מרכיבים הכרחיים לכתיבה דרמטית… “שירות” – תמונה שנייה
(בחזית הבמה, במרכז, עומדת דינה, בחורה צעירה באמצע שנות העשרים. היא ממוצא רוסי אך חוץ מפניה, הדבר לא ניכר. היא לבושה בג’ינס אופנתי וחולצת משי מכופתרת. שיערה אסוף לאחור והיא פונה אל כל הקהל שיושב מקדימה כמו מדריכה. בקהל יושבת ילדה כבת 16 למקרה ואף אחד לא ירצה לדבר עם דינה, מספר ילדים נוספים בשביל אפקט המסה והמדריכה שלהם. בועז נמצא בפינה האחורית של הבמה, הכי רחוק ממנה שאפשר, נשען על עמוד וידיו משולבות. הוא מביט בה כאילו היא קרן האור היחידה בחדר.)
Posted in No Category by Eran with 2 comments.
ביקורות בשורות
כשאני כותב ביקורת על ספר, אני, במקרה הטוב, יכול להגיד ללכת לקנות אותו או להשאיל מחבר או ללכת לספריה. עם שני אלה, אני יכול להפנות אתכם למקום שבו נמצא הספר כדי שתלכו לשמוע אותו. בדרך כלל, אני לא אומר על מה הסרט/ספר/מה שזה לא יהיה שאני כותב עליו כי קפיצה קטנה ל-Wikipedia או IMDb או מקום כלשהו יניב לכם תשובה יותר טובה משלי ויחסוך לי כתיבה. בקשר לשני הסיפורים האלו, אתם יכולים פשוט לגשת לכתובת המצורפת ולשמוע את הפרומו. ל-Podiobooks הגעתי דרך המלצה של “מופע השוליים“. לא לקחתי את מה שהם אמרו אבל מצאתי כמה דברים מעניינים אחרים.Crescent: הוא סיפור אימה מד”בי. ובאמת צריך להיות יותר כאלו יותר טובים. הוא סוג של Space-Age Adventure שאני מאוד אוהב ביחד עם סיפור נחמד ודמויות נהדרות. הסיפור מוקרא על ידי הסופר ובהתחשב בעובדה שיש שם, בין הדמויות הראשיות, שלוש נשים שונות, לפחות חמישה-שישה מבטאים שונים ומחשב אחד, העבודה הקולית של ההקראה עצמה מרשימה ביותר. להוסיף לזה את האפקטים והמוזיקה שפיל רוסי מוסיף לספר שלו נותן לנו הפקה שמשתווה ולרוב מתעלה על הפקות מקצועיות אחרות.סיפורי אימה לא מפחידים אותי כל כך ו-Crescent גם לא ממש נוגע בזה. אבל היו אנשים, בפרק התגובות, שאמרו שהוא שקשק אותם עד לעצמות. הסיפור אולי לא נורא מפחיד אבל הוא בהחלט מאוד מגניב, משעשע ולעתים מפוצץ ומשעשע. אם יהפכו את זה לסרט זה בהחלט יהיה מאוד אפקטיבי (ואולי גם לא יצריך תקציב גדול).הדמויות שולטות, ההפקה נהדרת, הכתיבה חזקה והדיאלוגים שנונים. אולי לא סיפור אימה מדהים אבל הרפתקת מד”ב מצוינת.וכשסיימתי לשמוע את Crescent, שמעתי את הפרומו של The Failed Cities Continue Reading →
Posted in Reviews by Eran with 4 comments.
אצל הרב בבית
אתמול, בסדרת המפגשים שלי, הגעתי אל הבית של הרב הרפורמי של חיפה. היה יכול להיות נחמד להישאר ולדבר איתו על כמה דברים אבל היה כבר מאוחר ואני הייתי הרוג מעייפות.
Posted in No Category by Eran with 12 comments.
Late Night Code Checking
זהו. סיימנו. ביומיים איחור ואחרי מסכת עינויים של מבחנים שבנה אחד התלמידים היותר מוכשרים בקורס, התרגיל של אורן ושלי עבר את כל הבדיקות ואנחנו בצד הירוק. רק צריך לוודא שזה נראה טוב ויפה ולשלוח את זה.
