אבולוציה של להקות
משהו שחשבתי עליו בזמן האחרון. אני שומע את “תור היהלום” עכשיו ויש שם קטע בהתחלה שבו מציגים לנו אחד בשם “לורד אלקסנדר צ’ונג-סיק פינקל מק’גרו”. לורד פינקל מק’גרו, לפי הספר, הגיע למסקנה שיש תרבויות שהן יותר טובות מאחרות. זה לא עניין גזעני או משהו כזה. הוא פשוט שם לב שתרבויות מסוימות שורדות ומשגשגות בזמן שתרבויות אחרות קורסות ונעלמות.
אותו דבר חשבתי על להקות. יש להקות טובות יותר ויש להקות פחות טובות. יש להקות, לרוב קבוצות בנים/בנות שמופיעות ונעלמות, שמוציאות שלושה-ארבעה אלבומים, שולטות במצעדים לשנה-שנתיים ונעלמות. לא שומעים מהם יותר ואף אחד לא זוכר אותם. ואז יש להקות שאת שנות פעילותיהן מודדים בעשורים, מספר האלבומים שלהם הוא דו-ספרתי ומתקרב ללהחליף את הספרה הראשונה ל-2 ועדיין יוצרות ומופיעות. אלו להקות שמה שיעצור אותן הוא רק מוות של מישהו (וגם זה לא תמיד) או החלטה כללית לסגור את הבסטה וללכת הביתה.
רוב הלהקות שאני מקשיב להן הם כאלו. יש אחרות ויש אמנים שפועלים המון זמן אבל רוב הלהקות/אמנים שעכשיו סופר-פופלאריים לא יהיו קיימים בעוד כמה שנים ואם תסתכלו לאחור על מי שלט לפני כמה שנים ותחפשו עכשיו, סביר להניח שלא תמצאו.
Posted in No Category, Thinking Out Loud by Eran with 1 comment.
תעשה את אותו תרגיל על ספרים. אמור לי מה חבריך קוראים, ואומר לך האם הם באמת חבריך.