The Less Interesting Times

אם הייתי אומר שיורדים עכשיו חתולים וכלבים זאת הייתה האמא של האמא של לשון ההמעטה.

יותר נכון שיורדים עכשיו טיגריסים ואנשי-זאב.

Mirrors: (אימה) כבר מהטריילר זה נראה סרט טוב. אני חושב שהכי קל להשוות אותו לסרטי פרדי קרוגר. דברים מוזרים ובלתי אפשריים קורים ויש תעלומה ורוע עתיק. השחקנים טובים, ה-Gore עשוי היטב והאפקטים לא מעמיסים. הסרט עדין לפרקים ומאוד מאוד בפרצוף בזמנים אחרים. סך הכל, סרט אימה מאוד יעיל רק שלא ממש אהבתי את איך שהוא נגמר.
Death Race: (פעולה, ג’ייסון סטאת’ם) מדובר בחידוש של סרט ישן וטיפשי משנות השבעים. למי שציפה לגדולות ונצורות צפויה אכזבה. לצערי, גם למי שמצפה להילולת סטאת’ם כמו בסרטי המשלח גם צפויה אכזבה. זה יותר סרט על מכוניות. מכוניות עם כלי נשק. ולי אין שום בעיה עם זה. Death Track, Death Rally, Rollcage… מהמשחקים הטובים ביותר שיוצרו. מכוניות עם כלי נשק זה רעיון נהדר שלא עושים מספיק. ובסרט הזה מקבלים דיי הרבה. הסיפור המרכזי הוא מאוד Rollerball-י למי שמכיר וגם לא מבוצע בעודף של רגש וכישרון אבל כן בעודף. אבל מכוניות חמושות זה מגניב ואין מספיק מהן.
The Machine Girl: (פעולה, טיפשי) אח שלי קורא לזה “Planet Terror” היפני. אני לא ממש אוהב את התיאור הזה אבל אכן מדובר בסרט מאותו הסוג. הסיפור מטופש להפליא, הפעלולים המיוחדים מרגשים כמו פלסטיק והדם זורם כמו קטשופ במסיבת יום-הולדת במק’דונאלדס. ל-Planet Terror יש סיפור יותר קוהרנטי והוא יותר משעשע אבל פה יש יותר קטעי פעולה יפניים וזה כמעט, אבל רק כמעט, מציל את הסרט. הוא עדיין סרט מטופש ואפילו מספיק מטופש בשביל להמליץ עליו רק תחת ההסתייגות: “לצפות כשממש משעמם ורק עם חברה טובה”.
המשך קריאה »

העבודה באלגברה הייתה להגשה רק היום אבל לא רציתי לחכות. נשארתי בטכניון עד שסיימתי אותה. ואז גם הייתי צריך לאכול משהו… זה למה הגעתי לכרמיאל רק בדיוק בזמן למשחק הראשון שנרשמתי אליו. קשה ומוזר להגיע לכרמיאל, גם אחרי שכבר עשיתי את זה, כי הדרכים שם מאוד מסובבות ואין במפה שלי את האפשרות “רק לא דרך כפרים ערביים”.

ב-16:00, פחות או יותר, התחיל האקר. היה מדובר במשחק סייברפאנק בהשפעת מרוצללים כבדה. דיי חופשי, שימוש מועט בקוביות, יחסית שונה. זאת אומרת, ציפיתי שיהיה קצת Leg Work לפני היציאה למשימה אבל באמצע ה-Leg Work גיליתי שזאת המשימה ואחד מאנשי הקשר שלי מחזיק את המטרה. שברנו באר, גרמנו למלחמת כנופיות, איבדנו שני אנשי צוות, אחד הלך לכלא, אני הייתי היחידי שבאמת יצא משם ובסוף גם לא ממש השלמנו את המשימה. אבל היה משעשע.

ב-20:00 יצאנו להפסקת “אירוע קהילתי”. זאת אומרת, הדליקו חנוכיה (הדרקון ירק אש, בערך) ושרו שירים… כלומר, פילקים. חלקם קשורים לנושא, חלקם פחות. חילקו גם סופגניות ואני פיציתי על מיעוט הסופגניות שלי משנה שעברה. תוך כדי גם ניג’סו לי לבוא לעוד משחק למרות שלא הייתי בטוח איזה אני רוצה. בסוף הלכתי על פרויקט Insight כי השני נראה לי לא מספיק מובן.
מההתחלה אמרתי שקרמיקון זה המקום לעשות פאב-קון. אני לא מדבר על להכניס אנשים לפאב ולחלק להם אלכוהול, יש קטינים בקהל אחרי הכל, אלא ללכת על הרעיון הכללי של עולם אחד ומשהו שקורה בו וכמה משחקים שרצים בו במקביל. יש לי אפילו כמה רעיונות לזה אם רוצים.
מה שהם עשו בפרויקט Insight הוא גרסה מוקטנת, רק שתי קבוצות, ומאוד חביב. הפעם זה היה סופר-גיבורים (והייתי צריך לראות את זה מראש) וכוחות שיוצאים מכלל שליטה. בסוף כמעט כולם מתו בהפצצה אווירית אבל המשחק עצמו היה בנוי טוב. הוא היה מסוגר ועמוס וגרם לאנשים כל הזמן לדחוף קדימה עם הדדיות שלא נפסקת.