Posted in No Category by Eran with 4 comments.
Late Night Hard Rock and Code Checking
מה? היה לי עוד עבודה לעשות? ביום חמישי, היום האחרון לפסטיבל הסטודנט, עוד ניסיתי לסיים את העבודה. סיימתי לכתוב את הקוד שלי וחשבתי שאני אעבור על זה של אורן. בסוף הצלחתי למצוא לפחות שתי בעיות אז אמרתי לעצמי שאני אעבור על הכל ליתר ביטחון. קודם הלכתי, בסביבות שמונה, לראות את Wall-E. חזרתי לטכניון לקראת עשר ולא נתנו לי להיכנס להחנות את הרכב במקום הרגיל אז דחפתי אותו בצד בין השיחים והלכתי ברגל. באתי עם התיק אז שוב בדקו אותי פעמיים בכניסה וזה נורא מעצבן. לא היה לי הרבה מה לעשות. הדבר היחידי שנשאר שמעניין זה היהודים ובשביל זה הייתי צריך לחכות, עקרונית, עד חצות. אז הלכתי למתחם PlayStation כדי לשחק Guitar Hero, עד אחת בערך. המתחם נסגר והיהודים עלו אז הלכתי למצוא לעצמי מקום לשבת. פתחתי את המחשב, ניסיתי לצלם את ההופעה קצת (עוד נראה איך זה יצא) והתחלתי לבדוק שוב את הקוד. מה רע? במילא צריך לעבוד עד מאוחר אז לפחות שתהיה מוזיקה טובה.
Posted in No Category by Eran with 3 comments.
יום הסטודנט 2008 – היום המוזר ביותר בחיי? Hardly…
מעשה שהיה כך היה… ביום שלישי הייתה לי סדרת מפגשים משעשעת ביותר שבה התעקשו להאכיל אותי. יצא כך שויתרתי על ארוחת הערב אחרי זה והלכתי ישר לישון. קמתי בסביבות 10 בבוקר והלכתי לטאוב להמשיך לעבוד על התוכנה שאני צריך לכתוב. הייתי צריך להעביר את הזמן עד שאפגש עם החונכת שלי באלגברה. כן, נכשלתי באלגברה ובחדוו”א ואני צריך לעשות את הכל עוד פעם. אז ברגע שאני אסיים את התוכנה אני חיים גם לעבור על כל החומר של אלגברה שוב ולסכם. אחרי שזה נגמר והבנתי שאני פשוט לא זוכר כלום הלכתי לתכנת עוד קצת עד שיום הסטודנט יתחיל.
Posted in No Category by Eran with 7 comments.
Weaponless: The Outer Jedi
Idiots. If you get so lucky as to take a Jedi by surprise, you don’t just throw him in a cell and hope for the best. You sedate him and keep him unconscious. A conscious Jedi, even hurt, drunk, drugged or dying, is still stronger than most other beings. They didn’t even bother with a complicated manacle. Sometimes I feel insulted.
Posted in From the Writing Desk by Eran with comments disabled.
מרכיבים הכרחיים לכתיבה דרמטית… “שירות” – תמונה ראשונה – בועז ואלי
הקטעים מכאן והלאה לא יהיו כבר בהכרח לפי ההנחיות אלא יתחילו לבנות את הסיפור העיקרי שאני רוצה להעביר במסגרת הקורס. זהו סיפור שנקרא “שירות” שכבר נתתי לרמי והוא דחה וזה הניסיון לפתח את הרקע שנתתי לסיפור מלא. מי שלא רוצה לקרוא את זה ככה או בהמשכים רשאי להתעלם. מי שרוצה את זה בצורת סיפור רשאי להתלונן. תמונה ראשונה (הבמה חשוכה חוץ מפינה ימנית. אלי מכניס את ראשו באיטיות לבמה. דלת חורקת.)אלי (בטון קר והחלטי) בועז? בועז, אתה פה? (קליק נשמע ואור נדלק, מעיר קלושות מצד ימין של הבמה. פינה של מיטה שבמרכז הבמה מתגלית ולידה זוג רגליים. אלי, גבר מבוגר, לבוש למשרד, נכנס מצד ימין והחריקה נמשכת ונעלמה. האור מתחזק ומאיר חצי במה. המיטה מבולגנת ועליה יושב בועז, ילד כבן 20 לבוש בחולצה אדומה ומקומטת ובג’ינס משופשפים שמכנס אחד שלהם מוכנס בתוך גרבו. הוא שפוף במיטה ומביט למטה. הוא נראה כמי שישן בבגדיו.)אלי (ממשיך בטון ענייני) בועז? בועז! יאללה, תתאפס על עצמך. יש לנו עוד קבוצה. שטוף את הפנים שלך ורד למטה.
