זה משפט נדוש וטיפשי אבל בכל מקרה…

“התחממות גלובלית? איזו התחממות גלובלית? אני קופא מקור.” זה למה קוראים לזה “שינוי אקלים”.


Posted in No Category by with comments disabled.

Parents: The Damned Soldier

אני חושב שהגיע הזמן. היום יהיה ערב משחקים ואני חושב להריץ משחק Super-Duper Strange Synergy כי אסף אהב את המשחק הזה. אז אני לא יודע מתי הפצע יגליד לחלוטין אבל בזאת אני מסכם את הנושא בבלוג שלי. אני חושב שכתבתי על זה מספיק. אם יצוץ עוד משהו, הוא יעלה פה אבל אני לא חושב שזה יקרה. אז את הקטע הזה בסדרת ה”הורים” החלטתי לכתוב בצורה דומה כבר לפני הרבה זמן אבל אני לא יכול להגיד שהמוות של אסף וגם המלחמה הנוכחית לא השפיעו עליו.


Posted in From the Writing Desk, No Category by with 2 comments.

זה פשוט שונה

והיום דיברתי על זה עם אנשים מהצבא. אני לא היחיד שאיבדתי מישהו, כמעט כל אחד איבד מישהו בחייו. ושם, במילואים, יש הרבה יותר סיכוי למצוא מישהו שאיבד חבר קרוב בעזה או במבצע/מלחמה כזאת או אחרת. אני לא מנסה לטעון שהכאב פחות או יותר במקרה הזה או במקרה השני אני חושב שההלם עובד אחרת. כשמאבדים קרוב כתוצאה ממחלה או מזקנה אז אומרים שזה חבל והיינו צריכים להגיד לו כמה אהבנו אותו ואיזה אובדן אבל הוא סבל הרבה והוא כבר חי הרבה והגיע זמנו וזה לא כאילו לא ראינו את זה מגיע ובתקווה הוא הלך בשלווה תוך כדי שינה. במקרים כאלו, לרוב האובדן הוא פחות כי יש זמן להתרגל לרעיון שהבן-אדם נגמר וצריך להיפרד. ולרוב גם יש את הזמן להיפרד ולהגיד כל מה שצריך להגיד. כשמאבדים חבר למלחמה אז זה פתאומי. לרוב אין את הזמן להיפרד כי אף אחד לא רוצה להודות שזה מסוכן ויש סיכוי שאותו אהוב לא יחזור ומקווים לטובת התקווה, שהתקווה והאהבה וכל הרצון הטוב יגרמו לאותו חייל אמיץ לחזור בשלום. שוק בינוני, רף פתאומיות נמוך וכנראה הכי מעצבן שאפשר להיות כי במקרים כאלו זה בדרך כלל קורה כתוצאה של שטות של מישהו אז יש על מישהו לכעוס. בין אם זה החייל שלא שם לב למטען, מפקד המחלקה שלא שמר על פקודיו, המ”פ ששלח אותם למצב אבוד או הגנרלים שבכלל הינדסו את כל הכאוס הזה. זה כואב, זה מעצבן אבל אי אפשר להגיד שזה לא היה צפוי. כשמאבדים חבר בתאונה, מסיבה לא ברורה או פשוט לא הגיונית, זה ההלם הכי גדול שיש. מה? הוא? אבל דיברתי איתו אתמול/שלשום/לפני שבוע. Continue Reading →


Posted in No Category by with 6 comments.