כשהוא נגמר בסביבות 1:00 התחלתי לחשוב על לישון אבל גררו אותי למשחק Airships ששוב ניצחתי (אני דיי אוהב את המשחק הזה :) ואז להקרנה של Gamers. את הסרט הזה כבר ראיתי, כיף מאוד לראות אותו שוב פעם ויש עוד רמה של בדיחות כשרואים אותו ביחד אנשים שעוד לא ראו אותו ואנשים שכן (כשרק מכריזים על הסצינה בפאב אז יש אנשים שמתחילים לנחור מצחוק וצריך להשתיק אותם). חשבתי על ללכת לישון אחרי זה אבל הקרינו גם את Gamers 2. אז הלכתי לישון בסביבות שלוש בלילה. היה קר ולא נוח ולא הבאתי שום דבר אז הצלחתי לתפוס בערך שש שעות שינה מפוזרות עד שהגיע הזמן לקום ולהריץ את המשחק שלי.

אני מוכן להכריז על שיפור לטובה אם בשנה שעברה התגובות היו בין “לא מי יודע מה” ל”זה היה רע” והשנה התגובות היו “חביב” אחיד. אז מה כן למדתי? לא להתעמק יותר מדי בסיפור ובמסר בשביל משחקי כנס, רעיון מגניב זה מספיק. תעמיס על השחקנים את האקשן ואם אפשר אז שהמשחק יזוז כמה שיותר בזמן אמת. אנשים אוהבים לזרוק קוביות אז לאפשר להם יותר את האקראיות הזאת. וגם, משחק תפקידים עובד כמעט לגמרי על דמויות אז לתת יותר מילד אוטיסט ומחשב מוגבל רגשית.

ויש לי כבר רעיון למשחק הבא.

1) יש בריכה מחוממת, אבל מה עם חוף מקורר? ורסאצ’י – כן, אלו שעושים בגדים – רוצים שיהיה להם חוף מקורר ליד המלון החדש שהם בונים בדובאי. צינורות קירור מתחת לחול ביחד עם מחוללי רוח (זה מאווררים ענקיים) ישמרו על החוף קריר בימים חמים.

2) אנשים עדיין מוכנים לענות. במחקר חדש, שהוא ביצוע מחודש למחקר ישן, גילו שעדיין יותר מחצי מהאנשים שמתבקשים לעשות זאת, מוכנים לתת שוקים חשמליים לבן-אדם שהם גבוהים יותר מ-150 וולט גם אחרי שהוא צועק מכאב. כמובן שזה עדיין מטריד אבל אני, האופטימיסט הנצחי, רואה פה פרט יותר מעניין. בניסוי המקורי דובר על 82%. בניסוי הזה היו רק 70%. אם הוסיפו למשוואה מתנדב מזויף שסירב ליותר מ-150 וולט אז התוצאות ירדו ל-63%. אנחנו משתפרים. לאט אבל בכל זאת.

3) צעצועים מעניינים השבוע: טלפון שמנתח דגימות דם. בגלל הצורך בציוד קומפקטי, קל ונייד, מדענים חיווטו מחדש טלפון סלולרי כדי שינתח דם. הוא מסוגל לזהות איידס ומלריה ומגוון מחלות אחרות.
שולחן פוקר מותאם RFID. עוקב אחרי כל קלף, אי אפשר לרמות. הוא אפילו יודע אילו קלפים יחולקו בהמשך. מי רוצה לשחק נגד מכונות?
עשה בעצמך אינקובטור. כי הרגילים עולים בערך 40,000 דולר. אפשר לבנות אחד ב-1,000 דולר. כל מה שצריך זה לפרק מכונית.

4) מחקר חדש: לתמנונים אין אישיות. זה עלול להיות קצב מעליב לתמנון הממוצע ואני לא חושב שאני בטוח בשיטות אבל מה שיותר מעניין הוא שתמנונים לא אוהבים טלוויזיה רגילה, הם מעדיפים טלוויזיה באיכות גבוהה.

