פרק שלישי – ימים בחיים אמיתיים

לתחילת הסיפור. בפעם שעברה. 16/12/1993. 2104. “תסביר, במילים שלך, מה אתה עושה.” “רוק’נ’רול.” “עכשיו ברצינות.” “זה לא שאני שונא סגנונות אחרים. טוב, אני לא סובל מוזיקה מהמזרח. רוק’נ’רול הוא פשוט החביב עליי. גם ג’אז ובלוז לפעמים זה נחמד. נו, בלי פרצוף חמוץ. זה לדורות הבאים, לא? אי אפשר עם קצת הומור? … כנראה שלא. מה אתה רוצה שאני אגיד? שאני מנגן על כל דבר? שאתה יכול להביא נייר ואני מנגן עליו? שאתה יכול להביא לי בלוק בניין ואני מנגן עליו? אתם כבר יודעים את כל זה.” “אני רוצה שתפרט: מה אתה מרגיש, מה אתה מפעיל, מה אתה חווה ואיך זה נראה לך. אתה יודע שבתור מחונן יש לך תפיסה שונה מאשר שאר בני האדם? לך זה בטח נראה נורמלי אבל לאחרים אין דרך לדעת. אז תרד לפרטים. תסביר לבן אדם רגיל איך זה להיות אתה.” “בסדר. בסדר. טוב. אז בגיטרה יש לך מיתרים. כשאתה פורט על המיתרים הם נעים בתדירות גבוהה. הם יוצרים הפרעות באוויר וההפרעות האלו, אחרי שהן עוברות בתיבת התהודה של הגיטרה, נשמעות לך כצלילים. אז גיטרה היא הדוגמה הכי קלה. אבל אפשר להשיג את אותו אפקט עם סכינים וכוסות וכמעט כל גוף חלול והבנתי שיש גם אנשים שמנגנים על מסורים. אחותי הקטנה חולה על ספרי פנטזיה ודרקונים בכלל והיא אמרה לי שלדרקונים יש חושי ריח וטעם כל כך טובים שהם מסוגלים להריח ולטעום זהב וכל מיני חומרים אחרים שאתה ואני לא יכולים. אז זה למה הם אוהבים לאגור אותו. זהב אני מתכוון. מה שאני עושה זה לשנות ולהגביר את התהודה של חפצים. גם כאלו שהיית חושב שלא Continue Reading →


Posted in Stories by with 2 comments.

BlizzCon נגמר

ל-Slashdot הסיכום והראיון. גם אני מאוד מתלהב ממה שיש ל-Blizzard להגיד על המשחקים החדשים שלהם. גם אני מאוד אוהב את מה שהם מוציאים. וגם אני בטוח במאה אחוז קונה את Starcraft II ו-Diablo III כשהם יצאו. אבל עדיין, זה מדהים לראות כמה התלהבות משותפת יש לאנשים בשביל המוצרים של חברה אחת, ופה מדובר רק בשלושה משחקים! דבר ראשון, אחרי שבשנה שעברה השרתים שלהם קרסו מעומס הבקשות ל-15,000 הכרטיסים הניתנים, הם עדכנו הפעם והוסיפו תור ועוד 5,000 כרטיסים. מפקד החברה ציין לאחר מכן שאם לא נכנסתם לתור בתוך 30 שניות מהרגע שנפתח אז כנראה שנשארתם בחוץ. מי שנשאר בחוץ הזמין, כמובן, את חבילת הצפייה באירוע וההדגמות שלהם גם עלו לאינטרנט והן אכן לא מאכזבות. רק מלשמוע על מה יהיה אפשר לעשות ב-Diablo III ו-Starcraft II הראייה שלי כבר מטשטשת. וכל זה בהתחשב בעובדה ש-Blizzard לוקחים המון זמן להוציא משחקים. על Starcraft II ו-Diablo III הכריזו לפני יותר משנה והם עדיין לפחות חצי שנה משחרור. וכל מי שעוקב אחריהם יודע בדיוק מה הסיבה. כי הסטנדרטים שלהם כל כך גבוהים שהם גם מבטלים משחקים שעלולים לא לעמוד בהם (אני רוצה את ה-Warcraft Adventures ו-Ghost שלי!!). וזה גורם לי לחשוב על סרטים. כבר היו סרטים בעבר שנראו כל כך מגניבים ושכל כך התלהבתי (ולא רק אני) לפניהם שזה היה בטוח שקולנוע אחריהם לא יהיה כמו קולנוע לפניהם. אבל ראינו אותם והם היו נחמדים ואולי ראינו אותם גם עוד פעם אבל עברנו לדבר הבא והם לא כל כך נשארו. ועכשיו, עם District 9 ו-Avatar אני גם בטוח שלמרות שהסרטים נראים ממש מגניבים ואני הולך לראות Continue Reading →


Posted in No Category by with 3 comments.

איך מומחי מחשבים עובדים

ושוב, תודה רבה למר מונרו על שהסביר את זה בצורה כל כך פשוטה. אני לא חושב שהדיאגרמה שלו היא מדויקת ומוחלטת אבל זה הרעיון.


Posted in High-Tech, No Category, Practice, Thinking Out Loud by with 2 comments.

