דארווין, דארוויניזם ומחשבות אחרות
אז סיימתי לשמוע את ‘מוצא המינים’ ועוד סט הרצאות בנושא מ-Modern Scholar וזה העלה לי כמה מחשבות בראש.
נתחיל ממה זה בכלל ברירה טבעית. להרבה אנשים יש בעיה עם נושאים ‘מדעיים’ כאלו כי הם חושבים שהם נורא נורא מוסבכים וצריך תואר ראשון רק כדי לקרוא את מילון המונחים. אז כמו שאפשר להסביר כבידה, תרמודינמיקה והמרת מסה לאנרגיה בפשטות, אפשר גם ברירה טבעית.
ברירה טבעית, או תיאוריית האבולוציה של דארווין עובדת לפי ארבע עקרונות:
Transmutation – זה אומר שמינים הם דבר משתנה. כל מין ממשיך להשתנות כל הזמן. מוטציות גנטיות קטנות נוצרות כל הזמן. אף מין לא נשאר קבוע בזמן.
Naturalization – שינויים גנטיים הם לא הדבר היחיד שמשפיע על המין. מין מסויים של בעל חיים מתאים את עצמו בהתנהגות ובאינסטינקטים, ולאחר מכן גנטית, לסביבה בה הוא חי. לאורך קו זמן מספיק ארוך, מין מסויים יהיה יותר יותר מותאם לתפקיד במערכת האקולוגית אותו הוא ממלא.
Branching Effect – כל מין, לא רק שלא נשאר קבוע, הוא מפתח מספר זנים שונים, כל אחד שונה במקצת, שמותאמים יותר ממנו. כל החיים על כדור הארץ התחילו במקום אחד אבל היום יש לנו מיליונים של זנים ידועים וזה בלי להתייחס לזנים שכבר נכחדו.
Natural Selection – וזה מביא אותנו לעיקרון הכי חשוב, הברירה הטבעית. זה לא אומר שיש איזו שהיא ישות שבוחרת מה טוב ומה לא טוב. העיקרון הזה הוא הבסיס לתיאוריה ובצורה הפשוטה שלו הוא עובד כך: פרט אחד במין מסוים יוצא להוריו בעל סטיה קטנה מהתבנית הרגילה של הגזע. אם הסטיה הזאת הופכת אותו ליותר מותאם לנישה שלו בטבע, יותר טוב בהשרדות, חיפוש מזון, חמיקה מטורפים, הסוואה או אפילו רק בהשגת בני-זוג, הוא יביא יותר צאצאים לעולם עם אותו שינוי. אותו שינוי יתפשט בזמן שמינים פחות מותאמים מביאים פחות צאצאים לעולם. השינוי יודגש יותר ויותר לאורך הדורות, מתחדד ומתמחה בזמן שהמין גורם להכחדה של מין אחר כשהוא משתלט על החלק הזה של הטבע. כך מין אחד נבחר על פני מין אחר.
ועכשיו לקצת מחשבות…
– אינטילגנציה מהווה שיא מסוים בהתפתחות אבולציונית כי אחרי שיש אינטילגנציה, בעלה האינטילגנציה מוציא את עצמו, אחרי זמן מסוים, מתוך הממלכה של הברירה הטבעית. אבל לפי הדוגמה היחידה הקיימת לנו, הבינה לא יכולה להיות שיא כל כך טוב אם היא תורמת לפיתוח טכנולוגי שהוא מהיר יותר מפיתוח ביולוגי, מוסרי או הבנתי של הסביבה. וזה נותן לנו יצורים שעדיין חושבים באותה צורה כמו אנשי מערות, כמו “תושבים פשוטים של העולם האמצעי” לפי ריצ’ארד דוקינס, אבל יש להם נשקים אטומיים. לא שילוב כל כך טוב.
– וקצת קשור ליום השואה: מה זה בדיוק לא אנושי? האם אפשר להגיד שהיטלר או פסיכופאתים אחרים הם לא אנושיים? האם אפשר להגיד על מעשה כלשהו שהוא לא אנושי? הרי, בני האנוש מסוגלים לשנאה, גניבה ורצח כמו גם לאמפתיה, צדקה ועזרה לזולת.
– האם עדיין קיימת סוג של ברירה בבני-אדם? הרי, עם הטכנולוגיה והרפואה המודרנית, מעט מאוד אנשים מתים מחוסר התאמה לסביבה או בגלל סטיות גנטיות בכיוון הלא נכון. האם קיימת בינינו ברירה מינית? התיאוריה הזאת עדיין בויכוח, אני חושב, אבל בהחלט אפשר להגיד שהקריטריונים בשביל הבחירה שלנו בבני-זוג הם הרבה יותר מורכבים אפילו יחסית לשימפנזה הממוצעת.