5) Thundercats! Ho! זה כבר מעבר לגאוני. טריילר לבלוקבסטר של הקיץ הבא: Thundercats בכיכובם של בראד פיט, יו ג’קמן, וין דיזל וג’יג’י אדלי.

אני לא יודע אם אני צריך להתבייש או להתגאות.

אמרו שהיום ב-16:30 יהיו סופגניות בכניסה לפקולטה. מי לא יקפוץ על ההזדמנות? אז הלכתי למתרגלת לחדוו”א וכשהיא סיימה אז הלכתי לחפש סופגניות. לא היו שם רק סופגניות. הם הקימו חנוכיה גדולה שעליה היה כתוב משהו של צעירי חב”ד ואז הגיעו שני חב”דניקים והציגו לנו את החברים שלהם שהם איבדו בפיגוע במומבאיי, התחילו לברך ולשיר ואמרו לנו איך אפשר למצוא אותם ב-Facebook (למרות שמי שאמר את הדבר האחרון דיבר במבטא כל כך לא מובן שאני בספק אם מישהו יצליח למצוא אותם שם). בסוף גם קיבלנו סופגניות. אבל זה כבר לא היה ב-16:30.

אז מצד אחד, הקשבתי לחב”דניקים, אחת מקבוצות ההסטה היותר גרועות, מנסים לשבש לי את השכל ולא עשיתי הרבה יותר מלהריץ בדיחות עם חברים שהיו לידי. מצד שני, כן הצלחתי לשרוד את הדבר הזה בלי שום מם חדש שחדר את ההגנות שלי והצלחתי להסתלק משדה הקרב המנטאלי עם שתי סופגניות.

שכנראה שזה לא הרבה להתגאות בו. אתם יודעים מה אומרים: סופגניה מעופרת יצוקה.

Blame Assaf, he sent me this one.

1) איכות הסביבה השבוע:ביודיזל מפולי קפה משומשים?
רוח, שמש, מים וכדור הארץ; אלו מקורות האנרגיה הטובים ביותר, לפי מחקר חדש. המחקר בדק את ההשפעה של מקורות אנרגיה חלופיים על הסביבה ותחומים אחרים ולא רק את הכוח העצור בהם וגילה שהנושאים בהם עוסקים יותר הם בין פי 25 לפי 1000 גרועים יותר מהאפשרויות הכי טובות שיש.
השוקולד בסכנה. עדיין לא סכנת הכחדה אבל הדרישה העולה ביחד עם בצורות ומחלות לא עושות לבציר השוקולד טוב.

2) צעצועים מעניינים השבוע: כלב ענק מאשפה. זה מה שעושים בחברות אשפה כשמשעמם להם, בונים רובוט יורק אש שנראה כמו שילוב בין כלב לאופנוע מסרט של מקס הזועם.
Kickbee Fetal Twitter. לכל מי שרוצה שהתינוק שעוד לא נולד יוכל להעלות twitים מהרחם.
מפתחות קוטלי סלולריים. וההמצאה החדשה לעצבון צעירים היא מפתחות לרכב שמשדרים אות שמשבש את הטלפונים ומונע מאנשים להתקשר בזמן נהיגה או נסיעה, או שהות ליד רכב.
כדורי גולף עם חריצים. כי זה נורא נורא חשוב לא לפספס את הכדור או לגרום לו לעוף בכיוון הלא נכון. מיטב הטכנולוגיה האנושית בשימוש למטרות נעלות.
מערכת הגנה מחשמלת. אוסטרלי משועמם (כמו הרבה אוסטרלים אחרים) הקים אתר שנקרא TeslaDownUnder (שלא כמו אוסטרלים אחרים) בו הוא מדגים את כל הדברים המשעשעים ומגניבים שהוא עושה עם חשמל (כמו מעט מאוד אנשים שאני מכיר). הוא קורא לזה electrickery. אני קורא לזה: Shocking!
מישהו יצטרך לישון במשרד. מה עושים אם התקינו דלת ממוגנת חדשה, המנעולן דפק את העסק ואפשר לפתוח את הדלת רק מבפנים? בונים רובוט לפתיחת דלתות ממחשב ישן ולא משומש.
מסך מגע שקוף. נמאס לכם להסתיר חצי מהמסך כשלוחצים עליו? עכשיו, מסך חדש מרגיש את האצבעות גם מלפנים וגם מאחור.
המשך קריאה »

כפי שבטח כבר ידוע, אני ישראלי, ליברטריאני, אתאיסט אוונגליסט. אני קורא באתר חופש כל יום ומשתדל לתרום בו את חלקי ככל האפשר. אני לא מתעניין בפוליטיקה יותר מדי אבל אם אני צריך להכין לעצמי רשימת מטרות פוליטיות אז החילוניות, ההיפרדות מהדת, ביחד עם החתירה לידע ולהעלאת רמת החינוך; כל זה יהיה בראש הרשימה.

