FPS Games Enhance Your Brain
האנשים עם הפיות הכי גדולים אוהבים להגיד כי משחקי מחשב, במיוחד משחקים אלימים ובמיוחד שבמיוחד משחקי יריות מגוף ראשון, משחיתים את הנוער ומובילים לאלימות. האנשים שבדקו וחקרו מצאו כי אין שום קשר בין משחקי מחשב (או כל מדיה) לאלימות. האנשים שקרובים לנושא ויודעים על מה הם מדברים אומרים כי הציבור הכללי לא מאמין לשטויות האלו (הראשונות, לא המחקרים). ועכשיו, כמה חוקרים מנידרלאנד (הידועה גם בכינוי החיבה הולנד) פרסמו כי לאנשים המשחקים FPSים לפחות חמש פעמים בשבוע יש זיכרון פעיל (זיכרון לטווח קצר ולחישובים מהירים) גדול יותר והמוח שלהם גמיש יותר ומסוגל לעקוב אחר יותר פריטי מידע יותר מהר מאנשים שלא משחקים בכלל. ואני חושב על זה: עכשיו, זה מסביר הרבה. לפי ההגדרות שלי, אם אני מחלק את הזיכרון לשלבים כמו במחשב (Hard Drive, RAM, Cache) אז הכונן הקשיח שלי דפוק – מערכת חיפוש ושליפה מחורבנת, ה-RAM שלי לא רע בכלל וה-Cache שלי לפעמים גורם לפעמים ללסתות ליפול כי אנשים לא מבינים איך, ולפעמים גם מה, עשיתי. ומערכת עקיבה מצוינת אוטומטית ותת הכרתית יכולה גם להסביר טוב מאוד למה הייתי תותחן כל כך טוב. חומר למחשבה: הילדים רוצים לשחק משחקי מחשב? תנו להם את Portal. אחרי זה את Portal 2. ואחרי זה אולי את Q.U.B.E.
Posted in Gaming, Humanity, Life Lessons, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
Viable
ב-2081, דקסטר לייטן מספרינג היל, פלורידה היה הבן אדם המהיר ביותר על פני כדור הארץ. לא היה אחר שהיה מסוגל להשתוות לו במהירות תנועה, זריזות ידיים או תפיסת זמן. אבל לפעמים גם הוא לא היה מהיר מספיק. את זה הוא גילה בפעם הראשונה בגיל 14 בנסיעה שמבחוץ הייתה יכולה להראות שגרתית לחלוטין אך באמת הייתה כל דבר חוץ מזה. הוא והוריו יצאו מביתם בקצוות העיר ונכנסו למכונית המשפחתית. דקסטר רצה לקחת את השותף הרביעי לנסיעה על ברכיו אבל הוריו הפצירו בו שלא, שעדיף יהיה על המושב, והוא, לבסוף, הסכים. טומי היה חבר שלו מאז ומתמיד. כמעט כל זיכרון ילדות שלו הכיל את טומי. הם שיחקו ביחד, טיילו ביחד, לעתים קרובות גם אכלו ביחד. לא היה אכפת לו שלטומי יש ארבע רגליים וזנב. ולטומי לא היה אכפת שלדקסטר לא היה. בכל פעם שדקסטר יצא אל בית הספר, טומי ליווה אותו עד השער וחיכה לו שם עד שדקסטר חזר. למרות שאיפה שהוא, בירכתי מוחו, ידע שאף אחד לא חי לנצח, מעולם לא חשב שהוא יראה את סופו של טומי. זה לא היה פתאומי, זה לקח חודשים. זה נראה כמו שנים. טומי לאט לאט הדרדר. הוא כבר לא היה מהיר כמו פעם. הוא לא שמע כל כך טוב. ולקראת הסוף הוא גם לא ממש היה יכול לעמוד לאורך זמן וכששכב, נראה כמו… כמו… עוגה שמישהו הפך על ראשה ודרך עליה. ועכשיו טומי שכב לידו בכיסא האחורי של המכונית המשפחתית ודקסטר לא היה יכול להפסיק ללטף אותו. ולא היה יכול להפסיק לבכות. הוא ידע שאם רצה היה יכול לכסות את המרחק לוטרינר בכמה שניות. Continue Reading →
Posted in From the Writing Desk, Humanity, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.
You’ll be Safe Here
One of the most beautiful and touching pieces of art I’ve seen lately. Check out the Guide. And in my list of “Awesome to See There”: Lion-o, Gizmo, Robocop, Speed Racer, Captain Planet, Spike Spiegel, Rufus, Tom Strong, Colonel O’Neill, Marty McFly, Dr. Venkman.
Posted in Art, Geekdom by Eran with comments disabled.