– והאם ברירה מינית באמת קיימת? עד המאה ה-19, הברירה הייתה בעיקר בידי הגברים. היו שידוכים שאולי הושפעו מעט על ידי אם המשפחה אבל אפשר להגיד שהגברים קבעו יותר. ככל שהתקדמנו, הברירה הייתה יותר פרטית אבל עדיין נעשתה על ידי הגברים שבחרו את הנשים שלהם. האם אפשר להגיד שהבחירות של הגברים במאות שעברו גרמו לנשים להיות איך שהם היום?
וזה מוביל לשאלה אחרת: האם, עם בוא המאה ה-20 ושחרור הנשים, זה הוביל לברירה נשית? האם הנשים, בבחירתן את הגברים לפי תכונות שהן מעריכות, גרמו ליצירת המטרוסקסואל?
– האם השואה הייתה בלתי נמנעת? את הברירה הטבעית דארווין שיחרר לעולם ב-1859. את האיאוגניקה המציא בן-דודו קצת אחריו. את הניסויים הראשונים בגנטיקה, למרות שהוא לא קרא לזה ככה, המציא גרגור מנדל בערך באותו הזמן. לא הרבה זמן אחרי שהתיאוריות יצאו, אנשים כבר תהו על ההשפעה שלהן על בני-אדם (דארווין לא כלל שום דבר כזה ב’מוצא המינים’). הדארוויניזם הסוציאלי, בפיהם של רבים מהג’נטלמנים של המאה שלפני הקודמת, טען שלא צריך לתת צדקה או רווחה לאנשים חסרי אמצעים, שצריך להשמיד את האנשים ה’לא-מתאימים’ לחברה, את הפושעים והחולים.
האם פסיכופאט יכול להשתמש בתיאוריה כזאת כדי להצדיק השמדת עם או מספר עמים? סביר מאוד להניח. האם אותו פסיכופאט יכול להגיע לעמדת שלטון כדי להוציא את התוכנית שלו לפועל? הסיכוי קיים. האם אותו פסיכופאט מסוגל לשכנע מספיק אנשים כדי לגרום לאותה תוכנית לא להרים גבות למספיק זמן? קלוש אבל אפשרי.
האם השואה הייתה בלתי נמנעת? לפי דעתי, כן. בצורה מסויימת. לא הייתי מהמר שזה יקרה תוך פחות ממאה אבל יש שאומרים שהיטלר לא היה יותר גרוע מקליגולה או רוצחים אחרים מהעבר. פשוט היו לו כלי נשק יותר טובים.
Posted in Thinking Out Loud by Eran with 7 comments.
אתה מכניס הרבה פסיכולוגיה וסוציולוגיה לתוך הביולוגיה שלך. גנטיקה וברירה טבעית זה טוב ונחמד וגם תרבות וחברה זה משהו נחמד אבל הם לא עד כדי כך תלויים זה בזה.
יש קשר ביניהם אבל לא עד כדי כך ישיר.
גילינו עוד כמה עקרונות מאז דארווין.
אחד מהם עוסק בהיות האדם מהנדס סביבה.
האדם כעקרון השרדותי משנה את סביבתו ולא את עצמו לסביבה -ממש מתחילת דרכו. הטכנולוגיה אינה נספח נפרד מההתפתחות האנושית אלא פועל יוצא שלה.
הברירה הטבעית שלנו דוחקת אותנו לחיים יותר ויותר תלויי טכנולוגיה אותה אנחנו מייצרים עבור צורכינו המשתנים.
כמובן שיש עדיין כוחות אבולוציונים הפועלים על המין האנושי אבל הם תמיד היו חלשים יותר מהכוחות החברתיים.
מצד שני הכוחות החברתיים שמרו על הגיון אבולוציוני במשך לא מעט זמן.
גם כיום: אתה תבחר חברה לחיים שתהייה איטיליגנטית ורבת כישורים וזה מתאים מאוד למה נחוץ כיום כדי לשגשג בחברה האנושית כיום. אתה מדמיין קדימה את המשפחה המוצלחת שתבנו יחד- עם הילדים האינטיליגנטיים כמובן.
בעבר הרחוק אתה היית שופט יותר לפי רוחב האגן ועגלגלות אברי הנקה פוטנציאליים- וזה היה מדד לא רע להצלחת ילודה שזה מה שהיה יותר נחוץ באותה התקופה לשגשוג. דוגמא אחרונה: אנשים יפים וסימטריים יותר הם אנשים בריאים יותר בעלי סיכויי שרידה טובים יותר. להיות יפה בגיל הבגרות בתקופה בה לא היתה רפואה מתקדמת = הצהרת בריאות מובהקת של עמידה בכל סכנות מחלות הילדות בשלום.
