The Power of a Dog
זה ארוך אבל קחו את הזמן לקרוא את זה. אז כן. זה הכוח של כלב. לפעמים אני חושב על האם אנחנו מתייחסים לכלבים שלנו מספיק טוב. האם אנחנו בכלל מסוגלים להחזיר להם את כמות האהבה שהם נותנים לנו. ואני מנסה. זה גם גורם לי לחשוב על המחזוריות של כל הענין. מוצארט כרגע בן שנה וחצי. אם יהיה לנו מזל אז הילד שלנו ידע להגיד ‘כלב’ גם אם לא ‘מוצארט’ כשיגיע זמנו. ואני יודע את זה. וידעתי את זה כשלקחנו אותו. ואני עדיין אדע את זה כשיגיע הזמן שלו. ואני אדע את זה שנגיע שוב לצער בעלי חיים לחפש הולך על ארבע חדש להוסיף אל המשפחה שלנו. ואנחנו נמשיך לעשות את זה לעצמנו. כי כל מה שבאמצע שווה את מה שבסוף. גם אם הבסוף הזה מחלחל קצת אל האמצע כשאני, כמו עכשיו, נזכר בכלבים שהיו לי, בכלבים שהכרתי, ועכשיו כבר אינם. כי גם עם אנשים שמאוד קרובים אליך יכול לקרות שהם ישנאו אותך, גם אם רק לרגע, אבל כלב תמיד יאהב אותך בלי שום תנאים.
Posted in Art, Humanity, No Category, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
!מורים! תלמדו מעניין
עוד הרצאה חכמה שראיתי ב-TED לאחרונה מדברת על איך ללמד מדע בצורה מעניינת. וזה עוד משהו שאני חושב עליו כבר הרבה זמן. אני חושב על איך צריך לשנות את מערכת החינוך. הרעיון של ממש לספר סיפור בכיתה חדש גם לי. אבל בתור בן אדם שמתעניין בחינוך ועסק בחינוך ממספר כיוונים, כולל מהצד הלומד, אני יודע שבשביל ללמד בצורה אפקטיבית זה חייב להיות מעניין. והדרך הכי טובה להפוך משהו למעניין הוא על ידי להפוך אותו לסיפור או למשחק. אז זה מה שאני אומר ולשם אני מכוון. לימוד צריך להיות כיף. עדכון: ויותר מזה, את רוב הדברים אפשר ללמוד לבד. כל מה שצריך זה סקרנות ומוטיבציה. אז כן, זה לא מתאים לכל אחד אבל אני חושב שרוב האנשים יכולים להסתדר לבד עם ללמוד את הדברים שהם רוצים. כל מה שצריך זה את הכלים ואת הגישה לידע. הידע עצמו לא צריך להיות המטרה וצריך להיות זמין לכולם. המטרה צריכה להיות ההבנה. זה מזכיר לי את Accelerando. שם, בכלכלה 2.0, המטבע העובר לסוחר הוא אינטליגנציה. וזה מה שבאמת צריך לעניין, היכולת להבין ולהשתמש בידע, בעיקר יצירתיות.
Posted in IT, Practice, School, Thinking Out Loud by Eran with 1 comment.
A Lotus Quasi-Loop
I keep expecting the universe to collapse but this tastes so good I don’t care…
Posted in Art, Memes and Stuff, Mixing, No Category, Weird by Eran with comments disabled.
Have Some Spare Time Before Next Semester
Now that I am unemployed. So I’m actually taking the time to advance some creative projects and taking an online HTML5 course. The main idea, goal and motivation? Achieving Flow.
Posted in Art, From the Writing Desk, No Category by Eran with 2 comments.
