להתראות 2016
נכון, 2016 לא הייתה שנה מדהימה. היא הייתה דיי מחורבנת, סך הכל. רק תלכו לקרוא את זה. או, יותר טוב. אל תקראו את זה.
אבל היי, לא היה דבר או שפעת ספרדית למרות שאבולה קצת איים. לא הייתה התפוצצות הר געש קטסטרופית, למרות שילוסטון ועוד כמה הרים באיסלנד חשבו על זה. אבל כן קיבלנו את דראמפף, אז אני מניח שנראה.
ג’ון סקאלזי הוא בין האנשים שהחליט לכתוב על נקודות האור של השנה הזאת. גם לוויל וויטון היו כמה דברים דומים להגיד. ואז יש גם את רשימת ה-99 סיבות ש-2016 הייתה שנה טובה. אז החלטתי גם אני להסתכל רגע אחורה על השנה הזאת ולראות מה היה טוב בה.
לא כתבתי פה הרבה. אבל אני חושב שזאת מסיבה טובה. זה כי הייתי, חוץ מזה, דיי סחוט יצירתית. אני גם עובד על כמה פרויקטים פרטיים ברמות שונות של עצימות וגם אני מאוד משקיע בעבודה שלי.
השנה הפסקתי לשחק משחק תפקידים (Edge of the Empire). והתחלתי שלושה אחרים (Pathfinder, D&D5 והגורם האנושי).
גיליתי תוכניות משחקי תפקידים מקוונות. לא ידעתי שזה דבר. אבל עכשיו אני צופה ב… יותר מדי. אין לי יותר מדי בעיה עם זה. אני מוצא ששלוש וארבע שעות של אנשים אמיתיים משחקים משחק תפקידים מספקות לי את אותה הנאה עם לא יותר מאשר ארבע פרקים של סדרה מתוסרטת או שני סרטים.
ב-Global Game Jam עבדתי לבד והצלחתי להוציא התחלה של משהו שאני מרוצה ממנו. לא נורא מפתיע אבל בהחלט הרבה יותר מכלום.
נהייתי ממש חולה לבערך חודש. זה גרם לי להבין שהעבודה שלי לא עושה לי טוב. אחרי כמה נסיונות לתקן את המצב, הבנתי את זה ואז, בעידוד כמה חברים, התפטרתי. לטובת עבודה טובה יותר.
הפסקתי את השינה הפוליפאזית וחזרתי למחזור יחיד. אני עדיין לא בטוח אם זה טוב או לא. יכול להיות שחוסר אנרגיה נובע מזה ואולי אני פשוט צריך להתעמל יותר. מעין ביקשה אז אני מנסה בשביל מעיני שלי. אני אשקיע יותר בהתעמלות ונראה אם זה משתפר.
נסענו ללונדון! למה? למה לא. לונדון זה כיף. פגשנו הרבה חברים. מעין עשתה קעקוע חדש. אני סוף סוף ראיתי את Wicked באנגלית. הלכנו לחגיגה פינית ואני קניתי בשר אייל צפון. עדיין לא בטוח מה השימוש הכי טוב לו. זה בסדר, הוא ישרוד. הוא משומר.
ובמאי נסענו לאירלנד. לירח הדבש, כביכול, שאנחנו מבטיחים לעצמנו כבר שש שנים. אירלנד מדהימה ואני בכיף יכול לחזור לשם לעוד חודש. למדתי מה זה Falconry וזה ממש מגניב.
ושוב, כשחזרנו מאירלנד התחלתי את העבודה החדשה. בינתיים אני מאוד מרוצה. זאת אומרת, אני לא בדיוק עובד על משחקים. אבל זה מספיק קרוב. והדברים שאני עושה כן מעניינים. ואני מרגיש שיותר מעריכים את מה שאני תורם. השעות הגיוניות. האנשים נהדרים. והם מקפידים להיות אנשים קודם ועובדים אחר כך. והכי חשוב: אכפת לי. זה משהו שהתחיל להישחק בסוף התקופה ב-Seven Elements ואני שמח להרגיש את זה שוב. אכפת לי לא כי משכורת או כי אני לא רוצה לבגוד בחברים לצוות. אכפת לי כי אני רוצה להוציא מוצר טוב שיספק את הסחורה. אכפת לי כי אני רוצה לשמוע שאוהבים את מה שעשיתי ומעריכים את העבודה.
וכמובן, התחלתי קבוצות משחקי תפקידים חדשות.
אני משחק Pathfinder עם כמה אנשים שהכרתי וכמה שעכשיו אני מכיר. זאת שיטה מורכבת ואנחנו לעתים קרובות דנים ארוכות בחשבונות מסוימים שלדעתי ‘חישוב גב המעטפה’ מספיק טוב בשבילם. אבל היא מלאת אפשרויות ואת זה אני אוהב.
אני משחק D&D 5 עם מישהו שהכרתי וכמה אנשים שעכשיו אני מכיר. וזאת חוויה שונה. זה מערבב משחק תפקידים אסטרטגי וטקטי מורכב ב-Roll20 עם משחק דמות עמוק בנפרד בטקסט. אז זה, תכל’ס, מספק לי הרבה מהדרישות ממשחק בבת אחת, משהו שלא נתקלתי בו ככה בעבר.
וגם התחלתי את הקבוצה שלי בשיטה שאני כותב. זה מתקדם… בקצב כלשהו. כי זאת הפעם הראשונה שאני מנחה וזאת גם שיטה שעדיין בשלבי ניסוי ראשוניים. אני מקווה שאני לא גרוע כמו שאני מדמיין שאני.
וזהו. לא, לא שנה מדהימה. בהחלט היו לי הרבה סיבות לכעוס על השנה הזאת (אני מדבר במיוחד על אלן ריקמן וקארי פישר אבל היו עוד) בזירה הפומבית. אבל בזירה האישית, זאת הייתה דווקא שנה טובה. אני אשמח אם 2017 תהיה באותה רמת שיפור עצמי. רק, אם אפשר, פחות אנשים טובים שמתים בטרם עת.
Posted in Art, Gaming, Geekdom, Less Interesting News, Maayan, Me, No Category, Role-Playing, Work by Eran with comments disabled.