לא הלכתי. טוב, אולי כן

סיכומי שנה? ממש אין לי כוח. יש אם המם המעצבן הזה שמסתובב עכשיו ואני רואה בבלוגים של חברים אבל באמת שאין לי כוח לעשות אותו. יותר מדי שאלות שמרגישות כמו חקירה באזהרה ומי באמת מצפה שאני אזכור את כל הפרטים הקטנים האלו ליותר מחודשיים אחורה ושכחו מזה שאני מוצא שיר שמסמל בשבילי את 2008. אז אין לי כוח. ב-2008 התחלתי ללמוד בטכניון. זה הוביל לכמה מצבים טובים, לכמה פחות טובים. עשיתי יותר מילואים מכמה שמישהו צריך לעשות, שלא לדבר על תלמיד טכניון. התחלתי לקחת את ההשתתפות שלי בקהילת המד”ב בארץ יותר ברצינות. וכמובן, מישהי מדהימה הסכימה להיות חברה שלי. את סיכום Astronomy Picture of the Day אני אעשה יותר מאוחר כי אין לי ממש מצברוח לזה. בנוסף: כן, קרה לי משהו טרגי, קרה להרבה אנשים בטכניון. וגיליתי שאחד מהדברים שיותר מעצבנים אותי הוא שאנשים שואלים אותי מה קורה והאם הכל בסדר. אז דבר ראשון, שאף אחד שלא באמת הכיר את הבן-אדם יגיד לי שהוא משתתף בצערי. אתם לא יכולים. אתם רוצים לנחם ולהגיד שהכל יהיה בסדר ושדברים כאלו קורים והחיים מסריחים והיקום מנייאק וכל זה בסדר גמור אבל אתם לא יכולים להשתתף בצערי. מי מביניכם שנפל בחלקו המזל לאבד חבר טוב, מסוגל להבין איך זה מרגיש אבל לא יותר מזה. וביחד עם זה, עוד יותר מעצבן אותי כשאנשים שואלים אם אני רוצה לדבר על זה. Fuck! אני מדבר על זה! בשביל זה יש לי בלוג. בשביל שאני אוכל להוציא את כל העצבים, לצרוח על העולם, לספר לכולם מה אני מרגיש ולהעמיד פנים שמישהו באמת מקשיב. אז זה אולי קצת מוזר, Continue Reading →


Posted in No Category by with 1 comment.

ביקורות בשורות

Righteous Kill: (מותחן פשע, פאצ’ינו ודה-נירו) הרושם הכללי שקיבלתי על הסרט הזה הוא שהוא לא מדהים, לא מרשים, לא מה שציפו ממפגש ענקים שכזה. דעתי האישית? I happen to kinda like it. אין לי מושג מה אנשים ציפו. אני אפילו לא זוכר אם ראיתי את הסנדק במלואו. הסיפור מעניין, בנוי טוב ומהוקצע, השחקנים נהדרים ואם יש לי תלונה זה על הקצב שהיה יכול להיות מהיר יותר ועל הבחורה שהייתה צריכה להיות בולטת יותר או להסתלק אבל התפקיד שנתנו לה נראה נדחף. אז כרגע, זאת דרמת משטרה טובה פלוס ומתאימה לערב סרט עם החבר’ה. Bangkok Dangerous: (פעולה, דרמה, ניקולאס קייג’) שימו לב שכשאני אומר שם של מישהו בהגדרות הסרט זה לא בהכרח אומר שהוא סיבה מספיק טובה בשביל לראות אותו. כשאני אומר “ניקולאס קייג’” זה אומר שקייג’ מופיע בסרט בתפקיד גדול והסרט מאוד מושפע מזה ומאוד דומה לסרטי קייג’ אחרים שיצאו לפניו. הוא מגניב אבל מוגזם, מנסה להיות חביב ויוצא מטופש. אבל הביקורת לא מופנית רק כלפי הקייג’ אלא בעיקר כלפי האחים פאנג. האחים פאנג הם במאים נהדרים… כל עוד הם עובדים בתאילנד. היה להם רק סרט אמריקני אחד טוב, The Messengers, ואפילו The Eye האמריקני (עשו לפי סרט שלהם אבל לא הם ביימו) יצא טוב יותר משציפיתי. אבל Bangkok Dangerous מעוות את הסיפור המקורי, מסובב אותו ומחליף תפקידים ומצליח בעיקר לעצבן אותי. את הסרט המקורי קשה להשיג וגם אני ראיתי אותו באיכות גרועה. אבל הוא עדיין הרבה יותר טוב. יש שיסתכלו עליו ויגידו שהוא נראה בדיוק כמו האמריקני וכן, יש הרבה קטעים דומים, אבל הדרמה בו הרבה יותר טובה, הדמויות Continue Reading →


Posted in Reviews by with comments disabled.

