Review: Hugo

Haven’t read the book but the movie is excellent. It’s beautiful, charming, touching and exciting. Like I said to my lovely wife, “That’s Ben Kingsley. Ben Kingsley does two types of movies: the ones that get Oscar nominations and the ones you wish you could ‘disinvent’.” This movie is of the former category. And also, it is always great to see Sacha Baron Cohen playing a serious and deep character and not one of his silly comedic types. It’s interesting all the way, sports deep and involving characters and has a touching and beautiful final sequence. If you haven’t seen it yet, put it on your list. Preferably, near the top.


Posted in Reviews by with comments disabled.

Review: Infernal Affairs

Being the Hong Kong basis for The Departed, I expected quite a bit from Infernal Affairs. Maybe it is the cultural difference, Boston being closer to heart than Hong Kong, but I do think The Departed was better. Not saying Infernal Affairs isn’t good, it is, but it’s only about half as good as The Departed. I think it’s mostly the atmosphere. The filming, the acting, the sets… it was just better built and better conveyed in the American version. So, if you’re like me and need to know the original, watch it, you’ll like it. If you saw The Departed and that was enough, don’t feel obligated to watch this.


Posted in No Category by with comments disabled.

The Most Difficult Book

On the last episode of Sword & Laser they asked “What was the most difficult book you’ve ever read?” It’s an interesting question that brings several answers to mind: Crime and Punishment – Had to read it for school at my last year. Being a good reader, I got my hands on the full version and started reading. I broke down around page 50. I tried the abridged version and didn’t last to page 30. I ended up settling for the quick synopsis. It was so boring, with a character I wish I could just shoot in the head (And I’m sure he would thank me for it) and walk away from. The Summer Tree – I took it as my only book for a school seminar. I had several days and only one book. I really did try to read it but fell apart before page 150. It started out good but dragged on and became so boring that I preferred not to read than to read that. The Lord of the Rings – This one is probably an obvious choice. It’s so long and tend to seriously drag on at a lot of parts and only a bit of it is really interesting. But this one kept my interest going all the way to the end. I would probably go back to it at one point in the future, see if my opinion has changed. Anathem – It was also mentioned. Neal Stephenson writes smart books and this Continue Reading →


Posted in Geekdom, Thinking Out Loud by with 2 comments.

יום המגבת

מתנצל בפני כולם, יום המגבת הזה יהיה דיי באנאלי כי כל היום היינו בבית חוץ מהתרוצציות לקניות ולטפל בצינור שהתפוצץ. ועכשיו אני נוסע ואני שוב אהיה בפנים כל היום. אז אני לא רואה ממש טעם להפגין את הוד מגביותה כשאני לא באמת הולך לאן שהוא. הנה הפעמים הקודמות.


Posted in Geekdom, No Category by with comments disabled.

מציאות מוגברת בזירת הפשע

למי ששיחק את משחק ההרפתקה Heavy Rain, סצינה כזאת לא תראה מוזרה. לעומת זאת, בלשים אמיתיים לא באמת עובדים ככה. אין להם תצוגת מציאות מוגברת על גבי הראייה שלהם שמאפשרת להם למצוא, לסמן ולחקור נקודות מסוימות בסצינת הפשע על גבי סביבה דיגיטלית. או שאולי כן? קבוצת חוקרים באוניברסיטת דלפט בהולנד עובדים ברגעים אלו על מערכת דומה. לפי הרעיון שלהם, בלש הלובש את המערכת יקבל תצוגת מציאות מוגברת על גבי הראיה שלו ובה הוא יוכל לסמן נקודות מעניינות בזירת הפשע ולמפות אותן לתוך ייצוג תלת ממדי של הזירה בו יהיה אפשר להשתמש שוב מאוחר יותר כדי, ממש, ללכת שוב דרך הזירה הנקייה כפי שהייתה קיימת. אז כרגע המערכת שלהם עדיין בשלבי ניסוי והיא עדיין כל כך גדולה שצריך תיק גב בשביל להחזיק אותה אבל לפניכם עוד שימוש חשוב למציאות מוגברת ומשהו שאני בטוח שלא רחוק בעתיד יגיע לשלב דומה ל-ARI מהמשחק.


Posted in High-Tech, Less Interesting News by with 4 comments.

