The Less Interesting TimesWhat if Tomorrow Exists?

2013/01/30 ההבדל בין שיחות

אני חושב שאני מבין עכשיו. זה המידיות.

כשאני מדבר עם מישהו בהודעות טקסט, בצ’אט, בדואל, זה אסינכרוני. אני שולח את ההודעה ואני יודע שמי שצריך יקבל אותה, יסתכל עליה מתישהו ויחזיר לי תשובה בזמנו הפנוי. בלי לחץ. נכון, כשאני שולח דואל אני מצפה לתשובה בתקופה שבין כמה ימים לשבועיים, כשאני שולח הודעת טקסט אני מצפה לתשובה תוך כמה שעות עד מספר ימים וכשאני שולח הודעה בצ’אט אני מצפה לקבל תשובה תוך כמה דקות אבל זה עדיין ללא לחץ. אני לא יושב לבן אדם על הראש שיענה לי ובאותה מידה, אני לא מרגיש לחוץ לענות מיד.

כשמתקשרים אליי זה כמו להגיד, “אני צריך לדבר איתך עכשיו ודחוף, תעזוב את כל מה שאתה עושה ותדבר איתי”. אז התגובה הראשונה שלי היא, “מה הלחץ?”

כי אני לא אוהב שמלחיצים אותי. בעיקר כי אנשים נוטים לעשות את זה בלי סיבה טובה. להתקשר אליי כדי סתם לשאול מה שלומי או כדי לשמוע את הקול שלי, זה פחות או יותר מותר רק למשפחה קרובה. כל אחד אחר יכול לשלוח הודעה או לחכות לפעם הבאה שניפגש.

ולא, להיפגש זה לא מלחיץ. אלא אם כן זאת פגישה שמגיעה מיד אחרי שיחת “תגיע הנה מיד”. כי אז זה בדרך כלל פגישה שתוכננה מראש, בין אם כאירוע קבוע או משהו שנעשה בשיחה האחרונה שלנו במילא או כי שלחו לי הודעה אסינכרונית.

ולכן, במיוחד כשמישהו מנסה להתקשר אליי כמה פעמים ברצף, בשבילי שיחת טלפון זה “הסורים בגדרות!” והשאלה היא רק “באיזו גדר עכשיו?”

Posted in High-Tech, No Category, Practice, Thinking Out Loud by Eran with 3 comments.