The Less Interesting Times

Dollhouse, The Titan’s Curse, Battle of the Labyrinth, Millionaire’s Express, Sukiyaki Western Django, My Bloody Valentine

Dollhouse – Episode 1: (מד”ב, ווידון) עם סקירת הרייטינג של היום שאחרי התברר שהסדרה החדשה של ג’וס ווידון לא קטפה אחוזי צפייה מרשימים במיוחד, אפילו לא אחוזי צפיה אופטימיים-משהו. אבל אני חושב שזה מגניב ועם פוטנציאל. דבר ראשון, יש את אליזבת’ דושקו שאני תמיד נהנה לראות אותה והפעם היא גם מפגינה טיפה יותר כשרון משחק כשרק בפרק הזה היא משחקת ארבע דמויות שונות. וג’וס ווידון חוזר… על אש קטנה כרגע אבל חוזר וזה ניכר מאוד בקטע הסיום (אותו לא אגלה) וגם בהתחלה במשפט הכל-כך-ווידוני: “לוח חלק? ניסית פעם למחוק לוח? תמיד רואים את מה שהיה קודם.” בינתיים, הסדרה מגניבה ומבטיחה הרבה. אני שמח שהם כבר סיימו לצלם 13 פרקים. כי זה אומר שכבר בנו קשת סיפור ארוכה ורצינית וגם שאין סיבה להפריע לנו לראות את הסדרה באמצע.
The Titan’s Curse: (פנטזיה, נוער) אין לי ברירה. אני אאלץ להשוות להארי פוטר. בהארי פוטר, שני הספרים הראשונים היו נחמדים, להכניס אותנו אל תוך העולם ורק קצת פתחו את הסכר אל העולם הרחב והסיפור הגדול שמקיף את כל הסדרה, גם בפרסי ג’קסון זה מרגיש אותו הדבר. הספרים הראשון והשני היו בשביל להכיר את העולם, להניח את היסודות ולהתחיל את הסיפור הגדול של הסדרה. בספר השלישי, נכנסים סוף סוף אל עובי הקורה, פותחים את הבלגן הראשי עד הסוף. אז כן, עדיין יש בו הרבה דברים שאני צופה מראש. אני מניח שבתור ספר נוער הוא לא נורא מתוחכם וכשאומרים מי יוצא להרפתקה וכמה יחזרו ממנה אז כבר דיי ברור מי לא. מעבר לזה, הספר עדיין משעשע ביותר, הוא מגניב מאוד והוא כן מציע כמה דברים שעוד לא ראיתי והוא כן מפתיע לפעמים ומביא כמה טוויסטים על המיתולוגיה היוונית (לדוגמה, דברים שכן קרו אבל לא נכתבו באגדות). עדיין קצת מציק לי שמדי פעם מישהו פשוט מציל אותם ממצב בעייתי גם אם זה מוסבר לאחר מכן. ואני מניח שעובדת קיומם של אלים משתתפים בעולם תגרום לאי אלו מצבי “האל מהמכונה”. אז אני גם אחזור על מה שאמרתי על הספרים הקודמים: אני נהנה אבל לא שותף להתלהבות האדירה. זה עדיין לא מורכב כמו הארי פוטר אבל זה גם עדיין לא מציק כמוהו. אלו לא יצירת המופת הבאה אבל מדובר בספרים מגניבים וכיפיים שאני בכיף מניח על המדף באזור של הקולים. וכבר התחלתי את הרביעי. מה הסיכוי שהחמישי ייצא לפני שאסיים?
The Battle of the Labyrinth: (פנטזיה, נוער) אין הרבה מה להגיד מעבר לספר הקודם. זה פשוט ההמשך של הסיפור. המאפיינים לא ממש השתנו. הכל ממשיך כרגיל, העולם עומד מול חורבן מוחלט ופרסי וחבריו עושים ככל יכולתם כדי לדחות את הקץ שוב. אבל מה שאני כן רוצה לציין שבולט מאוד בספר הזה הם הדמויות והתפתחות האירועים. דבר ראשון, אם כבר משווים להארי פוטר, אני אחזור על מה שאני באמת אוהב בפרסי ג’קסון, שהדמויות מגוונות ומעניינות. זה לא רק פרסי והחבורה הקטנה שלו שמכילים קצת עומק אלא לכל דמות ודמות יש את הדבר הקטן (או כמה דברים) שעושים אותה מעניינת יותר ולא פלקטית. לכל אחד יש בעיות משלו, עבר משלו וחשבון לסגור ובמיוחד אהבתי איך שכל המאפיינים האלו מכל הדמויות התערבבו ביחד למשהו מאוד מאוד אמין. בנוסף, זה גם חסרון וגם יתרון של התפתחות האירועים. היא הולכת פחות או יותר בדיוק איך שאני הייתי עושה את זה. אז כן, זה עדיין דיי צפוי ולא נותן לי משהו מפוצץ שבכלל לא חשבתי עליו אבל זה גם משרה אווירה נינוחה שהם חושבים כמוני.
המשך קריאה »