הסטת אינטרסים

בזמן האחרון אני מוצא את עצמי משתמש בגוגל פלוס יותר ויותר. כנראה בעקבות כמה תוכניות של TWiT ששמעתי הבנתי כי בארצות הברית (ואולי גם בארץ, למרות שפחות נראה לי) הוא לא ממש תפס אבל הוא דיי התפוצץ בכל שאר העולם. ואם כן מתעלמים מכמה טיעוני פרסום מטופשים, עדיין יש סיבות טובות להעדיף אותו על Facebook. ואישית, אני דווקא מאוד אוהב את זה שפחות צפוף שם. כן, גם שם יש שטויות, בדיחות ודברים חמודים שעולים ככה סתם מדי פעם אבל הרוב, לפחות ממה שאני רואה באנשים שאני עוקב אחריהם, מאוד ענייני. ויותר מזה, מכיוון שהוא מחזיק לי את יישום השיחה של גוגל בצד, אז אני מחזיק אותו פתוח כל עוד אני ליד המחשב וככה יותר נוח לי לדבר ישירות עם אנשים. ובנוסף, בגלל הצורה שהוא בנוי, אני יכול לקרוא לאנשים בקלות, לשלוח הודעה למי שאני רוצה, אולי אפילו לארגן עצומות ותנועות והכל עם רק כמה סימנים פשוטים. אני לא אהיה כמו אותם האנשים שמפרסמים 500 מיני-הודעות חדשות כל יום ואני גם לא נוטש את הבלוג, אני עדיין אשתמש בו בשביל נושאים גדולים, אבל אני כמעט כל יום מוצא עוד משהו נוח או שאני אוהב בפלוס. אני מקווה שעוד אנשים יבינו את זה ושלא יקרה מקרה Wave.


Posted in High-Tech, No Category by with 1 comment.

איך ללמוד, באמת

ועכשיו, חזרה לדברים שמענין אותי לדבר עליהם: איך באמת אמורים ללמוד. נתחיל עם איך שהמאמר מתחיל: כל מה שאתם יודעים על איך ללמוד כמו שצריך שגוי. תתחילו מההתחלה. הטיפים: אל תתקפו נושאים. אל תנסו להצליח בדבר אחד ואז לעבור לשני. צריך לעשות כמה דברים בו זמנית. זה פשוט מקדם יותר מהר. כנראה הקישוריות של מספר דברים דומים עוזרת למוח לקלוט. אבל אם עושים את זה, צריך לשים לב שהנושאים קשורים. תלמדו בכל מיני מקומות. זאת אומרת, אם אתם רוצים לזכור את מה שלמדתם במקום שאינו חדר העבודה שלכם. וזה לא קשור אם לומדים מתמטיקה, תכנות, שפות או ריקוד. קחו מרחק בין זמני למידה. אם לומדים ומחכים אז שוכחים ככל שהזמן עובר, זה טבעי. אבל אם לומדים ומחכים ולומדים אז ככל שהזמן עובר, לומדים יותר בפעם השנייה. פעולת הזיכרון היא כאילו למידה כפולה. אבל חשוב שהמרחק יהיה מספיק כך שלא יהיה קל להיזכר אבל עדיין אפשרי. תרשמו הערות אחרי השיעור לא במהלכו. במהלך השיעור אתם מעתיקים ופועלים במצב קצרן. לאחר השיעור, אתם מכריחים את עצמכם להיזכר ולעבוד קצת קשה יותר בשביל החומר שלכם. ככה זה עובד יותר טוב. ומה רציתי להגיד עליהם? למען האמת, אני לא זוכר. שמתי לעצמי את המאמר הזה לקריאה לפני דיי הרבה זמן וכנראה שרק בשביל לקרוא אותו וליישם. אז… זה פה עכשיו ובעברית. אני מקווה שזה יעזור גם לאחרים. ואני מקווה שאני אזכור באמת לעשות את זה בפעם הבאה שאני צריך לדחוס למבחן או משהו דומה.  


Posted in Practice, Thinking Out Loud by with 1 comment.

לזכור את כולם

בימים הקודמים ליום הזיכרון התחלתי לחשוב על כל האנשים שאני צריך לזכור, על כל האנשים שאיבדתי או שהייתי צריך ולא יצא לי להכיר. ואני חושב שבגלל זה יום הזיכרון כל כך חשוב לי, כי זה לא רק יום הזיכרון שבו זוכרים את מי שהקריב את חייו במהלך שירות המדינה אלא כל מי שכבר לא איתנו וחבל. באופן לחודי, ביום הזיכרון יש לי את סבא שלי (מצד אמא) ודוד שלי (בעלה של אחותה של אמא) שלא יצא לי להכיר כי הם נהרגו במלחמות לפני שנולדתי. הם שירתו את המדינה עד שזה הרג אותם. אבל אני לא חושב שהם היחידים שצריך לזכור. סבתא שלי (מצד אמא), יצאה מאירופה והגיעה לארץ עם משפחתה בתחושת שליחות. הם היו ממקימי הקיבוץ שבו גדלתי. אולי סבתא שלי לא עשתה משהו גרנדיוזי כמו לסחוב פצוע על הגב תחת אש אבל היא תרמה בדרכה שלה ונפטרה בשיבה טובה אחרי שנים ארוכות של להיות אמא, סבתא וחברת קיבוץ. ואם זה מעניין, סבתא הייתה היחידה שאני זוכר שבאה לבריכה והשגיחה עליי כשלא יכולתי ללכת לבד. והיא לא הייתה צעירה כשהיא עשתה את זה. סבא שלי (מצד אבא) עשה המון בשביל המולדת שלו. הוא היה חלק מכוחות המחתרת נגד הבריטים לפני הקמת המדינה והוא היה ממקימי ומגיני הקיבוץ בו גדל אבא שלי. הוא תרם ובנה וארגן ותכנן ועשה כל כך הרבה דברים שפסקה אחת של טקסט לא תספיק להכיל את כולם. הוא אולי לא נפל בשירות המדינה אבל הוא עשה בשבילה הרבה וגם זה ראוי לציון. סבתא שלי (מצד אבא) הייתה לא פחותה מסבא וגם עשתה הרבה דברים למען הקהילה. דברים Continue Reading →


Posted in No Category, Thinking Out Loud by with comments disabled.

