מובטל – יום שביעי (זאת אומרת, חמישי)

אתמול הייתי בראיון בחברת DragonPlay. הם מאוד נחמדים, המשרדים מאוד יפים.

אבל אני לא בטוח. הם עושים משחקי “קזינו חברתי”.

אני לא שולל משהו בלי לנסות קודם אבל אני לא יכול שלא לחשוש שמשחק כזה פשוט לא יקסום לי. ואם הפרויקט לא מעניין אותי, אם אני לא רואה אותו כתוספת חיובית לעולם, אני לא באמת אקדיש לו את כל המשאבים שלי. וכן, אמרתי להם את זה מראש. אני מעדיף לא לשקר ולהתריע על בעיות מראש.

נו טוב, אני לא נורא ממהר.


Posted in Life, Work by with 2 comments.

מובטל – יום ראשון (זאת אומרת שישי)

אתמול היה, רשמית, היום האחרון שלי בקומפדיה. הגרסה הרשמית היא שפוטרתי בגלל אי התאמה לתרבות החברה ולא מצאו לי מקום שמתאים לצרכים שלי.

הגרסה הלא רשמית — שאין לי בעיה לכתוב אותה פה כי כבר לא ממש אכפת לי — היא שאני הגעתי לשם לפני כשנה, ראיתי מה הולך שם, ראיתי את הקוד, ורק ניסיתי כל הזמן לשפר אותו ולעשות דברים יותר טוב. למרות כל מה שניסיתי, קיבלתי התנגדות אחר סתירה אחר שלילה. עד שהגענו אל הפרויקט האחרון שלי (שביקשתי וקיבלתי רשות להשתמש בשיפורים שלי, לפחות רק עליו, ושאף אחד יגיד אחרת). ולמרות שהזהרתי מראש, עוד לפני שמשהו התחיל לנוע, שההתחלה שלו תהיה איטית, והיא נהייתה אפילו עוד יותר איטית בגלל דרישות משתנות כל הזמן של הלקוח (ואני מדבר פה על שינוי חלקים שלמים שכבר היו גמורים) ואי הספקה של חומרים והגדרות מדויקות. כל זה, תוך כדי ציפייה בעמידה באותו לוח זמנים.

ובסוף, כנראה, האשימו אותי. כי אני הייתי הגורם היחידי שלא הלך בתלם אלא ניסה לעשות משהו יותר טוב.

ולמי שתוהה, לא. אני לא סתם מלכלך על מעסיק קודם. כשעזבתי את Seven Elements זה היה בגלל כמה חילוקי דעות אבל לא משהו שאני יכול באמת להאשים אותם. אמרתי שהלחץ לא בריא אבל זאת הייתה הדרך שלהם ואני לא הסכמתי. הפעם, אני (בעצם לא רק אני. אני רק חטפתי בסוף) ניסיתי רק לשפר מערכת שנראתה לי כמשהו שדורש עבודה (ופחות או יותר כל מי שדיברתי איתו עליה הסכים). ועכשיו, פשוט חבל לי שהם יישארו עם מערכת מיושנת וכנראה בגללה גם לא ימשכו כישרונות חדשים.

ועכשיו אני מובטל. ובאמת שמעולם לא הייתי כל כך בסדר עם דחייה. בכל מקרה, עם מה שהיה קורה לי שם, כנראה שבכל מקרה הייתי מתפטר. ככה, זה רק יותר טוב לי. עכשיו יש לי קצת זמן לנוח, לסדר כמה דברים בחיים שלי, לעזור למעין לטפל בענייני הדירה ולא לדאוג לזמני חופשים כשנצטרך לעבור ואולי גם אוכל לעבוד קצת על פרויקטים משלי. כמו כן, אולי, עם יותר זמן פנוי, אני אוכל לעשות את שתי הנקודות האחרונות שאני צריך לתואר ולא רק על ידי התחננות לפרופסורים שייתנו לי להיכנס לסמינר שלהם.

מעניין אם יש איזה שהוא פרויקט פנוי שעוסק במשחקים…


Posted in Life, Me, Work by with 2 comments.

להתראות 2016

נכון, 2016 לא הייתה שנה מדהימה. היא הייתה דיי מחורבנת, סך הכל. רק תלכו לקרוא את זה. או, יותר טוב. אל תקראו את זה.