פרק שלישי – ימים בחיים אמיתיים

וסוף סוף, נתנאל חוזר לפרק הבא. הספקתי לכתוב כמה דברים בזמן ההפסקה ויש לי כבר כיוון יותר מוגדר לסיפור. אני רק רוצה להבהיר שמה שאני כותב פה זה מה שיורד לי מהראש. כמובן שאם אני ארצה לפרסם את זה ברצינות (ספר? נהה…) אז זה ידרוש עריכה רצינית וכנראה הורדת הפרק הראשון והשני לרמת סיפור רקע שאולי יגיע בהמשך. פה זה המקום בו דברים מתחילים באמת להתלהט. תוספת בעריכה: לכל הקוראים המצטרפים לסיפור רק כאן, אני מבקש מכם לעזור לי בניסוי. אל תקראו את פרקים אחד ושתיים. קראו את הפרולוג (זה ‘תחילת הסיפור’ ולא יותר) וחזרו לקרוא את הפרק הזה. אני מתחיל לחשוב שהפרקים האלו לא צריכים לבוא פה אלא יותר כסיפור רקע מעורפל ולכן אני חושב שיהיה לכם סיפור יותר טוב אם לא תקראו אותם. לתחילת הסיפור. בפעם שעברה. 01/12/1993. 1146. נתנאל משך לאחור את מכלול האם-16 אחרי שכיוון את לועו של הנשק אל פינת החדר העליונה. הוא שיחרר את הידית וחייך למשמע ההחלקה והנקישה של חלקיו ננעלים במקומם. הוא סגר את מכסה פליטת הכדורים, בדק שוב את ידית עצר המחלק ואת הנצרה ופתח את הקת הטלסקופית, רק כדי שיראה טוב. “מה אתה חושב?” שאל וזרק את הנשק לאורך החדר הספרטני נטול החלונות, אל חייל נוסף שישב על המיטה בצידו השני. החייל תפס את הנשק באדישות ובחן אותו, מושך את מכלולו, מביט בכוונותיו, פותח אותו ומביט בתוכו. נתנאל, באותו הזמן, השחיל את נשקו האישי, ששכב על המיטה לידו, באלכסון על גופו. הוא טפח על ברכיו בקצב אקראי בזמן ששותפו לחדר פירק בזריזות את הנשק והרכיבו מחדש. “נראה מאה אחוז,” אמר Continue Reading →


Posted in From the Writing Desk, Stories by with comments disabled.

רובוטיקה מהירה

רובוטיקה זה תחום מגניב. זה מגניב לראות מכונות שחוצות את ה-Uncanny Valley לכיוון מה שיכול להחשב פעילות אנושית. ואחד הדברים שיותר מעיקים לי ברובוטיקה היום הוא האיטיות. כי זה טוב ויפה שיש מסעדה רובוטית שמכינה לבד שמונים מנות איטריות ביום, וגם עושה מופעי בידור בזמן שבין לבין. וזה טוב ויפה שיש עכשיו רובוט שמסוגל לרוץ ולהישאר יציב. אבל זה עדיין מציק לי שהם עובדים נורא לאט, מגיבים נורא לאט למצבים משתנים, גם אם זה בטווח הפרמטרים שלהם. זה למה כל כך התלהבתי לראות את זה. אלו רק ידיים רובוטיות ויש להן רק שלוש אצבעות אבל מקבלות מידע בזמן אמת, מעדכנות ומגיבות אליו בעיכוב שהיה גורם לשחקני CounterStrike להזיל ריר. לכו תראו את הוידאו הקצר, מה שהם עושים שם עם הטלפון הסלולארי זה מגניב בטירוף.


Posted in No Category by with 2 comments.

Robbery – The Outer Jedi

And now, also on iCast. Guarding the entrance to the temple is one of the assignments they give Padwans at the Academy. He was old enough to know that the tiny statue on the pedestal behind him, probably sculpted out of pure boredom a millennia ago, was not even valuable enough to justify sending someone in every few hours to check it was still there, let alone leave a guard overnight. But like any assignment in the academy, “Guard the Statue” was not as simple as that.


Posted in From the Writing Desk by with 3 comments.

דואר זבל מהשטן

כי לפעמים פשוט אין תאור יותר טוב.


Posted in Memes and Stuff, No Category by with 2 comments.

Samurai Champloo

ב-1998, אמן יפני בשם שינצ’ירו וואטאנאבי עשה סדרת טלוויזיה שנקראת Cowboy Bebop. במהלך הצפייה בה ובמיוחד לאחר שנגמרה, חשבתי שזה אחד הדברים היותר טובים שראיתי אי פעם. וכמו Ghost in the Shell ו-Green Legend Ran, כמו Appleseed, היא נכנסה לרשימת הדברים שהם, מבחינתי, צפייה חובה. ושינצ’ירו וואטאנאבי, כמו ג’יימס קמרון, הייאו מייזאקי וכריסטופר נולן, נכנס לרשימת היוצרים שאני רק מצפה לראות מה עוד הם יעשו. אז אני יודע מה שינצ’ירו וואטאנאבי עשה. קוראים לזה Samurai Champloo.


Posted in Reviews by with 5 comments.

אבולוציה של שמות משתמש

ראיתי לא מזמן את הדיון בין Thunderf00t לריי קומפורט (אני ממליץ לצפות, זה מעניין לראות את שני צדדי המתרס מנהלים דיון רגוע ומחושב) ומה שעניין אותי בנושא הוא שהשאלה הראשונה שריי שאל אותו הייתה: “למה Thunderf00t?”. התשובה הייתה שזה הכינוי שהוא השתמש בו במשחק ‘תפוס את הדגל’ מקוון ואיתו הוא נשאר. אז אני חושב, מה אם ישאלו אותי, למה Sabre Runner? אז הנה הגרסה הארוכה.


Posted in No Category, Stories of My Life by with 4 comments.

Robbery – The Modern Ronin

And now, also on iCast.


Posted in No Category by with 5 comments.