Project Update – Phase 1 Complete
היום הצלחתי, סוף סוף, מוקדם בבוקר, להביא את הפרויקט לרמה שאפשר להציג. זאת אומרת, סיימתי ליצור חדרים בצורה אקראית ולחבר ביניהם… בצורה מסוימת. והבאתי את זה למנחה שלי והוא ראה את זה ובדק את זה ואמר שזה נראה נחמד רק שיש כמה בעיות (שאני יודע עליהם) ואז… נעבור לנושא אחר לחלוטין. זאת אומרת, כל מה שעשיתי עד עכשיו. זרוק חצי מזה לפח ונעבור למשהו אחר. מה שעשיתי עד עכשיו זה ליצור את האסטרואיד, ליצור חדרים בתוכו ואת המנהרות ביניהם ואז להשתמש במנגנון הקיים של המשחק בשביל ליצור את מבנה האסטרואיד הממשי. מה שהמנגנון הזה עושה הוא לבדוק מה נמצא בתוך האסטרואיד ולא בתוך חדר ואז לשים שם אבן. מה שזה אומר זה ליצור אסטרואיד ואז ליצור חדרים ואז ליצור מנהרות ואז ליצור כל אבן ואבן. וכל פעם שאני אומר ‘ליצור’ אני מתכוון לפקודת Insantiate ב-Unity. וכל פקודת Instantiate עולה הרבה משאבים. אז המטרה היא לחסוך כמה מהם. אז מה שאני אעשה זה לבנות את האסטרואיד כאוסף של פונקציות שבסוף יגידו לי אם צריכה להיות שם אבן או לא. ומה שבאמת מגניב אותי: אני ממש מתרגש מכל זה. זה הולך להיות מגניב.
Posted in Gaming, Geekdom, No Category, Programming by Eran with comments disabled.
The Price
Got a new thing in my Programming Projects. Please check it out. It’s in an early stage and I would appreciate feedback. Just click that link at the bottom of the screen.
Posted in Gaming, Programming by Eran with comments disabled.
You Definitely Need a Budget
לא לעתים קרובות אני נשפך ככה על חתיכת תוכנה אבל הפעם אני לא יכול שלא. אז הנה הסיפור במלואו. אם אין לכם כוח, דלגו על הפסקה הראשונה. לפני כמה חודשים ראיתי את You Need a Budget 4 באזור התוכנות בחנות של Steam. קראתי עליה וזה נראה לי מגניב. תוכנה שתעזור לך לנהל את הכספים שלך בצורה קלה ונוחה ותעזור לך לחסוך יותר ולהוציא פחות? למה לא לאהוב. הראיתי את זה למעין והיא אמרה שהיא עוד תסתכל על זה. ואז שכחנו מזה לגמרי. לפני כחודש וקצת, מעין קראה עליה בעצמה דרך אתר אחר והתלהבה מספיק כדי להוריד את גרסת הנסיון. ואז ראינו איך, אם משכורת אחת לא נורא גדולה, אנחנו מסוגלים לחסוך כמה אלפים כל חודש והתוכנה יכולה להחזיר את העלות שלה תוך חודש-חודשיים. אני לא ממש מסוגל להסביר איך זה קרה. כי הדבר היחידי שבאמת השתנה כשהתחלנו להשתמש בתוכנה הזאת היא שחשבנו על כל ההוצאות שלנו מראש. אפילו לא קבענו אותן באבן מראש, פשוט תכננו אותן. וזה מה שיפה בתוכנה ובשיטה של YNAB, ברגע שמתכננים את התקציב מראש, שום דבר לא בורח דרך הסדקים, שום שקל לא נעלם. וכל כך נוח לתכנן לעתיד כך שהוצאות גדולות, במיוחד כאלו שידועות מראש, לא מפתיעות אותנו. עוד מלפני מעין ידעה להתנהל כלכלית טוב ואני בהחלט השתפרתי מאז שהתחלתי אבל התוכנה הזאת מילאה כל כך טוב מקום חסר בחיים שלנו שהתחלנו להשתמש בה בתור פועל על כל הוצאה שאנחנו עושים (“Did you remember to YNAB when you refueled? Good.”) ואני שמח שיש לנו דרך קלה וטובה ומועילה לנהל את הכספים שלנו ומעין נהנית להשתמש Continue Reading →
Posted in Reviews by Eran with 2 comments.
VR Do We Go from Here?
זה מה שקורה עכשיו. תנו לזה כמה שנים…
Posted in Gaming, Geekdom, High-Tech, Less Interesting News, Practice, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
Life and Project
במקרה וזאת הפעם הראשונה שאני מציין את זה (אין לי ממש כוח לבדוק, סלחו לי טוב, זה לא נורא מסובך לבדוק. זאת הפעם הראשונה), אני עובד עכשיו על הפרויקט שלי בטכניון. תכל’ס, מכל הדברים שאני חייב לעשות, נשארו לי רק זה וחישוביות. הצלחתי להסתנן לפרויקט של משחקי מחשב וכרגע הרעיון הוא לבנות מערכת של בנייה פרוצדורלית. אני עדיין לא סגור לגמרי מה יהיה התוצר הסופי אבל התהליך והתוכנית הנוכחיים הם כדלקמן: הורדתי את הקוד של משחק שקיים באינטרנט (שהוא דיי מטורף, כדאי לפחות לנסות), הבנתי איך הוא יוצר את הסביבה שלו ועכשיו אני מנסה לגרום לו ליצור סביבה אקראית בכל פעם שהוא מתניע מחדש. אני יודע, המשחק הקיים דיי קשה וייצור אקראי עלול להפוך אותו להרבה יותר קשה או הרבה יותר קל. אבל זאת המטרה וצריך להיות מעניין. ההתקדמות הנוכחית שלי היא שהצלחתי ליצור אסטרואיד עגול בגודל אקראי (החל מ”אתה קורא לזה אסטרואיד? זה אגוז” ועד “!That’s no asteroid! That’s a Space Station”) וליצור לו חדר כניסה אקראי. עכשיו אני עובד על לבזר יותר את יצירת החדרים בתוך האסטרואיד והכניסות שלו כדי שאוכל לקרוא להם בצורה אקראית. 2/5/2013, עדכון: יצירת כניסות אקראיות – עובד. יצירת חדרים אקראיים – עובד. עכשיו אני צריך לחבר אותם ביחד.