אבל היי, לא היה דבר או שפעת ספרדית למרות שאבולה קצת איים. לא הייתה התפוצצות הר געש קטסטרופית, למרות שילוסטון ועוד כמה הרים באיסלנד חשבו על זה. אבל כן קיבלנו את דראמפף, אז אני מניח שנראה.

ג’ון סקאלזי הוא בין האנשים שהחליט לכתוב על נקודות האור של השנה הזאת. גם לוויל וויטון היו כמה דברים דומים להגיד. ואז יש גם את רשימת ה-99 סיבות ש-2016 הייתה שנה טובה. אז החלטתי גם אני להסתכל רגע אחורה על השנה הזאת ולראות מה היה טוב בה.

(more…)


Posted in Art, Gaming, Geekdom, Less Interesting News, Life, Maayan, Me, Role-Playing, Work by with no comments yet.

קיבלתי את המשימה לבדוק את ה-Hololens

This thing

זאת גרסת מפתחים, היא עדיין דיי מוגבלת ויש סיבה טובה למה לא מזכירים את הנתונים הטכניים הנוכחיים בכל הפרסומים של מיקרוסופט. אבל, למען האמת, עם כל ההגבלות והבעיות, זה עדיין דיי מגניב.

אז נתנו לי לשחק עם זה קצת ולהוציא משהו שמדגים מה אפשר לעשות עם הדבר הזה.

חבילת הפיתוח של זה מתממשקת עם Unity. נראה לי, אפילו, שזאת סביבת הפיתוח המועדפת עליהם כרגע וזה עובד בצורה יחסית נוחה. הבנייה דיי מהירה ו-Remote Debugging זה דבר דיי חיוני פה. לפתח לזה זה דיי כמו לפתח ל-VR רק שלא נכנסים לעולם של Unity אלא הוא מוקרן על גבי העולם האמיתי. ולכן עדיף להשאיר את רוב הרקע ריק כדי שה-Hololens לא יצייר דברים לא נחוצים.

זה מכשיר נחמד. אבל אחרי מספיק זמן איתו על הראש, הצוואר מתחיל לכאוב מהמשקל יתר. ואני גם לא הספקתי להיכנס ממש ל-Spatial Mapping והולוגרמות משותפות.

לפי דעתי, אין טעם לקנות כזה עכשיו אלא אם כן אתם מתכננים להיכנס לזה חזק בעתיד. אבל כשהם יוציאו גרסה למשתמשים, זה יכול להיות דיי מגניב.


Posted in High-Tech, Work by with no comments yet.

סופו של שבוע ארוך

זה היה שבוע שבעצם התחיל בשבוע שעבר.

אני הצטרפתי לצוות מסוים בחברה. צוות שכולל עוד מתכנת, מנהל פרויקטים, וממדל. אז השבוע התחיל כשהמתכנת השני יצא לחופשה קצרה ואז אני הייתי צריך להיכנס עוד יותר מהר אל תוך העניינים ולעזור להכין כמה פרויקטים שהיה צריך להדגים ללקוחות.

השבוע התקדם כך שעד יום שני, כשכולם חוץ ממני נוסעים לחו”ל להדגים, היה צריך להכין כמה וכמה וכמה דברים לנסיעות האלו. אז עבדנו כמה ימים ארוכים והספקנו להכין הכל. אז חשבתי, שהחל מיום שלישי יהיה לי קצת זמן יותר רגוע להתעסק עם דברים קצת רגועים יותר.

ואז בשני בלילה, הממונה עלינו אמר שזכינו במכרז. זה מגניב אבל לא ממש הבנתי מה זה אומר. וביום שלישי בבוקר הוא מתקשר אליי להגיד שאני צריך ללכת לעזור להדגים את הפרויקט הזה, שלמזלי הוא לפחות בארץ, אבל ב-7:00 בבוקר. ואז נאמר לי שאני צריך להכין גם עוד שמונה דברים אחרים. אז כל יום שני התרוצצתי (בין כוננים וספריות, לא יותר מדי התרוצצות מעשית) בשביל להכין את כל מה שצריך. כל זה, ביום שאמרו לי שאני יכול ללכת מוקדם כי יום קודם נשארתי עד מאוחר. היה מתיש אבל איך שהוא הצלחתי גם לצאת בזמן להגיע להקרנה של Game of Thrones.

וביום שלישי, התייצבתי ב-7:00 כדי להרכיב את העמדה שלנו, להכין את כל המכשירים והציוד ולהראות את הפרויקט לכל מי שרצה. היה מגניב. זה תמיד מגניב כשמראים לאנשים חדשים משהו ב-VR. רק חבל לי שהשעה שאמרו לי שתהיה לנו להראות את הפרויקט הצטמצמה לבערך עשר דקות.