המדע נותן לנו הרבה דברים, אם רוצים לרדת לרמה הבסיסית ביותר אז בלי המדע עוד היינו קופאים במערות, אוכלים בלתי מבושל ומתים מזקנה טובה בגיל 25. אז כל מי שאומר שהמדע זה רע, נראה אותו מסתדר בלי המיקרוגל שלו, המקרר, המכונית, הסכין שאיתו הוא מכין אוכל, הבגדים שהוא לובש ומגוון דברים אחרים.

המדע, החיפוש אחר ידע, הוא גם תוצר של אחד מהתכונות שמגדירות אותנו כאנושיים, הסקרנות. ואני מתגאה בהרבה ממנה. יש סיפור ב-Escape Pod שנקרא Lust for Learning על דרך “לעודד” אנשים ללמוד. אז אני לא אתרחק עד כדי שאגיד שלמידה גורמת לי לאורגזמה אבל ללמוד זה מגניב. לא סתם אומרים שידע הוא כוח. אם אתה באמת יודע יותר אז יש לך יותר כוח. אבל מבחינתי, אחד הדברים שבאמת ‘עושים לי את זה’ זה שהמדע הוא מגניב, המדע הוא יפה. והנה כמה דוגמאות.
המשך קריאה »

Dead Space Non-Interactive: (אימה, טרור, חייזרי משהו) עוד לא שיחקתי את המשחק אבל ראיתי את הקומיקס והסרט. הקומיקס ראשון אז נתחיל ממנו. איכות ההפקה שלו ממש על הפנים. הציורים ממש חובבניים והאפקטים שמוסיפים להם בהמרה לסרטון זה מאוד נחמד אבל עדיין קשה להתנתק מהעובדה שזה פשוט נראה רע. הסיפור גם צפוי מההתחלה אבל אהבתי את העיצוב של ה-artifact. חבל רק שהדבר הכי טוב שאני יכול להגיד על זה הוא שזה הזכיר לי את Threshold.
הסרט עצמו הוא סרט אנימציה דל תקציב STV כמו שיוצאים כל הזמן. הציורים סבירים, רפרטואר השחקנים לא מביא מישהו מוכר יותר מקלי הו וגם פה, הדמויות עושות כמה דברים שאם לא היו הורגים אותן במילא היו גורמים לי לרצות לתקוע להם כדור בראש מרוב טמטום. הקצב שלו לא כזה אחיד וגם הוא דיי צפוי. לעומת הקומיקס, איכות ההפקה מספיק גבוהה כדי שהאווירה של האימה תעבור כמו שצריך ועיצוב הדמויות מספיק חזק שקצת אכפת לי מהן. טוב, לפחות מהדמות הראשית. והיצורים הם עיצוב מעניין.
בתקווה המשחק יותר טוב למרות שלפי הביקורות, גם הדעות עליו חלוקות.
Tom Godwin – The Cold Equations and Other Stories: (מד”ב קשה, השרדות) אמרו על ‘המשוואות הקרות’ שהוא “הסיפור הכי טוב שגודווין אי פעם כתב והוא לא כתב אותו’. יש עדיין ויכוחים על האם זה נכון או לא אבל הסיפור בכל מקרה נושא את שמו ומכל מה שקראתי על האיטרציות האחרות של הרעיון, אני חושב שזה עדיף. וחוץ מ’המשוואות הקרות’, הוא כתב עוד כמה סיפורים שמאוגדים בספר הזה.
זה הספר היחידי שלו שקראתי וכנראה גם היחידי שאקרא ולמרות שהספר מריח מעט מיושן, (עם נושאים, סגנון ופוליטיקה שכנראה היו נהדרים בזמנו אבל היום בעיקר נראים באנאליים, מוזרים או דוחים) וחלק גדול מהדמויות שלו חד-ממדיות בצורה שנדרשת בדיוק בסיפור ובקושי ניתן להאמין להן, אני חושב שהתאהבתי בסיפורים שגודווין כותב. הוא כותב בעיקר על אנשים שנאלצים להתמודד עם מצבים קשים וגרועים ובעיקר עם העובדה שהמין האנושי חשוב בערך כמו קליפת השום והבן אדם היחיד עוד פחות. כמובן ש’המשוואות הקרות’ עצמו הוא נהדר אבל ציפיתי ליותר מסיפור שיש אנשים שתיארו בתור ‘סיפור המד”ב הטוב ביותר שנכתב’ ו’הסיפור המצמרר ביותר שנכתב’. היו שם כמה טובים וכמה על גבול המוזר והמעצבן. הסיפורים שבאמת נדבקו חוץ מסיפור הכותרת הם The Survivors, הנובלה הארוכה והרצינית שהלהיבה אותי כל פעם מחדש, No Species Alone, הפשוט וה-50′י והחזק והממתק לאוהבי חתולים, Empathy שהיה צפוי מהשנייה הראשונה אבל נקרא בשקיקה וגם Mother of Invention ו-The Gulf Between שגם היו דיי צפויים אבל פוגעים בנקודה ומגניבים מספיק בשביל לקזז.
אני חושב שבאמת אפשר לקרוא לגודווין ‘לאבקראפט מד”בי’ כי הוא כותב על יקום כל כך חסר אכפתיות, על טבע שלא נותן שום טובה, ועל אנשים שמתעקשים ומתאמצים ולא מוותרים ולפעמים מתים אבל תמיד עושים ככל יכולתם עד המקסימום. יש את הקטע הזה בבילון 5, כשהמינבארי מדברים על המלחמה עם בני האדם ועל כך שלא משנה מה המצב, הם היו יכולים לבוא עם משחתות ולבני האדם היו רק מקושים ולפידים ואולי אקדח אחד לכל המושבה ועדיין בני האדם קמו ונלחמו עד המוות. הסיפורים של גודווין נגעו בי באותה צורה. כי לאף אחד לא אכפת מאיתנו חוץ מלנו, כי הטבע אכזרי וחסר פנים וליקום לא ישנה בכלל אם פתאום נעלם אבל אנחנו ממשיכים ונלחמים, נגד כל הסיכויים, כי זה מה שעושה אותנו בני אדם.
בפעם האחרונה שדיברתי עם עופר, אמרתי לו שאני קורא את ‘The Cold Equations’ והתגובה שלו הייתה בדיוק: “Wow…”
זאת התגובה הכי נכונה לסיפור המרכזי ולרוב אלו שמקיפים אותו. גודווין אולי לא ידוע, יכול להיות שהוא לא כתב שום דבר טוב מאז אבל בשביל לסכם את הספר הזה אין מילה יותר טובה מ’וואו’.
המשך קריאה »