ב-2005, מתכנת בשם מייקל דונלי כתב תוכנה בשם Glider. המטרה של התוכנה היא לשחק את World of Warcraft כשלך אין זמן. ב-2006, חברת Blizzard כבר לקחה אותו לבית המשפט על הפרת הסכם המשתמש וניסיון לעקוף את טכנולוגיות ההגנה שלהם ומאז המקרה מתגלגל בבתי המשפט. שבוע שעבר הוצא צו בית משפט לחסל את שיווק Glider.

זה אולי נראה פשוט ממבט ראשון, לא משנה מאיזה צד מסתכלים על זה, אבל זה ממש ממש לא והמקרה הזה יכול, לפי דעתי, לתת תקדים חשוב ביותר לעתיד.

מצד ראשון, מדובר ברמאות. המשחק מיועד להיות משוחק בצורה מסוימת. כמעט כל האנשים שמשחקים אותו משחקים אותו כמו שהוא תוכנן. Glider נותנת לאנשים מסוימים יתרון לא הוגן ולא שיוויוני על אחרים. יתרון שהם לא הרוויחו ושבהיותו עולה כסף, לא קיים בשביל כולם. זה לא הוגן כלפי רוב המשתמשים ולכן לא רק זכותם אלא חובתם של Blizzard להגן על הלקוחות שלהם מניצול ומנוכלים.

מצד שני, עניין הקניין הרוחני. World of Warcraft הוא משחק/תוכנה/יצירה של חברה מסחרית שנמכר (כל חודש וחודש) תמורת כסף ומהווה חלק ממבנה כלכלי. Glider היא תוכנה המבוססת, אפשר להגיד ‘נגזרת’, מ-WOW ומתבססת עליה. בגלל ש-WOW הוא מוצר מסחרי, הוא כנראה מוגן על ידי מערך של הסכמים ורשיונות שאני בטוח שכולל משהו על איסור יצירות נגזרות. לכן, Glider היא הפרה של הרשיון של WOW ולכן בלתי חוקית. (וזה מה שאמר השופט בסוף).

מצד שלישי, אלו עסקים כרגיל. Glider היא תוסף שנותן עוד פונקציונליות למוצר קיים. זה כמו להפסיק את ייצור הרמקולים של ה-iPod או השבבים של ה-Playstation או ה-TIVO או ה-K-Jam Armor או עשרות התוספים האחרים שבנויים על מוצרים קיימים והיו חסרי תועלת לחלוטין בלי אותה מערכת קיימת. אנשים עושים את זה כל הזמן והם ימשיכו לעשות את זה. לפני שאמשיך רק אכניס גילוי נאות שאני לא יודע על המעמד החוקי וההסכמים הנוגעים למוצרים הנ”ל ואני משתמש בהם רק כדוגמה רעיונית. בהקשר הזה, מעניין אותי מה היה קורה אם Glider הייתה חינמית או אם הייתה קשורה באיזה שהוא הסכם עם Blizzard.

מצד רביעי ומאותו צד, Glider היא תוסף ממשקי. היא מתלבשת על WOW ומנהלת אותו כמו בוט חיצוני. אם היא אסורה אז אפשר גם לאסור בוטים בכלל, כל תוכנת ניהול חיצונית, תוספים לשואש או OpenOffice ואולי אפילו מנהלי הורדות.