אז זה לקח זמן. ועד שיצאנו משם ועד שחזרתי למשרד, עבר כבר יותר מחצי יום. אז ביליתי עוד כמה שעות עם הדברים הקצת יותר רגועים שרציתי לעשות, יצאתי מוקדם יחסית וחזרתי הביתה לנוח קצת לפני המשחק. המנוחה הפכה לשינה של שעתיים אבל הספקתי להגיע למשחק שלי.

היה אקשן, המשך היומן של ראת’ריאל מחר.


Posted in High-Tech, Life, Work by with comments disabled.

Working for Seven Elements Studios

First of all, despite the fact I’m leaving, there is no ill will. I do not regret the last two and a half years. I mean, there were a few moments that I wouldn’t mind not happening but I do consider it time well spent. I did learn a lot. I believe I made some good friends. I evolved my skills.

And while I do have some issues with the design and production flow over there, and I would definitely have made some different decisions when it comes to gameplay (Yes, also with an eye to monetisation) but I’m still willing to bet on their success. I just think that a live worldwide game with a few thousand users is still no excuse for the stress and crunch that goes on.

I only told everyone I was leaving after the deal has been set and sealed. I didn’t want to get leverage for better conditions. I wanted something new. So, instead of a back and forth negotiations, I got my managers’ opinions about my decided move.

We talked about career progression. When I came to the company and when I talked to Tal, it was almost always with an eye on professional evolution. I might not want to be a manager but I still want to lead. I want to be in charge of direction and vision and convention. But that will not happen in Seven Elements. And it will probably take time to get there in Compedia (or maybe in the next company) but, most of all, I do not consider this move a step backwards. I consider it a step forward. In technology, in my well being, in my march towards my ultimate dream of self fulfillment and self direction.

In Compedia, I plan to learn the tech, get professional at it, hopefully do some great things with it, get to know the educational side of the industry, maybe even pursue a second degree in education, who knows? This could be a whole new frontier which has yet to be properly explored.

It’s exciting.


Posted in Life, Practice, Thinking Out Loud, Work by with 2 comments.

זהו, זה סגור

אמרתי מה שהייתי צריך להגיד.

ואיך אני מרגיש?

רגיעה, שלווה, שקט נפשי.


Posted in Life, Work by with comments disabled.

An Attempt at Change

נחתנו אתמול ב-5:30 בבוקר. בגלל שקניתי שני בקבוקי סיידר, היינו צריכים להכניס תיק לבטן המטוס. זאת אומרת, גם לחכות עד שיוציאו אותו משם במקום מיד לצאת החוצה. שזה מבאס. אבל לא נורא. הצלחנו לתפוס את הרכבת של 6:00 ולהגיע הביתה בסדר גמור. זאת אומרת, מעין הייתה דיי גמורה. אבל אחד היתרונות של שינה פוליפאזית היא שאחרי תנומות באות והולכות במטוס, מוקדם בבוקר הייתי סבבה.

אז קפצנו אל יערה לאסוף את מוצארט. האיחוד היה מרגש. לא יכולנו להישאר יותר מדי כי מיהרנו אז אמרנו שלום, תודה ולהתראות ויצאנו לדרך שוב. וכשהגענו הביתה, היה בערך מספיק זמן בשביל להתרחץ ולצאת שוב לדרך. כי היה לי ראיון אם ראש הצוות VR/AR של קופמדיה, איפה שעמית ורומן עובדים.

אני חשבתי שמדובר בראיון “שלום, שלום” ולא ציפיתי למרכיב טכני. אם כן הייתי מצפה אז הייתי פותח את הקוד של הפרויקט שלי שוב ונזכר מה עשיתי שם. כנראה שלא אצליח למצוא את השינויים שעשיתי לקוד של Oculus אבל לפחות את הרעיון הכללי והמימוש של המשחק עצמו הייתי יכול לזכור. לכן, קצת השתנקתי כששאלו אותי שאלות עליו אבל ניסיתי לענות כפי יכולתי. ואני בדרך כלל נתקע כששואלים אותי שאלות שנראות לי מאוד פשוטות. כי אם שואלים דבר כמו “איך מחשבים אורך של וקטור תלת ממדי?” אני מתחיל לתהות אם אני זוכר את המתמטיקה שלי כמו שצריך. כי (x^2+y^2+z^2)^(1/3), לא? אבל אני מקווה שהעברתי רושם מספיק טוב ושהם לא חושבים שאני אידיוט. יהיה ממש מגניב ללכת לעבוד שם.

