I WIN!

הצלחתי להביס אריזת צדפה! קניתי אוזניות חדשות עם מיקרופון בשביל ניסוי שבתקווה יתברר גם פה בעתיד. האוזניות, TEAC פשוטות כמו האחרות שלי (ששירתו אותי נאמנה כבר כמה שנים עם רק בעיות עמידות בפלסטיק), הגיעו כמובן באריזת צדפה. אז לא רק שהצלחתי לחלץ אותן מהעטיפה בלי להשתמש בכלים בכלל ובלי לאבד שום איברים חיוניים (למען האמת, האי-נוחות הגופנית היחידה שסבלתי היא שפשוף באגודל) הצלחתי גם לדחוף את כל האריזה אל תוך גליל הפרינגלס שמשמש לי כפח אשפה כשהוא כבר היה יותר מחצי ממלא ולסגור את המכסה. ראיות מצורפות


Posted in No Category by with 7 comments.

ביקורות בשורות

Dead Silence, Saw V, The Midnight Meat Train Dead Silence: (אימה, מהיוצרים של Saw) לכל אורך הסרט הוא נראה ממש סרט אימה לפי הספר. בנוי בצורה מסוימת, אם דמויות מסוימות ומצבים מסוימים והכל מתקתק כמו שהייתם מצפים מסרט אימה לתקתק. ואז בסוף זה הופך להיות סרט של לי וואנל וג’יימס וואן ואי אפשר שלא לחייך מרוב מגניבות. כדאי, במיוחד עם הסצינות הנוספות. —-====—- Saw V: (מתח, מסתורין, לא מהיוצרים של Saw) היוצרים המקוריים של Saw כבר עזבו את העסק והוא בטח ממשיך בעיקר על אינרציה של יוצרי המלכודות. הפעם המלכודות לא מתוחכמות או מטרידות במיוחד ואני חושב שזה בדיוק מה ששונה בסרטים החדשים יותר ומה שרוב האנשים לא מסוגלים להבין. כמו שרידיק הם לא סדרת סרטי סתם אימה או סתם פעולה גם סדרת Saw היא לא סדרת אימה. ולפי דעתי, היא אף פעם לא הייתה כזאת. הסרט הראשון היה מאוד ספציפי אבל מהשני אלו סרטי מתח על בן אדם עם דרך משונה וקצת חולנית לתקן קצת את העולם ואת האנשים שבו. יוצא מזה המון מלכודות מחרידות והרבה Gore אבל זה הגימיק ולא העיקר. חוץ מזה, אני חושב שצריך לראות את כל הסרטים הישנים מחדש לפני שמתיישבים לראות כל סרט חדש בסדרה, כדי להיזכר בכל ההקשרים. —-====—- The Midnight Meat Train (אימה, Gore) כששמעתי את השם של הסרט אמרתי שזה לא נשמע כמו סרט אימה טוב. אבל אז ראיתי את הטריילר וראיתי שכתוב קלייב בארקר וראיתי את הסרט וזה סרט מגניב. דבר ראשון הוא Slasher שונה. הוא מגניב והוא בנוי טוב. הוא מטריד ועושה את זה טוב בעיקר בגלל הדמות הנהדרת Continue Reading →


Posted in Reviews by with comments disabled.

שעמום עובר

מתחיל סמסטר חדש. אני לא רוצה לחזור יותר על שום קורס לעולם. זה הרגיש כאילו שנה שלמה עשיתי בדיוק אותו הדבר. ציון בקומבינטוריקה: 76. לא מתכוון לעשות מועד ב’. מדעי המחשב זה קשה.


Posted in No Category by with 3 comments.