1) Watch if You’ve Never Seen a Face Dancer Before. ואין הרבה להגיד חוץ מזה.

2) Pirates of the Amazon. כמה הולנדים, כחלק מקורס בעיצוב, בנו תוסף לשואש שמוסיף, ליד כל פריט באמאזון, את האפשרות להוריד אותו בחינם מ-Pirate Bay. לא צריך להבהיר שאמאזון לא ממש אהבו את זה ודרשו להטביע את ספינת הפיראטים החדשה. תגובת הסטודנטים: אתם יודעים מה זה סאטירה? התוסף, כמה שזה מצחיק, עדיין לא נעלם. אבל בלי תמיכה הוא לא עושה הרבה.

3) צעצועים מעניינים השבוע: ובהמשך לאקדח כף היד שדיברתי עליו לפני כמה שבועות, בארצות הברית מנסים לסווג אותו כמתקן רפואי כדי שקשישים יוכלו לקבל עליו החזר כספי. כשקראתי את הכותרת חשבתי שסוף סוף המציאו את ה-Medical Gun.
Jet Lag Pill. עדיין לא ה-Sleep Surrogate שיחסוך לנו את הצורך בשינה אבל יש כבר מי שעובד על תרופה שתפיג את היעפת.
Reactogon. מכל כלי הנגינה למאה ה-21, אני חושב שזה הכי מגניב. אולי לא… כן, אפילו יותר מהגיטרה שהיא סינת’יסייזר.
Zoetrope. מכונת זמן לדפי רשת, בשביל לבדוק איך דפים משתנים ואיך שינויים מתחברים לשינויים אחרים. מאוד משעשע.
מסכים קלים וגמישים. HP מציגה את “המסך הגמיש והבלתי שביר”. מאוד מגניב. כנראה עדיין כמה שנים מהפצה מסחרית אבל זה נראה טוב.
Flashbang למאה ה-21. צעצועים חדשים! יאיי!
כוח ממרחק. במעבדת הברקים של נבדה ערכה ניסויים בהם שיגרו 800 וואט למרחק של 5 מטר, שוברים את השיא של MIT של 60 וואט ל-2 מטר.
המשך קריאה »