וחשבתי על זה עוד קצת היום במהלך מסיבת הפורים שלא ממש היה לי כוח להשתתף בה. אני עייף? אני פשוט בקצה החבל? האם שנתיים וחצי זה המקסימום שאני מסוגל כרגע להשקיע בפרויקט אחד? כי אני באמת מוצא שפחות אכפת לי. זאת אומרת, אכפת לי שהמשחק יצליח ושהחברה תצליח אבל אין לי כבר כוח להתקטנן על מימוש או לוודא שדברים נעשים כמו שצריך. אני יותר בסדר עם זה שאנשים יכשלו לבד ויראו שדברים נשברים ולא לעצור אותם לפניי.

אולי מה שאני צריך זה פשוט הפסקה רצינית.


Posted in IT, Life, Work by with comments disabled.

Don’t You Just Love it When a Plan Comes Together

Yesterday was interesting. I was doing my thing, as usual. I knew there were problems with the latest store version we uploaded but I was practicing not shoving my nose in to things I probably shouldn’t. It happens to me quite a lot that I try to help but I really shouldn’t, for various reasons. So, this time, I did that.

I don’t know exactly how much time has passed but I noticed the rest of the team wasn’t getting any progress. So, I joined in, took a look at what they were doing, suggested some things that didn’t quite help, and then decide to investigate it on my own. I pushed some breakpoints in the flow and spent about 15 minutes looking at exactly what was happening. Then I said: “I can tell you exactly what is happening!”

Then everyone crowded around my station while I explained why it happens and what I think we should do to fix it. The response was stunned silence. So, I said “No objections or suggestions? Ok, I’ll do what I said.” Then some stayed to watch. :)

It doesn’t happen all the time. But it’s fun when it does.


Posted in IT, Programming, Work by with comments disabled.

מה המצב?

מה קורה? מה שלומכם? אני סבבה. יופי. אז מה הולך עם החיים שלי…

מעין התחילה עבודה חדשה. חלק מהחבר’ה שהיא מכירה מהחברה הקודמת. חלק חדשים. משרדים יפים בבית רובינשטיין ובינתיים היא מאוד אוהבת את המקום. אני מקווה לטוב.

ב”7 יסודות” אנחנו ממש לפני גרסה חשובה ולכן עובדים קצת עד מאוחר. לפי מה שמוסרים לי מההנהלה, המספרים שלנו טובים. המשחק מתפקד סבבה ויש הרבה שחקנים. אנחנו כרגע מתפקדים קצת מעל מה שמצפים שזה נהדר. אבל זה קצת מפחיד אותי שהולכים לדרוש מאיתנו יותר, משהו אולי לא כל כך מציאותי שלא נוכל לספק. אבל לדאוג לזה לא יעזור לי. אז ממשיכים.

ה-Global Game Jam 2016 הוא עוד שבוע וחצי. התכנון שלי הוא לבנות סוג של סיפור אינטראקטיבי ב-Twine, מין 80 Days רק עם גודל שיותר מתאים ל-Game Jam. כי Twine מאפשר לכתוב סיפורים אינטראקטיביים אבל יש לנו גם הרבה טווח לעשות דברים מתוחכמים יותר. אפשר באמת לתכנת בו, הוא תומך ב-JavaScript ו-CSS ואני חושב בעיקר על פונקציות האקראיות שלו ואיך אני יכול להשתמש בהן כדי לזרוק על השחקן אירועים שונים בכל פעם. פירסמו כבר את ה-diversifiers ואני חושב כבר שאני יכול לקלוע לכמה מהם. את העיקר של המשחק אני אבנה סביב הנושא אבל זה אני כבר יודע שאני רוצה לעשות. אני מחליט את כל זה מראש כי אני רוצה הפעם לעשות משהו משלי, משהו שאני אעבוד עליו בלבד (אולי אם קצת עזרה חזותית או קולית אם אצטרך) כדי לראות מה אני מסוגל לעשות רק בעצמי וגם כמה אני מסוגל למתוח את השימושיות של Twine. נתראה ב-Wix, מי שמגיע.


Posted in Gaming, Geekdom, IT, Life, Maayan, Practice, Thinking Out Loud, Work by with comments disabled.