אבולוציה של להקות

משהו שחשבתי עליו בזמן האחרון. אני שומע את “תור היהלום” עכשיו ויש שם קטע בהתחלה שבו מציגים לנו אחד בשם “לורד אלקסנדר צ’ונג-סיק פינקל מק’גרו”. לורד פינקל מק’גרו, לפי הספר, הגיע למסקנה שיש תרבויות שהן יותר טובות מאחרות. זה לא עניין גזעני או משהו כזה. הוא פשוט שם לב שתרבויות מסוימות שורדות ומשגשגות בזמן שתרבויות אחרות קורסות ונעלמות. אותו דבר חשבתי על להקות. יש להקות טובות יותר ויש להקות פחות טובות. יש להקות, לרוב קבוצות בנים/בנות שמופיעות ונעלמות, שמוציאות שלושה-ארבעה אלבומים, שולטות במצעדים לשנה-שנתיים ונעלמות. לא שומעים מהם יותר ואף אחד לא זוכר אותם. ואז יש להקות שאת שנות פעילותיהן מודדים בעשורים, מספר האלבומים שלהם הוא דו-ספרתי ומתקרב ללהחליף את הספרה הראשונה ל-2 ועדיין יוצרות ומופיעות. אלו להקות שמה שיעצור אותן הוא רק מוות של מישהו (וגם זה לא תמיד) או החלטה כללית לסגור את הבסטה וללכת הביתה. רוב הלהקות שאני מקשיב להן הם כאלו. יש אחרות ויש אמנים שפועלים המון זמן אבל רוב הלהקות/אמנים שעכשיו סופר-פופלאריים לא יהיו קיימים בעוד כמה שנים ואם תסתכלו לאחור על מי שלט לפני כמה שנים ותחפשו עכשיו, סביר להניח שלא תמצאו.


Posted in No Category, Thinking Out Loud by with 1 comment.

מה ההבדל?

הלכתי אתמול לבקר את המרצה שלי לחדוו”א. את הפגישה אפשר לסכם בכמה נקודות: – “למה לא כתבת את הדרך במחברת הבחינה? לפחות היית מקבל ניקוד חלקי. חבל.” – “לא כל אחד מומחה לחדוו”א. לפי איך שאני מנקדת סטודנטים חלשים שמבינים את החומר יעברו.” – “אם אתה הולך להתעסק עם גרפיקה ממוחשבת, כדאי לך לדעת חדוו”א.” אחרי שיצאתי הרהרתי קצת ביכולות שלי כתלמיד. לכל אחד יש את הרמה בה הוא תופס דברים בצורה אינטואיטיבית, בה לא ממש צריך ללמד אותו כי הוא מבין בשניות. אני חושב שהבעיה אצלי היא שהרמה הזאת נמצאת לקראת סוף מה שמלמדים בתיכון. אז כל התיכון היה ממש קל בשבילי (חוץ מהדברים שדורשים לזכור הרבה) אבל פה זה כבר יותר קשה. אז האם באמת הייתי שאנן כל השנים האלו ולא באמת למדתי ועכשיו כשאני צריך באמת ללמוד אני לא מצליח? או שאולי זה שוב מגיע לבעיות של זיכרון? שאני מתייחס לתכנות בתור כלים ולמתמטיקה בתור לזכור וזה למה אני לא מצליח? אולי מתמטיקה זה אבסטרקטי מדי? אולי זאת הסיבה שבה אני מצליח לא רע בקומבינטוריקה, שזה לא באמת מתמטיקה כי אנחנו סופרים דברים ממשיים? אחרי Blindsight חשבתי הרבה על נושא של תודעה ותת-מודע ואיך שהמוח שלנו עובד. יש כאלו שטוענים שהתודעה היא סוג של מלכה שהחצר שלה מנוהלת בשבילה והיא רק מקבלת תקציר מדי פעם לקרוא ולאשר. אני משתדל לא לחשוב ככה כי זה מדכא אבל אני לא שולל את העובדה שהרבה דברים שאנחנו עושים נעשים מחוץ לתחום בו אנחנו מודעים. מעבר לכך, אני מסתמך על זה. איך שאני רואה את זה, כשאני לומד, אני דוחף דברים Continue Reading →


Posted in No Category, Thinking Out Loud by with 5 comments.

“מדברים בשקלים מבינים מהר”

בשביל להתכונן למבחן בקומבינטוריקה (שמתנהל ברגעים אלו ממש), עברתי על ההרצאות בוידאו שעוד לא ראיתי. למרצה שם בהחלט הייתה הנטייה להמיר כל מיני דוגמאות לכסף. במקום כיוונים על גרפים יש נתינה ולקיחת דולרים, במקום הפחתת מספר ממספר הולכים לבנק לקחת שקלים. והוא גם אמר את המשפט שבכותרת. שזה באמת מעניין. נראה לי שיש אנשים שמבינים יותר טוב כשמדברים איתם על כלכלה. אותם אנשים הם לא אני וזה חבל.


