אפיקי מחשבה לא מוסברים שאין ממש טעם ללכת ולחקור אותם כי אין להם הסבר. אבל חוץ מזה, זה יהיה מגניב. ומה לעשות, הסרט הזה מגניב. הוא יפה מאוד, עשוי מרשים, לא מדרדר לקלישאות בצורה שמטרידה בכלל וגם מכיל כמה One-Liners באמת טובים. המשחק לא יוצא דופן אבל אין פה גם הרבה דרישה. וכמובן שזה בעייתי כשאחד הדמויות החשובות יותר הוא מגזע שמסוגל להרגיש אבל מדכא את זה באופן שיטתי. בכל מקרה, הצליחו לעשות מזה דברים טובים. המסע בזמן היה קצת מעצבן וקצת התחמקות אבל אני מניח שזאת הייתה הדרך שלהם לפתוח סדרה חדשה בלי להתחייב למקור יותר מדי ולמען האמת, Continue Reading →
Posted in Reviews by Eran with 5 comments.
פרסומות
לא סתם, אני לא שם פרסומות. לא יותר מדי. אבל הבלוג כן בהפסקה בגלל עומס קל של חיים אמיתיים. אחזור כנראה בסוף השבוע. אולי.
Posted in No Category by Eran with comments disabled.
סיפורים מוזרים וחלומות שימושיים
אני כל הזמן כותב. המהירות, הקצב, כמות הסיפורים בו זמנית ובכלל הכל מאוד תלויים אבל אני תמיד חושב על סיפורים. כשאני כותב אני מושפע ממה שעברתי לאחרונה או שאני עובר עליו עכשיו (וכשאני אומר ‘עובר’ אני מתכוון ל’קורא’ (ספרים, קומיקס,…), ל’צופה’ (קולנוע, טלוויזיה,…) וכן הלאה). כרגע אני עובד על ארבעה רעיונות עם עוד אחד בקנה ודיי צריך להודות על כך למחזה שראיתי בעולמות. ‘מותו וחייו של ליאם או’לירי’ באמת היה מחזה נהדר וגרם לי לרצות לכתוב עוד. אם עוד לא ראיתם אותו, הבנתי שמתוכננות עוד הופעות. ברגע שאדע מתי ואיפה כנראה שאגרור לשם גם את ההורים שלי. אז ארבע רעיונות…
Posted in From the Writing Desk, No Category, Thinking Out Loud by Eran with 6 comments.
לא באתי מוכן
יום הזיכרון שוב. הפעם לא כתבתי שום דבר. לא היה לי שום דבר מוכן. אבל זה לא אומר ששכחתי. גם אם זאת הפעם השנייה ברציפות שאני לא ממש נמצא בבית ביום הזיכרון (לפני שנה הייתי בצבא), זה לא אומר שמשהו נעלם. הם עדיין שם, עמוק בתודעה, יוצאים רק בזמן שלהם. כנס עולמות השנה היה בסימן סוף העולם. הפעם הרצתי ולא התנדבתי לדוכן אבל בכל מקרה לא קניתי חולצת צוות וגם לא ממש רציתי. אני בטוח שזאת לא הייתה הכוונה שלהם כשהם עיצבו אותה אבל החולצה ההיא עשתה לי יום זיכרון מוקדם מהצפוי. על גב החולצה היה ציור של משהו בין תמונת הפתיחה של Heroes לבין צילום של פליטת מסת שמש בפוליגונים שחור ולבן. למעלה היה כתוב: “האחרון שיוצא, שיכבה את השמש”, משפט תמים וחביב בפני עצמו אבל הרסני בשביל כל מי שקרא את הספר המדובר, במיוחד אם הוא קרוב לתוכן. בשבילי, זה יותר ממשפט מגניב על חולצה. כי אני קראתי את ‘לכבות את השמש’. אני מכיר את נפשות הפועלות. במיוחד, אני ‘לא-מכיר’ נפש אחת לחודית. אני ‘לא-מכיר’ את סבא שלי כי הוא נפטר עוד לפני שאמא שלי נולדה במה שאני מחשיב אחד מהעוולות הצבאיות היותר גדולות שאי פעם נעשו כלפי חיילים בהיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל. בשבילי ‘לכבות את השמש’ לא מזכיר את הפרק השני של דוקטור הו בו השמש נגמרת, לא מזכיר את ‘מסע בין כוכבים: דורות’ בו משמידים שמש כדי להיכנס לגן-עדן, לא מזכיר את ס”ג-1 זורקים שער אל תוך השמש כדי להשמיד צי של גוא’אולד. בשבילי ‘לכבות את השמש’ מזכיר, בראש ובראשונה, שדה מלא חיילים פצועים, מועטים Continue Reading →
Posted in No Category by Eran with 2 comments.
למה מקלדת ולמה לא מרשתת?
האקדמיה ללשון, הרי, עושה מה שבא לה. ממציאה מונחים בלי יותר מדי קשר למה שהולך ברחוב וכשמשהו ‘הולך’ ברחוב אז היא לא תמיד מקבלת אותו גם אם הוא נשמע טוב. בכל מקרה, בין אם נרצה או לא, היא הסמכות בנושא הזה והמילים שהיא קובעת הן המילים שיחשבו ‘בעברית’. אבל האנשים ברחוב יגידו את מה שישמע להם יותר טוב, מה שיהיה יותר נוח ואם פחות סיכויים לשגיאה. אנשים יגידו ‘אמבולנס’ כי ‘שגר-פגר’ נשמע ממש רע ופחות נוח ואותו הדבר עם ה’טלפון’ וה’שח-רחוק’. אז למה מקלדת תפס ומרשתת לא? למה שלט רחוק כן ושח-רחוק לא? למישהו יש תשובה לשאלה?
Posted in No Category by Eran with 3 comments.