בסוף, המשפט התרכז סביב ה-DMCA ועל כך ש-Glider מפירה את הקניין הרוחני של Blizzard אבל אני עדיין מפחד מהתקדים. זה עלול לאפשר לחברות למנוע כל ‘מוצר מתלבש’ כי הוא מפר את ההסכמים שלהם ואז לפתח את הרעיון בעצמם ולמכור אותו.

Dear Employees:

It has been brought to management’s attention that some individuals
throughout the company have been using foul language during the course of
normal conversation with their co-workers.

Due to complaints received from some employees who may be easily offended,
this type of language will no longer be tolerated. Therefore, a list of 18
new and innovative “TRY SAYING” phrases have been provided so that proper
exchange of ideas and information can continue in an effective manner.

TRY SAYING: I think you could use more training.
INSTEAD OF: You don’t know what the fuck you’re doing.

TRY SAYING: She’s an aggressive go-getter.
INSTEAD OF: She’s a fucking bitch.

TRY SAYING: Perhaps I can work late.
INSTEAD OF: And when the fuck do you expect me to do this?

TRY SAYING: I’m certain that isn’t feasible.
INSTEAD OF: No fucking way.

TRY SAYING: Really?
INSTEAD OF: You’ve got to be shitting me!

TRY SAYING: Perhaps you should check with…
INSTEAD OF: Tell someone who gives a shit.

TRY SAYING: I wasn’t involved in the project.
INSTEAD OF: It’s not my fucking problem.

TRY SAYING: That’s interesting.
INSTEAD OF: What the fuck?

TRY SAYING: I’m not sure this can be implemented.
INSTEAD OF: This shit won’t work.

TRY SAYING: I’ll try to schedule that.
INSTEAD OF: Why the fuck didn’t you tell me sooner?

TRY SAYING: He’s not familiar with the issues.
INSTEAD OF: He’s got his head up his ass.

TRY SAYING: Excuse me, sir?
INSTEAD OF: Eat shit and die.

TRY SAYING: So you weren’t happy with it?
INSTEAD OF: Kiss my ass.

TRY SAYING: I’m a bit overloaded at the moment.
INSTEAD OF: Fuck it, I’m on salary.

TRY SAYING: I don’t think you understand.
INSTEAD OF: Shove it up your ass.

TRY SAYING: I love a challenge.
INSTEAD OF: This fucking job sucks.

TRY SAYING: You want me to take care of that?
INSTEAD OF: Who the fuck died and made you boss?

TRY SAYING: He’s somewhat insensitive.
INSTEAD OF: He’s a prick.

Thank You, Human Resources

1) צעצועים מגניבים השבוע: חדש ב-Google Earth 5 – Google Ocean.
השלמת דיבור. מכירים זיהוי דיבור? אז טכנולוגיה חדשה מיפן מציעה השלמת דיבור. התוכנה משלימה שברי משפטים ומילים מוחמצות כמו בהשלמת טקסט. יכול להיות מאוד שימושי. בטח ישגע כמה אנשים.
כיסא מרחף. הוא מגנטי, הוא לא נורא יפה ולא נורא נוח אבל הוא מרחף וזה מגניב.
גיטרה משנה קול. סטודנטים ישראלים ב-MIT, לא סתם. הפעם, אחד מהם בנה גיטרה שמסוגלת לחקות קולות של כלי נגינה אחרים רק על ידי החלפת הלוח הפנימי.
בובות רובוטיות אישיות. בובה קטנה שנראית כמוך, מדברת בקול שלך ואפשר אפילו להתחבר אליה בשלט רחוק ולדבר דרכה אם לא בא לך להגיע לישיבה. התחלה של אנשי הכבשן?
תודה שהתקשרתם, SmartAction מדבר. AGI הן ראשי תיבות של Artificial General Intelligence, בקיצור, מה שאנחנו באמת חושבים עליו כשאנחנו מדברים על בינה מלאכותית. לא רק מחשב שמשחק שח אלא ב”מ שמסוגלת להתמודד עם מגוון משימות וללמוד תוך כדי. אז את SmartAction מציעים ב-30,000 דולר כדי שיענה לטלפונים כמו בן-אדם. עוד לא הגענו לסקיינט או ג’יין אבל זאת עוד מדרגה בדרך.
Rotundus GroundBot להגנה קרקעית. מדובר ברובוט כדורי עם שתי מצלמות לתצפית 360 מעלות. מדובר במשהו שנראה כמו מכונת מלחמה מסרט או משחק מד”ב ולכן לא ממש צריך להתאים לו כלי נשק. מספיק שאנשים יראו אותו ויברחו.
המשך קריאה »

יש אנשים שעושים את זה אז למה לא אני? ובאקדמיה אפשר למצוא כמה הגדרות ממש משעשעות.
ההגדרות פה יהיו דברים שאני שמעתי או אמרתי ושנשמעו מספיק טוב בשביל להיות שימושיים.