Posted in No Category, Thinking Out Loud by with 3 comments.

ביקורות בשורות

Watchmen, The Last Templar, Minority Report, Aeon Flux, Spartan Watchmen: (מד”ב, מבוסס קומיקס, אלן מור) דבר ראשון, אם כל השנאה של אלן מור לקולנוע, הקומיקסים שלו מאוד מתאימים למעבר למדיום הזה. הם רובם יחסית קצרים ומתאימים בלי בעיות לסרט ארוך או מיני סדרה קצרה. מצד שני, הסרט של Watchmen, עם כל מה שזאק סניידר אמר על לשמור אמונים למקור, הוא לא המרה אחד לאחד של הקומיקס לקולנוע. זה, כמובן, בלתי אפשרי. אבל לפי דעתי, עדיין מדובר על עיבוד מכובד ביותר ומרשים ביותר של אחת מסדרות הקומיקס הטובות ביותר שיצאו אי פעם. הסרט הוא לא ממש סרט פעולה, מכיל כשלוש סצינות פעולה רציניות, למרות שבאותם קטעים בהחלט ניכרת ההשקעה. הכוריאוגרפיה מרשימה ביותר והקרבות נראים ממש טוב. מעבר לזה, הסרט לא נראה לי דחוס או מתוח יתר על המידה והדבר היחידי שהזכיר לי שעבר הרבה זמן מאז שהתחלנו היה הלחץ המצטבר בשלפוחית התחתונה. הוא לא נראה לי מבולבל כמו שהרבה טוענים ויכול להיות שזה בגלל שקראתי את הקומיקס לפני. הפלאשבקים לא מתערבבים ומגיעים במקום ובזמן הנכון. יש כמה דברים לא מוסברים (בובסטיס, למשל) ויש קטעים מהקומיקס שממש קיוויתי למצוא בסרט ולא ראיתי (“I’m Tired of Looking at Dead Things.”) והסוף אכן שונה מהקומיקס אבל לא בהרבה, שוב חסר קטעים קטנים וחביבים שהיה אפשר להוסיף אבל לא הוסיפו. אחרי הכל, אני נאלץ להגיד שזה לא הקומיקס, זה Watchmen הסרט. והוא סרט טוב מאוד שכדאי לכל אחד לראות, במיוחד אם הוא לא קרא את הקומיקס. הסרט עומד בפני עצמו ויש לו זכות קיום עצמאית. הוא בנוי טוב, נראה טוב ומבוצע טוב.


Posted in Reviews by with comments disabled.

עכשיו מגיעה השאלה המעניינת

הגיעו התוצאות של המבחן הסופי בחדוו”א 2ת. קיבלתי 40 במבחן. זה קצת פחות ממה שציפיתי אבל לא הרבה. המבחן עצמו היה סיוט כזה גרוע שמרגע שראיתי את השאלות של החלק השני כבר תכננתי את מועד ב’. וגם קראתי שהייתה שגיאה בשאלה הראשונה כך שגם אם הדרך הייתה נכונה היא הייתה מובילה לסתירה. שזה ממש ממש טוב כי עשיתי אותה בארבע דרכים שונות שאף אחת מהן לא הצליחה ולכן גם לא כתבתי אף אחת מהן בטופס המבחן כדי לא ללכלך. אבל זה גם לא היה משפר בגדול את הציון שלי. למרות שזה מעצבן. אז האם לגשת למועד ב’ או לא? לפני שאומרים ‘כמובן’ צריך לחשוב. הציון של המבחן על הפנים אבל הציון הסופי, בעיקר כי הפתרונות שלי לשיעורי הבית ובחינת האמצע (שאכן הייתה דיי קלה) היו כמעט מושלמים, אפילו יותר טוב מהציון הראשון שהוצאתי לחדוו”א 1ת. וכשניגשתי למועד ב’ של חדוו”א 1ת דווקא הורדתי את הציון מספיק בשביל לקחת את הקורס שוב. אני לא יודע אם מגיע לי עובר בינארי הסמסטר אבל אני מניח שלא. אז עכשיו, כן או לא?


Posted in No Category by with 5 comments.

