מילואים, יום רביעי
ביום רביעי קמנו מוקדם שוב לעוד יום של תרגולים ונסיעות. שוב, שום דבר מיוחד. נסענו לכל מיני מקומות, תרגלנו כל מיני מצבים של שיירה, התייבשנו בחום של צאלים בזמן שהמפקדים דיברו והתאג”ד ניסה להתמודד עם 12 פצועים בו-זמנית. גם הספקנו לירות מטווח אחד. הנשקים, כמובן, היו לא מכוונים, אבל אחרי שהבנתי איפה בדיוק הנשק שלי פוגע כמעט ולא החטאתי.
זה, דרך אגב, הייתה אחת הסיבות למה רציתי להצטרף לנבחרת הקליעה של הטכניון. כי אולי אין לי נסיון בירי ספורטיבי אבל אני חושב שאני דיי טוב בזה. אבל המאמן של הנבחרת לא רצה לשמוע בזה. הוא אמר שאין לו מה לעשות איתו ולמה לא באתי קודם? אולי כי חשבתי שצריך קודם להגיע לקורסים והם תמיד תפוסים עד אפס מקום על ידי סטודנטים מתקדמים יותר שמקבלים להירשם מוקדם יותר ממני.
בכל מקרה, בערב היה התרגיל הגדול. ציפיתי למשהו רציני שיקח אותנו אל השעות המאוחרות של הלילה אבל בעיקר נסענו, הקמנו מלא מחדש, טיפלנו קצת בפלוגות וחזרנו הביתה לעוד ארוחת ערב יפה. המחלקה שלי עשתה סיכום קצר של מה שעבר עלינו ופרשנו לישון. למזלי, יש לי כבר מספיק פז”מ כדי שיפטרו אותי מהשמירה ביום האחרון. לפחות זה.
Posted in No Category by Eran with comments disabled.