“יחידון”: מלשון, יחיד. בהתייחס למערכים בגודל n. יחידון הוא מערך בו n=1.
נשמע בקורס מבוא למדעי המחשב.

“פותחיים”: מלשון, לפתוח. בהתייחס לבעיות ששקולות לסדרת סוגרים חוקית/שקולות להכנסה והוצאה של איברים למחסנית. ‘סוגריים’ סוגרים אבל ‘פותחיים’ פותחים, כדי שיהיה יותר ברור לאיזה מהם מתייחסים.
נשמע בקורס קומבינטוריקה למדעי המחשב.

רציתי להגיד את זה כבר שבועיים בערך אבל רק עכשיו נזכרתי במקום ובזמן הנכון. דבר ראשון, לקח לי קצת זמן עד שהצלחתי להגיע לאתר הציונים כי הוא כתוב ממש ממש רע. אני לא חושב שהגינות אקדמית צריכה לגרור אתרים גרועים.

בכל מקרה, אז הלכתי והסתכלתי על הציונים שלי לסמסטר הזה.
באלגברה מודרנית, קיבלתי 91 בבוחן אמצע והציון הכי נמוך שלי על שיעורי בית הוא 80.
בחדוו”א 2ת, 98 בבוחן אמצע ותרגילי הבית גם לא נופלים מ-80.
בקומבינטוריקה, עברתי את כל התרגילים שבדקו עד עכשיו. לא הייתה בחינת אמצע. ההסבר של השותף שלי לחדר: “כי קומבי זה קל”. כרגיל.
במדע בדיוני בקולנוע, אחרי כמה ריבים אידיאולוגים, כמה שעות של גזירה והדבקות, אני חושב שאני מקבל יותר מ-95 בקורס הזה כשהעבודה האחרונה שלי הייתה מקום 5 בתערוכה.

אני חושב שזה בסדר. אני מרגיש דיי בסדר עם עצמי. אז רק עוד שני תרגילים להגיש (אם לא יחליטו פתאום לזרוק עוד אחד) ואז יאללה למבחנים. הראשון ביום רביעי הבא.

משלשום מסתובב באינטרנט קטע קול מהסט של Terminator Salvation. מדובר בכריסטיאן בייל מתפוצץ על אחראי התאורה על הסט. מדובר בכמעט ארבע דקות שלמות בהן נספרו כ-37 Fuck. הנה הקטע.

עכשיו, אם מה שכבר נאמר ונאסף נכון, אז אני מבין לחלוטין את הבן-אדם. לא צריך לרדת עליו בגלל שהוא התעצבן על איש צוות. זה לא שהוא שחקן גדול ומתעמר בילד קטן. מדובר היה בסצינה הכי כבדה של הסרט, במאמץ אדיר של הכישרון של שחקן ובמישהו שמסתובב במהלך הצילום ומשחק עם האורות.
בקטע, כריסטיאן לרגע לא אומר דברים בסגנון “אתה יודע מי אני?” או משתמש בזה שהוא השחקן הראשי מול מנהל התאורה. הוא מעיר על משהו שפשוט לא עושים בזמן הצילומים, על משהו שהוא כבר העיר עליו בעבר, הוא עצבני בצורה מובנת אבל הוא מדבר במונחים מקצועיים, כי לשחק בסרט זה לא עניין פשוט כמו שנוטים לחשוב, במיוחד לא בסצינה ממש אינטנסיבית ובמיוחד לא כשמסיחים את דעתך תוך כדי.

מבחינתי, אני רק מעריך את בייל יותר כי למרות כל הלחץ הוא עדיין בן אדם.
ועכשיו אפשר לצחוק קצת עם ה-remix לקטע.