ביקורות בשורות

Timeline, Passion of the Christ, Mullholand Drive and Forbidden Science Timeline: (מד”ב, הרפתקאות) הרבה כבר נשפך על הסרט הזה. אומרים שהוא גרוע, שהוא משעמם, שהוא עיבוד רע לספר לא רע. לא קראתי את הספר ולמען האמת, זה לא סרט נורא. זה סרט הרפתקאות דיי סטנדרטי. מכיל כמה קטעים בהם סביר להניח שתרצו להלקות את הדמויות על טמטום או חוסר ארגון. יש להם כמה וכמה פרדוקסים של זמן והסרט גם דיי צפוי. חוץ מזה, זה סרט פעולה/הרפתקאות קליל וחביב לבילוי חסר אינטילגנציה. ואם מתלוננים על פול ווקר, לפחות יש שם את ניל מק’דונוהיו ואת ג’ררד באטלר לאזן. Passion of the Christ: (לא ממש נחוץ, נכון?) הסרט עשוי טוב, לזה אי אפשר להתכחש. הוא בהחלט מושקע ואני דיי מורשם שג’יימס קאביזל ומוניקה בלוצ’י הצליחו לדבר חצי עברית, חצי ערבית וחצי ארמית בצורה אמינה. הסרט גם, כמובן, מחריד ומרגש. הוא מכוון עמוק ופוגע בול. Moving היא המילה הכי טובה לתאר אותו. אבל מעבר לכל זה, בעיקר בגלל שאני עברי ומכיר את השגעונות של מל גיבסון, אי אפשר גם להתעלם מהסטריאוטיפיות והמיסיונריות שנוטפות מהסרט. וכשאני משתמש במילה ‘נוטף’, הכוונה היא נוטף כמו שמפלי הניאגרה נוטפים. וזה עדיין מציק. Mullholland Drive: (אהה… Cluster Mindfuck?) דבר ראשון אני צריך להגיד שהסרט הוא כן סרט טוב: הסיפור שלו מעניין; הרעיון נהדר; מלא בסאבטקסטים; מודע לעצמו; עמוס מסרים; משחק יוצא מגדר הרגיל; כל הקטע במועדון Silencio מספיק טוב בשביל לעמוד בפני עצמו. לעומת זאת, הקצב לא כל כך טוב; יש קטעים שמרגישים סתם מיותרים והבעיה הכי גדולה היא שכדי להכיר בגדולת הסרט צריך שיסבירו לך אותו… לעומק, עם Continue Reading →


Posted in Reviews by with comments disabled.

I’m Unique

אחרי התאכזבות מרה משירות המוזיקה החינמי בשם Deezer עברתי לאתר חדש שמישהו המליץ באחד השרשורים האנטי-דיזרים. האתר הוא Grooveshark ובינתיים הוא מבולגן אבל מספק את הסחורה. עוד לא קרה שחיפשתי משהו ולא מצאתי. דעה על מנגנון ה-Autoplay שלו עוד אין לי כי בעיקר עסקתי בלמלא לעצמי רשימות (אפשר למצוא אותי באתר תחת SabreRunner). אז עכשיו, היה לי קצת משעמם אז בדקתי מה הוא אומר על האנשים שמשתמשים בו. דבר ראשון, יותר מדי אנשים חסרי מושג או השראה עם שמות כמו s00kay או E או 0000123Lab. דבר שני, גיליתי שאין לי דרך להוריד שיר מהרשימה שלי. קצת מוזר. דבר שלישי, יש לו מגנון משעשע של חברים. אפשר לסמן בו על כל דבר 3>. אני 3> שיר, אני 3> להקה, אני 3> משתמש אחר. אז יש רשימת אנשים שאני 3> ואנשים ש-3> אותי. ויש גם רשימת “אנשים שדומים לי” שאני מניח שהוא מחשב לפי טעמים וסוגי המוזיקה שהוא מצמיד ללהקות שאני שומע. אז אני לוחץ על רשימת האנשים שדומים לי. ממתין כמה שניות כשהוא חושב ואז הוא שולף לי רשימה שבה יש רק פריט אחד שנקרא: “Sorry, No Results.” Yay! I’m Unique! זה טוב או רע?


Posted in No Category, Thinking Out Loud by with 1 comment.