“A friend will help you move…
A good friend will help you move bodies.” משפט דיי מוכר. לא זוכר מי אמר אותו. אבל הוא מגדיר יפה מאוד נאמנות בין חברים. אני לא יודע את המספר המדויק של האנשים שאני אהיה מוכן לעזור להם להזיז גופות אם הם יבקשו, לא בלי שהם ישאלו אותי אחד אחד, אבל אני בטוח שהמספר נע בין 10 ל-40 בערך והוא מתרחב בהחלט מעבר למעגל החברים הקרוב איתם אני שומר על קשר קבוע. יש, לדוגמה, כמה אנשים שהכרתי בצבא שאני מוכן לעזור להם עם דבר כזה.
Posted in Thinking Out Loud by Eran with 3 comments.
תרבות ארגונית… שאין
יאיר לפיד כתב ב-“7 ימים” האחרון: “כל ישראלי שעבד או חי בארה”ב או באירופה זוכר את תחושת השעמום התוקפת אותו בחודשים הראשונים. הגויים האלה, מכל דבר הם עושים עניין. לכל שטות יש נוהל עבודה, לכל תהליך יש ספר הוראות, חצי מהזמן הם מבזבזים על ישיבות כדי לדון בדברים שבטח לא יקרו. זה נקרא, כידוע, “תרבות ארגונית”, וזה אחד הדברים המתישים ביותר שאדם יכול לעסוק בהם. ממילא כל מה שיוצא מזה אחר כך הוא חברות ענק מצליחות, ממשל תקין וחברה אנושית הוגנת. אנחנו, לעומתם, מעדיפים לסמוך על היותנו מוכשרים יותר.”
Posted in Thinking Out Loud by Eran with 3 comments.
לא מסתכלים, לא קולטים או לא תופסים
Gestalt. זה בגרמנית. אני לא חושב שיש לזה תרגום טוב. למדתי את המילה הזאת בסיפור ‘הבן’ של טד צ’יאנג. משמעות המילה, לפי Wiktionary, היא: “אוסף של ישויות פיזיות, ביולוגיות, פסיכולוגיות או סימליות שיוצרות מושג, סידור או תבנית מאוחדת שגדולה יותר מסך חלקיה.” בסיפור, הדמות משתמשת במונח הזה כדי לתאר את המבנים והתבניות שבטבע ובחיים ככל שהוא תופס ומבין יותר. אני חושב שהיכולת לתפוס גשטאלטים יותר ויותר מורכבים הוא אחד אם לא המרכיב העיקרי של אינטילגנציה גבוהה. במבחני אינטילגנציה יש את שאלות ‘הצורה שמשלימה את הסדרה’ שהן ממש בדיקת היכולת לתפוס מבנים. אני חושב שהיכולת הזאת היא מאוד מאוד חסרה בבן-אדם הממוצע.
Posted in Thinking Out Loud by Eran with 1 comment.
יום הזיכרון ויום העצמאות
יום הזיכרון :( יום הזיכרון הוא תמיד יום חשוב בשבילי. אולי זה בגלל סבא ודוד שלי ואולי לא. אולי זה בגלל מה שהמשפחה שלי עשתה, כל הסיפורים ששמעתי, כך שגם אם הם לא היו נופלים הייתי מרגיש ככה. אני לא יודע. הרבה דברים ביום הזיכרון השנה גרמו לי לחשוב. המחשבה הראשונה הייתה, כמובן, למה אנשים טובים צריכים למות במלחמות מטופשות? זה מציק לי בדרך כלל עוד מיום השואה. כל כך הרבה מתים. אני לא אומר שהמטרות שהם נלחמו בשבילן ריקות מתוכן, אני טוען שלא צריך להרוג אף אחד. העניין של הלוחמה הפיזית הוא מה שמפריע לי. המחשבה השנייה הייתה, לפחות המלחמה האחרונה לא הוסיפה עוד שמות לרשימה שלנו, לרשימה של הנופלים בקיבוץ. ואחרי שחשבתי על זה, חשבתי, הרשימה הזאת לא השתנתה מאז שאני זוכר אותה. אני יודע שאנשים ממשיכים למות במלחמות חדשות, הרשימה של בית הספר שלי קיבלה תוספת מאוחרת, בערך שנה לפני שסיימתי את הלימודים, אבל בקיבוץ שלי, המספר לא משתנה. אולי זה קצת אנוכי. ביום שני היה לי הרבה דברים להשלים בעבודה. היינו צריכים להתכונן לארוחת הערב הגדולה. אמרתי למנהלת שאני לא נשאר יותר מרבע לאחת-עשרה כי יש לי פגישה עם סבא שלי. לפי מה שאני שמעתי עליו הוא היה בן-אדם גדול, מישהו שראה את התמונה הגדולה, הוא בטח היה סולח לי אם איחרתי קצת אבל זה לא אומר שצריך. אם הטקס ערב קודם לא עושה את זה, בית הקברות בדרך כלל שובר אותי. לא בכיתי מכאב… מאז בית הספר היסודי, אני חושב. הפעם האחרונה שבכיתי הייתה בארה”ב, אחרי האירוע המצער, כשהבנתי שאיכזבתי אנשים שאהבתי וכשהבנתי שאנשים שסמכתי Continue Reading →
Posted in Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.