Posted in Gaming, Geekdom, No Category, Programming by Eran with 1 comment.
Lunar Exploration
בספטמבר לקחתי לעצמי בוקר שבת לעשות משהו שהבטחתי לעצמי שאני אעשה הרבה זמן: נתיחה לאחר המוות ללונה. לא הייתה סיבה יותר מדי חשובה או איזה שהוא חלק שממש רציתי. רק רציתי לראות איך זה לפרק מחשב נייד בעצמי ואת החלקים שממנו הוא מורכב. אז הנה התגליות שלי, למישהו שאולי חושב על לעשות את זה. לונה, סגורה ופתוחה, לפני כל התהליך. . . . . . . . קודם מפרקים את הפס הסוגר כדי להגיע לברגים של המקלדת. לאחר מכן אפשר לנתק ולהוציא אותה ולראות את הקרביים מלמעלה. . . . . . . . . תקריב על לוח המקשים לאחר הסרת הרווח ואז על המעגל שמתחתיו. . . . . . . . . המסך, בשני שלבי הפירוק הבסיסיים. . . . . . . . . מתחיל לחפור גם מאחור. לשם האיכון: שמאל למעלה זה כונן התקליטורים. שמאל למטה זאת הסוללה. למטה היה המקום של הכונן הקשיח. באמצע זה המקום של הזכרונות. מעליהם כרטיס הרשת האלחוטי. ובצד ימין זה המעבד, כיור החום, המאוורר ושאר חלקי לוח האם. . . . . . . . . קודם הסוללה יוצאת ואז כונן התקליטורים. . . . . . . . . ככה נראה כרטיס רשת אלחוטת והמסך רק בלי המסך. . . . . . . . . . . בית המצלמה בלי המצלמה. המצלמה בלי בית המצלמה. המצלמה לאחר שהתפשטה. . . . . . . הפלסטיק שמחזיק את המסך ואלו האנטנות של כרטיס הרשת. ולוח הבקרה של המסך. . . . . . . . . מתחיל לפרק את Continue Reading →
Posted in High-Tech, No Category by Eran with 3 comments.
Artist, be thy self
זה משהו ששמעתי את וויל וויטון אומר בפודקאסט שהוא השתתף בו. זאת אומרת, כן, זה משהו שאנחנו תמיד שומעים: על תוותר על מי שאתה, תהיה עצמך, אל תנסה להתחזות למישהו אחר וכן הלאה. אבל אמנים, במיוחד היום, צריכים לקחת את זה לרמה הבאה. בגלל האינטרנט ורמת החשיפה שכל בן אדם יחיד יכול להגיע אליה ועומק החיפוש שכל אחד יכול לערוך, זה שאתה אוהב משהו ורק עוד, נגיד, עשרת אלפים אנשים בכל העולם אוהבים, זה בסדר. אותם עשרת אלפים, במיוחד אם מדובר בקהל כל כך מצומצם, ימצאו את מה שעשית. אז פשוט תעשה אותו. כל מה שצריך זה להתלהב מעצמך, להנות ממה שאתה עושה, לעשות את מה שאתה אוהב, ויהיו אנשים שיהיו מוכנים לשלם על זה. אני לוקח את זה לתשומת ליבי במשחקים וכתיבה. בעיקר בכתיבה. אני נמצא באי המדע בדיוני הישראלי. וכן, פה נוטים לכתוב דברים כבדים, עמוקים בעלי מספר רבדים שמדברים ברמה מאוד גבוהה. ואין לי שום בעיה עם זה. אני פשוט לא מתחבר לחלק מזה. אני אוהב סיפורים שהם פשוט כיפיים. קצת מיסתורין, קצת בלשות, קצת תהיות על המצב האנושי ולאן אנחנו הולכים, כמה מחשבות על מה לא בסדר בעולם שלנו, באנושות וכל השאר ואיזה שהוא סיום גדול, או אפילו קטן, ומספק. אני לא צריך לכתוב בצורת שירה, לפנות למקרא או לפתח סוגה ספרותית חדשה. ואני בטוח שיש אנשים שישמחו לאותו הדבר. גם אם הוא בעברית. אז אני בסדר עם עצמי. וזאת אחת הסיבות למה וויל וויטון הוא אחד הגיבורים שלי.
Posted in Geekdom, No Category, Practice, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.