ולעומת זאת לא חסרות דוגמאות לכך שהחברה מתנהגת בניגוד להיגיון אבולוציוני.
הינה דוגמא פשוטה: אם הלבנים היו מתבוללים בשחורים באפריקה לילדים שלהם היתה הגנה טבעית מקרינה מסוכנת.
אתה יכול להניח את הקרדיט לקיום האנושי רגלי האבולוציה אבל זה יהיה לא נכון ואני רואה גישה כזו כתבוסתנית במידה מסויימת. אתה לא עבד לגנים שלך.
התבונה אינה שיא של אבולוציה- היא רק תוצר קצה מסויים. כרישים הם תוצר קצה אחר שלא השתנה אבולוציונית כבר מליון שנה ויותר כיוון שכמעט אין מה לשפר יותר – הם מתאימים אבולוציונית לחייהם הרבה יותר מהאדם והם לא צריכים תבונה בשביל זה.
לגבי דינמיקה חברתית ואבולוציה… אם זה קל לך יותר להתמודד עם השואה ע”י הפיכתה לכלי בידיה האנונימיות והעיוורות של האבולוציה אני לא יפריע לך בזה.
לזהות גורמים חולים ולדחות אותם החוצה מהחברה זה מנגנון הגנה חברתי טיבעי של כל חברה, אנושית ושל כל חברת בעלי חיים אחרת.
לחברה האנושית יש בין היתר גם מחלות מנטליות.
על החברה האנושית נתונה האחראיות לטפל בבעיה החברתית שקיומם של גורמים חולים כאלו יוצר – בצורה כזו שהחברה לא תפורר את המוסר עליו היא מושתתת כדי שתוכל להמשיך לקיים את עצמה כחברה בריאה. חברה שמאפשרת לפסיכופט להגיע לעמדת המנהיגות הגבוהה ביותר היא בעצמה חברה חולה.
לגבי מהו “לא אנושי”- בניתי כנס שלם על זה, ממש הכרחתי את כולם לקבל את הנושא הזה כנושא הכנס, ואתה לא באת. אני לא עונה לך על זה. תחשוב לבד.
איך שאני רואה את זה, אתה כן עבד לגנים שלך, בצורה מסוימת. התיאוריה של ‘הגן האנוכי’ נראית לי דווקא מאוד הגיונית. הדרך שבה אני ממשיך לחיות היא לא להתייחס לזה. אולי זה הגנים שלי אבל אני קובע מה שאני עושה.
לכן, לסוציולוגיה ופסיכולוגיה יש הרבה קשר לאבולוציה.
אני לא חושב שהשואה היא כלי של האבולוציה. השואה הייתה תוצאה של מוח חולני והאבולוציה, יותר נכון איאוגניקה, הייתה הכלי שלו. אני אומר שהשואה פשוט התקיימה בתנאים המתאימים לה. החברה בה אותו פסיכופט היה, הייתה פגועה, תמימה ומחכה לתירוץ.
אני אשמח לתקציר. מאוד רציתי להגיע לכנס.
אני החלטתי להעביר את ההרצאה שלי באייקון אחרי הרחבה לשעתיים אז תוכל לקבל תמונה קלילה של דעתי בנושא בסוכות.
לגבי תקציר על הנושא עצמו… זה ממש נושא כבד. היה לי קשה לבנות את ההרצאה כך שתהיה מהנה ולא מטביעת ספינות.
אני אשמח לפתוח איתך שיחה רצינית בנושא בל”ג בעומר- מדורות בלילה משרות עלי אווירה פילוסופית שכזו.
איפה ומתי?
ל”ג בעומר- מדורה על מבצר צדק או בסביבתו הקרובה.
אייקון- סוכות, סינמטק.
ביניהם יש גם בדיון בשבוע הספר ושני מפגשי ארבע עונות- אביב וקיץ בבית אריאלה
ותרשום לך ביומן את פנטסיקון במתנס רוזין (איפה שהיה פאנקון האחרון) בסביבות סוף יולי.
כמו כן אתה מוזמן לבקר בביתנו תמיד.
ל”ג בעומר – אולי. נראה מה יהיה סידור העבודה.
אייקון – אני מאוד מקווה שכן.
בדיון – לא בטוח. סביר שלא.
מפגשי ארבע העונות – סביר מאוד שלא.
פנטסי.קון? לא הפכו אותו לעולמות? – נראה.
אולי אני אארגן אצלכם מתישהו הדגמות משחקים… יהיה אפשר לזמן את כל החבורה ויהיה מה להעסיק את כולם.
:)