Lighting the Torch Forward
After finishing Dishonored, I went back to playing Torchlight II, seriously. And so far, I’m having great fun. I find that not only is the game fun but the kind of people roaming there are more fun than I remember when I played Diablo II. I mean, there are the occasional games I join and everyone immediately votes me out for some reason (Guys… If you didn’t want anyone in your game, just lock it). And I do feel that I do encounter racism (You don’t speak French/German/Russian/Armenian/Ancient Sumerian? Out with you!) or sexism (I play a female Engineer named Infinity Lorein and you can’t really tell sex from my nickname) but usually people are quite nice and understanding. For example, I like to play slowly: Clear a zone, go over the items I got, throwing away ones I don’t need, complete a quest, go to town to replace old gear with new, maybe enchant or transmute something, and then, when everyone is ready, go for another quest. That concept seemed so alien in the Diablo II servers where everyone ran forward as quickly as possible. It helps, now, that everyone gets seperate loot, but it’s more than that. We stop, we trade, we just talk about gear and builds. Sometimes I have something I can’t use so I trade it for anything cool, not only something that is as good or better. And sometimes I just give it away. And when the other responds with “Awesome! Thanks!”, I just Continue Reading →
Posted in Gaming, Geekdom, Humanity, No Category, Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
Preservation and Time
ל-Extra Creditz יש פרק שמדבר על שימור משחקים. זה נושא מאוד ראוי אבל לי זה גורם לחשוב על היסטורית המשחקים שלנו ומה משחקן חדש וטרי יצטרך לעשות אם ירצה לעבור אפילו רק על המשחקים הכי טובים שנוצרו. אפילו אני לא יכול לטעון ששיחקתי בכולם. כן, גם Planescape Torment וגם The Longest Journey עדיין מחכים לי ברשימה. זאת הבעיה עם רשימה שכל הזמן נוספים לה פריטים חדשים, לפעמים בקצב גבוה יותר מאשר יוצאים ממנה. כי אם חושבים על זה, משחקים הם המדיום הכי ארוך. סרט ייקח לכם שעתיים. חוברת קומיקס סטנדרטית, לא יותר מזה. ספר טוב, באזור ה-13 שעות. סדרות טלוויזיה, אפילו אם נצמצם לסדרות הכי טובות שחייבים לראות את כולן, מעטות עוברות את ה-10 שעות סך הכל (פיירפליי, למשל). משחק טוב? זה מתחיל ב-10 שעות. יש כאלו שלוקחים 30-40 או יותר וזה רק אם משחקים פעם אחת. יש משחקים שאפשר לשחק כמה פעמים ועדיין לגלות דברים חדשים. זאת אומרת, הרשימה של רק המשחקים הכי טובים, כולל אלו שיוצאים כל הזמן, יכולה להיות ארוכה מכדי שאפשר להתמודד איתה. אני יודע את זה, מניסיון. לכן, חשבתי על הרעיון הזה: רשימה, כרגע שרירותית לחלוטין, של המשחקים הכי טובים בכל ז’אנר. שלושה-ארבעה משחקים שכרגע מייצגים את ההכי טוב שיש לז’אנר להציע. וכן, זה אומר שיש טובים שאני לא מתייחס אליהם כי הם כבר התיישנו מספיק שקשה מאוד לשחק אותם (אני מדבר עליך Starflight) או שיש משחקים חדשים יותר שעושים אותו הדבר רק יפה יותר (מצטער על זה, Privateer). וכרגע הרשימה הזאת כוללת משחקים שלא שיחקתי ונכנסו לשם בגלל הדעה הרווחת. אבל אני אגיע אליהם Continue Reading →
Posted in Gaming, Geekdom, High-Tech, Less Interesting News, No Category, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 14 comments.
Trying My Hand at Artistic Photography
Besides, I had a test today. I’ll spare the thoughts until I’ll get my grades.
Posted in Art, No Category by Eran with 2 comments.
ההבדל בין שיחות
אני חושב שאני מבין עכשיו. זה המידיות. כשאני מדבר עם מישהו בהודעות טקסט, בצ’אט, בדואל, זה אסינכרוני. אני שולח את ההודעה ואני יודע שמי שצריך יקבל אותה, יסתכל עליה מתישהו ויחזיר לי תשובה בזמנו הפנוי. בלי לחץ. נכון, כשאני שולח דואל אני מצפה לתשובה בתקופה שבין כמה ימים לשבועיים, כשאני שולח הודעת טקסט אני מצפה לתשובה תוך כמה שעות עד מספר ימים וכשאני שולח הודעה בצ’אט אני מצפה לקבל תשובה תוך כמה דקות אבל זה עדיין ללא לחץ. אני לא יושב לבן אדם על הראש שיענה לי ובאותה מידה, אני לא מרגיש לחוץ לענות מיד. כשמתקשרים אליי זה כמו להגיד, “אני צריך לדבר איתך עכשיו ודחוף, תעזוב את כל מה שאתה עושה ותדבר איתי”. אז התגובה הראשונה שלי היא, “מה הלחץ?” כי אני לא אוהב שמלחיצים אותי. בעיקר כי אנשים נוטים לעשות את זה בלי סיבה טובה. להתקשר אליי כדי סתם לשאול מה שלומי או כדי לשמוע את הקול שלי, זה פחות או יותר מותר רק למשפחה קרובה. כל אחד אחר יכול לשלוח הודעה או לחכות לפעם הבאה שניפגש. ולא, להיפגש זה לא מלחיץ. אלא אם כן זאת פגישה שמגיעה מיד אחרי שיחת “תגיע הנה מיד”. כי אז זה בדרך כלל פגישה שתוכננה מראש, בין אם כאירוע קבוע או משהו שנעשה בשיחה האחרונה שלנו במילא או כי שלחו לי הודעה אסינכרונית. ולכן, במיוחד כשמישהו מנסה להתקשר אליי כמה פעמים ברצף, בשבילי שיחת טלפון זה “הסורים בגדרות!” והשאלה היא רק “באיזו גדר עכשיו?”
Posted in High-Tech, No Category, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 3 comments.
העצלנות
אנחנו חוזרים הביתה אתמול. חונים במקום הכי קרוב שאפשר (שאינו ממש קרוב). יושבים באוטו לכמה דקות, מדברים. מגיעה מישהי עם האוטו שלה, מחפשת חנייה וחוזרת כשאינה מוצאת. היא חונה ממש מלפנינו, על המדרכה. כשיש מקום חנייה או ארבעה בדיוק מאחורינו. אההה!!!
Posted in Humanity, No Category, Thinking Out Loud, Weird by Eran with comments disabled.