Posted in From the Writing Desk by Eran with 3 comments.
מרכיבים הכרחיים לכתיבה דרמטית – תרגיל 4
– אחדות הניגודים: סיטואציה סגורה שהכוחות המנוגדים בה כל כך חזקים לכל כיוון שחייבים להמשיך הלאה. לדוגמה: גבר ואישה נשואים שלושים שנה. הילדים כבר עזבו את הבית. והם קשורים זה לזו על ידי אין סוף סיבות גשמיות אבל לא סובלים אחד את השני. “כותבי המדע הבדיוני אינם עתידנים. המדע בדיוני הוא מטפורה על המציאות, הוא לקיחת הקורא למקום אחר כדי להסתכל על כאן ועכשיו. ניסיתי למצוא את אחדות הניגודים בחיים שלי ולהשליך על סיפור. זה נשמע לי קצת מאולץ.” הנחתים הגיעו. המשימה הייתה סטנדרטית – ניקוי וטיהור – וסיכויי ההישרדות לכל אחד מהם היו כרגיל – שואפים לאפס. מה שהוא לא ציפה הוא לשרוד את המשימה לבד. הקן לא היה בעיה. הוא היה רק בסיס קטן ולא מפותח. כשהגיע גל התגבורת הראשון שלהם, אז התחילו הצרות. חצי מהיחידה הושמדה עד שהם נגמרו. את הגל השני, הוא היה היחידי ששרד. צירוף מוזר של בלגן, שיתוף פעולה, חיפוי והגנה עצמית גרם לכך שכשהרעש פסק וכל חלקי הגופות היו על האדמה, הוא היה היחידי שנשאר עומד. לא נותר לו מה לעשות חוץ מלקרוא לחילוץ. ומהר לפני שמגיע הגל השלישי.
Posted in From the Writing Desk by Eran with 10 comments.
התחושות הרעות
לכל אחד יש תחושות רעות. הן באות מדי פעם ומתיישבות בירכתי המוח, איפה שהוא ליד האמיגדלה, ומציקות לך. לפעמים, כמו סרטן, הן שולחות גרורות ואז הלב מרגיש קצת כבד והבטן קצת לחוצה, מקשות על הנשימה. לא מזמן שמעתי מישהו מתאר את היתרונות ההשרדותיים שנתנו לנו הבעות הפנים שלנו, על איך כל הפרצופים המוזרים שאנחנו עושים כשאנחנו מפחדים, חושדים, מתפעלים וכן הלאה דווקא שימושיות באותו הרגע. דיי מפוצץ את הסיפור הזה של חרצולי החלל אבל לא משנה. לתחושות הרעות גם כן יש שימוש, הן התמצקות של חששות, ניחושים והשערות שמנסות לגרום לך לעשות משהו. ולפעמים דווקא כדאי להקשיב להן. אולי לא להיות פרנואיד או לברוח לכל הרוחות אבל לפחות להיות מוכן. יום אחד הייתי צריך לצאת לעשות כמה מפגשים. אמרו לי מוקדם יותר באותו היום שאחד אני לא צריך לעשות. אבל הייתה לי תחושה רעה בקשר לזה. ניסיתי להתקשר אליהם מחדש לברר מה קורה אם המפגש הזה ואף אחד לא ענה לי. הייתי צריך להקשיב לתחושה הרעה. כי בסוף לא לקחתי מספיק ערכות ושלחו אותי לעשות את המפגש בכל זאת. נו טוב, עוד לקח נלמד ולפחות נתתי להם את הערכה שלהם השבוע.
Posted in No Category, Thinking Out Loud by Eran with 1 comment.