8/1/2K9 והרי החדשות

1) ל-Facebook אסור להעלות תמונות עירום, זאת אומרת, תמונות שמראות נשים מניקות את ילדיהם. 2) נאסא חוגגת 5 שנים לסיירי המאדים. ו-JPL הכינו סרטון הנצחה חביב בשביל Spirit ו-Oppurtunity עכשיו כשהם נכנסים לשנה השישית של משימתם. 3) צעצועים מעניינים השבוע: חדר המלון של העתיד. הכל עגול, הכל מחובר, המחשב מטפל בכם והמיטה מנענעת אתכם עד שתרדמו. טלפון ללא עיניים. זה מה שעושה עכשיו המהנדס העיוור של גוגל אחרי שהוא תכנן גרסה של מנוע החיפוש שנותנת עדיפות לאתרים לעיוורים. The New Macbook Wheel. המוצר החדש של אפל. כדברי המוכר: “כל דבר הוא רק במרחק כמה מאות לחיצות.” כדברי המשתמש: “אני אקנה כל דבר לבן ומבריק עם סמל של תפוח.” Shoot the Real Baddies. זה פשוט מגניב מדי מכדי לוותר. מהבן-אדם שהביא לכם את חולצת הספוילרים (זהירות ספוילרים במורד הדף), מביא לכם עכשיו מטרות למטווח! לא יותר מחבלים וחוטפים אנונימיים. בואו לירות בדארת’ ויידר, במגאטרון ובפרדי קרוגר. רק חבל שאין שם מחסל. טלפון כשר. זה כבר לא ממש מעניין אלא יותר בקטגוריה של משעשע. תארו לעצמכם שורה של אתלטים אולימפיים, האנשים המהירים והחזקים ביותר בעולם. אתם מחפשים את זה שהכי טוב והכי מתאים לכם. ואז בא מישהו אחר, לוקח את האצן הפיסח ביותר שיש מלפני שמונה שנים, יורה לו ברגל, מוריד לו יד ולוקח אותו הביתה. זאת ההשוואה שאני חושב עליה כשאני חושב על שוק הטלפונים החילוני מול החרדי.


Posted in Less Interesting News by with 1 comment.

“Long Live the Fighters”

לפני שאני מתחיל לשחק Emperor Battle for Dune, אני צריך להתעדכן בסיפור. מכיוון ש-Emperor הוא המשך ישיר ל-Dune 2000 ומכיוון ש-Dune 2000 היה משחק מעפן לחלוטין ויותר דומה לגרסת מעצבנת של Tiberium Dawn וזה למה לא שיחקתי אותו, אז הלכתי ל-YouTube לראות את קטעי החיבור. משום מה, לשמוע את השורה הזאת עכשיו מביא צמרמורת לגבי, גוש לגרוני, משיכה לאפי ודמעה לעיניי. 13:06 – עדכון: חשבתי שאני כבר בסדר. הנה אני, עברו כבר ימים. יש לי כוונה סבירה ללכת לאימון ביום שישי. אני כבר לא בודק את הטכנובלוג כל חצי שעה (רק כל שעה). אבל בכל הימים האלו לא הייתי צריך להיות בטאוב. היום לא הייתה לי ברירה. והיה לי ברור שזה יקרה. בדרך לקומבינטוריקה עברתי בפינת ההנצחה של אסף. כתבתי שם משהו בשביל המשפחה שלו. את קומבי וחדוו”א בקושי שרדתי. עשיתי הלוך חזור שלוש פעמים לאורך השדרה המרכזית, רק אוסף ממתקים וקרמבו וכל פעם חוזר להדליק עוד נר, לקרוא את המחברת הזאת מחדש. כבר אמרתי שאני לא אוכל לעבוד היום. אני הולך להרוג קצת Harkonnen.


Posted in Thinking Out Loud by with 1 comment.

עדכון “אחרון” שוב

דבר ראשון שאני רוצה להבהיר הוא שאני לא אבדני. אני אוהב לחשוב שאני מתחשב מספיק ואינטליגנטי מספיק בשביל לא להרוג את עצמי ואם כן אז לפחות לא לעשות את זה בלי להגיד כלום. אם נהרגתי בלי שום הודעה, בלי שום התראה, וזה נראה כמו התאבדות אז אני מבטיח לכם שזאת לא התאבדות. אם אני הולך להתאבד יהיו מספיק התראות מראש. יש יותר מדי אנשים שאכפת לי מהם מכדי לעשות להם דבר כזה. אני פשוט אחד מאלו שלא מפסיקים לחשוב לעולם וכשקורים מקרים כמו של אסף אני לא יכול שלא להרהר בתמותה האישית שלי. אני רק בן-אנוש ולכן מודע לזמניות הקיום שלי. אני לא מתעסק בזה באובססיביות אבל אני חוזר למסמך הזה לפעמים ומגלה שאין בו הרבה שאני רוצה לשנות. עדכנתי את המסמך לאחרונה בפברואר 2008, בסביבות יום השנה למותו של אסף נומקין. עכשיו, עם השינויים האחרונים בחיים שלי, עדכנתי אותו והוספתי לו כמה דברים. אז לא לדאוג. מהרגע שאלחץ Publish אני חוזר לעבודה ולחיים כרגיל אבל הייתי רוצה קצת עדים. אם משהו קורה לי לפני הפעם הבאה שתראו עדכון כזה, תפנו לפה את האנשים שצריכים לדעת. הקובץ נמצא על המחשב שלי בבית תחת “My Documents\Personal\Important Documents\Will.odt”.