סוף שבוע

ביום שישי יצאנו, מעין ואני לעשות קניות בחנות מאוד מיוחדת ברמת השרון. מעין קנתה לעצמה מתנת יום הולדת מאוחרת, חומרי יצירה מוכוונים יצירת חותמות במיוחד, ואני ניסיתי לא להיות מציק יותר מדי. הסכין היה יקר אבל מאוד שווה את זה וכל השאר דווקא לא היה יקר מדי. וכמו שאמרתי למעין, אם היא מכוונת לטווח הארוך, אז שווה להשקיע יותר במכשירים וחומרים איכותיים. לאחר מכן, הלכנו ל-Office Depot לקנות קצת מחקים כי לא ממש מצאנו בסיסים לחותמות. אני לא יודע למה מעין חשבה שזה מוזר אבל מבחינתי, לבוא לקופה עמוסים במחקים ושום דבר אחר זה נורמלי לחלוטין ואין בעיה עם זה. לארוחת צהריים פינקנו את עצמנו. מעין בדלי פסטה איכותית ואני במנה פלאפל שרציתי כבר שבוע בערך. והפלאפליה שמעין כיוונה אותי אליה הייתה בהחלט איכותית ועובדת בצורת ‘האכל את עצמך’ שאני מאוד אוהב. היה טוב. לאחר מכן חזרנו וניסינו קצת לסדר את הבית ולקדם עניינים חשובים. אני הלכתי לראות עם עמיחי את Cabin in the Woods ומעין נשארה בבית עם חומרי היצירה שלה. וכנראה טוב שכך. דעתי על Cabin in the Woods: יש לי בעיה אחת, אין לי בעיה עם דברים שהציקו לאחרים. אי אפשר להגיד יותר מדי על הסרט בלי להרוס אותו. הוא מגניב, שנון ונהדר. חובה לכל חובב אימה, ג’וס ווידון וסרטים עם מודעות עצמית. ולמה טוב שמעין לא באה? זה לא סתם סרט אימה. זה כל סרט אימה. לכו. חוץ מזה, אני מנסה עכשיו לסיים כמה תרגילים דחופים, שבינתיים לפחות מעניינים. אני משחק את Legend of Grimrock, נהדר לכל מי שהתגעגע למשחקי התפקידים הישנים והטובים כמו Eye of Continue Reading →


Posted in From the Writing Desk, Gaming, Geekdom, Maayan, No Category, Reviews by with comments disabled.

My New Toy

דבר ראשון, תודה רבה לאשתי המדהימה מעין ולהוריה על המתנה הנהדרת הזאת. רציתי אותו כבר הרבה זמן, וכבר הרבה זמן שקודמו מקרטע וכושל. קיבלתי הבטחה שאקבל אותו ואת בת זוגתו בסוף הלימודים אבל מעין ראתה את הקודם המתפרק והחליטה שליום ההולדת מגיע לי קצת הקדמה. על מי אני מדבר? עליו. זה ה-G700. לדעתי, העכבר הכי טוב בעולם כרגע. כן, יש עכברים שעושים דברים מסוימים טוב יותר: ה-Razer Mamba מדויק יותר וחזק יותר (אבל כמה הבדל כבר יש בין 5700 ל-6400 dpi?). ל-Naga יש יותר כפתורים אבל העיצוב שלו נוראי. בכל מקרה, אין עכבר שמשלב את היכולות של ה-G700 כל כך טוב. 13 כפתורים, אחיזה נהדרת (למען האמת, הוא מתאים ליד שלי כמעט מושלם), הוא עובד על סוללת AA רגילה (בלי סוללות עצמאיות כמו של ה-G7 הישן שלי או העכברים של Razer), המקלט המיניאטורי מאפשר לי להשאיר אותו מחובר לנייד, יש לו אפשרות לעבור מגלילת click-by-click ל-free-spinning, אפשרות הגדרת מאקרואים משתנים, הוא יכול לעבור מאלחוטי לחוטי ברגע אם רוצים מהירות וחוסר הפרעות, הוא נבדק עד 8 מיליון מיליון לחיצות ו-250 קילומטר (עם רגליים מתחלפות), יש לו משטח מגע גס לאחיזה. הוא פשוט מדהים. זה באמת העכבר הכי טוב שיש.


Posted in Gaming, Geekdom, High-Tech, No Category, Thinking Out Loud by with comments disabled.