בהלת העצמאות
אמרו את זה לפני אבל אני עדיין מרגיש את הצורך לציין את זה. הישראלים הם פטריוטים רק כשזה מתאים להם. או אולי זה רק כשאומרים להם להיות פטריוטים. עכשיו מתקרב יום העצמאות ואנשים מקשטים את בתיהם בדגלי ישראל לרוב אבל אף אחד לא יודע מתי צריך להוריד אותם. הם בדרך כלל נשארים שם עד שהם משחירים, מתייבשים ונופלים. אחרי ביקור בארה”ב אני חושב לעצמי, למה להוריד אותם בכלל? כמעט בכל מקום שהלכתי בו בארצות הברית, בעיקר בעיירות הקטנות, אנשים כנראה מאוד גאים באמריקניות שלהם. על כמעט כל בית רואים דגל ארצות הברית או ואריאציה שלו. אצל מי הבעיה פה? אח שלי טוען שהיהודים הם עם שמתנצל כבר 2000 שנה אם לא יותר. אנחנו מתנצלים כל כך הרבה שאולי זאת כבר תכונה גנטית. אנחנו מרגישים את הצורך להתנצל כל הזמן על הקיום שלנו ועל הקיום של המדינה שלנו. ושבזמן האחרון אנחנו מפצים על זה בגועליות. אני לא יודע. אולי זה רק בגלל ששוב, אנשים חושבים רק כשאומרים להם וגם זה לא תמיד.
Posted in Thinking Out Loud by Eran with comments disabled.
דארווין, דארוויניזם ומחשבות אחרות
אז סיימתי לשמוע את ‘מוצא המינים’ ועוד סט הרצאות בנושא מ-Modern Scholar וזה העלה לי כמה מחשבות בראש. נתחיל ממה זה בכלל ברירה טבעית. להרבה אנשים יש בעיה עם נושאים ‘מדעיים’ כאלו כי הם חושבים שהם נורא נורא מוסבכים וצריך תואר ראשון רק כדי לקרוא את מילון המונחים. אז כמו שאפשר להסביר כבידה, תרמודינמיקה והמרת מסה לאנרגיה בפשטות, אפשר גם ברירה טבעית.
Posted in Thinking Out Loud by Eran with 7 comments.
אתמול יצאתי מטקס יום השואה
נראה לי שזאת הפעם הראשונה שיצאתי מטקס זיכרון לפני שהוא נגמר. זה לא שאין לי כבוד. אני האחרון מהדור שלי שיהיה אפשר להגיד עליו שאין לו כבוד לימי הזיכרון. ישבתי בטקס עד הסוף, נטמעתי בכל קטע (חוץ מהריקוד שלפי דעתי היה לא במקום) – הנזכור עדיין מעביר בי צמרמורת כל פעם מחדש. הבעיה שלי הייתה עם ‘אלי’. כן, השיר הפשוט והישן הזה ששמעתי כל כך הרבה פעמים שאני זוכר אותו, את הקליפ שלו ואת מופע הבובות שלו ואף פעם לא אצליח להיפטר מהזיכרון הזה לא משנה מה אנסה. למה יצאתי? אזכור דמויות בדיוניות מסוימות צורם לי בהקשרים יום-יומיים. בהקשר של יום השואה, במיוחד יום השואה, זה פשוט מעליב. ואת זה לא יכולתי לסבול. חשבתי מראש לעזוב, קיוויתי שאוכל לסבול את זה אבל לא. בטח שלא אחרי הכתבה שקראתי אתמול (ראו הודעה מאתמול).
Posted in No Category, Thinking Out Loud by Eran with 5 comments.
עקירת שיניים זה לא נעים
אבל תמיד החלמתי מהר. עברו רק שלושה ימים והנפיחות כבר יורדת. מחר, בבחינה, אולי אני אוכל לעבור בתור משהו שדומה לבן-אדם. אבל זה לא חשוב. בעקבות צפייה בפרק האחרון של “The Unit” עלתה בי מחשבה: אם היה מגיע לרשותי סכום כסף נכבד בפתאומיות, האם הייתי שומר אותו לעצמי או מחלק אותו בין חברים ומשפחה? אני חושב שאם סכום הכסף היה רק “נכבד”, נגיד עד 500,000 שקל אז הייתי שם אותו בצד למקרה חירום ולוקח ממנו רק כשאני באמת צריך או חצי מהריבית כל שלושה חודשים. סכום כזה זה סכום טוב שיהיה בצד לממן את החיים או לרכך נפילה קשה. אם הסכום היה מעט יותר “נכבד”, נגיד כמה מיליון שקל, אז גם לא הייתי מחלק אותו, כי אני סוג מסוים של חולה שליטה אבל זה סכום שאפשר לשים בבנק ולחיות מהריבית שלו. במקרה כזה, אם אני הייתי נהנה ממנו אז הייתי גם נותן לחברים ומשפחה להנות ממנו. ואם הוא היה עוזר לי לקפוץ למדרגה כלכלית גבוהה יותר, לא הייתי שוכח אף אחד מאחור.
Posted in No Category, Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.
כולם צריכים לחשוב כמוני
לא אמרתי כולם ‘להיות’ כמוני. אמרתי ‘לחשוב’ כמוני. עוד מחשבה שעלתה לי בעקבות שמיעת The Demon Hunted World של קארל סייגן. אני חושב, על כל דבר, בצורה מדעית. הבעיה אצל רוב האנשים בעולם היא שכשאתה אומר להם ‘מדע’ הם בורחים בצרחות. השיטה המדעית היא דווקא תהליך מאוד פשוט שצריך להיות בשימוש יותר נפוץ. והוא הולך בערך ככה…
Posted in Thinking Out Loud by Eran with 2 comments.
חוש בסדר
כך אני מתרץ את רוב הדברים שאני עושה ובעיקר את איך אני יודע אנגלית טוב.
Posted in No Category, Thinking Out Loud by Eran with 3 comments.