Posted in No Category, Thinking Out Loud by with comments disabled.

איזו שנה

שנה שעברה נגמרה כל כך טוב: חברה שלי הגיע אליי לחגוג את ראש השנה. יצאנו לבילוי וביקרנו חברים. אני עדיין לא יודע מה המילים שיתארו את זה כמו שצריך. אני שם את זה פה כי אני לפחות בטוח שאני רוצה שהעולם ידע. אבל לא עברו יומיים, פחות מארבעים ושמונה שעות עברו מאז שנפרדתי ממנה לשלום בתחנת האוטובוס ועד שקיבלתי את ההודעה, ההודעה שהשנה התחילה יותר גרוע מכפי שאי פעם הייתי יכול לתאר. קברתי חבר אתמול. לא הנחתי אותו בעצמי באדמה אבל עזרתי לכסות אותו. אני לא רוצה לעשות דבר כזה שוב לעולם. אף פעם. כואב לי שהוא הלך. כאב פיזי ממש שמתחיל איפה שהוא מתחת לבטן, תוקע לי את הגרון וצורב לי את עיניים. כמו שאמרתי אתמול: היקום לא הוגן. אחרת אין דרך להסביר למה דברים נוראיים קורים לאנשים טובים. אני מרגיש רע על מה שקרה. אני לא יודע מה ההורים שלו מרגישים. אני רק יודע שזה הרבה יותר גרוע ממני. והדבר היחידי שעולה לי לראש כרגע הוא: “Over Macho Grande? I’ll never get over Macho Grande. Those wounds run… pretty deep.” אני לא חושב שאי-פעם נדע מה הוא חשב, למה הוא עלה לגג ביום שישי בלילה, אבל אני לא מאמין שהוא התאבד. הוא היה חכם יותר מזה. גם אם הוא הסתיר את זה טוב מספיק כך שהאנשים שיצאו איתו לבלות יום קודם לא חשדו בכלום, הוא בטח ידע מה זה יעשה למשפחה שלו. הוא בטח חשב על זה. אם באמת היה לו כל כך קשה שהוא רצה להתאבד, הוא היה מתחשב בהם מספיק בשביל להשאיר הודעה, להגיד להם משהו, Continue Reading →


Posted in Memes and Stuff, No Category, Thinking Out Loud by with 4 comments.

Bad Things Happen to Good People

I got the call on saturday night. The deed was done on friday night. Some say it’s not but it caught me completely unprepared. ‘Assaf? Assaf Glass? You’re not, by any chance talking about some other Assaf who isn’t one of the goofiest, helpful, smiling people I’ve ever met? It must be. The Assaf I know would never kill himself.’ That was the response I should have had. The one I really had was one that could be shortened to a simple ‘OMG WTF You’re kidding me’. I lost an Assaf already. Losing a friend a second time isn’t easier. It’s harder. I knew this one better. He was a smart guy. Smart guys don’t kill themselves. They know better, right? They know it’s the chicken’s way out. They know the grief they would cause their loved ones. He must have known, were something like this to happen, that his father would cry through the funeral with out stopping and that his mother would refuse to let him go and blame herself. An intelligent, caring guy like that would never do that to his family and friends, right? It doesn’t make sense. I don’t believe he killed himself. It just pisses me off. I buried a friend today. I was thinking about how things would look when he and all the other kids from ‘Psagot’ would go to the IAI or Rafael or Elbit and I would go look for a job. And now I have to delete him from Continue Reading →


Posted in No Category by with 5 comments.