עבר קצת זמן מאז הפעם האחרונה אבל הרגישו בטוחים שהשקעתי את הזמן הזה בללמוד. וכרגע, המטלה הבאה שלי היא לשבוע הבא ואני מאוד גאה בזה. קצת יותר קשה לי עם עניין ה”עוד 300 פריטים שלא קראת” אבל אני מסתדר…

1) איכות הסביבה השבוע: ביו-דלק מאצות. מהיר יותר, יעיל יותר, נוח יותר ויותר ידידותי לסביבה מאשר עצים או צמחים אחרים.
שינוי אקלים בלתי הפיך. זה מה שטוען המכון הימי של ארצות הברית. בגלל שהאוקינוס סופג את החום ואת הפחמן הדו חמצני, גם אם נעצור את כל הפליטות עכשיו, ייקח לכדור הארץ לפחות אלף שנים לחזור לאיך שהיה קודם.
אפשר לזרוק את ה-CFLים לפח. פריצת דרך שמוזילה את הפקת נורות LED עלולה לסמן את הסוף גם של עידן נורות הפלורוסנט הקומפקטיות. בקרוב אצלנו (זאת אומרת, בעוד חמש שנים לפחות).
הליקופטר מפציץ עצים. טכנולוגיה שעכשיו בפיתוח תאפשר לגדל מחדש יערות שנפגעו מאסונות על ידי הפלת זרעים ממסוק.

2) צעצועים מעניינים השבוע: The Portal Gun. לא פחות ולא יותר. מישהו בנה דגם מרשים ביותר של הנשק המגניב הזה.
MP3 Player - Preloaded with Defense Data. אני לא יודע כמה זה נחשב צעצוע מעניין אבל זה בהחלט יכול להיות התחלה של סיפור מעניין. אוסטרלי קנה נגן MP3 ומצא שהוא לא מנגן מי יודע מה אבל מכיל הרבה מידע ששייך לצבא ארצות הברית. המסר: גריטה.
The Laser Avenger. מערכת הנשק הקלה נגד אוויר קיבלה שדרוג עם החלפת משגר טילים אחד בתותח לייזר. עם לייזר, יהיה יותר קל למערכת ליירט כלי טיס קטנים כמו מזל”טים. בוינג לא שחררו יותר מדי נתונים חוץ שמערכת הטיווח שלהם יעילה בטווח שהוא “רלוונטי מבצעית”.
המכונית החשמלית של שלבי. חברת המכוניות Shelby Supercars מציגה סוף סוף את המכונית עליה דיברו כל כך הרבה זמן, ה-Ultimate Aero EV. הם טוענים שהיא מסוגלת להפיק אלף כוח סוס ולנוע מ-0 ל-60 ב-2.5 שניות, להיטען ב-10 דקות ולהשיג 150 מיילים לטעינה (אבל כנראה שלא במהירות המקסימלית של 208 מיילים לשעה)
עשר המכשירים המגניבים שבשנים הבאות ישלפו מהמד”ב אל המדע. גלריה.
EATR יחפש את האוכל שלו בעצמו. בכוונה לשלח רובוטים לשדה למשימות ארוכות וללא צורך בתדלוק, עכשיו בונים רובוט ‘אקולוגי’ שיחפש משהו לאכול בדרך.
המשך קריאה »

עכשיו, עם סיום הסמסטר הראשון, אני מרגיש את הצורך להתחרע קצת על המתרגלת שלי באלגברה מודרנית.

טוב, לא ממש להתחרע כי היא מאוד נחמדה ועזרה לי הרבה אבל היא מייצגת נטייה משונה, שראיתי גם אצל אנשים אחרים, לעוות את הקול שלהם כשהם מסבירים. לא ממש יצא לי לדבר איתה כשהיא לא הסבירה לי דברים אז אני לא יודע אם היא עושה את זה תמיד אבל אצל אחרים זה הפסיק כשהם לא הסבירו דברים.

אז מה הטעם בלהעלות את הקול ולהוריד אותו כל הזמן כשמסבירים? הרי מדובר במישהו שמסביר, לא שואל שאלות. זה לא ממש עוזר להבנה ולי זה רק מפריע כי המוח שלי נמשך לטיק הקטן והמעצבן הזה במקום לחומר עצמו. יש איזה שהוא הסבר גנטי/התפתחותי/סביבתי לדבר הזה או שזה משהו שצריך ללמוד במיוחד?